הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף נה

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף נה

[מוזיקה] סורכים דף נחנו מתחילים בהלכה ב אומרת המשנה אין צולין את הפסח לא בשפוד ולא בהשכלה אמר רב צדוק השכלה זה כמו מנגל ברזל שעליו צולים את הפסח למה לא כיוון שיש לנו דין שהפסח צריך להיות צלוי רק על האש ברגע שאתה שם לו שפוט של מתכת אז בעצם המתכת היא זאת שמחממת את הבשר או ההשכלה וזה לא תקין אמר רב צדוק מהספר רבן גמליאל שאמר לתבי עבדו צו צלה לנו את הפסח על ההשכלה והגמרא תבאר מה רבן גמליאל חולק נגע בחרסו של תנור אז בעצם החלק הזה נתחמם מהחרס יקלוף את מקומו נטף מרותטבו של הכבש על החרס וחזר עליו אז הרוטב הזה מאיפה התחמם בעצם מהחרס עכשיו שזה נכנס לכבש צריך להוציא אותו יטול את מקומו הרב הרב אומר יטול בנטילה יפה יפה שזה שיעור כדי נטילה זה רוחב עובי אצבע נטף מרטבו על הסולת מדובר בסולת רותחת כפי שנראה בגמרא ואז הסולת בעצם היא זאת שחיממה ובישלה את הרוטב לקמוץ את מקומו כי הרוטב הזה הוא אסור אצלי אש דורשת הגמרא לא צלי שפוד, לא צלי גדרה, לא צלי השכלה, לא צלי מתכת ולא צלי כל דבר. נטו אש. שואלת הגמרא בברייטה לגבי מכוות אש כתוב ככה, יכול מוררת. מוררת הכוונה שהיא עדיין לכה שהיא מוציאה ריר. תלמוד לומר והייתה מחיית המכווה שהיא כבר מתחילה לחיות ולהתרפא יבשה. אם מחיית המכווה יכול עד שתעשה צלקת היינו אור עבוה. תלמוד לומר מכוות אשכד חייתה ולא חייתה וכן הוא אומר למתן צרב את המכווה היא עד שתקרום כקליפת השום עכשיו כאילו כתוב בגמרא וכולי מביא הרב מה כתוב שם בהמשך אוכתן יעתם אין לי אלא בזמן שנכווה באור מנין נכווה בגחלת או ברמץ או בסדרותח בגבסיס רותח מנין שנידון משום מכווה ולא משום שכין אז אנחנו דורשים מכווה מכווה ריבה מה ההבדל מה קרה אצלנו בפסח זה מה שאמר ש וכה הוא אמר לכן אצלנו בפסח אתה אומר אש זה רק אש ושם במחיית במכו אש אתה אומר כל דבר חם נקרא אש אבל לפני שנענה את התירוץ של הגמרא בכלל מה הנפקמין אם זה מכוות אש או מכבות שכין הרי יש להם את אותם הלכות אומר הרב הנפקמינה לצירוף חצי חצי גריס של מכבת אש וחצי גריס של מכבת שכין לא יכולים להצטרף אומר רב לוזור תמן בקורבן פסח כתוב צליש וכתוב עוד פסוקים צליש שנה עליו הכתוב לעקב ברמחה וחייתה מחיית המכווה מכל מקום אמר רב שמואל ברבודמה הוא אומר תראו צחמן חוקה או כתוב תורה שהם לימודים שמעכבים מעקב אבל האחה לגבי מכווה מהת לך עכשיו אנחנו עוברים לרבן גמליאל. למה הוא אמר לתבי לצלוט את הפסח על ההשכלה? לאטלה לרבן גמליאל צליש. עונה הגמרא תלי חידוש גדול. פסח מצרים צלי. אין פסח הדורות צלי. איך כתוב בפסוק? ויאכלו את הבשר בלילה הזה. אצלי ישו מצות. זאת אומרת הוא אומר בלילה הזה אבל לא לפסח דורות. אמר רבי יוסי ברבי בון הוא אומר טעם אחר. רבן גמליאל עבד תולדות אש כאש. גם השכלה שהתחממה מאש זה גם כמו אש. ורבנן הם לא בדין תולדות אש כאש. רבן גמליאל חלוק על חכמים ועושה הלכה כיוצא בו. ככה הגמרא טמאה וילונה אומרת עכשיו הברייתא זה ברייתה אילו אמר לא תאכלו ממנו כי אם צלייש ולא נאמר נה הייתי אומרבו צליו ככה חצי הצליה מותר הבה צורך הוא שיאמר נע לא לאכול נעם או אילו אמר לא תאכלו ממנו כי אם צלי ולא אמר הוא בשל הייתי אומר שלקו זה בישול הרבה ואחר כך צליו יהיה מותר וצורך רכושיאמר שאסור אל תאכלו ממנו מבושל אז איך כתוב צורך הוא שיאמר הוא בשל עכשיו מה עם המילה מבושל אוילו אמר אל תאכלו ממנו כי אם צלש הוא בשל ולא אמר מבושל הייתי אומר עכשיו הרב גורס לפי הבבלי הייתי אומר צלאו ואחר כך בשלו יהיה מותר וצריך הוא שיאמר נה וצריךו שיאמר בשל צריךו שיאמר מבושל ששלושתם אסורים אכל כזה תנאמוד עוד יום ביום יד לפני זמן אכילת הפסח איתן נתני חייב ואיתן נתני פטור מנד אמר חייב כי הוא עבר על אל תאכלו ממנו מכל מקום מנד אמר פטור בשעה שהוא בקום אכל צלי אז הוא בבל תאכלנה בשעה שאינו בקום בכל צלי אינו בבל תאכלנה שבר עצם היא בעוד יום איתן תניח חייב איתן אתני פטור מה אדם אמר חייב ועצם לא תשברו בו מכל מקום מהדמה פטור בשעה שאינו בקום אכל צלי אז אינו משום ועצם לא תשברו בו בשעה שהוא בקום אכל צלי הוא משום שום ועצם לא תשברו בו. זאת אומרת שלפני כן לא נגע בחרסו של תנור פסול. איזה פסול? פסול גוף הוא כמובן לא כל הפסח. החלק הזה שנגע בו הוא פסול. פסול גוף הוא ונשרף מיד. לא צריכים להמתין עד יד בבוקר. נטף מרוטבו על החרס. במקרה כזה מה פסל פה הרוטב? שליטז בחזרה אל הפסח הוא הוא פסל את האזור כיוון שזה מהרוטב פסול מכשיר הוא בטעון צורה צריך שתעורבר צורתו נטף מרוטבו על הסולת אמרנו במשנה יקמוץ את מקומו ואת כל זה יקח וישרוף חיה ברע עדה בשם רבי שמעון בן לקיש הדתמש הסולת רותחת אז מה הבעיה שהסולת בעצם היא זאת שחיממה ובישלה את הרוטב אז לכן הרוטב אסור אבל בצוננת את שרי למה אמר רב לוזר לא אמרה התורה הוא לא יצא את אחרים אלא מה היא אמרה הוא לא יצלם מחמת אחרים אבל זה שהוא חימם את הסולת אין לנו בעיה בזה לכן הסולת מותרת עד כאן דף ‏heฮ
לצפיה בתכנים נוספים: