הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף י
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף י
[מוזיקה] שב דף י אנחנו מתחילים בשורה החמישית מלמעלה תונ רב חיה למרות שאמרנו שאסור לו לקרוא לאור הנר בשבת אבל מסתכל הו מה שבכוס ומה שבקערה לבדוק מה יש שם בפנים אם אין שם איזה שרץ ואינו חושש למה מותר אית דבו ממר שהוא לשעה כיוון שזה הבטה אחת זה לא משהו ש מתארך במשך זמן אז הוא לא יבוא לשכוח וט והי דבא מה מפני הנקיות ומפני הסכנה לכן לא גזרו והתירו מה הנפיק מבניון מה הנפק מינה לקנב חזרן לנקות חזרת מ ד אמר שהוא לשעה אסור כי זה לוקח יותר זמן מה ד אמר מפני הנקיות מפני הסכנה גם יהיה מותר כיוון שגם פה יכול להיות סכנה רבי רמיה סלק לגבי רב אסי הלך לבקר אצל רב אסי מזגו כוסה שר מסתכל בז הוא התחיל להסתכל בכוס לפני שהוא שתה אמרה ליבני ביתה אמרה לו אשתו חמי מה הוא עבד תראה מה הוא עושה הוא מסתכל בכוס לאור הנר אמר לה והוא נהג בשיטתי דרבו דתני רבחי מסתכל ומה שבכוס ומה שבקערה ואינו חושש ולא יקרא ללא אור הנר אומר שמואל אמר לא שנו אל ה איש אחד אבל היה שניים מאחר שהם יכולים למחוות זה על ידי זה והם לא יבואו להטות מותר מתנית פליגי עלוי ש המשנה אומרת כתוב בבריתה אחד הנר שהוא יכול להט אותו ואחד הנר שלא יכול להט אותו הו לבר שמואל בשם הו לבר ישמעאל בשם רב לוזו אפילו גבוה כמה אפילו שזה יהיה מאוד גבוה והוא לא מגיע לשם על דת ד רב לוזר אפילו גבוה כמה אפילו נתון בבית אחר אפילו נתון בספיק הכוונה בתוך קופסה של זכוכית בכל אופן לא חילקו תני שמה ישכח ויתא ואז הוא יעשה מלאכה בשבת אמר רבי ישמאל אני אקרא ולא אתה ושכח והיה קרוב להטות ואמר גדולים מן דבריך חכמים שמרו שמה ישכח ויתא רב נוס אומר יתה אותו ממש וכתב על פנקסו ואמר ישמעאל בן אלישע תה הנר בשבת כשבני הבית יהיה חייב חטאת תמונ תנינן אל תאמן בעצמך עד יום מותך מעשה בחסיד אחד שהיה יושב ושונה אל תאמן בעצמך עד יום זקנות כגון אני שכשהוא כבר זקן הוא כבר כן יכול להאמין בעצמו ולא תבוא לא יבוא חטא לידו את תחד רוח בא לפניו רוח ונשית הכניסה אותו בניסיון ושרית היבי ומיד הוא התחיל להרר בעצמו כדי שלא ליפול בניסיון אמרה לי לא צוק אל שלא תציק לך אל תיקח את זה ללב רוח הנה אבל מה רציתי ללמד אותך שאזל ואשתה לחברך להגיד אל תאמן בעצמך עד יום אותך למרות שאתה זקן באמת החזן רואה היכן התינוקות קורים אומר רב לוזר כל מקום ששנינו באמת הכוונה ח למשה מסיני א למרות שפה זה לא הלכה למשה מסיני זה ועדיין דין דרבון הכוונה שזה הלכה מוחלטת ולא מאררים עליה מה הוא מתקן ראשי פרקים פסוקים אז החזן מראה להם את ראשי המקומות עד כאן מה שמשמע במשנה אז למה על התינוקות כן מותר לקרוא כיוון שאמת רבן עליהם אבל בברייתא כתוב תני רבן שמעון בן גמליאל אומר התינוקות מתקינים להם ראשי פסוקי לאור הנר הם יכולים לתקן לעצמם את ראשי הפסוקים לאור הנר מה שמה שהם יכולים לעשות את זה למרות שהרב של ם לא נמצא למה מהי קדון אילין בא דת בוציני בוצינה שאר הקורים וגם הרב הוא רוצה שהנר ימשיך וידלק אז ממלא יש חשש שמה יטה אבל אלין התינוקות מה הם רוצים לא בא דיפי בוצינה אדרבה הם ישמחו מאוד שהנר נכבה הם יכולים לצאת אז לכן אצלהם אין חשש שם היטו כיוצא ו לא יאכל עזב עם זב תן רב שמעון בן אלזור אומר ה עד היכן פרצה טהרה הוא בא להראות לנו איך רואים במשנה כמה דקדקו ב אבל כיוון שהוא משתמש עם המילה פרצה הכוונה ריבוי גדול מי אמר שפרצה זה ריבוי שנאמר כי מעט אשר היה לך לפניי ויפרוץ לרוב עוד פסוק ובית אבותיהם פרצו לרוב איך רואים שפרצה טהרה בישראל שלא גזרו לומר שלא יאכל טהור עם הטמא כי זה ודאי לא היה צריך בכלל לגזור הם היו מאוד מדקדקים בטהרה אלא אמרו לא יאכל עזב עם הזבה מה אנחנו לומדים הזו עם מצורעת כן מותר למה למרות שצורת סרו בתשמיש מצורת מותרת כי כתוב בפסוק וישב מחוץ לאוהלו הוא אסור ולא מחוץ לאהלה מצורים זבה אסור גם מצד המצורע וגם מצד הזבה מצורע מצורעת אסור בגלל שהוא אסור תני בית שמאי אומרים לא יאכל זו פרוש ם ז הארץ ובס לל מתירים ומה תמיון דבית הלל זה ז וזה זו אין בעיה ומה תמיון דבית שמאי שהוא מתרגל אמו במי טומאתו ומתרגל אמו במי טהרתו רב חי רובה ציווה את רב מפקד רב אנת יכיל מחול כל שעת חולים בטהרה אם אתה יכול כל השנה לאכול חולים בטהרה מצויין אכול ואם לאו לפחות תהה אכיל שבעה יומיים מנ שתא הם השבעה ימים שבין ראש השונה ו ליום הכיפורים ומה הם ראש השונה בעצמו על זה לא צריך לומר כי בוודאי ברגל אדם אוכל חולין בטהרה מכאן היה רבי פנחס בן יאיר אומר זריזות מביאה על יידי נקיות נקיות מביאה על ידי מביאה על ידי טהרה טהרה מביאה על ידי קדושה קדושה על ידי ענווה ענווה על ידי עירת חטא עירת חטא עידי רוח הקודש רוח הקודש לידי חסידות חסידות לדי תחיית המתים תחיית המתים לידי אליהו זכו לטוב הגמרא דורשת זריזות לידי נקיות כי כתוב חילה וכיפר כיפר זה לשון נקיות נקיות לידי טהרה וכיפר עליה הכהן מה כתוב אחר כך וטהרה טהרה על ידי קדושה כתוב בפסוק יהרו וקדשו קדושה על ידי ענוה כתוב בפסוק כי כו אמר רם ניסה שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ומה כתוב בהמשך ו את דקה הושפל רוח ענוה על ידי יראת חד דכתיב עקב ענווה יראת השם שזה מה שמוביל אחרי ענווה אומר רבי צבר לוזר הוא דורש את זה בצורה אחרת מה שעשת חוכמה הטרה לראשה עשת ענווה עכב לסוליתה בשביל העניו עירת חטא זה דבר פשוט מצד אחד דכתיב ראשית חוכמה יראת השם וכתיב עקב ענוה יראת השם יראת חטא לידי רוח הקודש דכתיב אז תביא נראת השם ודעת אלוקים תמצא שזה הכוונה רוח הקודש רוח הקודש זה אלוקים רוח הקודש לידי חסידות דכתיב אז דיברת בחזון לחסידי חסידות לידי תחיית המתים דכתיב ונתתי רוחי בכם וחייתם תחיית המתים לידי אליהו זכור לטוב דכתיב ני אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בו יום השם הגדול והנורא ושב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם אז רואים ש בעקבות אליהו מגיע המציאות של תחיית המתים אז כן שיש תחיית המתים ודי אליהו נמצא תני בשם רב מאיר כל מי שהוא קבוע בארץ ישראל וכל חוליו טהרה מדבר לא שנ קל וקורא שמ בבוקר וערב מובטח לו שהוא מחיי העולם הבא עד כאן דף י
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה







