הדף היומי מסכת סנהדרין דף יח
הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
הדף היומי מסכת סנהדרין דף יח
[מוזיקה] סנהדרין דף יכס מתחילים בסיעתא דשמיא פרק שני פרק כהן גודל הפרק שלפנינו עוסק בדינים של כהן גודל ובדיני מלך טויס בסוף העמוד כותבים כיוון ששנינו בפרק ראשון דין של כהן גודל שדנים אותו דווקא בסנ ההדרן של 71 אגב זה כבר שנינו כאן את כל דין כהן גודל ואחר כך המעלות של מלך יותר חשוב מכהן גודל ואחר כך בפרק הבא חוזרים לאל כוז דינים אומרת המשנה כהן גודל דון הוא דן אחרים הוא יכול לשבת כדיין ודוני נוי סוי אפשר לדון אותו מעיד לאחרים עדו שוא יודע ו מעידי יסוי מעידי עניו חולץ אחיו מת בלי ילדים אז הוא חולץ לאלמנתו וחול צין לאשתו שכהן גודל ומב מנסי שטוי אחו שמרק ויינים בדייטים הם מותרים באל מונה הם יכולים גם לייבם את אלמנתו של הכהן גודל שמת בלי זרע אבל הוא אינו מיבם את ישס אוכי שנפטר בלי זרע מפני שהוא וסור באלונה כהן גודל אסור באלונה אז הוא רק חולץ מה קורה מסלו ימס אחד משבעת קרובו שאסור לו להטמא בשונה מכהן דת כמו שכתוב לאוב ומו לא יתמו אינו יוצא אחר מיתו שמה יבוא לגעת במס אומר רשי נראה בגימור זה מה שהפסוק מזהיר שם ומן ה מקדוש לא יצא הכוונה מקדושתו לא יצא כלומר יתרחק מן הכיעור שלא יבוא לידי תומה הלו הי נכסי והוא ניגלה הי נגלי והוא נכסה אומר רשי כשהלב עם המיטה של אחד משבת קרוביו יוצאת מהרחוב לרחוב הבא אז הוא יוצא לרחוב שמקודם היו בו הם נכסים מעיניו אז הוא נגלה ברחוב הזה כשהם נכנסים לרחוב השלישי הוא יצחו לצאת לרחוב השני ויוצר מן כך עד פסח שער העיר מעיר הוא לא יוצא יש כמה דרכים בזה המרגל סיה מביא שהרב כותב שכהן גודל אסור לו לצאת מירושלים אז ממונ שך לא יכול לצאת דברי רבי מאיר רבי יהודה אמר אינו יצא מן המקדש כלל ללוות את מתו משום שנ ומן ה מקדוש לא יצא הוא דורש דווקא לא יצא בכלל הלווייה וכשהוא מנחם החרים כשהוא הולך ללוויה של מס שינו שלו זה יכול ללוות ואחרי הלווייה עושים שורה שמנחמים את האבלים אז דרך כולם עוברים זה אחר זה מנחמים את הובל שעומד במעמדו היה מנהג בזמן המשנה שהאבל עמד וכולם עברו נראה בגור אז דרך כלום אבר בזה החזה והממונה דנו סגן הכוני ממצ בינו לבינום הממונה בימינו של הכון גודל וכל העם בשמאלו וכן גודל באמצע כך הוא עובר לנחם אבלים אחרים וכש מס נחם האחרים כשההוא אבל באים לנחם אותו כל אמרים לונו פסו אומר רשי בנו תכפר אתה נחנו תחתך לכל הרא לבוא עליך אם צריכה לבוא עליך עוד צרה אנחנו לוקחים את זה עלינו והוא אמר להם לא חס וחלילה תסבור מן השמיים ושיו ק מסכ קוטן שובל הסעודה הראשונה אסור לו לאכול משלו זה נקרא סוד אוא אברו זה סעודה קטנה זה מביאים לו אנשים אחרים לאכול כל הו מסובו אורץ ש מטבלים על צערו של הכהן גודל והוא מיסה בכבוד על הספסל אובל כשהוא אוכל את וסוד הוא הוא צריך לשבת על גבי מיטה הפוכה כהן גודל זה לא מכבודו לשבת קר בפני כולם לכן אומר הרמ הוא יושב על כיסא נמוך שלא צריך להפוך אותו עד כאן דיני כהן גודל עכשיו עוברים למלך שהוא יותר חשוב מכהן גודל המלך לא ידון הוא לא יכול לשמש כדיין ולא ידון אוסו נראה בגימור לא ימד לאחרים ולא ייד נוסו זה לא לכבודו לבוא ולהעיד ולא ייד נוסו כי לא דנים אותו כמו שנראה בגימור כלץ כוצ לאשתו ם וב לאשתו אז רשי מסביר רשי מודפס בדף יטס שעל מנתו שלשל מלך כמו שנראה כבר בהמשך אסורה להנס אז רשי מודפס לו בדף יטס מסביר הוא לא חולץ ולא מייבם כי גנ לו לבוא לבזן שבמו למוסכי תרוק לפניו וגם יבום גנ לו לקום על שם אוכב ו מ לאשתו כמו שכבר נראה כי כל אדם אסור באל מנתו אלמנתו של מלך השרת למונ כל י חיה ממילא גם לא חולצים לאשתו ככיוון ש ממילה אסורה להנס כך מסביר רשי לון נדבר שם בדף י רבי יהוד אמר אם המלך רוצה למחול על כבודו אםצ צולמו ז לטוב אמרו אין שו מל אסור לו למחול על כבודו ואין נוסן למנוס אסור לשאת אלמנת המלך רב יוד נו המלך ל של מלך שכנו בדד ש ש שנמנו אומ לדד נו ד בח זאת אומרת שמלך מותר לשת את המתו של המלך אומרת הגמ ן גוד דון שוא הגמ פשיט למה לא אונ הגמ באמת זה לא חידוש רק אגב ד שזה הצטר אז כתבו גם דון ולמה צריך לכתוב ד אומר רשי ל לא נזלזל בו לקר לו לדן אומרת הגמ פש כיון שפשוט לנו שכהן גודל דון הידן לא יכול להיות דין אם הוא לא עצמו מתייצב לדין כשיש דין תיור כנגדו למה סיבו וקושו ואומר לוקיש כשת עצמך ואחר כך קשו אחרים קודם תשווה את עצמך תיישר את מעשיך ואחר כך תתיישר אחרים אז אם הוא דן אחרים אז בהכרח שדנים אותו אל אומרת הגמור למה כתוב דון דוסו אין בזה חידוש רקס בהמשך מלך דון דוסו וכהן גודל אז שכן דון ודון וס מה שנקטו שכהן גודל דון ודו סו אש מלון דתני אז נביא את כל הברי נבאר אות ואחר כך נראה מה החידוש במשנה הברי שונה כך כהן גול שג הנפש במז רג כדין רצח אם הוא הרג נפש בשג קל ו על הגמור תקשה מה הוא חייב לעבור על ס והרי הוא הגמור כ ת אז קודם כל שואל את הגמור במז רג פשיט ונה הגמור בזה אין חידוש רק פתחו בזה כדי להמשיך גו צריך אלי שוא הגמש הגמ צריך כתוב בשוגג יש בי מקל ד הכן הגודל כהן הגדול הוא חוזר לביתו אם הייתי אומר כל דס תקנת בחזור מי שיש לו תקנה לחזור מתי שהוא לביתו ליג ד תקנת בחזור לאג תנן הרג כון גודל אוי כן גודל שורג הנפש אינו יצא משום לאלום כי לא שיח שיחזור במות כהן גודל אי לא הליג כהן גודל כיוון שהוא נשאר שם לעולם כוש מלון שהוא גולה מקשים הראשונים איך הייתה יכולה להמי אחי שיש משנה מפורשת שכעת הנושנה מקס שכגודל שג הנפש אינו יצ משם ם אז נאמרו בזה כמה תרוצים ברשים רש מתרץ היה אפשר לפרש שכונת המשנה במקס שאם הכהן גודל הרג בתוך העיר מקלט הוא לא יצא משם אבל אם הוא הרג חוץ לעיר מקלו אולי הוא לא גולה הביס בא ואומרת שהוא גולה אומרת הגמר וא אוכמה אולי באמת שלא יגלה כיון שאן לו את הכונה אונה הגמור מקרו שעיר מקלו תהיה נוס שומו כל רצח כל אפילו כהן גודל במש מה ממשיכה ה על ג לא ד לו שלא יעבור ז אומרת כל כ גודל חייב לעבור על נגמ אם ובר הכהן גודל על הרי לכל דור שדנים אותו בשושו מקשה הרמה בש עבר ס אז דנים אותו בשושו לחיוב מלקס מה שיך שעבר על אומר הרמ שהכוונה שאם הוא לא רוצה לקיים את הע ו אז בשו כמ נקו הלשון עבר משום לא ב מדובר שהוא לא רוצה לקים מגשי הגמ אנן בפרק הקודם אין דוני לא שט י שקר י גודל א עלפי בז של 7 ואמ ולמדנו בפרק הקודם מה המקור כתוב ש אומר למש רבנו כל הד הגודל יביאו אל מה הכוונה דור של גודל אם יש דין מיס לכהן גודל יביאו אליך למשה רבנו שכמו סנדר אם לד של גודל גם אם צריך להלכות אותו כוש מלון שדווקא ם מעבר הו שיש במיס בזן אז צריך לדול אותו בנדר גדולו למקס לא אומרת הגמורה למה לא אולי באמת כן נ אונ הגמ מכסב דבר גודל הד הגודל כסיב דו גודל ממיש דבר גדול של אדם גדול נוחי רק זה נידון בפני נדר גדולו נ יש לנו כאן שתי חידושים בברי שלזה התכוונה המשנה במה שה אמרה דוני מוסו ואגב זה כבר אמרו גם דון העיקר זה דון נוסו מה שתי החידושים חידוש ראשון שכהן גודל שור גס הנפש הוא גולה ולא אומרים שכיוון שאין לו תקנת בחזור גלה וחידוש שני שדוני מוסו בבזן של שלשו לחייב אותו מלקס מה ראינו בהמשך מעיד ומעיד נוסו תמאה גיבור מעיד כהן גודל בעל עיד עבור חברו או תניה למד ביס לגבי מצוו כתוב בפסוק רכד לם תומם אוש תשם להוכיחו אז בפש הפסוק אומר לא להתעלם מסלם תום לא אושש להוכיח א חזר לשים סלמו פו מ שו מסלם לפעמים מותר לך להתע מהוד אתה פטור מהשד ופ משו מסלם כמו שנאמר לון לא יסוך סלם או כיצד בשלוש מקרים הוא פטור משו הסבי מקרה ראשון הוא מצא אבידה אבל הוא קוין והוא הבידה נמצאת בביס קבורס הוא לא יכול להתמ להיכנס לביס קבורס והשלמתו אופן שני זוקן אדם מכובד יש אומרים דווקא זוקן שהוא כון חכמו שהוא תמיד חוכם והנו לפי כודו להתבזות לקחת כזו עבדה גם אם זה היה שלו אומר רשי זה הכלל שגמור מת בציא הולי היה לוקח זאת ברחוב אז הוא פטור מש או ש מלוכ שרשים ותן דוגמה הוא נוקב מרגוליוס הוא מרוויח הרבה כסף בכל רגע ואם הוא יתעסק באבידה הוא יפסיד בזמן הזה הרבה יותר כסף משובי סלמו לקח נ סלמו הקופונים מה רואים האופן השני זוק קדו זאת אומרת שכובד הבריז דוחל להב של סוך סלם זה מה שהפסוק מפרש ליכ סלמו אם כך גם כאן זה זילות לגבי כהן גודל לבוא להעיד לבזן עבור חברו למה הוא צריך להעיד אומר רב יוסף מה ששנינו מעיד מעיד למלך מלך היה בלדין וכהן גודל יודע לועדות אז הוא בא לדון אז הוא בא להעיד עבורו כי המלך יותר חשוב ממנו אז זה לא זילו לכהן גוד לבוא להעיד לזכות המלך שואלת הגבור ותנן בהמשך המשנה שמלך לאדון ול דוני יסוי לאי מעיד ול י מעידי יסוי אומר רשי אם לא דנים אותו איזה עדות הוא צריך רשש מאיר למה רשי לא פירש שהקושי הייא שכתוב במשנה מפורש לא מעיד נוסו תרץ הרב ש שהיה אפשר לפרש הכוונת המשנה שלא מעידים לחובתו כי זה לא כבוד המלך רב יוסף דיבר שהכהן גודל בא להעיד לזכותו לכן רשי מפרש שמידוב כי ברגע שאמרת ל דוני נוסו הוא לא זקוק לדות בכלל אל אומר רבי זיר מעיד מתי כהן גודל בע העיד לבן מלך שואלת הגמור בן מלך הו אין לו אזה ש חשיבות הוא לא חשוב יותר מהכהן זהו הכהן גוד לבוא לה בשבילו או מד בנמלך כשהמלך יושב דן בסנהדרין אז לא זילול הכהן גוד לבוא לעת כדיין המלך שואלת הגמור משי מלך בסנהדרין כמו שנראה עוד מעט את התם עונה הגמור שמדובר באמת כמו שאמרנו בתחילה שיש דין תוירה לבן המלך ובן המלך רוצה שהכהן גודל יבוא להד עבורו אומר הכהן גודל זה בזיון בשבילי אז כדי שהכהן גודל יבוא משום קור כהן גודל אוס ויוסיף מגיע המלך ויושב בצד הסנהדרין הוא לא חלק סנהדרין הוא בא לעזור לבן של זה יושב בצד הסנהדרין מקב לנעלי דוסי וב מקבלים את דות הכהן גודל וזה לא בזיון עבורו לבוא להית כ המלך הרי יושב כם כ הוא ואוזיל המלך קם והולך ומנין בדי נחנו הסנהדרין יושין ודנים בדין גומה הזכרנו אין משין מלך בסנהדרין ו מלך וכהן גודל ש בריסה בעיבור שונו כשיושבים לדון האם לעבר את השנה או לא מלך וכהן גודל הם לא יושבים כי יש להם נגיה כן להבר לא להבר כמו שגמור כבר מלך בנדר לא משיבים כסיב ל סענ על ריב וכתוב בלי י אפשר לקרוא זאת ס נעל רו אומר רשי אינך רשע לסתור את דברי מופלא שב דיונים אז מסבירים הראשונים שבאמת כמו שנראה לון אז בדרך כלל מתחילים מן הצד מתחילים הד הקטנים ואז בסוף אב בזנו אומר את דבריו אז אין בעיה אבל כשהמלך יושב אי אפשר לומר לו לשתוק עד שהקטנים יגידו אז הוא אומר את דעתו וברגע שהוא יאמר את דעתו אז והוא יאמר על האדם הזה שמגיע לו מיסה למשל אף אחד כבר לא יוכל להגיד זכות ליסע נעל רב לכן הוא לא יושב בסנהדרין ומה ראינו הדין השני לאי מלך וכהן גודלם לא יושבים בעיבור שונו מלך משום אפסניה הוא יש לו תקציב שנתי ל החיילים שלו והתקציב הוא אותו תקציב אם זה שנה מעוברת של 13 חודשים או שנה פשוטה של 12 חודשים אז הוא רוצה שכל השנים יהיו מעוברות כ הוא מרוויח מכך הוא נותן את אותו תקציב ל-13 חודשים כיוון שיש לו אינטרס לעבר את השנים אז הוא לא יכול לשבת כהן גודלה יש לו אינטרס הפוך הוא לא יכול לשבת כי יש לו אינטרס משום צינה מחמת הקור שיחול ביום הכיפורים שלא אחריו דהיינו אם יעברו את השנה אז יום הכיפורים ידחה בחודש ואז איזה קור יהיה הקור של חשון וכיוון שביום הכיפורים הוא צריך לטבול חמש טילוס עסור קידוש ידיים ורגליים אז הוא לא רוצה שיהיה קר אז הוא רוצה שלא תתעבר השנה לכן הוא לא יושב אומר רב פופה שמע מנו מכך ששנינו שכהן גוד לא יושב בי בור שונו שטה בושר ירחה אוזיל אומר רשי אחר ירחים הראויים להיות אם לא נתעברה הולך קור וחום של שנה וצינה הכור הראויה במרחשוון או בתשרי כש מתאבר את תשרי שאחריו אחרי השנה המעוברת יש אז את הקור של חשבון כי אם נאמר שהמזגן מעוברת הוא כמו בשנה רגילה אז איזה אינטרס יש לכהן גודל זאת אומרת רב פופה בא לומר שאל תחשוב שעל ידי זה שמוסיפים את חודש ועיבור אז המזג אוויר של השנה הבאה משתווה לשאר השנים לא המזג אוויר הוא באמת הוא יוקדם בחודש שיש כאן חודש מיותר ומר שמשמע שבכל האופנים שמעבר כך הוא ברוב הפעמים כמו שרשי אומר לאלון אבל טויס מקשים הרי למדנו שלפעמים בז מאמרים מפני התקופה ומה זה התקופה כיוון שיש פער של 11 יום משנס חמו לשנס הלבונה והרי ברור שהמזגן הוא תלוי בשנ ס החמו אז אם הוצרכו לעבר את השנה מחמת קופה אז בוודאי ש בתשרי אחר כך יהיה המזג אוויר של תשרי ו לא של חשוון כי העיבור רק סידר את השנים שנה שנת החמה אז מתרצים הטופס שבאמת מדובר כאן לא במקרה שמעבר פני התקופה אלא שדנים להבר מפני העובי ופרסין שתי הסיבות אחרות שראיינו בפרק הקודם ובאופן זה אז לולי העיבור חודשי הלבונה דומים לחודשי החמו ה מחמת העיבור אז הכור שיהיה בתשרי יהיה קור של חשוון זה מה שרב פופה אומר אז באמת מדובר רק באופן זה שמאבר התכוף באמת כן מסודרת מאברי מחמת הסיבות אחרות מקש גמור איני ככ הוא ואנו ששבו קודו קימה היה מעשה בשלושה רועי בקר שעמדו בחודש אדר ושמנו רבונו דמר חכם שמעו שהם אומרים הרועים אחד לשני אמרו כך היו שלושה חד אומר עם בוכייר ולו קיש אם הזרע הבכיר דינו החיטים שזורים אותם בתחילת החורף וכירים שזורים אותם בסוף החורף בכחו ינץ הם יצמחו יתחילו לצמוח ביחד זא אומרת שהקרקע כבר חמה דינו עודו זה סימן שהחודש הוא חודש אדר ואם לאו אבל אם זה לא קורה ו כנראה בשנה הזו זה לא קרה הז סימן שלדי נודר זה לא מתאים לחודש אדר זה חודש שבט עדיין הקרקע לא מספיק חמה חד אמר אחד הרואים אמר השני אמר אם סימן אחר אם טורר בצפר אם שור בבוקר בשלג ימוס בשלג ימות דהיינו בבוקר מאוד קר לשור ובתי הרי בצהריים בטול תהינו דמוך השור נמנם בצל עץ תענה ויהיה כזה חום שיש לך משקי כביכול לשון מליצית הוא ירצה להפשיט את אורו הוא תגרד בגזע תאנה מחמת החום דינו עודו זה מתאים לחודש אדר ואם לה ואם זה לא כך כמו שאנחנו רואים כעת באותו חודש אדר לסד נודר זאת אומרת שעדיין מתאים להיות עכשיו שבט חד אמר השלישי אמר אם קידום תקיף לחדו יהי אם נושבת רוח מזרחית זה שההיא רוח קרה איפר בלו יוך נופיק לכבלי וכאשר אתה נושב בפיך כנגד הרוח החום שיוצא מהפה אי הוא יגב על הצינה של הרוח דינו אודו זה מתאים למזג אוויר של ודו ואם לה ואם זה לא כך לס די נודר אלא שוט שמוח החומ מ שלושת הסימנים האלה והסימנים התקיימו באותה שנה וברו רבוש ועברו את השנה אז מה רואים שהעיבו גורם שהמזוודה אדר ב זה יהיה כמו אדר רגיל זאת אומרת שבניסיון רגיל ו בתשרי יהיה כמו תשרי רגיל לא כמו חשבן לא כמו שרב פופה אמר וטוס לשיטתם מוסיפים ששלוש ר בוקו הראשון הרי הזכיר את העניין של פירות שהבוחר והלו קיש הם עדיין לא צומחים ו האחרים הזכירו את העניין של קור זאת אומרת שהפרות וצינה שווים הם ולא כמו שרופה אומר שאם מעברים מחמת הפירות והתקופה כן מסודרת אז המזג אוויר ש בתשרי שאחרי שנת העיבור יהיה מזג הב של חשוון אומרת הגבורה סבר רבו סמוך חומים סמכו על הסימנים של הרועים חמתכם ברו את השנה לא כך ארבו חוש בסמוך הם שבו את החשבון מחמדת קוף ייתכן הם עברו את השנה ור בוקסוס מסו הסתייע להם המזל שלהם שהם דיברו שצריכים להעבר כי זה מזג אוויר ומצב שמתאים לחודש שבט ובאמת חומים עשו מחמת חשבונותיהם כמו שהם טענו שצריך להיות אבל לא מחמת חשבונותיהם עשו זאת החכמים אז ממילא אומר רשי ברוב העיבור בעצם הם לא צודקים הסימנים האלה לא לא כך אלא ברוב העיבור שת בוסר אזלה ובאמת המזג אוויר הוא משתנה מחמת היבור והמזג אוויר שצריך להיות בחשבון הוא מתקדם לתשרי לכן יש לכהן גודל אינטרס שלא יעברו את השנה ולכן הוא לא יושב בחשבון עיבור השנה עד כאן דף יחס
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה
