הדף היומי מסכת זבחים דף עז

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת זבחים דף עז

זבוכים דף עז מתחילים בסיעתא דשמיא במשנה אומרת המשנה איברי חטוס שהם עומדים לאכילת הכוינים שנשערבו בעיברילו שהם עומדים להקטורה מה עושים כמו שהזכרנו בסוף השיעור הקודם יש הזורק כל שממנו לאישים הרי בבל תקטירו עבר אחטוס אסור להקטיר אותם כיוון שכבר הקטירו את האימורים שלהם בכל זאת יש עצה כמו שלמד בשיעור הקדם רבי אליעזרמר אתן למלו את כקול על המזבח וריני אז בשר החטוס שהוא בבל תקטירו מלמעלו כאילו אין עצים הוא לא מתכוון להקטור אומר אני מתכוון להקטיר רק את אבור אוילו את אבורחטוס אני שם לשם עצים והוא דורש מהפסוק לרח ניחויח היא התומלה אבל תומ לשם עצים אבל וכחו ממרים הם חולקים על הדרשה הזו כמו שנראה בגימורה וכיוון שאיבור אחתו אסורים והקטור כיוון שהאימורים כבר קרבו והבשר נעשה שיריים ויש הזור בל תקטירו ממילא אי אפשר להקטיר שום דבר תעו בארצורסון ישאירו את כל האיבורים המעורבים ללינס לילו עד שהצורה שלהם תעבור יעברו לנסלילו יפסלו ואז ויצל ביססריפה שהיה מיוחד בהזורל לשרוף שם קודשים פסולים ובזה בכתידו מסביר שאפילו שיש גם לאבדיריסה להניח אברילו ולא להקריב עדי עדיף לעבור על הלב הזה בשבע אל תעשה מאשר לעבור על הלב של להקטיר את החטו שזה איסור בידיים אומרת הגמורם הייתה בן רב לזר או מקרו כמו שהזכרנו בשיעור הקודם אחרי הפסוק לא סקטיר ממנו שממנו דורשים את האיסור כל שמנו לאישים אז כתוב ולמזבח לא יעלו לריח ניחויח לריח ניחויח היא הטומה לשיריים אבל הטומה לשם עיצים ורבונון הם טוענים מי את רחמונ אויסום אויסום הוא די התומה בולמלה לשמיצים אבל מי דחר אלוהי כמו שהזכרנו בשיעור הקודם בתחילת הפסוק כתוב קורבן ריש תקריבו אויסום וזה עולה על הפסוק הקודם על שעור ודבש שתי הלחם מהשאור שירישס לכל המנוכה ביקורים מהדבש מתמרים ותאנים ולמזבח לא יעלו אסור הדבש לירח ניחויח אבל אתה מעלה לשמייצים אבל על החלק השני של הפסוק שכל שממנו לאישמרו בל תקטירו על זה לא להלימוד הזה של ריח ניכח אתמלה אבל אתמ לשםצים ככ יש כאןמיות אויסום אויסום רק סור ודבש אני מתיר לך לעלות לשם עצים ולא שיריים ורבזו הוא גם דורש אויסום אבל אוסום בא למעט שיריים מהזורש שכתוב אל המזבח לא יעלו ובתור הסקוינים דורשים אין לי שאסור לעלות אותם על המזבח מנן שאסור לעלות אותם על הכבש תמוד לא מר אלא מזבח על זה דורש הפסוק אויסום אויסום סוף ודבש הוא דרבו ילוך כבש כמזבח שלא רק על המזבח אסור לעלות אותם אלא גם על הכבש אבל מיד חר הנה לגבי שירה לוי זה אסור רק לעלות על המזבח ולא על הכבש ורבונון תרשמע מינו חכומים טוענים המיו שלו עולה על כל מה שהוזכר בפסוק דהיינו כשם שמתמהאו את השיריים מהאיסור שהתרבה הכבש כמזבח כך אתה ממעט מאוסום את השירה של לרחניח תמלי אבל תמל לשם צים ולכאורה חכום הם צודקים יש כאן מיוטיסום שממהת שיריים משני הדינים אומר סבורז לרב לזרקו אפילו השירים אומר משום בלתבזר לאחמ בשירים תפס דבש דבש כלל הרוים להקטורה שיריים זה פחות חמור אז ממילא מסתבר יותר שאוסב רק למעט מהחומרה ולא מהכולה דהיינו מזה שהחמרנו כבש כמזבח זה החמרנו רק בסוף דבר לא בשיריים אבל מהכולה שלריח ניוכיחת לשם אז זה לא לעמיות וכשם שבסו ודבש היא הטומה לריח ניכוטומה לשמיצים כך זה עולה גם על האיסור של שיריים אומרת הגמורה אנחנו ראינו במשנתנו שהמחלוקס ברב ליעזר לחכום ממי האם אפשר להעלות את בשר החטוס לשם עיצים כמו כן רב משנה לאלון מחלוקס בין רב לזר לחכומים במקרה שהתערבו איבורים בעלימוין שלפי רב ליזר אז אם כבר קרב אחד מהאיבורים אני טולה שהוא הבלמום ואני יכול להקטיר את השער חכומים חולקים על כך זה הכל שיטה אחת בד דס רבי לזר ב חכומים אבל יש שיטה נוספת רבי יהודה שהוא לומד אחרת את המחלוקס ברב לזר לחכומים זה מה שהגמור מביא כת מסניסן משנתנו במשנה הבאה דלא כיתנה לתניה אומר רבי יהודה לאנחלקו רבי אליעזר וחומים עליבורי חטוס שנשערבו ביבור יוילו שיקרבו חומדים שאפשר להעלות את הכל על המזבח וריניצבור חטוס כאילו הם עצים מצד שני לא נחלקו ברוביה ונירבה בה שלא יקרבו. אם יש כאן תערובת של קורבנות שקשרים להקטורה ושל בהמה שהייתה רויבי עונרבה שהיא פסולה להקרובה והאיבורים של המונחים כאן בתערובס אז כל התערובת אי אפשר להקריב לכול עלמה על מה נחלקו על אבורי אוילות מימו שנסרבו ביבורי אוילו בעל הסמום בעל הסמום אסורה בקטורה שרב לזר אומר יקרבו כל האיבורים ורואי אני למעלו את אבור בעל הסמום כאילו אין עצים חכחו אמרים לא יקרבו אלא תו בצורסון ויצלסיפה שואלת הגמורה לפי שיטה זו בדס רב רב לזר מה יש רוביה ונרבה שאני אומר שאי אפשר להקריב כלום אי אפשר לחשוב שהעיבורים של רביניר באלה שהם עצים דלא יחוזו כי הם לא רואים בכלל המזבח בעל הסמום אבורי בעלסמום נמיחוזי אומר אבונה באמת אם זה מום כמו חיסרון חסר לרגל אז זה כמו רביעה ונירבה ורב לזר גם בודע שאי אפשר להק קריב הכל רק מדובר במום בדוקין שבעין יש כזה דוק כזה קרום בעין והלירבקי ודומה שבכזה מום אם שחטו ולמזבי ירדים אולו לא ירדו כיוון שבעופות זה כשר לכתחילה אז בבולו לא ירדו אז זה שונה מרבינירבה שואלת הגמורה אימדומר בקיבוד די יובד אמולו לא ירדו לכתחילה להקטיר כזה דבר מיומר חינים טמאים אנחנו ה רק שאלנו מה ההבדל ברובה וניר בלסמום אז אנינו בלסמו לדו יש בזה כמה תירוצים אומר הפופה באמת מדובר אוחם מהסכינה כגון שאולו על גבי כבש אם עדיין לא אלו אז רבי לזר גם מודה שלא יקריבו את הכל כיוון שעלו על גבי כבש ורבי עקיבא סובר שלא ירדו מן המזבח אז לכתחילה אפשר לעלות מהכבש למזבח כי קמ לכמון כשם שהמזבח מקדש כך הכבש מקדש את הפסולים שת הגמור יוחש מדובר כך אפילו בעיניו אפילו שלא התערבו בתמימים אלא בעלמום עצמו שעלה לכבש לפי רבקה יעלו למזבח ויקרבו אלו תעמד הרב לזו כתוב בבעלי מומן שאסור להקריב אותם מי את רחמון מום בום מה בום מה בא מה לומר לי בום מהשמע כשהם בפני עצמם מום בום ודלירוצו רק כשהם לפני עצמם אבור בלסמום הם לא מרצים על המזבח או על ידי תערובס אם הם מעורבים עם אבורים של תמים ממים ירוצו ורבונון הם דורשים דרשה אחרת מכך מום בום ודלא ירוצו כל זמן שהמום נמצא בהם או אבר מום אם עבר המום הוא התרפא הבאים התרפה ממומה ירוצו ורבליזר הוא אומר יש כאן שתי דרשות מבום בוהם כתוב מושכוסו בוהם מום בום אז דרשה אחת שמבר רמוצו רשעה נוספת שאם התערבו עם תמימים אפשר להקטיר אותם ורבונון בום בו הם לא ידע ש מה הכוונה הרי יש כאן עוד מילה מיותרת כמו שמבואר כאן בטויספס ברשי ביומה יש עוד דרשה במסכס יומה שדורשים מבוהם שדווקא בבעלי מומין עם אובר מומום אומרים שאפילו שבשעה שהבהמה הייתה בעל הסמום הייתה תחויה מהקרובה עבר המום היא חוזרת ומתקשרת לקרובה מה שאין כן בפסולים אחרים קורבן שנתחם מהמזבח מחפסול אחר אז אפילו שאחר כך הוא חוזר להיות כשר אינו איךזר ונראה אויל וניתחן ידוכה כמו שכבר ראינו כמה פעמים את העניין של דיחוי אז בזה נחלקו רב לזר וחומים רב לזר אומר קודם כל מום בום אני דורש דווקא כשהם בפני עצמם ולא בתערובת עכשיו כתוב שחוסום בוהם יש כאן שתי יתורים קודם כל המילה עצמה מיותרת ושינית היה אפשר לכתוב בום וכתוב בו הם יש כאן ה מיותרת אז שתי דרשות קודם כל שדווקא כוזמן שעמו מום בם ולא כשעמום עבר ובוהם דווקא בבלי מובן המעזות ולא בפסולים אחרים שנשארים תחויים וחום אם בום בוהם לדרע שהם לא דורשים את הה כדרשה מיוחדת אז זה מיותר רק לדרשה הזו ממילא חכו אומרים יש לי דרשה בוהם ובום דרשה אחת שכוזמה שהמום בם ולא כשהמום עבר הדרשה הנוספת שפסולים אחרים לא נאמר כלל זה אז אין לי איטור שאם הבלמום האיברים של בלמום מעורבים עם תמימים אפשר להקריב אותם שואל את הגמורה אי יוכש זה טעמו שרב לזר רוה אז רבי לזר צריך לומר שרויני אסיבורי שבלסמום כאילו אין עצים או רחמונה אחשרה החמונה התיר הקדוש ברוך הוא אומר מומבום ברגע שזה בתערובת אפשר להקטיר אונה גיבורי רב ליעזר לדבריהם של חכומים כ אמר להו אומר להם כך לדידי רחמונא הכשרה אני דורש מבום שברגע שיבור בלסמום יתערבו של תמימו אפשר להקטיר לכתחילה לדחו שאתם לא דורשים כך אומיה שאפשר להקטיר את הכל בוסלסמום כיצדומה מדד בוסוחטוס אתם מודעים לי שאם תערב בוסטוס מבורילו יקטירו את הכל לבוס חטוס יהיה לשם צים כמו שרבי יהודה מוד בברייסה בדעס חומים אז למה בבעל הסמום אתם חולקים עליי ורבונוני לא אוכה בלמים מאיסה מאוסים לגבוה לכן אפילו לשמיצים אסור אסור לעלות זאת אוסו ובוסטוס לא מיסה אומרת המשנה איבורין בעבורים בלמים התערבו איבורים של אוילויסר בעולות כשרות באיבורים של אוילס לסמום אז לכתחילה אסור להקטיר כלום ולדעת משנתנו כך סובר רב לזר כמו שהזכרנו בגימור כעת ואפילו שלכאורה יש עצה שאפשר להקטיר את הכל ולהתכוון שבע למו מן האבורן שלהם יהיו לשם עצים אומר הבקי גרבלזר סובר לפי שיטה זו דווקא אם תערבו עברי חטוס בעברילו ששניהם מין כשר או באופן שנראה במשנה לאלון של דם ששניהם כשרים אז אומרים רי כאילו אין עצים אבל באופן שיש כאן בעלמום שלגמרי מובקע מהקטורה לא אומרים זאת אבל עדיין יש עצה אחרת רב לזור אם קורב רוי שכחות מהם יש כאן את כל האיבורים יש כאן ראשים אם ראש אחד כרג בטעות לכתחילה אסור להקטיר כלום כהן שלא ידע שהוא בטעות אלה אחד יקרבו כל הרושים כי טולים שהראש הראשון שהוקטר הוא היה שבא לסמום כמו כן אם הוקטרו קרעים שלחודמם יקרבו כל הקוראים ולמה מכילים כך אז מבואר ברשי ביומה כמו שטזקה מביאים כי בעצם גם לשיטת משנתנו רב ליעזר דורש מום בום כמו שראינו בשיטת רב לזר לפי רב יהודה בברייסה שמדויריסה ברגע שבלמומים הם לא בעצמם אלא הם מעורבים עם אבורים של תמימו אפשר להקטיר אותם מדיריסה אלא לשיטת רבי יהודה בדעסר בליזר ראינו בברייסה אפשר לכתחילה להקטיר הכל לשיטת משנתין בדס רב ליעזר אז החמירו לא להקטיר אבל כיוון שמדויריסה כן אפשר להקטיר אז ברגע שהקטירו את אחד האיבורים טולים שהאיסור כבר הוקט ואפשר להקטיר את השער אבל וכך חוים אומרים הם לא דורשים בכלל את הדרשה בום בוהן כמו שאמרנו ולכן מדוייסה אסור להקטיר וגם לא אומרים שאיבור בלסמום כאילו איןצים כזמאוס אפילו קרובו כולם הקריבו את כל הראשים חוץ מאיך מהן יעצ הראש הזה לביססרייפה כי חוששים שמה הוא הראש שבא לסמום אומרת הגמורה אומר רבי אלוזור מוירה לא יכשי רבי אליעזר התענה אלו שניים שניים צריך שיש כאן יהיה כאן עוד צירוף כדי להקל שהוא מקטיר כל פעם זוג זוג זוג ואז אני אומר מיגו שאחד מהראשים הוא לא שבעל הסמום כי היה כאן רק בעל הסמום אחת אז גם השני הוא לא של האיסור והאיסור הוא כבר הוא כתה ראשונה אבל איך עוד איך עוד להקטיר ראש ראש שאין כאן מיגול לא וזה רבי לזר לא הקל מוסיף רבי ירמיה מה ראינו משנתנו חכו מרים אפילו קורבו כולון חוץ מאיך עודם ייצסיפה זאת אומרת שרב לזר סובר שאם יקטירו את הכל חוץ מאחד יקטירו אחד זה לא רק זוג זוג וכאן צריך לגרוס אומר לו רבי יעקובב לרבי ירמיה בר תחליפה זה היה אביו של רבי ירמיה אז ברלוך מי איכוד שהמשנה אומרת זוג אחד שנשארו כאן שני ראשים על זה אומרים חכמים אפילו שנשאר זוג אחד ייצל בססריפה לפי רב ליזר יקטירו זאת כי אנחנו טולים שהאיסור כבר הוקטר כי יש לי כאן מיגו אחד מהם ודאי כשר אז גם השני כשר אבל אם נשאר באמת רק ראש אחד גם רב לזר המודה שלא יהטירו אותו כי אין כן מיגו עד כאן דף העז
לצפיה בתכנים נוספים: