הדף היומי מסכת סנהדרין דף יב

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף יב

[מוזיקה] סנהדרין דף י בז הש מתחיל בסיעתא דשמ שורה אחרונה ש הדף הקודם תונו רבונו ממשיכים בעיבור ונו אומרת הבריה גם כשיש סיבות להבר את הונו אין מברי הונו בשני רוב כי התבואה כבר קלטה צריך לאכול מהתבואה החדשה ואם נאחר זאת בחודש את קומר או את קומר אז אנחנו מוסיפים עוד חודש לאיסור חודש לכן לא מעברים בשנה כזו מביאים לכך סיוע מפסוק תניה רבי אמר ואיש בו מבעל שלישו כתוב בפסוק שם מקום בעל שלישו ויוב לאיש או אלוקים אשו לחם ביקורים לחם שעשו מתבואה שכעת תבקר 20 לחם עירים גומו עכשיו כך ואין לחוק לו בכל לב של פרסו סו מבעל שושו זה המקום שהפירות מתבשלים הכי מוקדם ואף על פי כן יקו מיחוד שהם אות החיטים שהם מתבשלות מאוחר יותר תמד הסירים שבדרך כלל לפני פסח ש ובזמן תמ כתוב בהמשך וימר שלי שמר תם וחו זאת אומרת שכ מות לאכול ארים מו רו ש שת מחמת ה אביו כי כשהגיע ניסן לא היה רוב אביו כ רואים שאחרי זמן ששני שלק לא ביקרו אסירים זה לא חשובב ואי אפשר לומר שרק במקום זה זה קרה כי כמו שאמרנו אין ל ישראל אומרים טופס אז למה נישו שנס בו כמו שרואים שם הפסוקים כתוב ורץ גונס לחפש טב לכן הוא לא רצה להעריך את זמן סור החודש אין מו לפני ראש השונה בשפני ראש השונה לעיין ולומר שהשנה הב תאבר לשני אדרים כי ישכחו עד שיגיע הזמן של שני הדרים יזלזלו בחמץ יבואו לקיים ניסן בזמן ודבי ואכלו חמץ בפסח ואם עברו אינו מוברס גם בדיד לא מעוברת לכתחילה צריך לעבר אכי סמוך לאדר אבו מפני הדחק חוששים שלא יהיה בזן סמוך לאדר או שהמלך לא ירשה מאסו אח ר ששונה מיד מודיעים לגוי למיד אחרי ראש השונה שעברו את השנה ואף על פי כן אפילו שכבר קובים העיבור בתחילת השנה אין מעברין אלו עודר לא מוסיפים שיש שני חודשי חשבן או כס לב אומר תוסס כי כתוב במגילה ססר לחודש שני וסור וחודש הדור אפשר להוסיף עוד אדר אבל אי אפשר להוסיף חודש באמצע ואז אדר לא יהיה חודש 12 בקשה הגמור מה ראינו שגם משס הדחק לא מעברים אלא מיד אחרי וששון לא לפני היני ו שולחו לי לרובה הם שלחו לו שליחות כלומר לו דבר אמרו זאת בלשון נסתרת אומר הרמה מפני מה סתמו את הדברים כי כדי שלא יבינו כל רשאים ילכו ויגידו למלכו שורשו יעקבו על ידם כמו שנראה המכו לא נתנה להבר את השנה המסכנים יבינו אמרו לו כך זוג בו מרקס שני תלמידי חכמים הגיעו מטבריה שנקראת רקס ספוסו נשר חיל פרסים תפסו את הזוג ובידם של הזוג דבורים אנסה בלוז בעיר לוז ומו חילס תחיל לציצי שותה עושים בלוז כמו שמבואר בסוטה בזוס אור חמים הקדוש ברוך הוא ובזו סום ויש גורסים בזום בזוס וב יוצ בש ומוס יריחי נחש נוסי שבצר ש מזר נשמדו שהה ראשן הנשים ביקשו לקבו נציב אחוד בקשו להוסיף חודש ל השנה לעבר אותה ניכון אדומי אלוז מלכוס הרשו גזרה ש ישבו ושונים אבל בע סוס נספו המים נספו וקובו נציב אחוד כבו נציב זה חודש הוסיפו עוד חודש מתי הם ישבו ביח שמיז בו ארן הכהן בחודש אב הכהן נפטר בראש חודש אב אז רואים שמפני הדחק מעיינים בעיבור שנה עוד לפני ראש השנה אונה הגמור חישוב ומח והם עשו את החשבונות בחודשו גילוי אלוהים הגלו עד אחרי ראש השונה כדי שלא ישכחו בני הגולה שהוסיפו חודש אומרת הגמורה נציב ליש דרזה לשון של חודש כסיב יש כאן טעות נקרא לפי הפסוק ושלמו שני ניצבים על כל ישראל ולמלך בו חודש בש זאת אומרת שכל ניצב היה ממונה על חודש בשנה לכלכל אז לכן ניצב זה גם כינוי לחודש בקשה הגמור אמרנו שהיו 12 ניצבים קסיו יחודש בורץ אומרת הגמ ד ורב נחמן פירשו זחמה איך ממונ על כולם היה עוד נציב 13 שהוא היה ממונה על כל 12 שתחתיו חד ומר כנגד חודש ועיבור בשנת העיבור היה עוד ניצב שהוא קלקל בעוד ר השני תונו רבון אין מאברי סונו וי מונו לחברתו אם עושים חשבון ורואים ששנה הבאה למשל לומדים בתש פה ורואים שתש פו צריכה להתעבר כי אם לא יעבר יהיה בעיה של ובי של קופה אז לא אומרים בוא נעבר כבר את השנה הזו טו שפ לא מעברת שנה הבאה וגם ו מעברים של שונים זו אחזו כי אם מעברו שלוש שנים הזו אחזו אז מאחר את כל התקופה וניס יה באמצע קיץ אומר רבי שמעון מס ברבי עקיבא שחובש בביס הסורים לפני שאמר ה מלכוס הרגה אותו וישבו איתו שם ויבר שושון ים זו אחר זו אומרו לה החכם משום רה בזני יושבו וקובו אסס בזמנו הוא לא יבר שם רב הקיב שלוש שנים רצופות אלא רב קי היה חכם גדול ובקי בעיבור רשון או בחשבונות והוא עמד להרג אז באוז ישבו עמו וענו בעיבור שלוש שנים לא רצופות ישו איתו פו פח צ ישו איתו מה שלוש שנים הבאות שצריכות להיות מעוברות כל אחת בזמנה וזה מה שאמרנו מפני הדחק אפשר לחשב את הגילוי זה אמרו בכל שנה שהיא מעוברת אחרי ראש השנה פירוש שני מביא רשי שגם תנק אמר שלא מאמרים שושון עם זו אחר זו ה ן באותו אופן שהיה ברב קיבא שלא יעיינו בעיבור שלוש שנים לא רצופות באותה ישיבה אפילו להבר כל אחת בזמנה אז רבי שימ הביא ראייה שכן מותר לעשות זאת אז ענו לו שרבי עקיבא היה חכם גדול אז ינו בשלושתם בימיו אבל בזן ישבו וקבעו שוב ישבו בכל שנה שהגיעה וישבו שוב עשו את החשבונות וקבעו אותה תונו רבן אין מאבר נס שון בשביס בשנת השמיטה כי מוסיפים עוד חודש שאסור לעבוד בשדה לא רוצים לעשות זאת במצו בשנה השמינית כי התבה השנה של השנה השישית כבר קלטה בשביעית הרי לא זרעו עכשיו רוצים כבר לאכול תבה חדשה של שנת השמינית אז לא מוסיפים עוד חודש לאסור חודש אוס רגי בר ערב שביס בשנה השישית להוסיף עוד חודש שיוכלו לעבד את הקרקע שביל סרמון גמלי הבר מצו שויס בשנה השמינית הם לא חששו שלא תהיה תבואה כי הם סברו שאפשר להביא ירג בבואה מחוץ לארץ חוץ לארץ ה חרשו זרו בשביעית שם לא נהגת שמיטה ועומר של שביעית התיר זאת מהם נחלקו חחמ ב גמליאל ובלו תדע נתנו תניה אין מבין ירק מחוץ לאץ לארץ ישראל סנו התירו בירושלמי רואים שרבי סינו זה רבי הקודש ממה בניו כלומר במה הם נחלקו אומר רבי ירמי חוששין לגושי אבניו חזל גזרו על חוץ לארץ תומה גושי עפר של חוץ לארץ גם הם טמאים גם אם הכניס אותם לארץ ישראל אם הם בגודל מסוים שמבואר באולס כי חוששים שהגויים לא מדקדקים לקבור במקומות מסודרים ושמה יש שמה עצם שמטמא ורשי אומר שזה מטמא באול אבל טויס מביא מולס שהפה מתמה רק במגה במשו הקופונים אז הם זה הם נחלקו תנקה סובר הם מביאים ירק מחוץ אול אורץ כי חוששים שיביאו את הירקות ביחד עם גוש שפה ואיזה תמ תרות ישראל רבי סינו התירו כי לא חששו לגושים שיכנסו לא חוששים שיכניסו איתם גושים בזה גם נחלקו מה שהבנו האם לעבר את השנה מוצא שביס או לא ביסר בן גמליאל היו מעברים כ סבו שאפשר להביא מחוץ לארץ כמו רבי סנו כמו רבי וחומים סברו שלא מביאים ירקות מחוץ לארץ לכן אמרו שלא מעברים שנה שמינית תונו רבן אין מאברי נס שונו מפני הומה לא מעברים את השנה מחמד זה שכלל ישראל טמאים בזמן הקרוב אז קובן פסח כי הרי כשרוב הקהל טמא אפשר להביא בטומה קוב ציבו דוכה טומא רק אם אנשים בודדים טמאים אז הם נתחים לפסח שיני ולמעשה איך כבר יודעים בהדר שבפסח יהיו רוב הקהל טמאים הרי מעברים רק את חודש אדר אז רשי אומר שתי אופנים שיכול להיות או שיודעים שהנשיא חולה והרופאים אומרים שהוא עלול למות בערב פסח או כמה ימים לפני ואז כל כלל ישראל צריכים להתאמות לכבוד הנשיא או שהיו רוב כלל ישראל טמים בסוף הדר ויפר פור דומו נגמר ועד שיעשו פור דומו חדשה רואים שלא יספיקו לא מוצאים זאת אז יודעים שרובם יהיו טמאים זה לא סיבה להעבר את השנה להוסיף עוד חודש שיוכלו להיתר כי אפשר להביא בתומה רבי יהודה אמר מאברי זו כן סיבה אומר רב יהודה מיס בחזק מלך יהודו שהי ברשו מפני הומה חזקיהו מלך יהודו אביו היה אוחז הוא היה רושה והוא הקים אבוד זורי אומר רשי את כל כלל ישראל טמאו מוד אזור חזל גזרו שבד אזורה מתמת כמו מס הם לא חששו ל תוירה וחזקיהו החזירה למותב והוא ידע שלא יספיקו כולם לבוא ולתאר עד פסח אז הוא עיבר את השנה שכולם יספיקו להתר עד פסח אחר כך הוא ביקש רח מים לעצמו שמכל אותו עוון שהוא עיבר בזמן שלא מעברים גמורות תקשו עוד מעט רבי יהודה אומר שמעבר מפני הטומי אחר כך אומר שחזקיהו ביקש רח לצפוי אז נראה בגימורי כסיב כתוב בדברי היומים פסוק כתוב שמלך ל הכל בירושלים ל הפסח בחודש השני מה הכוונה חודש השני להוסיף הדר ולדחות את ניסן חודש למה אז הפסוק אומר דסי כי מריום רבס מאפרים ומנש זו לאור עדין מתו זור כי אוכ הפס בקסב הבר את השנה פני הומ שוקדת זאת אומרת שחרו את הזמן בחודש כיפ חזקי עלי השם ה בעד החט שהוא עיבר ווא כר את הפסח שיטה נוספת רב שמון ימו אם מפני הועברו מוברס אקשר מעצמו שאין מעברין אלו ודר ויבר ניסון בניסון אז רשי מפרש ולפי רוב המפורשים רשי מפרש כך לפי האב המיני עוד מעט נראה אחרת שאחרי שכבר נכנס חודש ניסן חזר ונמלך והפך אותו להדר שני שיטה הרביעית רב שימן ביהוד משום רב שימן הוא לא עבר את השנה מה הוא כן ביקש חכמים שאיש ישראל ל פסח שני מי שטא הו מקיף פסח שני ביוד לדה ולפי זה בחודש השני כפשוטו בחודש שיה שם היה מרבי סום אז באמת מרבי סום כן מביאים בתו והוא כן אמר להם תעשו את זה בחודש לכן הוא ביקש רחמים שימחל לו את הו עוון עוד מעט הגמור תר את הכל מבת הגמ את כלר אום אמר רבי יהודה אמר מעברין צריך לעבר כדי שקורבן הפסח וקרב בטהרה אפילו שטוו אוטרו בציבור עכשיו כך כידוע יש מחלוקת יסודית בכמה מקומות בשס האם טומו אוטרו בציבור או חוייה בציבור דהיינו אם אוטרו זאת אומרת שזה לכתחילה אם תחוו אז בקושי ותרם אפשר לסדר שלא יהיה בתו צריך לסדר אז לכאורה ל מס לרבו חו בציו ולכן אם אפשר לסדר שיהיה בטהרה צריך לסדר זאת ולכן מעברים כד שיעשו בתרה מה שאם כן תק מס וותר בציבור לכן אומר אין מעברן יש לנו סתירה בדס רב יהוד ותן ציץ הכהן גודל לבש על מצחו ציץ וכתוב על הציץ ועל מצח אהרן ונוסו אהרן הסבן הקדושים הציץ מכפר אם מקריבים קודשים בטומה אז אומרת המרא ציץ בין שיש על מצח ש כן גודל בשס תומה כך אומר רשי הרמה אומר שש קרוב ובי ש על מצחו מרצה זוכים שנטמאו שיעלו לרצ דברי רבי שמעון רבי יהודה אמר אודו על מצחו מרצה איןד על מצו אינה מרצה אומר לרב שימן כהן גודל בם הכיפורים כיח שאינה על מצחו בזמן הקרבת הבוד לפני ולפנים שהוא לובש ביג דובון ביג דובון אציץ הוא מרצה כי לא מסתבר שאם כיפר יהיה יותר גרוע משר ימות השנה שקורבן שיקרא בתומה לא יירצה אומר לרבי יהודי אנח ליליום הכיפורים שטוו הטרו בציבור יום הכיפורים כול עבודת ציבו טומו הטרו בציבור טהר גמור לא צריך ציץ לרצות זאת אומרת מה הם נחלקו רב שמן סובר טומו חויו בציבור אפילו שמקריבים בציבור בטומה אז צריך שהציץ יירצה אז אם רואים שביום הכיפורים הציץ מרצה ת אומרת שהציץ מרצה גם כשכן לא לובש אותו מה שאם כן רבי יהודה סובר שטוו הוארו ב ציבו אז כשיש אבודה סיבו בטומה לא צריך בכלל ריצוי ציץ לכן ביום הכיפורים לא צריך את הריץ וציץ אבל כדי לרצות על כור מוחית שנקרא בתומה זה צריך שהציץ יהיה לבוש על מצחו של הכהן גודל אז רואים שרבי יהודה סובר שטוטו בציבור אונה הגמור תמיך לדעתך מקשן שאין חיסרון בברייס ואתה סובר שרבי יהודה באמת אמר מעבר לתומי אז מה אתה צריך להקשות סתירה ממקום אחר תיק שלוכי גופו עצם דברי הבריה מוקשים מה ראינו בברי רבי יהודה מעברין ואמר רב יהודה מיס בחזק מלך יהודה שבר פניו ביקש לעצמו למה ביקש רחמים הרי מותר אמרת מברים אלו בהכרח חיסור מחסרי חסרות מילים בברסה צריך להוסיף בדס תנק צריך לשנות גם דס רב יהודות תנק אומר אין מפני הו לכתחילה לא ואם ברו מעובר הרמ מסביר הוא סובר טומו חוו בציבור אז נכון שאם ברו מעובר כזה יותר טוב אבל לא תורכים לעבר משום כך רבי יהודר אנו מעובר שיטתו שתוותרו בציבור אין שום צורך להבר משום כך ואמר רב יהודה וכולי שחזק באמת ביקש רח כזה טעות מה שהוא עשה שואלת הגמור יוכ מה השיטה השלישית במרס רב שמן נומו אם מפני הוברו מוברס הנו נקמה נקמה גם אומר שרק בדיעבד אומרו לכתחילה בניו נקמה אמר שלא מעברים לכתחילה רב שימן סובר שמעבר לכתחילה משהו נקט לשון דיב כוא מתייחס לדברי רב יהודה רב יהודה אמר אינו מעוברת אומ מעוברת ואפילו לכתחילה מעברים ומה הוא סבר אז הרמ מסביר גם תנק וגם רב שימן שניהם סוברים ומ תחוו בציבור רב שמן ראינו מפורש המ שצריך ריצו ציץ רק בזה הם נחלקו אתנקם אומר נכון שתחוו אבל לא צריך לעבר בשביל זה אם ברו המעוברת רב שימן אומר תו מחוו אז בוא נעבר את השנה כדי שיהיה בהרי תברי אחרת מפורש כך אין מעברן וניו מלכתחילה אבל רק בדב ה מעוברת רב שמון מעברין א ביקש רחמ לצמ חזקיהו שבר עוד עיבר ניסון בניסון אז מה ראינו באמת ום אמר שמוד י ניסן בניסון נשאלת השאלה לסלה חזקי החודש הזה לוחם כתוב על חודש ניסן הזה זה ניסון ונחו ניסון ברגע שקבעת אותו לניסן אתה לא יכול להפוך אותו להדר ולעשות חודש אחר לניסן אונה הגמור ועו בד שמואל באמת עדיין לא נכנס ניסן רק מה היה הוא טעה בדין ששמואל אמר דומר שמואל אין מעבר סונו ביים ששים שודו מגיע ל אדר עדיין לא קבו שראש חודש ניסן יתכן שהדר יהיה מלא בכל זאת כבר אי אפשר לקבוע שהשנה תהיה מעוברת אול ור לב וניסן אם עד כעת לא ישו להחליט שהשנה מעוברת לא יעברו כיוון שהיום אם תראה לבנה יכול להיות ראש חודש ניסן וחודש אדר יהיה חסר אז לא מעברים את השנה אז עכשיו כך וו חזקיה בהתחלה וא שבע אול ור רינן היה ל ד ועדיין לא קבו שהיום ראש חודש ניסן אז הוא בר הוא לא סבר כמו שמואל אחר כך הוא הודע למה ששמואל אמר יקש רח עצמו שהוא טעה בכך אין ור ס מה ראינו שיטה רביעית בברי רבי ששום רבי שמן שר פסח שני לכן הוא היה צריך לשוב בתשובה איך הדומה מה היה מה הוא ט בתחילה ואחר כך הוא חזר בו ודאי שהוא ידע את הפסוק שציבור לא נתחן לפסח שני אומר אבשה הטעות היייתה כך כגוי שויו ישרל מחצות מים ומח צות וירים לאו דוקא הזכרים ה יותר תורים עוד מעט נראה ונושים משלימ אס תירים ויתפוס עליהם אנשים היו רובם טהורות שאנשים הטהורות השלימו את ה מחצה של הזכרים ועוד יותר מכך ניתן דוגמה היו 2000 גברים ו-2000 נשים 800 גברים תירים ו-100 טמאים כמעט מרצ על מרצו אבל יותר תמים נשים היו 1300 טהורות ו-700 מאות אז בחשבון כולל יש לנו מתורים 800 ו 1300 זה 2100 והתמים יש לנו 12700 זה רק 1900 עכשיו יש מחלוק פוחים האם נשים חייבות בפסח ראשון או שרק רשות אז מקור בתחילה חזקי נושים ישובו אז הם נכנסות לחשבון ם חסות לחשבון דו מוטון תמים ומיוטו מת לפסח שני בחשבון כולל היה רק 1900 מאים 2 תאורים לכן הוא אמר ל100 מאים אתם תעשו פסח שני ולבסוף סוב נושים בריש רוס אך שמחשבים את רוב הקהל יש לחשב רק את האנשים שהם חייבים בפסח דבלו טמ עם רובה 1200 מתוך 2000 ורובה לא המיתו לפסח שני רק איש ניתחה לפסח ששני ולא ציבור לכן היה צריך לחזור בתשובה גוף הזכרנו אמר שמואל ברס ב ש שדול ור לקס ברמ ישבו בל אדר וקבעו השנה המעוברת אומרו בדב השנה המעוברת אבל אין מק שנס חודש אומר רשי לא אומרים מקודש לדר שני דנו היום יהיה א הדר שני כיון ראוי לקבוע ניסן כר בזה ניסן ן אחר ניסן אלא שעת כ שותקים כמעת רגיע ראש חודש הב אז מקניס אבל הרשו טמים מה זה יעזור ששתקו לקד החודש לכן הראשונים מפרשים שהכוונה שלא מקדשים שהיום יהיה ראש חודש אדר ב אלא דורכים זאת למחרת כיים קבו שהיום ראש חודש עדר ב אומרת שהיום היה ראוי לראש חודש אז ראש חודש ניסן זה היה ראוי לכן מתחילים את דר ב למחרת ואז היה ל אדר א' אזה היה ל אעדר אז זה לא היה ראוי לניסן מבררת הגמורה קישו מי הם כן קידשו הם קידשו את יום ה30 של אדר א' קיצו לראש חודש עדר ב האם העיבור מתבטל מביאה הגמור מח לוקס אומר ובוטל ויבו כיוון שקבוע יום ראש חודש אז תברר שזה היה ראוי לניסן אז היבו בטל ונהייה ראש חודש ניסן רב נחמן אומר מעובר בדיעבד העיבור חללו מקודש והיום ראש חודש עדר ב ולמסה לפי זה יוצא שכל מה שחזק ביקש רחמים זה רק על זה שהוא עבר על דין של לכתחילה כי בדיד אמרנו אם לא קידשו את היום לראש חודש אז לכולל היבור חל אומ לרוב הרב נחמן מרדה לפס כמה זמן יש מפורים עד פסח ו 30 יום מיד אדר עד ת ניסן 30 יום ופור דרש בח הפסח אז מפורים צריך להתחיל לדרוש בלחות הפסח נתניה שים בלח הפסח קודם לפסח 30 יים ר גמ ש שבעים לחק אז ממי אנחנו מתחילים לדרוש בהלכות פסח מפורים אז כולם כבר יודעים עוד מעט מגיע פסח מחמות רי שר מגיע ראש חודש אחרי פורים מרחק פתאום מרחקים את הפסח בחודש לא יאמינו לנו יבואו לזלזל יבואו לומר שפסח באמת כן בזמן שכבו לדר ב וסה לזלזול בחומץ ולמס ראשני מתקשים למה זה כושיה רק הרב נחמן גם לפי רובה אפשר עדיין לעבר בלי זאת אומרת בדיעבד אם עיברו את החודש ולא קידשו את ראש חודש עדר ב אז העיבור חל גם לרובה אז רבינו ינה אומר שמת הקושיה גם על עצמו אבל תוסס מוסיפים שזה משנה בדס מפורשת שבכ ט הדר כח הדע אפשר לכתחילה לעבר הרי כבר התחילו לדבר מלכות פסח אז תסס מתקשים בזה אומרים איין וחנה מיכה לקשות גם על זה האוכל אומר שיקר מה שלא יאמינו שיברו ביום 30 שזה אסור לכתחילה אומר לי אמר לו רב נחמן אל תדאג אנשים יאמינו מידע ידיע כולם יודעים דשת מעברת קביות שנה מעוברת בחוש בנטלי מס זה תלוי בחשבונות קיץ וחורף אומר רש שלפי חשבון תקופת החמה הם מתגלגלים כשרבי ימי שנות החמה השנות הלבנה יותר מדי כי יש פער בין השניים מתחר האבי אחרי הפסח שהמועד אנחנו קובעים אחרי תולדות הלבנה כולם מבינים שזה חשבונות אמר אמרו חושב לרבן דשת לא הגיעו לחשבונות עד כעת וגם אם יקבעו את את השנה המעוברת בל אדר גם יאמינו להם ואין חשש יזלזלו בפסח ‏b
לצפיה בתכנים נוספים: