הדף היומי מסכת מכות דף כב

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת מכות דף כב

[מוזיקה] מקס דף חוב בז מתחילים בסיעתא דשמיא שמונה שורות האחרונות שהדף הקודם אומר לי סיכמנו בסוף השיעור הקודם שנימנו וגומרו שאדם שחורש ומכפה את הזרעים בשעת חרישתו הוא נחשב כזורע מקשים כך אולה אומר לאולה לרב נחמן מה ראינו במשנה שיש חורש חרישה אחת ומתחייב שמונה מלכויות אחת מהמלכויות כמדובר ביום טב אז הוא חי משום חוירש ביום טב אבל לפי מה שאמרנו קנה ממלקסית משום זיר ביום טב זו גם מלוכש אסורה אומר להנהל רב נחמן תנ ושיר התנה הוא פירט מקצעת מהמלכות הוא שיר באמת יש תשע מלכות אומר לי תנקותו שמונה בתמרסטונה ושיר לא ייתכן הרי נותן מספר שמונה אומר רובה תרוצו כך יש חילוק מלאכז בשבס ואין חילוק מלאכס ביום טב למיסה כתוב בשבס ליסס כל מלוכו כן זה ביום טב אז כל המלאכות שהוא עושה זה לו אחד אז אם אדם עושה שתיים ושלוש מלאכות בהלם אחד כאן צריך לתקן בריבעון בהתראה אחת כמדובר במיזיד כי בשגג אין חטוס ביום טב או עשה מלאכה שיש בה שתיים יש בה שתי אבות כמו כאן שהוא מחפש זרעים אז הוא גם חורש וגם זורע אינו חי ולא אחס בשונה משבת שאפילו שזה לאב אחד אז כל מלוכה נחשב כלה בפני עצמו מהם את ההבדל? אז הריבון מביא שלגבי שבס יש שתי דרכים מה המקור לכך לפי אלה שלומדים שזה נלמד מכך שאב אורה לחלק יוצוס כתוב לסביבה רואש בכל משיכם יהיה משבוס אחת מהמלוכה זה עבור למה צריכה להיות עבור מפורטת בפני עצמה אלא לומר שכל מלוכ מלוכה היא מלאכה בפני עצמה זה לה בפני עצמו זה מלמד על כל המלאכות אז זה נאמר רק לגבי שבת ביום זה לא נאמר אז כל המלוכס נכללו תחת לו אחד לפי מי שלומד זאת מאח שכתוב בחטוס מהחס מהנו אפילו שהוא עושה רק מקצת אז זה רק ב במקום שיש על שגקג חטוס ביום טב שבמיזיד הוא לא חייב קורס אז בשוגגן חטוס יש במיזדק מלקס אין בזה את הריבוי של חילוק מלוכס אומר לי אמר אולל לרובה הדותה זו תהיה זה באמת היישוב הנכון לקושי איסב בקשה בלובם ואין חילוק מלאכס ביום טב ואותנן צריך לתקן ואותן יזובריסה המבה של גיד גידנו שש אסור לאוכלו בשל זאת בחולוב ביוםטב ואחר כך והחולי לא כחומש לא כמשום אוי חלגיד יש לו לאיסור חסגד הנושא על כן לא יכלו בני יסור לסגיד הנושה ולא יקבשל ביום טב שלא לצוירך מלאכת סכל נפש מותרת ביום טב אבל זה שאסור לאכול זאת אסור לבשל זאת ביום טב אז הוא לוקה וכמו שמבואר בריתו על פי הגימורה זה קדס במ שלא אומרים אויל ווטרו בשל לצורך הוטרו גם שלא לצרך ולאקם שמבה של גיד בחולוב התן הזה סובר שיש בגידן בנויסטם הם נחשב כבשר ממילא הוא עובר על איסור בישול בשר בחלב בשעה שהוא אוכל ולא יק משום אויכל בוסר בחולוב כתוב בתורה שלוש פעמים לסבה של גדי בחלימוי אחד לאסור החילה אחד לאסור הנוה ואחד לאסור בשל ולא יק משום כדי כדו צריך להבי זוגה מלוכ ביום טב שלא לצורך וא שאין חילוק מלוכס ביום טב משום עבור אלוהים מחיב דחיב למישום בישולו אלו שורים שיש כאן שתי מלכות על בבשל במעביר יש חלק מלאכ ביום טב אונה הגמורה אפיק עבורה תוציא הרשימהור ואיל שמדובר בגידנוש של נביאה ואז הוא לקה גם באכילה משום לאכלו כל נביא רק הגמור ואותו נרפחי לבריס זו שנה לא כ שתיים על אחילוסי ושלוש על בישולו השתיים על אכילוס זה אכילסגיד ואחיל בוס בחולוב ושלוש על בישולו זה בישל בוס בחולוב ובישל צורך יום תבור של לצך ואם שאתה מוציא הבור ואתה מכניס אכילסנב שלוש על הכילוס חייב ורק שתיים על בישולו א לא אפיק עבור תוצים הרשימהורה ואיל עצה אשר מדובר שכדי לבשל הוא הבעיר עצי השרה של אבודזורה והזורות עוסב הוא לוקח עליו מהוכה ולא ידבק ביות וגן אסור להנותזור אומר לרבחבר דרוב רבה שאם כך יש מלכס שישית וללקנשום סובי בסך דהינו שאסור להנותזור אלו אוכ מסכינן כגון שבשל הגדש וזרוסכ כתוב שיר שלבזור תשרפו ביש אחר כך כתוב לאסון כן להשם אלוקיכם אז מי שמבעיר עצים ששיכים לקדוש ברוך הוא אז הוא עובר על ססון אז יש באמת שתי מלכי סלחילה גידנוש בבוס בחולוב ושלוש על בישל בישל בוס בחולוב בישל ביום תשלירך וזה שהוא שורף הציגדש עכשיו חוזרת הגמורים למה שראינו במשנה מה ראינו שלפעמים אדם יכול ללקות שמונה מלקיויס על זה שהוא חרש למחוד בקשה הגימורה נראה כאן שבע קושיות אחר כך נראה עוד קושיה והסימן לשמותיהם של המירועים שיקשו זאת שנבוא שנז למה התנה לא שנה עוד מלק שיכולו להיות באופנים מסוימים מה הסכיף לרבי שיהיה ולכשבנמה שמדובר שהוא זרה הזאת בנחל איסון הוא חרש ובזה הוא חיפה זרעים אז יראה בנחל איסון במקום שבו ערפו אגל רופו אחרי שמצאו מת שלא יודע מי יקו ומדדו לעיר הקרובה ומביאו אגלרופו ואזרוסם אוכה כתוב וירידו זיקנו גל נחל איסון אשר לא יאובד בטה והילך ולא יזורע ואסור לזרוע שם אז למה לא נקת תענה כך מה הסכף לרב חנניה ולכשוב נמכס השם בא לי חוסרים בשעה שהוא חרש אז היה כתוב שם השם באיזה מקום שהוא ובחרישה הוא מחק את אחד משמס הקדוש ברוך הוא ואז אוכה כתוב על עבדזורבדת משמו וגוימו וכתוב שם בסיום לא ישסון כן השם אלקיכם אז מי שמוחק את השם עובר עליו זה מה סקיף לו רבבה וליחשובנה מהקויצרטוי שבשעה שהוא אהבד במחרשה אז במאחרשה הוא גם קצץ דרך הליכתו את הנגע הצרה שיש לו על בשרו ואז רוסמור עבר על הלו הזה היא שומר בנגע הצורס והגימור בשבס מבארת שהפסוק בא להזהיר לא לקצוץ לא להסיר את הבהרת ויש שומר זה לו מהסכיף לו הב ולךשובנמ שיש עוד מלקס באופן המזיח החוי שלמה לאיפות הוא מזיז את החוי שלמה לאיפות בכהן גודל והמיסר בדיוור ארון הקודש היה לו בדים אסור להסיר אותם. ומה הכוונה? מסביר הריטבו שהוא הסיר את בדיחרוש בהם וכל שעה שהוא חורש בהם ולא מחזיר אותם לאורן אז הוא עובר משם ליור ממנו. זה לאב שהתחיל במיסא בשעה שהוא הסיר והוא ממשיך כל רגע שהוא לא מחזיר אותם. ומה שמדובר במזיח החוישן? אומר הריתבו זה מתאים באמת רק לפי חנן בחכינוי שהוא אומר במשנה שאפשר גם לצרף כאלה לאים שבאו לא מחמת החרישה. אז כמדובר שהכהן גודל הרי מדובר בכהן כמו שראינו במשנה שהוא נכנס בטומאה אז מדובר בכהן גודל שהוא הזיח את החוישן וכל זמן שהוא לא מחזיר אז הוא עובר על הלו הזה וכך בחושן מוזח אז הוא חרש ואז רוסם אוכל לגבי באדורון כתוב לא יוסורו לגבי החוש כתוב אלוהי זכחוישן עוד קושיה מהסכיף לרבשי ולך שבנה מהחורש בעצירו כלי המחרשה היו מעצה השירו שאסור להנות מהם עזר עושה ולהתבגביות חומ בגוימו מה סקיף לו רבינה וליךשובנמה שבשעה שהוא חרש הוא הקוצץ אילו סטויבויס שמוציאים פירות ואז רוסה מאוח כתוב שאם תבוא עליר תעשה על המצושרסיצו כתוב בסיום כי ממנו סכל לאס ולמה הגמור אלונה טוסס אומרים שטונה ושיר מה שהגמור אמרה לאיל שלא יתכן לומר טונה ושיר כשכתוב מספר שם מדובר שהרי התנרים מדבר ביום טב ואם ביום תשני לבים זה רע וחוירש אז למה הוא שנה רק שמונה אבל כאן התנא חיפש להוסיף עוד לאבים באופנים מסוימים מדובר בנחליסום מדבר בהצעשירו הוא לא דיבר בזה באמת אם ידובר בכאל אופנים יהיה עוד לו אומר לרב זירל רבני הוא מקשה קושיה שמינית וליךשבנמה כגון דומר האדם הזה לפני שהוא חרש הוא אמר שבוע שלך רויש ביום טב כשהוא חרש ביום טב אז הוא עובר עוד לו ליחד הנה לו רבני אוסב השב לא חלה בכלל אז הוא לא עובר עלי למה מושבע ואומד מעסינ הוא כבר מושבע מהסינ לקיים את כל התירו כמו שהריבון מציים הגמורה בשבועס כתוב להורה להיטיב אדם יכול להישבה להטיל שו על דבר שבבחירתו דבר שלא נטול נתון לבחירתו הוא חייב לקיים זאת אז לא חלשוה אומר לי מקשה לו רב זעירא הרי תיתכן כן אופן תכן שתחול שבוע כגון דומשב שלך בן בכול בן ביום טב דמיגו דכולה לשבוע בחול השוער צריכה לחול בחול כי בחול אין לו מיץ מנטר לו לכרוש חול הנינ ביום טב כזה שועה אחת גדולה וזה נחשב איסור כוילל אפילו בדרך כלל אין איסור חל על איסור באיסור כוילל הוא כן חל הריבון מעריך שיש גם איסור מויסיף איסור מויסיף זה באופן שבחתיכה עצמה שאסורה עליו נוסף איסור למשל אם על ידי השוע היה נוסף סף עוד איסור ביום טב זה מויסיף ושתי דוגמות נותן הריבון למויסיף אחד אדם נסע בת ליסיש חמותו כבר אסורה עליו לפני שהוא נסע את ביטה משמישסיש עכשיו נעשה את חמותו אז הוא מוסיף בחומרת האיסור כי עד כית הייתה אישסיש ואם הוא בואל אותה הוא חייב חנק עכשיו צריך לתקן כמריבון הוא בסריף מוסויסוים אז איסור אז איסור מויסיף אז זה כן חל וכשהוא יעבור יעבור את האיסור הזה יעבור גם עלי שסיש וגם על חמויסים עוד עופר של מוסיף זה חילב של נויסו מהקוצ'ים לפני שהוא נעשה נויסור הוא אסור באיסור חילב זה אסור רק להדיות עכשיו שהוא נעשה נויסור עבר הזמן שאסור כבר להקריב זאת או לאכול זאת אז החילב כבר נאסר גם לשמיים אסור באקרובה אז איסו מוסיף על אותה חתיכה אז חליסו גם לגבי הדט שהדיון יאכל את החידה ויתחייב שתיים משום חי ומשום לאיסור איסור קול את זה באופן שאין איסור נוסף על החתיכה אלא האיסור החדש כולל עוד אחרים אז הוא אוכל אכל גם על זה. למשל כאן כיוון שהשבו החל יום החול אז החלה גם על יום טב. ושתי דוגמות נותן הריבעון. אדם נשא את אחות חמותו. חמותו כבר אסורה עליו לפני זה משום חמותו. איך היא תאסר עלה משום אחות אשתו? משום שיש עוד אחיות. אז כיוון שהאיסור חל על אחיות האחרות שמותרות על כעת זה חל גם על חמותו. עוד אופן הוא נשע בת אישה פנויה. אז רק כעת היא נעשרה לה משמח מויסי. אחר כך היא התחתנה. נעשה אתשסיש. אז כיוון שהיא נאסרת עכשיו על כל העולם באיסור שסיש אז היא נאסרת גם עליו לחייבו שתיים גם משום חמותו וגם משום אישסיש אז זה נותן הריבון דוגמה לאיסו כולל בגילין השסרבי קיבי גגו מציין לנו בודו שהוא מקשה שבגמור הסנהדר מפורש שזה נחשב כיסו מוסיף אז ביהודה מתקן ממקום לדידי צריך לגרוס לדידו לגבי האיש זה איסור מוסיף נתוסף באיסור לשאר העולם לגבי האישה שהיא החפצה זה אין כאן איסור מוסיף לא נאסרו לו נשים אחרות יחד עמה זה איסור כוילל כיוון שנתוספו לאנשים אחרים שנאסר בהם הקופונים אז למה לא פרטו במשנה אונה הגמורה מי דדסה בשיל קותונה התנשנה רק אלה ייסורים שאי אפשר להתחמק מהם אבל כזה איסור שאפשר להישהל עליו למשל כאן הוא נשבע שלא יחוש ביומטה בחול אם הוא ילך לחוכ אז החוכ יבטל את שבועתו אז כאלה ייסורים לא פרטו בקשה הגמורה ולוי לא פרטו כאלה יסור יסורים במשנה והרי אחד הייסורים הוא שהוא חרש בשור וחמור של הגדש הגדש הרי אפשר לישון לחוכם ולהתיר את ההקדש עונה הגמור מדובר משנתנו בבכור ואז עובר על עשו בבכור שורכו כשהגמורי נוזר אחד מהיסורים במשנה שהוא נוזר שאסור לו להטמא נוז יכול להישאל נזירותו אז התנה כן שנה דברים שישה בשילה אונה הגמור בדובר בנזיר שמשון שמשון הגיבור היה נזיר מבטן המלאך בא אלורה ואמר שהוא יהיה נזיר אז למה הריבון כותב על ידי מלאך קיבל נזיר וסולוב משמ שמדובר גם אצלנו במשנה שהוא קיבל את נזירותו על ידי מלאך יותר משמ כך בהמשך הריבעון זה אין לו אישלה כי ציוו שלבעלו למס יש כאן דבר מעניין בנוסח התורסנדום שאנחנו אומרים בערב ראש השונה אומרים ואפילו נזירו שמש הפסחתי שובה כותב שזה טעות כי כאן כתוב שאין התורה לנזיר שמש אז החבשיור כותב שלפי הריבעון אפשר להישב דווקא מי שנעשה נוזלדי מלאך הוא אין לו התורה המי שאומר הריני נזיר שמשון יש לו התורה אבל המערית והמאירי האוכל ועוד הם מברים שהריבון לא מתכוון שהמלאך הזהיר אותו אלא הכוונה שהוא עצמו אמרנין הזהיר שמשן למה את אין לו התורה כיוון שהוא טלזד בדעת מלאך כמו שמשון שהיה לידי מלאך ולכן אין לו התורה הקופוני מקשה הגימורה איך אפשר להמיד כך נזיר שמש ברי תמויסמו ומוזר לא לטמא למיסים הרי מבואה מסכת נוזר ששנותר לטמא למיסים רצו ללמוד מפסוק וגימור למיס מפריחה זאת וגמור נשארת שזה גמור קבולה ביודנו הריבון מביא שש מפרשים שנזיר שמש שנזיר מן הבתם לכן אינו בשילה כול לפני שנולד הוא נעשה נוזר אבל זה הוא אומר זה לא נכון כי אביו שקיבל את הנזירות עבור היכול להישאל אפילו שמת אביו הבשסמיסה זה היה בשיללה והקופונים לא יתכן להעמיד את המשנה בנזיר שמשון כרי כתוב במשנה שהוא כה משום טומה אלא מה מדובר בנזיר רגיל נזיר רגיל יש לו שילה אז כן רואים במשנה לוים שיסה בשילה אז למה לא נקעת תנה עוד לו שהוא נשבע שלא לחוש לא ביום ולא בחול ואז הוא לוקה עוד לו הלא היית איסרו קויל ללסלי הוא סובר שבכל אופן לא חלשבו על מצווה ולכן לא יכל לפרט עוד מלכה זה מי שנשבע שלו לעשות מלוכה ביום טב כי בכל אופן שנשבע אפילו שנשבע ש לאחרוש גם בחול לא חלה אשו שבועים מהרן במשנה אחד עליו זה חוירש בכיליים הגימורה חידוש גדול יש מושג של שוער פסולה מוקדושים קורבן שהיה קדוש והוא קיבל מום היו צריכים לבדות אותו להעביר את הגדוש על כסף עם הכסף קונים קורבן אחר השור הזה מותר בשחיטה ואכילה אבל יש לו עדיין דינים מסוימים כמו קודשים אומר רבי ישי המרביע שור פסולה מוקדושים אפילו שירביו על מינו משל כבש על כבסה לא יקה שניים אז המיס שניים יש מוחקים כך נראה בריבעון הריבון נראה שגורס לא יקה שהרי גוף איךודו ועשה כוסוף כשני גופין יש עליו טוירס חולין ותוירס קוצ'ין טוירס חולין מותר באכילה בכל מקום תוירס קושים כמו שדרשו בספרי כתוב בחולס נף שחוט תזמר ואוכל טוב בוסו באיזה דבר הכתוב מדבר אם בבוסותי סתם בהמות שאדם רוצה לשחוט לעצמו הרי כבר נאמר כי ירך ושמש גבולך כתוב שיכול לאכול איפה שהוא רוצה. אם באכילה סקו'ים זה אפשר לאכול בכל מקום ודאי שלא. אלא מדובר בשור פסולמקדושים ודורש את הגמורה כך תזבח ולא הגיזו אסור לגזוז אותו אסור לעבוד בו בוס מותר לך לאכול ולא חול ממנו ואוכלת ללקוב אז אסור להרבי אפילו אם אינו משום כיליים כ מרביע חולין על קודשים או קודשים על חולין למיס הגרסה לפנינו שניים אז הרשש מיישב את הגרסה שלפנינו שהוא חייב אחד משום מרביע כיליים ושני משום בפסול הבקדושים הרי אמרנו תזבח שעשו בגיזה ואבוי וה בא בכלל אבואידה הלכת אומר אומר רבי יצחוק המנהיג בשור פסולה מקדושים אפילו שהוא מנהיג אותו ימינו שור עם שור או אפילו בפני עצמו הוא חורש עם שור פסולה מקדושים לא יקה כי זה חולים וקודשים שמעורבים בו וזה כיליים שהרי גוף איךודו כשני גופים מסיים הריבון ולא שומעת ריה מנו לו דחולים וקודשים כלם זה בזה ודבר תימ שני מינים זה חולים וקודשים הבית מבין שרב נותן מבאר שזה לא משום שיש בו יותר סקושים חולים אלא פסוק מחשיב אותו כשני גופים כתיר אומרת כצבי וכאיל הוא כמו צבי והייל אז הוא כאילו שתי מינים שיהיה בזה איסור כיליים אומרת המשנה עד כא דיברנו מי חייב מלכס עכשיו סדר המלכס כמה מלכינויסי 40 חוסר אחס 39 מלכות שנאמר במספר 40ים מניין שהוא סמוך לרבואים כמו שנראה בגימור את הדרש רבי יהודה אומר הפוסק מתפרש כפשוטו בואים שלי מויסוליקה עכשיו כך נראה במשנה להלון שהוא לוקש שליש מלפניו ושתי שליש מאחוריו אז אם זה 39 זה 13 אבל אם יש מלקס 40 ויכנו לאקסירו בין כסףו בראש הגב בין הכתפיים עכשיו כך לפני שמלכים צריך לאמוד אותו כמה יכול לסבול הרב יקנו זה המקסימום אבל לפעמים נותנים פחות אבל אינום דינויסוי אלא במהקויסרו להשתלש דווקא מכות שות יכולות להתחלק לשלוש אבל אם עמדו אותו למשל ל-31 אז הוא לוקה רק 30 כי 31 מתחלק לשלוש עמדו אותו ל-20 אז הוא לוקה רק 18 מה קורה עומדו לקבל 40 ולא יקם מקצה התחילו להלקות אותו ואז ועומדו שאין יאכל לקבל 40 פוטר אומר הריבון כיוון דנתבזה בבזן ולקע קצת סגל בוכ נראה בגימור עוד אבל אם הוא עדיין לא התחיל ללקות לעמדו אותו ל 40 וחזרו ועמדו שהוא לא יכול לקבל הרשש גורס כלום אז הוא לא נפטר צריך להמתין עד שהוא יבריא כסור לגרוע את העומד אלא לוקח אחרי זמן נראה בגימור באיזף המדובר כמו כן עומדו לקבל ל18 ומי שלא קוד 18 המלכות עומדו שכלו לקבל 40 אפשר להוסיף לו עד 39 פוטר כיוון שהוא כבר לקה אבל אם לפני שהתחילו להלקות אותו הראו שכן יכול לקבל 39 אז יכולים להוסיף על העומד הראשון אומרת הגמורים למדנו שהוא רק למטס מה מסבירה הגמורה כסיב ארב במיספורמינה 40 במיונה אזכסי במיספור 40 אנחנו דורשים מניון שהוא סוכבים החשבון שהוא משלים סכום של 40 שהוא גורם לקרות אחריו 40 זה 39 אומר עובד כמה טיפשו שרין שכמה שותים רוב בני אדם דקימם מקם מספר תוירה שנכנע ספר תוירה אז הם עומדים לפניו ולא יקם לגמר רבי שנכנס לבית הכנסת אדם גדול לא קמים לפניו הם טיפשים עוד גודל יותר חשוב סיפת מה רואים כאן דיל בסיפתרסי בפעה 1240 ואסו רבונו הגיע חומים ודרשו בוצרו חודב והורידו ל-39 אז אם קמים לפני שפתוירה ודאי שצריך לקום לפני החכומים מה ראינו רבי ידוע 40 שליזכולו הוא דורש 40 כפשוטו אבל מנין לו המקור אומר רבי יצחק מתן רבי יהודה שהמלקס ה40 זה בן כתפיו תחסיף כתוב שישאלו את נובי השקר מהמקוה בין יודכו למה איך יש לך סימן של מלכות בין ידיך בין ידיך זה בין כתפך מזמיר רטבו כלומר בין זרועך מקום חיבורם בכתף ואפילו שנראה שמדובר במכה אחת אומר הרטבו כיוון שיש כאן ארבע רצוות כמו שנראה בהמשך שניים כפולות אז לכן אפילו מכה אחת נחשבת מכות ואומר שקיענה אשר קיסי ביסהבוי אוהבים אותי בז נלקו אותי כדי לחנך אותי אז רואים שיש מלקס שהיא בין הכתפיים שאר המלכות לא זה המקור שמלקס הרבה זה בין הכתפיים ורבונו לדבריהם אין מלכס כזו הווא בתינויק שבסרב לא תכסיב הוא אומר שהמלמד שלו בחיידר הוא היקה אותו כדי לחנך אותו זה הסימן שיש לו מה ראינו במשנה אינועם דין אלא במקוי סריוז וכולו וראינו במשנה שתי אופנים שאם הוא לקעז הוא נפטר לא כהן לאי לאוי אם השתנה עמד ורומינוס למדנו לא כך עומדו לקבלים הוא מסוגל לקבל למטס מלקס וחוזרו ועומדו שאין יוכל לקבלים פוטו אפילו שעדיין לא לקח עומדו לקבל 18 וחוזרו ועומדו שיוכל לקבל 40 פוטר ומספיק 18 ללקותו לא צריך ללקותו 40 דניל המתס אפילו שעדיין לא לקע כלום אז קשה בין על הרשת של המשנה בין על הספר של המשנה אומר הרב שישסל קשה הו משנתנו מדובר דעומדו ליומה הו הבריסה מדברת דעומדו למוחו וליומכרה מזמיר הריבון משנתנו מדברת שביום זה שעמדו אותו לקבל 40 או 18 חזרו ועמדו שעומד יהיה אחרת כיוון שחזרו ועמדו בו ביום שהוא לא יכול לקבל 40 או שהוא יכול לקבל יותר מ-18 אז התגלה שהעומד שלהם לא היה בו כלום כיוון שבו ביום סתרו אז זה לא נשתנה באותו יום אלא בהכרח שהם טעו בעומד ולכן אם מדו תחילה ל-40 דהיינו בד 39 וחזרו ועמדו ביום שאני יכול לקבל אז אם הוא לקעצת פותרים אותו כרית בזה אם הוא לא לקעז כאילו לא היה כאן שום עומד ועכשיו ינו בדין שלו וראינו שהוא לא היה יכול לקבל כלום אז ממתינים שהוא יבריא ואז יעמדו אותו בעומד שראוי לו אינוחנה מאומרים הראשונים אם כעת עמדו אותו וראו שיכול לקבל פחות אז מנקים אותו כמה שיכול לקבל כמו אחרי המקרה השני עמדו אותו שיכול לקבל רק 18 בו ביום חזרו ועמדו שיכול לקבל 40 אז התגלה שהעומד הראשון היה טעות אז אם הוא כבר לק פותרים אותו כיוון שכבר יצא מבזן אז זה ביזיון לבזן להחזירו אבל אם עדיין לא לקע אפשר להוסיף על העומד הראשון וזה שהיה כאן עומד זה לא התבזק מה שזה היה בטעות אז מלכים אותו למטס הברייסה מדברת שהשינוי קרה למחרת או ביום אחר אנחנו אומרים העומד הראשון היה עומד טוב יפינו שבאותו יום אחד לקבל כך אלא האדם השתנה אז אם עמדו אותו ל-40 עד יום פלוני כשהגיע יום פלוני יעמדו שלא יכבל לא יכול לקבל הרשש מתקן כלום אז העומד הראשון עומד גמור וכיוון שהוא השתנה והתקלקש לא יכול לקבל פטור כי הוא כבר התבזה באותו עומד אם עמדו אותו ל-18 עד יום פלוני כשהגיע יום פלוני עמדו שיכול לקבל 40 אז הוא לוקר רק את העומד הראשון כי זה היה עומד גמור והולכים לכולה הרבון מביא פירוש שני שהוא שהוא קיבל מרבו בנחות הידן שמישת מדובר שעמדו שבו ביום יכול לקבל 40 ואחר כך חזרו ועמדו שלא יכול לקבל כלל אז הוא לא נפתע ממלכס למקים אותו קצת כימן שכבר עמדו שיכול לקבל כל המלכות ודאי שמקצת יכול לקבל הבריסה מדברת שביום אחר עמדו שלא יכול לקבל כלל המבטלים את העומד הראשון ואז פותרים אותו אבל הריבון אומר שאם עמדו אותו שלא יכול לקבל כלל איך ניתן לו עכשיו עכשיו נהרוג אותו וגם לא שנמשנה לא משמע כך לכן הוא מסכים בפירוש הראשון אומרת המשנה עובר רש יש בו שני לאבין הוא צריך ללקות פעמיים למשל חויר רש בשוב חמור וזה כיליים בקרם אז אם עמדו אומדי לשתי הלוים ביחד לא יקרופו אותו ואם לו עמדו אותו רק עומד אחד ללו אחד אז לא יקה עליו זה הוא מתרפא בכל זר ולא יקה על הלו השני אז מה ראינו שאפשר לימוד לשניים ביחד מקשה הגמורתניה אין אום דין או מדך עוד לשני לאין אומר רב שישסל קש הודע עומדו ל4ים וחוד עומדו לרב ותרתה במשנה מדובר שעשו אוימד שיכול לקבל 42 ה-39 זה ללו האחד נשארו עוד שלושה מלכות ללבו השני אז נחשב כימד והוא נפטר ב-42 הבריסה מדברת שעמדו אותו לשני הלבים ביחד והגיעו רק ל-41 אז אנחנו אומרים 39 זה ללו אחד השניים שנשארו זה לא מכות שירות להשתלש אז זה לא נחשב ללו השני אז אין כאן עמד אלא ללו אחד אז אז הוא לוקע ללו הזה ואחר כך שהוא מתרפא אז עומדים אותו ללו השני. עד כאן דף חוביז.
לצפיה בתכנים נוספים: