הדף היומי מסכת מכות דף ד

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת מכות מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת מכות דף ד

[מוזיקה] מכות דף דחילים בעזרת השם דף ג עמוד ב שורה רביעית מלמטה במילים ואמר רב יהודה אמר בשם רב כמה נקודות לגבי כשרות של מקווה אנחנו יודעים שמקווה טהרה זה מקווה שיש בו מידת נפח של 40 שיעה מי גשמים שלא יתקבלו בתוך כלי כלי קיבול אלא נכנסו ישר לתוך המקווה או שהם נכנסו דרך כל מיני מסילות שבאורך כל המסילות לא היה שום כלי קיבול שהמים נכנסו אליו ועברו דרכו באופן כללי 40 שיעה מי גשמים זה מקווה כשר אחרי שיש לנו מקווה כשר של 40 שיעה גם אם הוסיפו שמה מים רגילים שמכונים מים שובים עדיין המקווה כשר לכן אפשר לעשות למשל מקווה עם א אוצר מי גשמים מה שנקרא היינו מקום ששמה המים ממי גשמים וליד זה עושים בור מים רגילים ומשיקים מחברים על ידי איזשהו נקב בין המי גשמים לבין המים הרגילים מים שובים וכל המים השובים הופכים להיות כמו המי גשמים בעצם המי גשמים מכשירים את המים השובים שגם כן הם יהיו כשרים למקווה עכשיו מהתורה גם אם קודם כל היה מים רגילים ומעליהם שפחו 40 שיעשמים זה כשר אבל רבנן תיקנו שעד שאין כאן 40 שיעה מי גשמים אם א הוסיפו מים רגילים לפני שהיה כאן נוצר של 40 שעה מי גשמים אז בעצם זה פסל את המקווה אבל כל זה דווקא אם זה כמות גדולה של מים רגילים ששפחו לתוך ה לתוך לבור לפני לפני שהיה כאן 40 סעמי גשמים אבל אם היה כמות מועטת של פחות משלושה לוגים מים שובים אז זה לא פוסל את המקווה עכשיו גם שלושה לוגין זה דווקא אם זה מים אבל אם זה שאר משקים אז זה לא פוסל את המקווה אפילו אם היה שם פחות מ-40 שיער אפילו מדרבנן על זה אומר רבי יהודה בשם רב אם היה שלושת לוגין מים שנפל לתוכן קצת קורטוב משקה של יין ומראן המראה של שלושת הלוגים נהפך כמראה היין ושלושת הלוגים האלה אם מראה היין נפלו למקווה שעדיין אין ב-40 סעמי גשמים לא פסלו את המקווה כיוון שזה נראה כמו יין אז על זה רבנן לא גזרו כמו שהם גזרו על שלושת לוגים מים מתקיף לרב קהנה וכימה בין זה למי צבע מה ההבדל בין מים במראי יין למים ששארו בהם צבעים דתנן רבי יוסי אומר מי צבע פוסלין את המקווה מדרבנן בשלושת לוגין אמר ליראבה לגבי מי צבע התם מיה דציבה מקרי אנשים קוראים לזה מי צבע עדיין יש שם של מים לכן זה פוסל את המקווה כדין מים שובים הכה כאן לגבי מים שיש להם מראה יין יין מזוג אנשים קוראים לזה חמראה מזיגה מקרי כיוון שאין לזה שם מים אלא שם של יין אז זה לא פוסל את המקווה שואלת הגמרא ואתני רבי חיא הוא שנה ששלושת לוג מים שנפל בהם מעט יין ונראה כמו יין הורידו את המקווה מה קשרותו ופסלו אותו אמר רבה זה לא סותר לא קשיה מה שאמרנו דברי רב זה שיטת רבי יוחנן בן נורי ומה שרבי חיא אמר שזה כן פוסל את המקווה זה בשיטת רבנן שיש בזה ויכוח דתנן כמעט שלושת לוגין מים שהיה חסר בהם קורטוב אבל כיוון שזה שלושת לוגין שנפל לתוכן קורטוב יין אז עדיין אין כאן שלושת לוגין של מים כי השלושת לוגין כאן זה רק בצירוף עם היין אבל המים השובים יש פחות משלושת לוגין ומראה הן של כל שלושת הלוגים נהפך להיות כמרא יין ושלושת הלוגים האלה נפלו לתוך המקווה לא פסלו את המקווה כי אין כאן שלושה לוגין של מים שובים וכן שלושת לוגין מים חסר קורטוב שנפל לתוכן קורטוב חלב ומראן כמרא מים מים אבל אין כאן באמת שלושת לוגין מים כי הרי חלק מזה זה חלב ושלוש הלוגין האלה נפלו למקווה לא פסלו כיוון שאין כאן שלושה לוגין של מים שובים אף על פי שהמראה הוא כן שלושה לוגין מים שובים כי החלב לא שינה את המראה של המים אז לכן זה לא פוסל את המקווה אבל אם בהתחלה היה שלושה לוגין מלאים של מים שובים והוסיפו על זה כורטוב של חלב או קורטוב של יין המקווה נפסל כי יש כאן שלושה לוגין של מים שובים זה דעת רבנן שאפילו שזה יין והמראה של שלושת הלוגין זה מראה יין בכל זאת זה פוסל את המקווה כי יש ל שלושה לוגין מים שובים רבי יוחנן בן אורי חולק הוא אומר הכל הולך אחר המראה לכן במקרה השני שיש לפנינו מראה של מים שזה חלב אז המקווה נפסל מדרבנן כמו שלושת לוגין מים שובים אבל אם יהיה במים מראה של יין אפילו אם היה בהתחלה שלושה לוגים מלאים של מים שובים המקווה יהיה כשר לפי זה רב שאמר ששלושה לוגין של מים שובים שיש בהם מראה יין לא פוסלים את המקווה סובר כמו רבי יוחנן בן נורי שהולכים אחרי המראה ורבי חיא שאמר שזה פוסל את המקווה סובר כמו רבנן שם יש שלושה לוג של מים שובים אפילו שהמראה הוא של מים המקר המקווה נפסל שואלת הגמרא על רבה איך אתה אומר בצורה כל כך פשוטה שרב סובר כמו רבי יוחנן בן נורי הרי מביא היה בא אל הרב פפה רב פפה מסתפק אם רב אמר את דבריו רק לפי רבי יוחנן בן אורי או שהוא אמר את דבריו לפי כל הדעות דביר רב פפה רב האם הוא שנה בדברי רבנן האם תני חסר קורטוב ברישע שרבנן הכשירו את מי המקווה במקרה שיש לפנינו פחות משלושה לוגים מים שובים שהוסיף בהם מעט יין להשלים אותם לשלושה לוגין כמו איך שאנחנו אומרים אבל תדייק לפי זה שאם בהתחלה היה שלושה לוגין מלאים של מים לתנקמה לפי דעת רבנן הם פוסלים את המקווה ואפילו שמראה כמו יין ואתה רבי יוחנן למימר ורבי יוחנן בן אורי בא לחלוק ולומר הכל הולך אחר המראה בין להקל במקרה של שלושת לוגין של מים שהוסיף עליהם יין ומראהם כיין אף על פי שבעצם יש כאן שלושה לוגים מלאים של מים המקווה כשר בין להחמיר במקרה של פחות משלושה לוגין של מים ששלים לשלושה על ידי שהוסיף עליהם קצת חלב כיוון שנשאר מראה של מים אף על פי שב שבעצם אין כאן שלושה לוגין של מים זה יהיה פסול ו רב אומר רק כרבי יוחנן בן נורי לפי זה שאם מוסיף על ה שלושה לוגין של המים השובים מעט יין ונהיה מראה יין המקווה קשה רק לפי רבי יוחנן או דילמה או שנאמר רב לא תענה חסר כורטוב ברשע רב לא שנה בהתחלה שמדובר פה בפחות משלושה לוגין מים שחסר בהם קור טוב אלא שלושה לוגין מלאים של מים ורבנן דיברו במקרה שהיה בתחילה שלושה לוגין של מים שובים והמקווה כשר אם יש בו מראה יין אם הוסיפו יין למים האלה לפי רבנן זה יהיה כשר ורבי יוחנן בן נורי כי פליג הסיפה דפליג מה שרבי יוחנן בן נורי חולק זה רק לגבי חלב לא לגבי יין שהוא יאמר שבמקרה שיש כאן פחות משלושה לוגין מים שהשלימו על ידי קורטוב של חלב לשלוש שלושה לוגין אף על פי ש אין כאן שלושה לוגין של מים כי חלק מזה זה שער משקין חלק מזה זה חלב כיוון שהמראה הוא מראה מים כי הרי החלב לא משנה את המראה ממראה מים אז זה יהיה פסול ולפי זה רב דאמר כדברי הכל רב שאמר שאם יש מראה של יין המקווה כשר אומר לפי כל הדעות אם כן נמצא שרב פפא מסתפק כמו מי אמר רב את דבריו אז איך רב אומר בצורה כל כך פשוטה שהוא אמר את דבר אברה כמו רבי יוחנן בן נורי עונה הגמרא מה בעיה לפי רב פפה באמת זה ספק מי באייה עליי מה הגרסה ולפי רב הפשיט עלי פשוט לא שצריך לגרוס שמדובר במקרה שיש פה פחות משלושה לוגין מים שהיה חסר קור טוב ומפרשים את דברי רב רק בשיטת רבי יוחנן בן נורי רב יוסף היה תלמיד חכם מופלג כמו שהוא מכונה סיני שהיה בקיא בכל התורה כולה אבל לא עלינו נהיה חולה ושכח את תלמודו והבית תלמידו היה מזכיר לו את מה שהם למדו אז על זה אמר רב יוסף לא שמיע לי השמעתה לא שמעתי את השמועה של רב יהודה בשם רב לגבי מראה של מים שמכשיר את המקווה אמר להבעיה אתה אמרת לנו ניעלן אתה אמרת לנו באמת את ההלכה הזאת ואחי אמרת ניעלן אתה אמרת לנו כמו הצד השני בספק של רב פפה דרב לא תני חסר קורטוב ברישע שהוא לא שנה בהתחלה חסר קורטוב אלא שלושה לוגין מים מלאים רבי יוחנן על הסיפה הוא חולק פליג ורב דמר כדברי הכל וכמו שהסברנו בצד השני של דברי רב פפה ודלא לא כדברי רבא ואמר רבי יהודה אמר בשם רבה לכה נוספת חבית מלאה המים שובים שנפלה לים הגדול הטובל שם במקום שנשפחו המים לא עלתה לו טבילה חיישינן חוששים לשלושה לוגין שלא יהיו במקום אחד כי אולי יש כאן שלושה לוגים של מים שובים והוא טבל במקום שיש שושה לוגין מים שובים ודווקא לים הגדול דקאי וקיימה דווקא בים הגדול שמה הם עומדים בקומ במקומם אז חוששים שנשארו כאן שלושה לוגים מהמים שנשפחו מהחבית והוא טבל בהם ולכן לא עלתה לו טבילה אבל נהר בעלמה לא חוששים כי הרי המים מיד מתערבבים כי בנהר המים זורמים ולכן הם מתערבבים יותר תענינה מייח באמת כך שנינו בברייתא חבית מלאה יין שנפלה לים הגדול הטובל שם לא עלתה לו טבילה חיישינן לשלושה לוגין שהובים שלא יהיו במקום אחד חושבים שיש שמה שלושה לוגים באותו מקום שהוא טובל וכן כיכר לחם של תרומה מה שנפל שם במקום שההוא טבל הכיכר נטמע חוששים שאדם טימא את המים והמים מטמים את הכיכר מה וכן מה הברייתה חידשה שהכיכר נטמא אם אני חושב שהמים נשארו באותו מקום והטובל נשאר בטומתו והוא טימא את המים ודאי שם מטמים את הכיכר אונה הגמרא מה עוד דתמה אנחנו היינו אומרים שבכל מקרה נאמר שמספק נשאיר את הדבר כמו שהוא היה עד עכשיו הטם בדין הראשון שתבל שם טמא או כגברה חזקי תשאיר את האדם כמו שהוא היה עד עכשיו הוא ישאר טמא הכה לגבי כיכר תרומה שהייתה טהורה תשאיר אותה בטהרתה או כתרומה חזקי כמה שמלן לכן מחדש את הבריתה שגם במקום שיש חזקת טהרה דנים את הדבר כטמא מפני החשש המים נשארו במקומם ואם כן הם לא מטערים את הטמא לדרבא הם נטמאים ממנו והם מטמים גם את הכיכר של התרומה אומרת המשנה עדים שהעידו מידין באיש פלוני שחייב לחברו 200 זוז ונמצאו זומין באו עדים אחרים ואמרו איך אתם אומרים שראיתם ביום פלוני במקום פלוני איך ההוא לקח הלוואה מחברו 200 זוז הרי באותו יום בכלל לא הייתם באותו מקום שאתם מעידים עליו הייתם איתנו מקום אחר התורה מחדשת שמאמינים לעדים האחרונים ויותר מזה מענישים את העדים הראשונים במה שהם זממו לחייב את הזכאי ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו עכשיו מחדש את המשנה שכיוון שכן בעצם הם גם עברו על איסור לא תעשה ומי שעובר על איסור לא תעשה חייב מלכות וגם הם נמצאו זוממים והתורה אומרת ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו אז אם כן לפי דעת רבי מאיר אם הם אם הם אומרים מיד לנו באיש פלוני שחייב לחברו זוז ונמצאו זומין הם גם לוקעין וגם משלמים שלא השם המביאם לידי מכות מביאן לידי תשלומים מה שמביא אותם לידי מלכות זה מה שמעברו הלא תעשה שלא תענה בריאה את שקר ומה שהם חייבים לשלם לו מה שהם זממו כיוון שכתוב עשיתם לו קשה זמם לעשות להחיב דברי רבי מאיר וחכמים אומרים כל המשלם אינו לוקה כיוון שהם חייבים לשלם משום כאשר זמם הם לא חייבים לקבל מלכות מקרה נוסף שיש ויכוח רבי מאיר וחכמים עדים שאומרים דין אנו באיש פלוני שהוא חייב מלכות 40 ונמצאו זמין לוקין 80 היינו שתי חיובי מלכות היח חייבים 40 חסר אחת זה המלכות שהתורה מחייבת אז אה פעמיים 40 חסר אחת זה 80 חסר שתיים למה הם חייבים שתיים אחד על הלו משום לא תענה ברא את שקר ושתיים משום ועשיתם לו כאשר זמם דברי רבי מאיר וחכמים אומרים לא הם אינם לוקין אלא פעם אחת של מלכות 40 חסר אחת משום כאשר זמם הוויכוח הראשון שראינו במשנה זה לגבי עדים שזוממו לחייב איזה אדם זכה עם ממון ונמצאו זוממים לפי רבי מאיר הם חייבים מלכות על מה שהם אמרו לא תעשה שלא תענה בריאה את שקר וגם לשלם ממון על מה שהם זממו לחיי רבנן אומרים לא מענישים אותם רק בתשלומי ממון בישלם לפי רבנן מובן למה הם לא מקבלים שתי שני עונשים כי התורה אומרת שמענישים כדי רשעתו כתיב משום רשעה אחת לשון יחיד אתה מחייב אותו עונש ואתה מחייב אותו משום שתי רשעיות אז אתה לא מחייב אותו שני עונשים אלא לפי רבי מאיר שגם לוקים וגם משלמים מה הייתה מה למה הם לא דורשים מכדי רשאתו שרק עונש אחד מקבלים על מעשה אחד אמר הוא רבי מאיר לומד דין דין זומין גמר ממוציא שם רע אדם שקידש אישה וכשהוא הביא אותה לביתו הוא אומר שהיא הייתה באיסור עם מישהו אחר אחרי שהתקדשה אליו ששם כתוב לגבי מוציא שם רע אם בסופו של דבר מתברר שהוא שיקר מה מוציא שם רע הוא גם מקבל מלכות לוקף וגם משלם כנס אף כל שיש לו עונש מלכות ועונש ממון כמו בועדים זוממין הוא גם לוקה וגם משלם שואלת הגמרא מה למוציא שם רע שכן התשלום שהוא משלם זה קנס אז זה חידוש תשלום קנס זה לא על נזק שאדם עשה אז אם כן איה אפשר ללמוד על שאר תשלומי ממון עונה הגמרא נכון גם עדים זוממים זה קנס וזה חידוש רבי מאיר סבר לה כרבו רבי עקיבא עד אמר עדים זוממין קנס ההוא אז אם כן גם כאן הם הצטרכו העדים גם לקבל מלכות וגם לשלם למה זה קנס כמו שהסברנו שם רבא רב נחמן שהרי בעצם האדים זוממים לא באמת החסירו ממון ולא בפועל עשו מעשה אלא כונסים אותם אז לכן במקרה כזה כבר ראינו גם לגבי מוציא שם רע שכן כן גם לוקים וגם משלמים מביאה הגמרא דעה אחרת על מה נאמרו דברי אולה שלומדים מוציא שמרא איקדמת להדאולאה על הבריתה הבאה דתניה לגבי קורבן פסח הפסוק אומר לו תותירו ממנו עד בוקר צריך לאכול קורבן פסח בליל הסדר לא להשיר ליום טוב ראשון של פסח והנותר ממנו עד בוקר באש תשרוף וגומר בא כתוב ליתן עשה של באש תשרוף פו אחר לא תעשה שלא תותירו כלומר שאם אדם עבר והותיר ושרף הוא לא יקבל מלכות כמו שלוקים בדרך כלל האסור לא תעשה אין לוקין עליו דברי רבי יהודה רבי עקיבא אומר לא מן השם הוא זה לא צריך את הטעם הזה כדי ללמוד שלא יהיה מלכות מי שמתיר מהקורבן אלא הסיבה שהוא אינו לוקה משום דאב ליליו שאין בו מעשה הרי מה מה שהוא עובר על לא תעשה זה לא כי הוא עשה משהו שהתורה עוסרת לעשות אלא כי הוא לא עשה בזה שהוא לא סיים לאכול את הבשר של הקורבן בזה הוא עבר עלו תעשה וכל לו שאין בו מעשה אין לו קין עליו תדייק רק רבי עקיבא סובר שאין לו קין עליו שאין בו מעשה בכלל דרבי יהודה סבר לאו שאין בו מעשה לא קין עליו מנלי מנין רבי יהודה לומד של אלוקים אמר הוא גמר ממוציא שם רע הוא לומד את זה מאותו סיפור של מוציא שם רע מה מוציא שם רע שאין בו מעשה זה רק דיבור בכל זאת לא קין עליו אף כל שאין בו מעשה לא קין עליו ואם תשאל מה מה למוציא שם רע שיש בו חומרה שכן לוקה וגם משלם קנס אז אולי דווקא שם אמרה התורה עוד חומרה שאף על פי שהוא לא עשה מעשה הוא לוקה אבל לגבי קורבן פסח למשל שהוא עבר לא תירו בזה שהוא נמנע מלאכול אולי נאמר שהוא כן נלקה אלא מביאה הגמרא מקור אחר מנין שלא לוקים על הלא תעשה שלא תותירו של קורבן פסח אמר רש לקיש גמר מעדים זוממין מה העדים זוממין זה לו שאין בו מעשה זה רק דיבור בכל זאת לוקין עליו אף כל לו שאין בו מעשה לוקין עליו שואלת הגמרא איך אתה לומד לכל התורה מעדים זוממין מה לעדים זוממין שיש בהם חומרה שכן אין צריכינת רעה הם נאנשים שמענישים אותם מה שהם זממו אפילו שלא יתרו בהם קודם אז אולי דווקא שם אמרה התורה עוד חומרה שהם לוקים אפילו שהם לא עשו מעשה אבל מנין רבי יהודה ילמד בכל מקום כמו למשל קורבן פסח שאפילו שאין מעשה בזה שעוברים על הלו תתירו אדרב זה שבן אדם לא אכל בזה הוא הותיר בזה הוא עבר על לא תעשה מנן שגם שם הוא ילכה אונה הגמרא לומדים גם ממוציא שם שם רע שאלוקי עליו שם במעשה ובכל זאת צריך רעה יוכיח שהחומרה היא לא בגלל שלא צריך רעה לא זה הסיבה שהאדים זוממין לוקים עליו שאין בו מעשה אם נחזור ונפרוך מה למוציא שם רע שיש בו חומרה שהוא גם לוקה וגם משלם נאמר וחזר הדין היינו לא ראי זה כראי זה אין החומרה של מוציא שם רע שלוק ומשלם כמו החומרה של עדים זוממים ולא ראי זה כראי זה אין החומרה של עדים זוממים שמינם צריכים התראה כמו החומרה של מוציא שמרע זאת אומרת אתה רואה שכל אחד אתה רואה שיש לכל אחד אומנם חומרה אבל השני אין את החומרה הזאת ובכל זאת הוא לוקע לו שאין בו מעשה מה הצד השווה שבשניהם שזה לו שאין בו מעשה ולא קין עליו אף כל לו שאין בו מעשה לא קין עליו שואלת הגמרא זה הדבר היחיד של הצד השווה שביניהם מה זה הצד השווה שבשניהם שכן קנס גם מוציא שם רע וגם העדים זוממים מה שמשלמים זה בתורת קנס מה שאין כן לגבי קורבן פסח זה לא שייך אונה הגמרא אלו כאשיה רבי יהודה לא סבר לה כרבי עקיבא שאמר שמה שמשלמים ידים זוממים זה בתורת קנס אלא רבי יהודה סובר שהתשלום הוא משום חיוב ממון אז אם כן הצד השווה כאן הוא בסדר אלא מה לצד השווה שבהן יש דבר שווה בעדים זוממין ובוציא שמרה שכן יש בכל אחד מהן צד חמור מוציא שם רעה שהוא גם לוקה וגם משלם ועדים זוממים שהם לא צריכים התראה אז אם כן לא נלמד מהם לשאר א לו שאין בו מעשה עונה הגמרא ורבי יהודה צד חמור לא פריך רבי יהודה סובר שזה שיש לכל אחד מהם צד חמור זה לא סיבה שלא ללמוד מהם שהרי לכל אחד מהם אין את החומרה שיש לשני ובכל זאת הוא לוקע אפילו שזה לאב שאין בו מעשה אם כן רבי יהודה לומד שלו שאין בו מעשה לוקין עליו ומוציא שם רב וגם אם עדים זוממים ביחד במשנה ראינו ויכוח נוסף לגבי אדם גבי עדים שזממו לחייב אדם אחר מלכות והזימו אותם שלפי דעת רבי מאיר לוקים שתי פעמים מלכות היינו 80 ורבנן אומרים שהם לוקים רק 40 שואלת הגמרא הרי הם גם עברו על איסור לא תעשה שלא תענה בראך את שקר רבנ לא תענה בראך את שקר מהדרשבי אונה הגמרא הוא בא אלאזהרה לעדים זוממים הפסוק הזה בסך הכל נכתב בשביל להזהיר את העדים זוממים שאם יעידו עדות שקר נעניש אותם במה שהם זממו והתורה הייתה צריכה להזהיר כי יש כלל שאי אפשר להעניש אלא אם כן הייתה אזהרה אז כיוון שהלא תענה הלא תעשה הזה צריך אותו בשביל עצם האזהרה לא מקבלים מלכות על הלא תעשה הזה ורבי מאיר שסובר שאלוקים גם על הלא תעשה שלא תענה בראך את שקר אזהרה לעדים זומנלי מננו ילמד את עצם האזהרה אתה לא יכול להעניש אם אין פסוק מיוחד שגם מזהיר על המעשה שהבן אדם עשה אז מנין רבי מאיר לומד אזרה אמר רבי ירמיה רבי מאיר נפקלי הוא לומד אזרה מזה שכתוב שמענישים את האדים זוממים שנותנים להם מה שהם זממו והנשארים ישמעו ויראו ולא יוסיפו עוד כדבר הרע הזה אז רואים שהתורה הזהירה לא לעשות כמעשה העדים זוממים ורבנן שהם לא מסכימים שהפסוק הזה בא לאזהרה כי לפי דעתם הפסוק ההוא מי בא אליי ללמד הלכה שבית דין צריכים להכריז ולפרסם כשהם מענישים על מה הם מענישים כדי שאנשים יפחדו לעשות את אותה עבירה רבי מאיר יאמר לך שאפשר ללמוד לא יוסיפו אזהרה לעדים זו ממין שלא יעידו עדות שקר וההלכה שבית דין צריכים להכריז על מה הם העניים מישמעו ויראו נפקא מה שהתורה אומרת בכל העם ישמעו ויראו אז מהפסוק הזה אפשר למר שני הדברים עד כאן דף [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: