העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף מו עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף מו עמוד ב

תירוץ שני ורב פופו אמר למה רבי יהושע בלי היה צריך לומר בפרש הלוח רבי יוח בנורי צטריך סל כדמי שהכלל שחק בעירובש מחלס אבל בירוב מלו צריכה ומרדשון בירוב אחד תחומין נתנן אומר רבי יהודי במבור אמורים שאי אפשר לערב לחבר בלי דעתו בעירוב תחומן כירוב תחומין יש בזה זכות ויש בזה חובה אתה עושה לו עירוב לצד מזרח אז אז הוא מפסיד אבל לא ללכת לצעד מערב אתה לא יכול לעשות בלי דעתו אבל בעירוב חצאירוס לזכות לו חלק בירוב חצאירס שיוכל להוציא מהבית לחצאו מערבין בין לדעס ובין שלא לדעס שזוכין לאודום שלא בפונוב ואין חובין לאדם אלא בפוננוב אז רואים שירובתחומין יותר חמור אז למעשה טיסס מקשים לאיפה רואים שרו תחום יותר חמור זה פשוט זה חובה וזה זכות אז טיסס מביאים שאפילו באופן שירוב ותחומין זה כן זכות יודעים שהוא שהוא צריך ללכת לצד ההוא וכן באופן שרוחציירס יש בזה קצת חובה בכל אופן הכלל הוא שרוב תחומין אי אפשר לעשות שלי מדעז ורוב וחצרוס עושים שלמדס אז רואים שהכלל כן בנוי גם על חומרה וכולי רבש אומר תרות שלישי איצטריך היה צריך לפסוק רבי יוחנן בןורי אפילו אחרי הכלל סלקדי תוך המינה שהכלל שהלוח כדברי המיקל בעירובמי בשיעור עירוב כשיש שאלה אחרי אחרי שהעירוב כבר חל ויש שאלה אחר כך למשל למשל בשיעורי עירוב אדם הניח עירוב וחציירוע צריך לשים שיעור מה השיעור אז נראה לאלון לכל אדם ואדם כגרויגרס ברגע שיש 18 בתים אז 18 גרוג זה מוזן שתי סודס מוזן שתי סודס כבר מספיק אפילו לעיר שלמה אנמי בשיעור העירוב בתחיל העירוב אימלו בת נראה מה זה שיעור העירוב שנפחט מהשיעור אבל כשיש שאלה על תחילת העירוב כמו אצלנו רבי יוחנן בן הורי האם הוא קנה את השוויס או לא קנה אצריך לפסוק כרבי יחנון ומרדש בשיעור לתחילוב נתנן אומר רבי יוסי במדבור ממורים שצריך שיעור בתחיל הסירוב בשיעור העירוב אדם הניח עירוב לכמה שבתות ואחר כך התמעט מהשיעור העירוב עדיין חל אפילו כל שהוא נשאר העירוב חל יש חולקים אבל הוחרבי יוסי בשיעור העירוב אולי רק אז הכלל נאמר לכן צריך לומר הלוחק רבי יוחנן בןורי אז רבי יוסי אומר ולאמרו לערב חציר סד כדי שלא לשכתיר מנתנוקס אז רש"י מסביר כאן וכפי שהמרשו מסביר את רש"י שרבי יויסי מנמק שבעיקרון כל השיעור שנאמר שדווקא מוז שתי סודס הוא נאמר בעיקרון על הרוחומין בעירוב וחציירוס מספיק מעיקר הדין משהו כל מה שיצריךו בירוב חצי גם אוזנשטי סודס זה כדי שלא ישתכח תרסירוף תחומי מנתנויקוס ולכן אם הוא שם בהתחלה שיעור ואחרי שבת אחת שתי שבתות התמ מתשיעור העירוב עדיין קיים מביאה הגמורה כמה כללים בפסק רבי ינקה ורב זריקה אומרו הלו חק רבי עקיבא מחבי הכן שרבי עקיבא נחלק עם יוחיד לו חק רב עקיבא הוא כרבי יויסי מחבי רוב אפילו שהוא נחלק עם רבים וכרבי מחויירי למה הלכסנאמרו הכללים האלו רבס אומר לוכה פוסקים אומרים זאת בדרשה גם רב חייב ברבו אומר מתים לא דורשים זאת בדרשה אבל כשאדם בא לשאול על עניין שהוא במחלוק קס רבי קיבה עם חברו פוסקים לו כמ רב קיבוה על דבר שהוא במחלוקס רבי יויסי עם רבים פוסקים לו כרבי יויסי רבי יויס בבחנינו אמר נירין אפילו בפסק לא אומרים זאת אלא אדם שנוהג כך לא מזירים כלושזה באותם כללים באותם באותו באותו מחלוקס שלושת השיטות שנאמרו עם הלוכה או מתין או נירין נאמרו עוד כללים אומר רבי יין כברידם רבי יחנון רב מאיר ורב יהודה נחלקו לוחקרבי יהודה רבי יהודה ורב יוסי הלוחר יוסי ואין צריך לו רב מאיר ורב יוסי לו חקרב יוסי רבי יהודה לסדברי רב מאיר יוסי מוני לאד רב יוסי ורב שמחב יוסי דמרב יוחנן רבי יהודה ורב שמלכבי יהודה שתק רבי יהודה לס לדברי רב שמקום רבי יוסי מבילו רב מאיר ורב שמן האם יש כלל כמי פוסקים תקו אומר רב שרשיר לסנקלולה הכללים שאמרנו עכשיו אינם נכונים מנולה לרמשר שיהיהו והגימור שם מנסע גם בדף הבא זה נמשך מנין רמשר הוכיח שהכללים האלה אינם נכונים היא לאמה מודתנן רב שימנו במשנתנו למדנו רב שימן אומר למה הדוב דוימה זה שיש כאן שלוש אנשים שיש לאמצעי שתי עמות משותפות עם שני עם שני האנשים שמצידיו זה דומה לגפס לזו שתיים החיצו צותר ואם שתיים החיצונס אסורזו עם זו למעשה נראה בגימור לאלון שחכוים נחלקו על רב שימן ועשרו גם את האמצעית עם החיצוניות ואומר רב חומר ברגור יום הרב אלו חקרב שימן ומם פוליגלי רבי יהודה כי הוא בדרך כלל אבר פלוקט של רב שימן ר שמביא עוד דרך מנד שזה רב יהודה והוא אמרס רבי יהודה ורב שימן הלוח כרבי רבי יהודה אלו שמע מינו לשניו שואלת הגיבור מהקוש יידיל מאיכד תמר איתמר איךד לא יתמר לא יתמר ודאי שיש יוצאים מן הכלל הכלל הוא שהכן שלא נפסק הלכה ברורה תדע שהכלל הוא שרבי יהודה ורב שמק רבי יהודה אבל כאן יש פסק מפורש כמו רב שימן אלו מהו מכאן הוכיח משאר שיש הכלל לא נכון נתנן זה משנה לעלום בעזרת השם שם ניכנס יותר לעניינים הקולפונים הכלל הוא כשיש עיר שיש בה שיש עם ריבוי אז אפילו שאין את התנאים האחרים כדי שהעיר תהיה רשוורבים אין שם רחובות שרכבים שישורמ למשל אז למעשה מעיקר הדין היו יכולים לערב את כל העיר ברוחציוס אחד גדול אבל חכוים תיקנו שכן ישאירו חלק מהיר שאסור לטלטל מהחלק הזה לחלק הזה אומרת המשנה דתנן עיר של יוחיד היא הייתה עיר של יוחיד לאבאשים ריבוי ונסס של רבים עדיין מרבינס כולו אם אין תתנאים אחרים זה לא רשו רבים אבל של רבים אבא זה שיש עם ריבוי ונס של יוחיד אין מר ונזכו לו כי אולי תחזור לקדמותה אלו אם כינויסר חוץ לא צריך לשייר חלק מהעיר לא להכניס לעירוב בשיעור של כעיר חדוש אשר ביהודו כמה זה עיר חדשה שיש בו 50 דיורים 50 דיורים צריך להשאיר מחוץ לעירוב דברי רבי יהודה רב שמעון אמר לא צריך כל כך הרבה מספיק להשאיר מחוץ לעירוב שולש חציירוס שש שני בתים בכל חצר ואומר רב חומר בר גורמרב עלק רב שימן ומם פה לגלי רבי יהודה ומרס רבי יהודה יהודה ורב שמן לא חכר יהודה שואלת שוב גמור ומהיקושי דילונמה איך תמר יתמר איךד לא יתמר לא יתמ אז עדיין לא הוכח לנו מנין שהכללים האלו אינם נכונים ובהמשך הגמורה הגמורה תנסה לבאר את דברי המשריה ועד כאן דף מוב [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: