הדף היומי מסכת סנהדרין דף יא

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף יא

[מוזיקה] נדר דף י א השור מתחיל בעזרת השם שורה וחצי האחרונות של הדף הקודם זמן נוסי סורגי סימן זה סימן לארבע סס שעוסקות בסדר איבור השו ארבעתם מתחילות במילים אין מעברין אשנו יס ראשונה אין מעברין אשנו אלו במזו שזמנם הנס בערב צריך להזמין את הדיונים שידו מחרת בזה והרמה מבאר למה צריך הזמנה כדי שיהיה זמן לכל אחד מהמוזמנים להתכונן לעיין היטב בינו לבין עצמו האם צריך מת לעבר או לא מסב גמליאל שומר השכימו לי למחרת שבעו לליה לליה מיוחדת לשבת בבזן איש כי מגיע בבוקר ומצ שמינו אומר מי הוא שול שרוס ירד ורש מקשים איך הוא לא ידע מי שלב שלו בלי רשות הרי הוא הזמין את השבה אז רבנו יינ והרן מתרצים שאמנם ידע רבון גמ את מי הוא הזמין אבל ה לא רצה לבייש אותו עוד מתרץ הרן שהוא אמר לשלוחו שיזמין שבה לא ידע את מי השליח הזמין ומד שמואל הכון ואמר אני הוא שליס ש וס ושולי להצטרף עמכם א וצרחתי אני רוצה לשבת כאן בצד וללמוד תוירה לראות איך אתם עושים את זה אומר אמר לו רבון גמליאל שי בני שי רוכ ס על יודך אלא אמרו חומים אין מבר סונו או במזומן לו לכן רציתי שתרד האם אתה באמת רק רוצה לראות אתה יכול לשבת אומרת הגמורה ולא ישמו אלקות נה הוא כן הי המוזמנים אלוהי ישחרה אחד אחר ו מחמס כיסוף דעובד שמואל הקוטן רצה שהוא לא התבייש אז הוא לקח את זה על עצמו ספ חסידים לומד מכאן שמותר לשקר כדי שלא יתבייש חברו מביאה הגמור מעשים כאלו שלמדו ממנו משמ כי הו יוסי רבי ודורש רבי ישב ודרש את הדרשה וריח ריח שום זה הפריע לו לאמירת השיעור שאחד התלמידים אכל שום וירח מפיו שום אומ מי שאכל שום יצי אומד רבי חיה ויצו אומדו קולון ויצו תבטל השיעור בשחר למחרת מצ רבי שמעון ברבי רב שמעון בנו של רבי הקוד של רבי חיה אומר לי אתה שירת לאבו שאכלת שו ונדה פריח ממך אומר ל לאתה ז בישראל חס ושלום שאני אוכל שום לפני בוי לביס המדרש אלא כדי שלביים פניו של אוכל השום יצאתי כדי שייצאו כולם ולא יבינו מי הוא בקשה מרשו ה כיוון שכולם יצאו אז יודעים שזה לא היה רב חיה הוא עשה קרקט שלא התבייש אז רב שימן לא הבין זאת אז הוכנר מתרץ את רשי שאמנם רב שימן היה סבו שרב חיה הוא אכל את השום ולכן הוא יצא ראשון וכולם יצאו מפני כבודו אבל המשו הוא כן מתקשר והוא מפרש אחרת ודאי שידעו כולם שלא ר בחיה הוא אכל ולכן כולם יצאו אק הוא אמר לו כך אתה שציירת את אבא במה שיצאת ממדרש וייצאו כולם אחריך וציירת אבא על ביטל תוירה לא ההלך לצאת אלא זה שאכל תשום היה יוצא ואבי אכל לדרוש את הדרשה ואומר ו תה זוז בישראל נקרא את לשון המשו דד בווב וחט אבל ל יש אכד מישראל בישראל ובש בן ישראל אומרת הגמרא ג למד הנהגה זו מרבי מאיר תני משח שבדש של רבי מאיר אומר רבי א מכם אחד התלמידים כאן קשני בבי ואני רוצה שישא אותי או שיגרש אותי אומד רבי מאיר וכוס לוג כסוס סו הוא הבין שכך כל התלמידים יעשו זא וגם זה שמת קדשות בכ הוא לא התבייש עומדו כוסו כולם וסנו לו ורבי מחג אומר לו משמואל הכון כמו שלמדנו ליל ושמואל הק מגוו כך לנהוג משכניה בן יחי כסיף כתוב אחרי שכלל ישראל חזרו מגוס בובל הם נשו נשים נוכריות אז כתוב בעזר ויין שחו בן יכיל מבני עילום ויאמר לעזרו אנחנו מולנו לקינו נושב נוש ימ מורץ השבנו בבתינו התחתנו איתם ואתו יש מקווה לישר ז יש תקווה הוא עצמו לא נשע נוכרית ווא אומר אנחנו מולנו כדי לא לביים פניהם של ישראל ושח בן כיל מאיך גומ לו מנין הוא למד לעשות כך מיהושע שהקדוש ברוך הוא דיבר על יהושע כסיב במלחמת א נהרגו שם 36 אנשים אז יהושע התפלל אל השם וימר השם לישע קום לוך לא מזת לפניך חטו ישראל אוחן הוא מעל בחרם אומ אמר יהושע ריב שלמי אותו אומר אמר לו הקדוש ברוך הוא בכד תורני הולך רכיל ךל גוז וכך תדע מי חטא כמו שכתוב בהמשך אז מה רואים שהקדוש ברוך הוא לא רצה לגלות את החטה הוא אמר חטו ישראל כדי שלא לשו מזה הוא למד לעשות כך שכניו להכניס את עצמו בכלל כלל ישראל שחטו ו שח למד זאת ממושה שוב ממה שהקדוש ברוך הוא אמר למשה כסיב כתוב שהיו יהודים שצו ללקות מם בשבס אומר הקדוש ברוך הוא למשהד מנתם לשמ מצו ס אפילו שרק חלק טם מהם יצאו ללקות אז אומר בלשון כללית מנתם וכלל את כולם כדי שלא לבייש את אלה שחטו כיוון שהזכרנו את שמואל הכן מביא הגמור רבו משמו נביאים האחרונים חגיז מלאכי נסתלקו רוח הקודש מישראל כבר אין ממש נבואה ואף על פיכ הם משתמשים בסקון אומר תוסס יש אומרים שלא היו שומעים כול היוצא מן השמיים אלא מתוך אותו קול יוצא קול אחר כמו פעמים שאדם מכה בכוח ושומע כול אחר ה יוצא ממנו למרחוק הד אותו קול היו שומעים לכך קוראים אותו בת קול זה בת של הקול המקורי פעם מחס הו מסובים בליז בסגור ביכ וניתנו עליהם בסקו השמיים יש כאן אחוד שר שתש ל שכינה יש גורסים כמש רבנו אלא שאין ד זכך שכנת הבק בילל זוקן וכשל אומרי וסדו תלמידו של עזרו מסביר הרשו לפי שהוא עלה מבוב בתלמודו שהיה בידו ונעשה נשיא הלל כמו עזר שעלה מבבל בתלמודו שוב פעם בלי ביבנ ונית עלי בסק השמים יש כ שיור לכך נונו משמואל הכן לכן הקשר לכאן וכש שמואל הכן אמר לו הי חוס ה שנפטר הי ונוב תלמידו של הלל אפו שמואל הכון אומר בשס מסוס ומה הכוונה אפו מסביר רשי שהוכיח סופו ששרתה עליו שכינה אז הוכיח באמת שאליו התכוונה הסקו תנבא בשס מסוסו על סור הרוג מלכוס על ידי הרומאים אז הוא אמר כך שמעון ושמואל לחרבה רבי שמון בן גמליאל הנשיא רבי שמאל בן אליש הכהן גודלי יהרגו בחרב וחברו החברים שלהם כגון רב קיב רב חנן בן טרדיו לקטו לשר מיטות רב קיב כמו שמסופר בברוז מסריק של ברזל רקו אותו הבחנה שרפו כמו שמסופר מזור ושר משר לולז ועוון גיון צרות רבות הסידן למומו עתידות לבוא על העולם ממשיכה הגמ רב יהוד בן בוב שגסס כמו שנראה לו בדף י בקש הסוס וכולי שניו שס לרג מלוס אומר רשי מני רת המל מרו לוברן רמ מסביר שהמלך עלול לחזור בו רשות לקבור לכן קברו במהירות וגם אם מספידים הרוג עם מלכוס זה זלזול כביכול במלך שהוא הרג אותו טו רבון ממשיכים ביבו ממשיכים להביא את הבריה השניה אין מבר סשו אלאם כן ארצ נוסי נוסי הנהדר חייב להסכים לכך בלעדיו אי אפשר לעבר ומיס ברבן גמליאל שהיה נוסי שאולי הה בירושלים שולח ליטול רוס היה צריך לדבר על איסקי ציבור אצל הגמוני חודשה בסוריה ושו לובוי היו צריכים לשבת על החשבון וברוס שונו על מנ שרצ רבן גמליאל וכשב רבן גמליאל במר רצני נמצ שונו מוברס וכעת עוברים לבריס מה הסיבות לעבר את השנה כידוע שנס חמו היא 365 ימים ועונות השנה תלויות בשמש אנחנו מונים את החודשים על פי הלבונה השנה היא כ-35 יום את הפר הזה של 11 יום צריך להשלים מדי כמה שנים בהוספת חודש אז למסה במביז נראה שיש שלוש סיבות שמחמת מעברים על שתיים מתוך שלוש חייבים להעבר מסבירים הראשונים שהסיבות שנראה ללון מחמם חייבים לעבר כן נראה בברייס שלנו איזה דברים בז אם הם רוצים הם יכולים לעבר ואיזה לא תו רבון אין מעברו אצרי מפני הדרכים פני הקשורים שהדרכים והקשרים התקלקלו עות החורף מפני הגשם ועדיין לא נתקנו ולא יאכלו עולי הרגל לבוא אז רוצים להוסיף חודש שעד ש עד שיבוא פסח כבר התייבש ומפני תנור פוחים הם היו עומדים בחצרות היו צולים בהם את הפסחים והם נימוקו בגשמי החורף ה צריכים שמש להתייבש ומפני גוליס סרל שנקרו ממקומון ועדיין לא הגיעו נשמע לבזן שבני הגול הרחוקים התחילו לצאת לדרך לעלות את הרגל לקורבן פסח ועדיין לא הגיעו ואם לא יעברו אז כמו שאמר של מתקן ברשי יגיעו לבוא בפסח אז מוסיפים חודש אבל לא לא מעברים מפני השלג לא יחדלו מחמד כן לבוא ולא מפני הצין מחמת הקור ולא מפני גוס יל ש אוקר קום עדיין על זה לא מעברים תו רבנן אין מנס שונו לא מפני הגדים ולא מפני התלוים שעדיין הם דקים קורבן פסח צריך להקריב בן שונו הם עדיין לא גדלו מספיק רוצים להביא קורם פיסח מקורבן גדול שיוכלו להתחלק בזה הרבה לא אפשר להקריב גם קטנים זה לא סיבה להוסיף חודש ולא יפני גוזו שפרחו יולדת שיניה צריכה להביא שתי גוזלות זהב עם זובו אז כל ליל התמים שהיו צריכים להביא קורבנות היו מחכים לזמן עליה לרגל ואז הביאו כ את הקורבנות שלהם ויש אפשר להביא מתויירים אפשר מבני י וירים דווקא גדולים אז הגוזל לא פרחו רוצים להוסיף חודש זה לא סיבה כש לבי בני יונו שקשרים שהם קטנים אבול אוסי סון סעד לשונו זה יכול להיות כסת כשמך דהיינו נראה בעזרת השם כמו שדיברנו במביז שהמעברים על שתיים מתוך שלוש סיבות אז אם יש אחת משלושת הסיבות ויש תוספת הסיבה הזו שהקדים התלים הגולות עדיין לא גדלו מספיק אז אפשר לצרף גם סבה זו ולעבר כיצד רבי ינ ימ משום רבן שון ב גמליאל שהס שלח כך ודה לבני הגוי לו מדן אנחנו לכ אנחנו מודיים לכם גוז רכין הם ר הם קטנים מדי ואמר דרקן או דעדן הם קטנים ודקים זמנ דבי ותו יש עוד סיבה שנרה בויז עדיין לא הגיע הזמן האביב זה אחד הדברים שמחמם צריכים לבר לא הגיע הזמן הפשלת התבואה ושפר מסוב הדבר בפני סופתי על שנה הזו ס 30 יום של אדר ב אומרת הגמורה מה רואים כאן שחודש היבו זה תמיד 30 יום מ כב שנו ש יים רב שם גמליאל לאמ חודש חודש זה 29 יום סתירה בדברי רב שם גמליאל אומר רב פופה כוונת רב שם גמליאל דקק שתמיד 30 מתורה ומסביר שהיה באזה אינטרס כדי שלא יצטרכו אחר כך לשלוח הודעות מתי פורים מתי חודש ניסן ידעו תמיד שחודש ה בזה 30 פש גם לא אמר לא רוצו חודש רוצו 30 ימים ויש רשות לבזן לקדש גם מראש כמו שיש את הלוח בזמנינו אם יש סיבות א לפעמים עשו 29 יפים עשו 30 אז ממילא באותו זמן שהוא שלח לוסן ימין היייתה סיבה שיהיה חודש דב 30 יום מציינת הגמורה תו חזי בורה מאיק את ההבדל בין תקיף קדמו בין התקיפים הקודמים לאוסונה בסר לענבים של הדור הבא דהיינו רבנו גמליאל אומר רשי ה נוהג שררה וזורק כמו רה בתלמידים כמו שורים בכמה מקומות ובכל זאת שהיה תקיף הוא אמר כמו שנראה עוד מעט ושפ רס מילס באמפי ובמפה חברו הוא קיבל גם את חבריו רב שמ בנו שהיה מנונים אבל מדור הבא אז יש כ ירידת הדורות שאפילו שהוא עניו כמו ש בסורס הפועלים הוא לא אמר אלא באנפי הוא לא הזכיר גם את חבריו מה היה המעשה ברבן גמליאל לתניה מסבן גמלי ששב על גב מעלו בהר הביס מדרגה בהר הבית וחנון ספר הלוז הסופר הזה דנו הסופר היידוע לפ גרס קלפים חתו לפ נויס רוצה כעת לשלח שלוש מכתבים רבן גמליאל אז רשי מקדים ואומר בגליל היו זיתים מרובים בדרום היו חיטים מרובות גליל ודרום זה מרצ ישראל לא צריך להודיע עליהם שעברו כי הם שומעים הם קוים בבז צריך רק להודיע עליהם על המעשר כמו שכבר נראה לבני גולה שרחוקים מרץ ישראל צריך להודי על העיבור שידעו לאכול חמץ בפסח שידעו שהפס תחר בחודש אז הוא אמר לספר כך הוא אמר לו וגת חוד גרת אחת בסוב ככ תכתוב לאו בני גליו בני גליו לאחינו בני הגליל העליון ני הגליל התחתון שלים אג שלומכם רבה מד אנחנו לחן אנחנו מודיעים לכם דזמן ביעור מגיע הזמן הביעור וצריך להזדרז פרו שמר ממען דז יש לכם הרבה זיתים מען זה הכלי שבו מקבצים את הזיתים להתחמם לפני שוחטים אותם אז רשי מסביר ש שנה שלישית ושישית לשמיטה אז יש דין של ביור מסרס כל מי ששעה מעשרותיו של השנים הקודמות צריך לבער אותם טרומה לתת לכון מסרין ללוי מסרוני לאוני משני מתבאר בכל מקום שהוא אם הוא לא ילה אותו לירושלים לפני פסח מבער אותו בערב פסח מתוודה ביערת קודש אז הזכירו להם שמגיע זמן הביו למי סרמה מקשה שבמשנה מסכת משיני מפורש שזמן הביו בשנה הרביעית בשנה השביעת ורשי עצמו מפרש כ בעוד מקומות עוד נקודה רמה אומר שזמן הביאור זה ערב שביעי של פסח ולא ערב פסח לא ערב חג ראשון וכך פסק השולחן ערוך והמחלוקת תה בסאות במש השני זו הייתה אגרת אחת שם יש הרבה תבואה ששבים גרת שלישית ו נינו בני גל בבל ו במו לכ במד ולשר כשאכל ישראל בכל הוות ש רק הכבשים עדיין רכים זבי אמות עדיין לא הגיע הזמן האבי וניסן צריך להיות אביב וש רמיס בפו ויפה הדבר בפני ובפי ח הזכ גם את החברים שלו אפילו שעה תקיף 30 יום אז רואים שב גמליאל שהיה תקיף הוא אמר בנו שובט הדבר בח רב שמן בנו שהיה אמוסון הוא לא אמר רק שוטה בפניו אומרת הגמורה זו לא ריה די בוסו אולי המיסה הזה היה אחרי שהעבירו את רב גמלי בנשיאותו ואז הוא נעשה ונוב מסופר גמור ברוכה שהעבירו אותו רק אז אולי הוא נעשה ונוב ונו רבון ממשיכים על שלש דורים מברס שונו כמו שאמרנו חייבים לעבר על שניים מהם כמו שנראה עוד מעט על הובי אומר רשי אם לא בשלה תבואה מעברים כי כתוב הפסוק על פסח בחודש אווב והעונות הרי לפי שנ חמו אזה זז אז צריך לסדר את זה רשי מביא שיש מפרשים שהסיבה היא כיוון שאם לא נעבר לא יהיה מהיכן להקריב את העומר אבל רשי מקשה שנראה עוד מעט שגם אם בישלה תבואה ביודו ולא בשלה ב בגו גם ברין אם את משומה אומר יש לנו תבואה ביודו אלא צריך שיהיה אביו ברוב ארץ ישראל סיבה שנייה ועל פי סילוון אם מתחר בשולם לאחרי שבועות כ שבועות זה זמן הבעת ביקורים כתוב ביג ביקורים ואם לא הביים בבו לרגל צריך לטרוח ולעלות פעם אחרת אז צריך לעבר ועל הת קופו אז קופו נראה בעזרת השם בריחו בדף יג רשי אומר בין על תקופת תמוז השנה מתחלקת לארבעה תקופות שהיא נמשכת שתקופת תשרי נופלת בסוכות אחרי סוכות נראה את כל השדות בדף יג בין אם תקופת טבות נמשכת עד 16 בניסן נראה את הכל בעזרת השם בדף יג בריכות אומרת הברייה על שניים מהמהם אם שתי הסיבות יש מעברין ועל חוד ם רק אחת מהסיבות אין מעברין עכשיו כך ובזמן שאובי וחוד מם אם אחת הסיבות זה עובי שלא התבשלה התבואה אקו סמיכים כי לא אכפת להם שדוחים את הפסח כ התבואה במילה לא ראוייה אז לא מעריכים להם את איסור חודש אבל אם מעברים על שתי הסיבות האחרות על הפירות והתקופה אבל האביב כבר כן הגיע אז כולם עצבים כי מעריכים למצבן אסור החודש אסור לאכול מתבואה חדשה עוד חודש עד יום זס רבי שים גמליאל לאמר על התקופ עכשיו דבר שרב שים גמליאל סתומים אבו ומה מתכוון לומר לקופו סמכין הוא מתייחס לסוף דברי תקמה אולקו מעברין דהיינו כך או שהוא לא בא לחלוק מתי מעברין מתי מעברין כשש שתיים מתוך שלושת הסיבות הנקמה אמר שרק בזמן שעובי וחוד סחן הוא אומר גם על התקופ הסמכים דהיינו אם התקופה נופלת רה בתחילת תשרי ומעברים בשביל דברים אחרים ואז דוכים מצוקות שיהיה בתוך ימות החורף חודש ה מצטערים בגשמים ולכן אם הסיבה להעבר זה פיירו וילון ותקופה הם היו שמחים אם אחת הסיבות ז אובי במילא שמחים אבל גם לא וביב אלא שתי סיבות אחרות פירו סילון ותקופה הם גם שמחים כי אז אויל רגול לא יצטרכו ללכת בגשם זה מה שהוא מתכוון לומר או שהוא בא לחלוק שעל קופ לחוד מעברין אומר רשי שיבור מנטרו תקופה שתהייה מסודרת זה מן התירו לכן על זה לבד גם העברים וויסס מקשים על רשי שגם אובי ופרו סינו זה גם מן התירו אז הבריז קרוב וגריז מתרץ שעצם הדבר שהמועד יהיו בזמן וביב פיילון זה גם כן מדריסה אבל לא נאמר בתת ציווי לעבר משום זה רק לגבי תקופה כתוב שומר אס חודש הובי שעיקרו ב לומר שיש לשמור על התקופה שתהיה בזמנה לכן אומר רבן גמליאל זה לבד סיבה כבר לעבר הקופונים מה מתכוון רבן גמליאל תיקו נשאר בספק מה מתכוון רבשי גמליאל לומר תו רבנו על ששו ארצס מנסנו יהודו ובר הירדן והגול כלומר ארץ ישראל התחלקה לשלוש ארצות יהודו זה אזור ירושלים מסביב עבר הירדן והגליל אז אם לא הגיע האביב שלהם או שרואים בזן שמתאר בהם זמן בישול פירות האילן מה מה הכוונה על שתיים מהם מעברין ול נחס מהם אי מעברין אם רוב ארץ ישראל לא הגיע אביו דהיינו בשתיים את שלושת ארצות אפילו עבר הירדן וגליל ויודו שזה סביבות ביס ה מקדוש כן הגיע ברין אבל אחת מהם אין מעברים ואפילו לא הגיע ביהודה והגיע בעיו יעדן והגול לא מעברים מאיפה נביא את האומר נביא את האומר לכתחילה צריך להביא באמת מירושלים כמו שראה שמביא כי אם מביאו מרחוק אז מתייבש קצת צריך להיות כרמל רך ומלא אבל אם לא תהיה ברירה נביא ממקומות רחוקים עכשיו כך בזמן שהודו אכס מהם שהיא אחת המקומות שלא הגיע האביב אקוס מיכין שאין אוי מרבו אלא יהודו מצ מנ מאוחר אכן אם לא ביכר ביודו ובאחת מהשתיים אז זה לא קשה להם כולם שמחים אפילו שראוי להביא גם מהשלישית כי מצווה להביא יהודו אבל אם כבר התבשלה התבואה ביהודה ועברו את השנה בגלל השתיים ה אחרות או הדן והגול אז זה מעצבים כי כשמגיע הזמן העומר כבר יבשו תבואות שבהודו כי הם כבר תבשלו מזמן והוסיפו חודש וצריך רך ומולה אז צריך להביאו משר הרצות אז זה לא כל כך לכתחילה ועוד אומר רשי שאם ביקר יהודו ורואים ציבור שראוי להביאו אר יש כאן ובז מעברים בשל שתיים אחרות מעריכים עליהם זמן יסו חודש אלה ביוד כבר יש להם תבועה מהשנה החדשה והם צריכים עוד חודש למתים לאכול זאת קשה להם הדבר רק בזמן שיהו דחס מן הכל שמחים תונו רבון אין נו לא קובעים את היבור א ביודו בז שקבוע ביודו נו בירושלים בר בז בגול מוברס ב מעוברת חניש בגל אינו מעובר אמר רב וד חניס רי בעניני הציבור כ של בוד מקדוש ולכן גם ב מעוברת סובר שהפסוק נאמר רק ן לכתחילה בדב בגבר א בים בליו אברס אותו דברק חודש לקבוע ראש חודש א בם קדשו בליו א מקודש אומר הבקר מה הפסוק לכך כתוב בתהילים תקו בחודש שפו בכס לי חגינו מה הכוונה בכס חגנו איזה חג שהחודש מסקס בו חודש הכוונה על הלבנה היא לא נראת בעלי לכל העולם בכסף החודש הוא מכוסה ר זה ראש השונה שראש השונה חוגגים בראש חודש זה בסביבות המולד לא רואים את הלבנה בכל המקומות שר החגים באמצע החודש הם וסיב כישראל משפ ק אומר רשי כלומר חוק שישראל עושים באותו חג דינו קידוש החודש הרי הוא כמשפט מה משפט ביים כמו שגמור דורשת לאלום בחיבו ביים ד דיני ממונות א קידוש החודש דווקא ביים במנין שהם מעברים את השנה רק ביום אומר ביד רמה קביעת החודשים תלוי בעיבור השנים כ על ידי עיבור השנה נידחים כל החודשים ממקומם וכיוון שלמדנו בפסוק שהם מקדשים אלא ביום ממילה למדים מקר גם שלא מעברים את השנה אלא ביום עד כאן דף יא
לצפיה בתכנים נוספים: