הדף היומי מסכת מכות דף ד

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת מכות דף ד

[מוזיקה] מקס דף דשור מתכם בעזרת השם 3 וחצי שורות האחרונות של הגדול דף הקודם ואומר רב יהודה אומרב מביאים עוד ממר של רב יהודה שרב קהנה מקשה עליו כהמשך למה שראינו בשיעור הקודם ונגדים הגדומה לסוגיה מהרטו כולם יודעים שמקווה כדי שתוכל לטהר טמאים צריך שיהיה בה 40 שאו מי גשומים עכשיו קיימלון שמים שאובים דהיינו מים שהיו בכלי פוסלים את המקווה מדרבונון כשנופלים למקווה אומר הרטבו והוא על שלושדרוכים יש שלוש מצבים מצב ראשון בתחילת המקווה דהינו לפני שהתחילו למלות בומי קשומים אם יש בו רביס מים שאובים אז לא משנה כמה מי קשומים יוסיפו כאן המקווה תהיה פסולה ולכן כיום שיש אויצר אז באמת מאוד משגיחים כשמרוקנים את האויצר כדי להחליף את המים מייבשים טוב טוב את האויצר לפני שמתחילים למלות אותו הדרך השנייה זה באמצע דהיינו לפני שנשלם המקווה בהרבה סאוזל לוגין מים פוסלים את המקווה למשל כבר מילו במקווה 20 סו מי קשומים וכעת נפלו למקווה לוג אחד של מי מים שובים לא קרה כלום שתי ידו לא קרה כלום שלוש לוגין אז המיקה פסול שאפילו שכעת יוסיפו עוד 20 שעור מי קשומים הוא לא יהיה כשר אבל דווקא מים מי פירס לא פוסלים את המקווה אלא אם כן משינו מרה שזה לא הנושא שלנו הדרך השלישית זה בסויפוי אחרי שנשלם המקווה ברבו סאו יכול אפילו בידיים למלות כמה מים שובים שהוא רוצה והכל נהפך לחלק מהמקווה כמו שעושים היום יש אשוקה יש זריאה כל מה שנוסף אחרי הבסו נהפך לחלק מהמקווה הממרה של רב שכעת נראה היא עוסקת באמצע מקווה דהיינו במקווה שעדיין לא היה שלם בהרבע סור מקשומים שלמדנו ששלושסלוגין מים שובים פוסלים אותו אבל שלושסלוגים של מי פירס לא פוסלים אותו בא רב ואומר יסוד שיש לנו תערובת של מים מדבר אחר מה קובע אם זה מים או מי פירס המראה הוא קובע והומר רבי יהודה מרב שלושס לוגין מים שנופן לתורחון קורטוב מעט מידה מועטת של יין ומראן כמרא יין הוא הפך את המראה של שלוש סלוגים למראה יין ונופלו למקווה לא יפוסלו אומר רשי זיל בוס זוסת תלך אחרי המראה והמראה הוא יין ויין אינו פוסל את המקווה אז אם כעת ישלימו את עמי קשום שחסרים לרבו ימסו המקווה יהיה כשר רש"י מוסיף שלכוה יש קושי איך אפשר להחשיב זאת כיין בזמן שרוב בדרוב כאן מים אומר רש"י פסול מקווה מים שהוא במידה רבוננו לכן קילו מה הסקיף לו רב קהנה וכימה בין זה למי צבע דתנן רבי יוס מי צבע דהיינו מים מים שהכניסו בהם סרמונים שצובים אותם פוסלמסמק בשלוש לא שסלוגין אומר לרובה יש הבדל גדול אוסום מה יהצי ומקרה איך קוראים לזה אנשים מי צבע אז קוראים לזה מים אוכל לא קוראים לזה מי יין חמרי מזיג המקרה קוראים לזה יין מזוג הריטבו מסביר שבעצם אם הולכים אחרי המרה אז מה זה משנה מי דציבה או חמר מזיגה הכי חנם הם מעיקר הדין גם מי דציב היו צריכים להקל אבל כיוון שאנשים קוראים לזה מים אז אילו לא היו פוסלים את המקווה אז אנשם היו טועים שגם גם מים גמורים לא פוסלים לכן היו חייבים להחמיר בזה מקשה גימורה ואותו נרבי חיה רבחי השנה ברייסה ששלויש סלוג מים שנופל לתוכור טוב יין ומרן כמרי ונופלו למקווה הירידוס המקווה מאכשרו לפסול אז לו דווקא שמאכשרו לפסול עדיין לא קשר אומרת שאי אפשר להכשיר אותו בתוספת כעת שמקשם שחסרים סתירה לדברי רב אומר רובה לא יקאש זו באמת מחליקסטנוים או דברי רב רבי רבי יוחנו בן נורים שהוא הולך אחרי המרי או תונד ברבחיה רבונון שחולקים על רבי יוחנן בן אורי מה הכוונה נתנה שלושה סלוגן מים חוסר קורטוב אין בזה שלוש סלוגן מלאים שנופן לתורחון קורטוב יין והוא השלים את השיעור של שלוש סלוגין ומריין כמרי יין ונופלו למקווה לא יפוסלו למה לא יפוסלו אומר רש"י משום דחסרו קורטוב אין כאן שלוש סלוגין מהשמע שאילו היה כאן שלוש סלוגין מים מלאים ואז נפל לתורק קורטוב יין המרן כמר היין הם כן פוסלים אותו זה שיטס חחומים שהשיעור זה קובע ולא המראה זה מתאים לשיטתו דבר בחיה ממשיך את הנקמר וכן שלושה סלוגן מים חוסר קורטוב שנופל לטויחון קורטוב חולוב ושלים לשלוש סלוג ומרן כמר מים ונופלו למקווה לא יפוסלו שוב מאותו טעם כי צריך שיעור ואין כאן שיעור של שלושישס לוגין מים כי קורטוב אחד מתוך שלוש סלוגין הוא חלב כי לכחו הם לא הולכים אחרי המראה אומר רש"י בעצם תנקם יכל לקצר ולשתות את שניהם ביחד העיקרון הוא אותו עיקרון שלו סלוגין מים חוסר קורטוב שנופן לתוכון קורטוב יין אויכולוב בין שמר כמרי מים בין שמרים כמר יין לא יפוסלו הקטן פיצר זאת כוחמ מיסקותו לו כי בדרך כלל יין אדום הופך את המים מרן החלב אין דרכו להפוך את מריתן אבל באמת אין הבדל וראשי בחולין מסביר שלפי זה תנקה מדיבר בלוש לאזו אבזו לא רק אם יש לו שסלוגי מים וקורטוב יין שמרא כמרי יין לא פוסלת את המקווה כיוון שאין כאן שלוש סלוגים מלאים כי מתוך שלוש סלוגן אז קורטוב אחד הוא של יין אלא אפילו שלושסלוגי מים שמתוכם קורטוב חול שמרם כמרי מים גם כן פוסלת את המקווה כי הכל נקבע לפי שיעור המים ולא לפי החזוס לא לפי המרים זו שיטס חכחומים רבי ירח בן אוריה אומר הכול אוילך אחרמרה בין לכולה בין לחומרה וממילא הוא חולק על שתי האופנים לגבי יין לא רק בחוסר קורטוב כמו שנקטו חרומים זה לא פוסל אלא אפילו אם היו כאן שלושה סלוגן מלאים של מים ונפל לתוכן קורטוב יין כיוון שהוא שינה את מראהם למראה יין לא פוסלו וזה כמו שרב אמר וגם לגבי חולוב הוא חולק לחומרי שאפילו שלא היה כאן שלוש סלוגן מים מלאים והחלב הוא משלים את השיעור זה פוסל כמה קובע ויש כאן מראה של שלויש סלוגן מים מקשה כת הגמורה מה אמר רובה שרב סובר רק כמו רבי יוחנן בןורי ולא כמו חכומים הוא לא יכול לתאים שתי השיטות או מבואל רב פופה רב פופה הסתפק בזה דבואי רב פופה רב שאמר את דינו לאל איך הוא גרס במשנזו האם כפי הגרסה שלפנינו וכמו שרוב מביא טונה חוסר קורטוב ברישה הוא שנה במשנה שלוישסלוג מים חוסר קורטוב שנפל לתוכן קורטוב יין שזה משמע אבל שלוש לוגין אם היו שלוש לוגין מלאים אז אפילו שהשתנה מראה על ידי היין לתנקה פסלה זאת אומרת לא כמו רב שהמראה קובע אלא מה שמעניין אותי זה רק השיעור וסרבי חונ למקל אוכחמר לכול בין לחומר ורב אומר כרבי יוחנן בןורי או דילמה הרב פופה מסתפק אולי רב לא יתונחס קורטו ברישה ברישה לא שנה חורס קורטוב הוא שנה של סלוגן מים שנופל קורטוב יין רק במקרה השני של חולבושנה חוסר קורטוב ולפי זה יוצא שחומים הם מצריכים את שתי הדברים כדי לפסול שיעורה וחזוסה שיעור ומראה ולכן בשלוש סלוגין מים מלאים ומראה יין זה לא פוסל כן חזוסה של מים ובשלוש סלוגן חוסר קורטוב שהושלמו על ידי קורטוב חולו ומרא כמים גם לא פוסלים כן כאן שיעור ורבי ירחון הבן נורי כיפוליגה סיפו דפוליג על הרי שהוא לא חולק כי בר שיש יש מרי יין אז ברור שגם הוא מסכים לכך הכוסבר שרק מראה קובע לכן הוא חולק על הסיפה שבסיפה בחולוב הוא כן יפסול את המקווה שלושסלוגן שמתוכם קורטו חולוב ואם נאמר כך אומר רב פופה ורב דומה כדברי הכול כל דברי כולם צריך חזוסה ולכן באופן שרב דיבר אמנם ישור אבל אין חזוסה לכולל זה לא פוסל אונה גמור לרב פופמ בוא אל באמת איך רב גרס לרוב הפשיטלי שרב גרז ברי שחוס חוסר קורטוב תתנקמה הוא מצריך רק שיעור ורב שהוא אומר שהחזקוב הוא סובר כרבי יוחנן בן אורי והרי טבס שנץ מסבירים רב פופה לא ידע מהבריס של רבחיה לכן הוא הסתפק שם הרב גורס אחרת והוא מתאים גם דבריך חומים אבל רוב ידע ברייסה וממילא אם נעמיד את רב כדברי הכל אז רב חיה כמן הוא לא מתאים לא תנקמה ולא רבי יוחנן בן הורי ולכן פשוט לא לרובה שגרסו גם שחוסר קורטוב ולחומים רק שיעור קובע ורבי יוחנן בן אורי רק חזוכביה ורבות ברבחי נחלקו ממש באותה מחלייקס אומר רב יוסף רבי יוס תלמידו של רבי יהודה אז הוא מתפלל לאישמיע לי הושמיתה לא שמעתי אף פעם שמועה זו מפיו שאב יהודה אומר בשם רב ששלושסלוגי מה של תוך הקורטב יין ונשתנה מראהם אז זה לא פוסל את המקווה אז כידוע כמו שרשי מביא הרבה פעמים בשס רואים זאת רב יוסף חלה ושכח תלמודו והביה מזכיר לו מה שהוא שמע מנורה הביה תלמידו אומר לו הביה את אמרסלוני אלון שמעת את זה מרבי יהודה ואפילו אמרת לנו את זה ומתי אמרת לנו את זה ואורך אמרסניהלון בשעה שלמדנו איתך את המשנה שהבאנו אז אמרת לנו כמו צידודו של רב פופה דרב לא יתונחוסקטוב בריש וכחו מצריכים את שניהם גם חזוסה וגם מרה ורבי יוחנן סיפולק לדעתו רק מראה קובע ורב דומה כדברי הכה כדבר הכול צריך שיהיה כאן מר מים אכן לדברי הכול שלוש שסלוג מים שלפת תוך היין נשתנה מראים למר יין לא פוסלים את המקווה האגד מביאים עוד ממרה נוספת של רב יהודה בשם רב בעניין מקבואס כאן כבר אין קושיה של רב קהנה והוא אומר רב יהודה אומר רב חוביס מלא יומיים מים שובים כמובן הם היו בחבית שנוף לו לים הגודל התרוקנה לתוך ים הגודל התוויבלשום אדם שהיה טמא הוא נכנס לטבול בים הגודל בדיוק באותו מקום שהחבית התרוקנה לוי אורס לטבילה חיישינן לשלו שלוגין שלהו במוקח אז קודם כל רש"י אומר הייתה כאן גרסה אחרת אי אפשר לשלוש לוגין ודאי יתכן ששכתפזרו יש לו אישסלוגין לא אי אפשר רק חיישינן וכך מאוחרח גם בהמשך שיש כאן רק עניין של ספק ולכן דנים האם להעמיד על החזוקה אז מה החשש אומר רש"י שמה כל מים שהיו בחבית עומדים מיחד הם לא התפזרו בתוך המים של הים ושמו בו זה שתובל רוישוי ורובוי במים שהובין וזה חוד מנה פוסלינסתרומה כוונת רש"י לכאורה רש"י היה צריך לומר פשוט יותר שמהבר ראשובר בו מים שובים או אפילו אצבע אחת מגופו במים שובים אז אין כאן תפילה במי קשומים התירוץ הוא זה ברור כמו שטיס מקשים באמת על פירוש רש"י כמו שהגדרנו בתחילת השיעור מים שובים שנוספים למקווה שיש ב כבר בואו עם סעור הופכים לחלק מהמקווה גם אם המים טמאים הם ניטרים אפילו השוקל איחוד המים רק נוגעים זה בזה כמו שסים היום במקבעות זה גם מספיק גם רשי הבין כך ולכן הוא פירש שהבעיה היא שמוב רויש ורובווי וזה איכות מן הפוסמסטרומה הכוונה יש ותחז גזיר שמבוררות במסכת שבס שגזרו חז"ל אחד מהגזרות הטעם של הגזרה קודם נתחיל עם הטעם בזמנם מהמקווה היו מים סרוחים אז מיד אחרי התבילה היו היו שוטפים את עצמם מה הם שובים מה קרה אנשים באו וטעו המרצים שמה שמטהר זה הרחיצה מקווה אז אמרו בוא נקצר תהליכים לא נטבול במים הרעים ואז נתנקה במים במים השובים רחצור רגע מים שובים וזה ברור שזה כלום לכן תיקנו שמי שבא רוישה ורובו מים שובים או שנפלו על רושה ורובושליש סלוג מים שובים אז הוא שיני לטומה ואסור לו לאכול תרומה אם נוגע בטרומי נהפכת לשלישי כמו כן קודשים זוגזירז חזר ממילא כמו שהרטו מסביר ובביבהור יותר בפני ישוע ועוד החוינים רש"י ודאי מודה שהמי החבית נהפכו לחלק מהמקווה ממילא אם היו טבעים הם ניתרים ואם אדם טובל בהם הוא ניטר אבל עדיין נשאר עליהם אם יש כאן שלויש סלוגין מרוכזים באותו מקום נשאר עליהם שם מים שובים לגבי גזירה זו ולכן נכון שהטמא הוא נטער למשל הוא היה זב והוא כעת טבל במקום הזה אז הוא נט הוא טבל במקווה אבל באותו זמן גם בו רושוב במים שובים ייתכן ואז יש עליו טומ חדשה טומ דרבוננו באמת הרטב מאיר שהלשון של לא יוסו לתבילה לא מדוייקת לפי רשי כולס לטבילה רק הוא נטמע בטומר חדשה מדרבוננו הטומ חמורה ירדה ממנו לכן הרטבוע עצמו מסביר באופן אחר את הגמורים טוספס הם מתקשים בזה כי המים נהפכים לממש לחלק מהמקווה ולכן תיסס גורסים שהנידון כאן ביין וחוששים שמה היין במקומו מדובר ביין לבן ושמה חלק מגופות אבל ביין ולכן לאס לתבילה בכלל ממשיך רב יהודה בשם רב ודווקא שנפלה חבית לים הגודל דכו בקשמיים עומדים אז ייתכן שמיים מרוכזים באותו מקום אבול ננהר בעלמה אבל סתם נהר שמיו זורמים לוי כי ברור שהמים התערבו ואין כאן שלוש שסלוגים ממוקוד מביאה הגמורת תניהמוכה ראינו גם בברייסה שחוששים בים הגודל למשקים שנופלים בהם שהם עומדים ממקומם למדנו חוביסמלאו יין כאן גם רש"י מסכים שצריך לגרוס יין לא מת נראה למה שנופלו לים הגודל וכמו שאמרנו בשם טויס מדובר ביין לבן שלא ניכר התיב לשון המקום שהיין יתרוקן לא ירס לו לטבילה ואת המילים הבאות צריך למחוק חיישינן יש לו אישולוגש צריך למחוק כחששו כאן מיין החשש הוא שמה הטמא טבל טבל במקום היין והוא לא ניתר וגם פחות משלוש סלוגים כיין לא נהפך לחלק מהמקווה בכל אופן אז אפילו שחלק קטן מגופו הוא טבל ביין ולא במים אז הוא לא ניטר ממשיכה ברייסה וכן קיקור של תרומה שנוף שום אחרי שהוא טבל והוא קרלה משם טומאה כי מה אנחנו חוששים היין עומד במקומו האדם הזה שהיה תמיד נכנס הוא לא ניתר כי הוא טבל ביין אז היין נטמע ממנו היין נטמע והוא כעת מטמא את הכיקר של תורמה שנפל לשם ולכן כאן בהכרח לגרוס יין כי אם מדובר במים שובים כמו שרשי פירש לפי לפי רב יהודה מרב הרי הם מושקים למיקו והם טהורים אפילו אם האדם הזה טימא אותם בכלל האדם לא טימא אותם כ הרי ניתם טו מהחמורה שלו המש כמרס מדובר על טהרתו של האדם הקופונים אז כאן מדובר ודאי ביין רק מביאים את אותו עניין שרואים כאן בבריסה שחוששים שהמשקים לא מתערבבים אומרת הגמורה מהי וחין מה החידוש וחין קיקו של תרומה ברור כיוון שאתה חושב שהיין עומד במקומו ולכן אתה אומר שאדם שטבע שם לא ניתר מאותו חשש צריך לטמות את הכיכר אונה הגיבור הזה כן חידוש מה עודמה אפילו שלגבי טבילה אני חושש לגבי כיכר אני לא אחשוש למה כי זה הרי ספק שם היין כן התפזר והוא לא נמצא כאן אז ממילא מקום ספק אז אוסם מה שאני מטמא את האדם כי אני אומר הוא כגבר חזוקה מקום ספק אני מעמיד על החזוקה הוא היה טמא אתה ספק יש לך ספק האם הוא טבל במים או שהוא טבל ביין מספק בתבילת ספק אתה בא לטהרו אל תטארנו מספק אוכל בכיכר הזה להפך הכיכר הייתה טהורה יש לך ספק האם היא נגע ביין טמא ונטמאה או לא היא נגע סתם במים טהורים וכטרומה חזוקה והתה בחזקסטוירו קומש מלון שהחמירו חחומים בכיקו של תרומה לא להמיד על החזוקה ולתרמות את התרומה אומרת המשנה ממשיכים בעדים זה ממין שני עדים באים ומעידים מעידמו בישוני שחיב לחברסים זוז למשל ראינו מקום זה וזה זה שהוא לא הבה מחברו משאמזוז ונמצאו זו ממין באים שניים ואומרים איך אתם מעידים כך ביום זה וזה הייתם איתנו מקום אחר לגמרי לא יקין ומשלמים שלא יהיה השם לא הפסוק המביל על ידי מקס מביא לידי תשלומים זאת אומרת כך יש פסוק מיוחד שילכה לויסנה כמו שהזכרנו בדף בזנח שוקר ויש תשלומים שזה משום קשזומם אז ממילא זה שתי פסוקים שתי עונשים הוא נאנש בשני שניהם דברי רב מיר ואפילו שלאסנזל שם ברי מיסה אז כבר ראינו בדף בז שצדיקוס הצדיק מגלה לנו שכן לוקים עליו אפילו שליו שם ברימסה בדרך כלל לא לוקים וחכומים אומרים לא כל המשלם אינו לאיקה למה אז רשי מביא כמו שנראה מיד בתחילת הגיבור כתוב כדי רשעוסוי כך כתוב בדמין משמדים לכל התור כולו רשעוסיד משום רישו אחסתיב משום שתי רש ס הכלל הידוע של קמלי בדרה במיני כשאדם מתחייב בשתי עונשים על אותו מעשה מענישים אותו רק בעונש החמור יותר ולא בשתי עונשים והגימור מסכת קסובס מקשה אם כך לומר להפך כל הלא כן משלם וכל הזמיםם הלקו ולא ישלמו הגמור שם מתרצת בפירושפסתוזמים לתשלומים כמו שנלמד שם בפסוק יד ביד ולכן בהכרח לומר שלא שילכה ולא ישלם אלא ישלם ואינו לוקה מה קורה בשם מקומות שיש לו שתי עונשים על אותו מעשה של מלכס ומומן אז המחליקת שם בקסובס איזה עונש נותנים לו האם עונש מומן אונש מלכס ממשיכה משני דין נוסף שתי עדים דים מעידים מידים שלוני שהוא חי מלכסרב הוא עבר עליו ויתרנו בו והוא חי מלכסרבוים ונמצאו זומין באו והזימו אותם ממונינום לא יקין שמונים משום לאסעבר שוקר זה פעם אחת מלכות ומשום סיסקשר זומם כי הם רצו הרי שילקו אותו אז מלכים אותם דבר רב וכחו מרים אין לא יקין אלו ארבוים רק ארבוים של קשזומה משום לא יסנה לא לוקים למה נראה בגמורה אומרת הגימורה מה ראינו בחלק הראשון של המשנה מאחלי כסרמר וחומים מה קורה שהידים מעידים שהוא חייב עושה זוז והוזמו רמר סובר שגם משלמים עושהם זוז וגם לוקים לפי חכוים רק משלמים אומרת הגמרא בישלם אל רבנו כמו שדיברנו כדי רשעוסקסיב משום רשו מחיבוי מחש רישיוס אלו רב מאיר מימ וכמו שתס מסבירים שקושי הגמור נכון שרב מאיר מבר מסכס כסובס שכדי רישוס הכוונה רק שגם מלקס וגם מיסה לא נותנים על אותו מעשה רק הוא מס ולא לא יקה אבל למה מתול לומד גם את זה משם כדי רישוסוי ולא גם מלכות וגם מומן אומר לה רב מר יש לו מקור גומר ממויצי שמרא מויצי שמראה אדם שהוא נסע בסולו ואחר כך כך הוא מוציא להשם רע למוצית בסולים הוא נמצא שקרן מה מוציא שם רע לא יקומשלם כתוב שם ואסרויסוי ואונשו מוכסף ואיסרו זה מלכוס כמו שלמדים שם בפסוק אף כל לא יקומשלם ממילא כדי רישוסה בא רק למעט מי שהתחייב מלקס ומיסה או מומ ומיסה אז הוא לא ננש בשניהם רק במיסה לחוד אבל לא יקומשן אם כן אומרת הגיבור איך אפשר ללמוד משם מה למוציא שם זה חידוש שכן כן כנס המו כסף זה קנס וכל כנס חידוש הוא מחידוש לא למדים לממן אונה גמורס לרב סוב כרבקה דומרי דמז ממין גם כנוסו ממילא ודאי אפשר ללמוד אחד מהשני כך הבאנו בשם אולה מביאה הגמורה איכדמסנ דולה שאמרו את דברי ולה על מקום אחר לחלוטין ההודתה נאמר בקור פסח לאסירו ממנו עד ביקר יש לו לא להותיר מבשר הפסח עד הבוקר והיס ממנו עד ביקר בגוימר בוא אשתיפו בוא הכוסוב ליטן אס אחר לאס לא מרשן לא יקנו לוב העשה שאמור אחריו הוא תקנתו וכפרתו על הלוותרת אתה לא לוקח כמו שאלה להבין אלא בישסרפו יש לך מצווסי דבר רבי יהודה רבי עקיב יש גורסים רבי ינקב לא מן השם מוזה אין טעם זה עיקר לו שתקלס אין לוקים עליו אלו למה המוסיר מבשר הפסח לא לא יקה משום דה וליוב שאין ביסה הוא לא עשה כלום הוא ישב והותיר בכל שם מיסה אין לו יקנו לוב המקור נראה בעזרת השם בתחילת פרק ג' מלו דחסימ עכשיו יש מחלוקת זמן מפורשים יש אומרים שרבי ינקב או רבי עקיבא הוא חולק על הכלל שני תקלי עשה יש אומרים שהוא לא חולק רק הוא טוען שיש כאן טעם עדיף ועדיף לנקות את הטעם הזה כטעם של ניתק לסא לא תמיד קיים כמו שנראה בפרק ג' אם הוא ביטל את האפשרות לקיום העשם לכן הוא אומר הטעם המקורי יותר והעיקרי יותר כוליו שאם מייסה הקופוני מה רואים מכך שמע רבי יהודה סובר מקלד רבי יהודה סובר לו שם המיסה לא יקנו לו כי הוא אומר כאן לא לוקים רק בגלל שיש עשה לולי העס היו לוקים מנולי ועל זה אומרו לגומר ממוצי שמראה מה מוצי שמראה לו שאם ביסה הוא רק דיבר לא יקנו לוב אף כל שאם ביסה כמו נויסו לא יקנו לו מה למוצי שם שכן יש בו חידוש כמו שדיברנו לאיקהו משלם מה שק בשערס אז לאקו משלם לשיטס חכחומים אלמרשלוקיש גומר מדמזמין מה הדם זממין שזממו לומר שהוא בן גרוש או בן חלוצו או שהוא חייב גולס כמו שראינו בתחילת המסכת לו שאם מישם רק דיברו לא יקנו לוב כל לו שם במיס לא יקנו לובשי נקד במדווקא בגרוש מחלוצו כעיד מי שבאו להעיד על אדם שהוא הוא חייב מלקס אז הם לוקים לא מפני הלב אלא מפני קשזומם אבל כאן הם לוקים מפני הלב של לויסנה כמו שדיברנו בדף בזמ ביז ממ נלמד משם אומרת הגמרא גם על זה יש מה לדמז ממין שכן יש בהם חומרי אין צריך נסרה כל עונש שבאזן שמעתו נותנים הם לא יכולים לתת אלא אם כן יתרו בו הים יתרו בו לפני שהוא עבר את האוויר ידע לך אם תעבור תלקה אם תעבור תמות ורק אז אפשר להעניש אותו מזמם מענישים אותם אפילו שלא יתרו בהם כמו שהגמרא בכסובס אומרת כי אין מתי לתרות בהם אז ממילא יש להם חומריז יש להם גם חומרי שלא יקן אפילו שהם במיסה אומרת הגמרא מציא שם ראח שהרי הוא כן צריך אשרואה וחוזר הדין לא יראי זה כרא זה ולא יראי זה כראי זה אין חומרתו של זה כמו חומרתו של זה ולא להפך הצד השובש שבו אין לו שם במיסה ולא יקנו לוב אף כל לא שם ביסה לא יקנו לוב אומרת הגמורה מהלצל השובה שבוין שכן קנס גם זה שמשלם מיו כסף המוציא שם וגם ממזר מזה כנס אז בקנס אז לוקין עליו שם במיסה אבל לא בשער דברים אונה הגמרא הולכה שרבי לא יסבו קרבק ויש איזה כנס לא סוב כמו חומים שמים זה ממין זה מומים ולכן הוא יכול ללמוד משם אל אומרת הגמורה מלסל השבש שכן יש בין צד חומור לשניהם יש צד חומרה מוציא שמרה יש לו חומרה שלא יקומשלם וזמם שלא צריכים מסרואה ויש כאן קושי כי לכאורה תמיד צד השובה כך הוא אלא מה ההיגיון של צד השווה שכיוון שהחומרה לא שווה אז לא החומרה הזו גורמת לחומרה למשל אצלנו שהוא לוקח פלושים במיסה אלא הצד השובה שבה ואין כאן צד השובה אז יש כאן כמה פירושים אחד הפירושים בטויספס שהפרחי שהחומרות שלהם הם חומרות משונות חומרות מאוד נדירות לא יקומשלים אין צריך מסרואה אז יש כאן כן איזה משהו משותף לכן אי אפשר לימוד משם ורבי יהודה צעד חום לא יפורך הוא אומר תכלס חומרתו של זה היא אין רק החומרתו של זה אז המלכס לא תלוי בזה אלא למדים מכאן שתמיד לו שם במיסה לא יקינו לוב שאין כן חכומים זאת אומרת רבי ינקר ורבי עקיבוה היו מסוברים שכן מפריחים את הפרח הזו ולכן לא לומדים משם לשאר מקומות כעת דברים לסיפה של המשנה מה ראינו בסיפה העידים שבאו להיד שזה וזה חיב מלכס והוזמו אזפירמ הם לוקים 80 פעמיים איך אחד משום לאנ אחד מישום קשזומה הם זממו שהוא ילכה אז הם לוקים שנק לפי חכומים רקב משום קשזומם שואלת הגמורה ורבונון אילס בריחו אד שוקר מדרשבי אז כמו שהרש מסביר וכך מבואר בדברי רבי קיבי גק בגיל השס רבי קיבג מתקשב את זה הרשש מסביר שלמחליקס השנייה במשנה אי אפשר להביא את הטעם שכדי רישוסי למה כדי רישוס זה רק שיש שתי סוגי עונשים המנשים רק בעונש אחד אבל כאן שיש שתי סיבות למלכות זה אותו עונש אז יש הרבה פעמים בשמלכים אותו כמה פעמים שהוא עבר כמה להבין אז ממילא לפי חומים גם נכון שכדי רישוס לכן אם הוא משלם הוא לא לוקה אבל שיש שתי סיבה למלכות משום ליסן משום קשזומם שיקה פעמיים אז לכן השאלה היא מה דרשבי ברור שמעמידים את ליס לדרשה אחרת ולכן אי אפשר להלקות אותו משם ליסנ ונשאר רק השזומן מה הם דורשים מזה אומרת הגמורה הומבואלה זממים כתוב בתי ריקשר זומם אבל הכלל הוא שאי אפשר להעניש אלא אם כן יש הזהורה בתרה בפירוש שאסור לעשות כן אז צריך לישתי איזה אזורה איזה אזור יש הזורי לאסבר שוקר אל תדקר והיא מעדתה כשר זומם ממילא נמצא שאי אפשר להלקות אותם פעמיים משום לאיסנה מקום שום קשרזומם כדי להלקות אותם משום כשזומם צריך את העזור שלסנה ולכן ישר רק מלקס אחת משום כשזומם והזור על מלקס זה בליסנה טויסס מקשים אם כך למה אי אפשר לומר למחליקס הראשונה במשנה שזה הטם אמרנו למה לפי חומם הוא לא לוקה ומשלם משום כדי רישוסוי למה צריך לומר כך לחכחוים לא לוקה כי לא יסנה נצרך לעזורה מסביר טויספס כשצריך להלקות אותו או להמיט אותו אי אפשר להעניש אותו כזה עונש בלי הזורי אבל כשמדובר לגבי מומן כשהוא זמם שחברו יצטרך לשלם לזה לא צריך לעזור אלונש מומן אז מספיק שזזומה ממילא במקרה של מומקש אז ליס כן מיותר לעזור אלמלקס לכן שם צריך להגיע לטעם הנפרד שאי אפשר להעניש בשתו אנשים נפרדים לכן כיוון שהוא משלם אינו לא יקה שואלת הגמרא ורב מאיר שהוא אומר שיש כן פעמיים מלכס אז הורלמזמנולי איך אפשר להכות כשזמה בלי אזורה אומר רבי ירמיה יש אזורה נפק כתוב הפסוק כך וסיסור מקרב והנשורים שיראו מה קורה ישמו וירו סיפול כדבר הזה בקרבך ממילא יש כאן הזור נפנישורמוב לסיף ממילא יש לי כאן הזורה לקשזומם יש מלכס אחת משום קשזומם ומלכס אחרת משום ליסענה ורבונון ההוא הפסוק הוא מבד לאחרוזה רש"י מביאים הגמורה בסנדרין ארבו שנאנשים בבזן צריך אחרוזה אחרי שנאנשו בבזן צריכים בזן להכריז כך וכך נרק פלוני בבזן עלי רפלוניס כדי להפחיד את אלה ששומעים זאת באחד מארב זה זורים כמו שכתוב כמה פסוק ונשור אם ישמעו ויראו אז זה לא מיותר לעזור אז סנצרך לעזור ורב מאיר אחרו זה מאישמוב נפקה והזורה מלא יסיפו אז ממילא מיותר ליס למלכס נוסף מלבד הנש כשזומם שיש עליו הזורה מלא יסיפו עד כאן דв D [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: