הדף היומי מסכת זבחים דף סא

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת זבחים דף סא

[מוזיקה] זבוכים דף סא מתחילים בסיעתא דשמיא 8 וחצי שורות האחרונות של הדף הקודם כיסוליק בשיעור הקודם למדנו רבי לוזו אמר ששיור מינחו שהקוילים אוכלים אותם אפשר לכל זאת רק כל הזמן שהמזבח שלם הוא למדת פסוק רבי גזרושוב לומד כך לכל קודשי קודשים הבא הוסיף שגם בקודשים קלים כך הדין והביא לכך מקור מדרשתו של רבי יויסי שהביא מרבי שמואל שאמר שרואים בפכור שיש עקש בין דמו של הבכור לבשרו של הבכור כשם שדמו של הבכור אי אפשר לזרוק אותו כשאין מזבח כרגע בשר הבכור נאכל רק כשהמזבח שלם וראוי לזרוק עליו את הדם ופכור הוא קודשים קלים ממנו למדים לכל קודשים קלים מספרת הגמורה כיסוליק רובין כשרובין עלה מבובל לארץ ישראל אומרו לשמית כמד רבי ירמיה אז הוא אמר את דברי הביה לפני רבי ירמיה אומר התבטר רבי ירמיה בבלו את טיפשואה הבליטיפשים אבטולדסה בערךשויכה כיוון שאתם יושבים בארץ חשוכה בבל זה עמק חשוך אמרש מה יתן מכך שם אומרים ממרס חשוכות דברי הביה אינם נכונים ובקודשים קלים לא מעכב שהמזבח יהיה קיים כדי שיוכלו לאכול אותם בירושלים מנין הוא אומר זאת לא ישמע לאוהודתניה וכי הבבליים לא שמעו את סטירת הבריסוס מה שנינו בבריס אחת למדנו בשסילוק מסויס בשעה שכלל ישראל היו במדבור ונסו ממקום למקום כשהורידו את המשקון וסילקו את המזבי חוס קודשים נפסולין וזובין ומצוירים משתלכים חוץ למחיצה אז לכאורה מה הכוונה שפס צר קודשי קודשים מחמת שהמזבח הסתלק ממקומו אז זה נפסל ואי אפשר לאכול אותו כמו שרב לוזו דרש אי אפשר לומר שהפסול הוא משום יוצא כי ברגע שסילקו את המשכון אז אין כאן קלוים אז הבשר יצא חוץ לאזורה לכן הוא נפסל כי הרי הבריסה מסיימת שבכל זאת זהמצורי משתלך מחוץ למחיצה דהיינו בצוררו שצריך להשתלח מחוץ למחנה ישראל גם משעס המסוי צריך לצאת מחוץ דיג בגלל השבוטים וזהב שמשתלח חוץ למחנה לבי אסור להיכנס למחנה לביאים לא יסאורן כמו שהגמור תדרוש לאן אפילו בשעה שהוא נוסע הוא נקרא אויל מווי אז אם הוא נקרא אויל מויד אז הקודשים לא נפסים מחמת יוצא אז למה אי אפשר לאכול אותם מחמת צילוק מזבח זו ברייסה אחת ותן ידר ביסה אחרת למדנו בשני מקומויס קודשים לאכולים מבין רבי ירמיא ש מה הכוונה שני מקומויס אחד במחנו שאמורות בהם כשהמשכן ממקומו ואחד בכל מקום שיש שם דרך הדיחתם דהיינו אפילו שסילקו את המזבח היא כעת נושאים בדרך אפשר לאכול קודשים לחולש כנסתירה בן שתי אבריס מילף טוען רבי ירמיה או הבריס הראשונה מדברת בקודשי קודושים הם נפסלים בשעת צילוק המזבח כמו שרב לוזודה רש הבריסה השנייה מדברת בקודשים קלים ודליקה ביה שמ רק בשנת שיש מזבח חש לאכול קודשים קלים המה שהביאים רבי שמואל זה דין דווקא בפכור ולא בשער קודשים קלים כך תמר רב ירמיה על ממרתו של הביה בא רבינה ומי ישב זאת אומר אבנה אידה ואידה שתי הברייס מנברות בקודשים קלים ולא יקשיה או הבריסה הראשונה רבי שמואל שהוא למד בשר הבכור מדם הבכור והוא הדין לכל קודשים קלים שאי אפשר לאכול את הבשר בשעה שהמזבח אינו ראוי לזריקת הדם או הבריסה השנייה רבונון שהם חולקים רבי שמואל ולא למדו בוס מדם והביה אמר שלבי דברי רבי שמואל יש מקו לקוד שם קלמוס כ רבי שמואל אז דברי הבאה צודקים ואי ביסימה עוד דרך דברי הבא עם הסתירה שבשתי הבריסס או ואתי הבריסס מדברות בקודשי קודושים למיסחורינים מאירים שהיה אפשר לומר ששניהם מדברות בקודשים קלים ומי בשני מקומויס אין הכוונה כמו שאתה הבנת רבי ירמיה שמקום אחד כשהמזבח על מקומו ומקום אחד הכוונה אחרי שסתלק המזבח כי אחרי שהסתלק המזבח באמת אי אפשר לאכול כמו שרש לרבי לוזו ויתכן שגם בקודשים קלם כחדים כמו שאמר הביה ומה הכוונה שניים מקומויס אחד מהם קודם שיעמידו לוי מסמישקון אז רשי אומר כבר נבר עוד מעט שלו דווקא אל הכוונה בעוד המשכן נטוי כמשפטו. המקום השני הוא לאחר שהפורקו הלויים מסמישקון. יוצאים לדרך פרקו כבר את הקרושים ואת קל החוצר אבל עדיין המזבח במקומו ולכן עדיין אפשר לאכול. אז בעצם הבריסה השנייה לא באה לחדש לי שאפשר לאכול אחרי שנאקר המזבח. כי באמת אחרי שהסתלק המזבח והוא לא ראוי לזריקה אי אפשר לאכול. וגם קודשים קלים יתכן כמו הבעיה. אלא החידוש הוא באמת בקודשי קודשים שאפילו שנסתלקו הקלוים אפשר עדיין לאכול את הקודשים מה עודת ברגע שפרקו את הקלוואים פסלו ביויצה זה נפסל ביויצה מאזורה קודשים קודשים נפסלים בכך קומש מלון שהם לא נפסלים כבר נראה למה אז נחזור למה שאמרנו שרשי אומר שקודם שיעמידו לוי מסכון לו דווקא כי אי אפשר לפרש כפשוטוי שבין לפני לפני שהמידו את המשקון רק המזבח על מקומו לבין אחרי שפרקו ועד המזבח על מקומו כי טכנית זה לא ייתכן כי כמו שרשי מעריך בסדר המסויס היה שקודם העמידו את המשקון ואחר כך העמידו את המזבח ובפירוק קודם פרקו את המשקון ואחר כך באו נויס המזבח לשת אותו אז בהכרח שלו דווקא וכידם שיעמידו הכוונה בעוד המשכן נטוי כמשפט הכל לומד על עומדו. הכיוון שנקטו אחר שיפורקו אז אמרו גם קודם שיעמידו. ממשיך רש"י. מה תאמר? שמדובר באופן ששינו את הסדר. הסדר הוא שקודם מעמידים את המשכן אחר כך את המזבח. אבל הבריסה הזאת אומרת שאם המידו קודם את המזבח, אפילו שעדיין המשקון לא עומד וכעת שחטו קורבן, אפשר לאכול את הקודשים. זה לא ייתכן. כי הקורבן פסול באופן זה. כמו שלמדנו באיזו מקימון שלומים ששוחתון קודם שיעמידו לוים סויל מויל פסולים כי כתוב שחוטו פסח אומיד כך אומר רש"י רש"י מוסיף כן אפשר להעמיד כפשוטוי שקודם שמיד מסכון הכוונה שעשו באופן שלא כסדר אלא באמת העמידו את המזבח המשכן עדיין לא עומד רק לפי זה נצטרך לומר חידוש שמה שלמדנו בפרק איזו מקויימון ששלומי ששחט אותם לפני שהמיד אותם מאש קומפסולים זה דין דווקא בשלומים כי שם כתוב ושחוט אוי פסח אויל מוע צריך להיות פסח אויל מועל וצריך להיות פתוח כמו שלמדנו שם ולא למדים שאר קודשים מהם אבל רש"י בהתחלה מסכים יותר שלמדים כל הקודשים משלומים ולכן צריך לומר שלו דווקא אז מה אמרנו שהחידוש הוא זו נפסל ביוצה אפילו שהקלוואים כבר פורקו למה באמת והם אוכיחנ שנפסל ביויצה אונה הגמור המקרו ונוסאה אוהל מויד אף על פי שנוסע אויל מויד הוא עדיין נקרא אויל מווי אז זה לא נפסל ביוצה אפשר לאכול את הקודשים במחנה שכינה אז למיסה אין קושי על הביה כי מה שאמרסה מתירה לאכול בשניהם מקומויס שניהם הכוונה בעוד המזבח במקומו כעת אומרת הגמורה לעניין חדש אומה רב הונה אומר רב מזבח של שילוי כשנכנסו לארץ ישראל והמידו את המשקון בשילוי של אבוני מויו בשונה מהמזבח שהיה במישק שעשה מוש רבינו שם מנחושת ממולד באדמה שם בנו מאבנים לתני רב לזר מיקמר מה אתה מודלמר עווני עווניים עווניים שולשפומים כתוב בתר שלוש פעמים לגבי המזבח עם מזבח עבנם תעסלים מזבחון של סוני עבונים שלסטיבנה למה כתוב שלוש פעמים איכות של שילוי שהיה שמה אבנים ואחות של נויב וגיבון הוא ביסילומים רשי אומר שלא פרטו ארבע שילוי נוי וגיבון וסלומים כי נוי וגיבון שניהם היו בומו לא היה שם קדושה של המשקום שאם כן בשילו היה קדושה לבית וגם בסלום בסיס המקדוש נוגו איזה בומו אז לכן פרטו זאת כמזבח אחד אז מה אמר רבונה בשם רב שהמזבח היה מאבנים מוסיף ורבח ברמי למד בברייסה אי שיעורדו מן השמיים בימי מוישה כתוב שישד מן השמיים ואחה את כל האימור שהקטירו במילו לא נסתלקו מהמזבח הנכוישס אלא במי שלמי עד ששלים בנה בסמקדוש אז נסתלקה האש ממזבח הנחושז ועברה למזבח עווניים שעשה שלומו ובכל זמן המסויס האש הייתה על המזבח ואיך נשו את המזבח הרי כיסו זאת בבגד אומר רש"י בש"ס המסויס קופין עליו פסכטר כזה מגש ממתכת מנחושת והאש עמדה ממקומה ואי שיורדו במי שלומוי האש עברה למזבח של שלומוי לא הניסטלקו עד שבו מנשה וסילקו כמו שוב מסר סנדר שרס את המזבח ומצלומים הקופונים לפי דברי רבונ מיסה מיקור דיסטליקלי כשהקימו את המשכון בשילוי ובנו מזבח עווניים אז האש הייתה צריכה להסתלק מזבח שנחוש מזבח עוונים בשילוים אונה הגמור בדרך ראשונה אינוכנמ הבריסה הזו לא מתאימה עם דברי רבונה בשם רב אבל הוא רבונה בשם רב דומה כרבנוסן תניה רבנו המזבח של שילוי נכון שנחושיו חול אומול לאבונים לא מלא באדמה כמו שהיה במישקון רש"י אומר לכאורה היה אפשר לומר הודומה קרב לזר בן ינקב שלמד עווים עוון עוונים אומר רש"י רביעזר בן ינקב רק דרש שזה כשר של עוונים מי אומר שבפועל כך עשו אולי בפועל לא כך עשו ולכן כן האש נשארה עד ימי שלמוי לכן הביאו את רב נוסן שהוא אומר שמיסה שויו קחויו במזבח של שילו שהיה חלול מלא אבנים זו דרך אחת רב נחם בר יצחקו אמר לא אין כמחלוקס הנו מזבחווני בשילויים מה אמרת כתוב בבריסה שהאש לא נסתלקה די לא נסתלקו נסתלקו לבטולה היא לא בטלה לגמרי וזבח הנחושס מה הכוונה רבונו נמרה שביבה ומשדרה. גם אחרי שבנו מזבח אבוני בשילוי בצידה בצד המזבח עמד גם מזבח שעוסו משה רבינו גם הוא היה מונח שם והאש הייתה על המזבח של מושה לא נסתלקה משם לגמרי כי הייתה שולחת זיקים ולהבות שיצאו מאי שמיים של מזבח הנכוישס אל המזבח של עוונים שהקטירו עליו בשילוי אפופו אמר ושפיזה ונוקת האש משל של שמיים נגע כמו ריח וזמנינו וזניונוכה לפעמים היא הייתה על המזבח של חוי של שעמד שם בשילוי לפעמים היא עברה למזבח של אבונים שהקימו בשילוי בביה הגמור את נסום למדנו משנה מסכס מידוס בתחילת המשנה כמו שרש מביא רבי יויסמר בימי שלומוי כל המזבח היה רק 28 אמויס על 28 אמוסיס וזה למטה ביסוד היסוד הרי שם מתקצר תמו צד אחר בסיב מתקצר רמול בכל צד אחר כך יש מוקרונויס מוקו מילוך עד שנשאר מוקם המרוכה 20 על 20 אומרת המשנה כמו שהגמור מביאה כת וכשאולו בני הגוי לו כשעלו עם עזר הסיפ ובנו ב שיני אוסיפו לו על מזבח דמס מן הדורים וד דמס מן המרבקמין גמה כמו ג יוונית שזה כמו כ סופית שלנו ודרו ומערב זה יותר דומה לרש ואז שהוסיפו ד' מכאן וד מכאן נמצא שיסוד המזבח למטה 32 על 32 ומיל מוקם המערוך למעלה 24 על 24 כך שנינו שם במשנה מה למה הוסיפו דרך ראשונה אומר רב יוסף משום דלא סיפק בבית שיני היו צריכים מקום יותר גדול כי היו לא הספיק לקורבנות שהביאו שם אומר להבילי לרב יוסף איך ייתכן השתמגדושריש נכסי ביהודו בישראל רבים ככל אשר על הים סיפק מקדש חסי בקול כך בריבו לאסיפק הרי כלל ישראל היה הרבה יותר קטן בזמי שני אומר לי אמר לו רב יוסף נכון שהקורבנות היו מועטים כלל ישראל היה הציבור היה יותר קטן רק אוסם המקדוש רישן איש של שמיים מסייתון הייתה איש שמיים שהזכרנו והיא סי לשרוף מהר את האימורים אז היה מספיק ומרוכש של 20 על 20 אוכביישיני איני של שמיים מסייתון כמו שהגמורה דורש למסכום כמו שרשם מביא חמיש דבורים חסר מקדשני דברים שהיו מקדשרישן ולא יו מקדשיני אחד מהם זה אש מן השמיים וכמו שהגמרא אומרת שם הייתה אש אבל היא לא סייה לשרוף הייתה אימורים וכיוון שכך היו צריכים ארוכת יותר גדולה כי האימורים לקח להם זמן להישרף ולכן הוסיפו שמוקמרוך 24 ל24 זו דרכ ראשו של רב יוסף כי יוסר רובין כשהגיע רובין מרציסו לבובל אז הוא מוסר כך אומר רב ש מפז משומר כפורים שיטין הוסיפו היו שיטין מ-16 בריש שם יורדים הנסוכים בזמן שלומוי זה היה בור קרו ליד המזבח ואז הנסוכים ניסו היין ניסוך המים בסוכות זה שפכו על המזבח וזה ירד מהמזבח אל הרצפה עד שמגיע לבור הסמוך ויורד לשם הגיעו בדי גוי והגדילו את המזבח בקרן מרוב מזדרומיס כדי שהשיטין יו תחת המזבח ועשו חורים נקבים כנגדם ברויש המזבח שנסוחים שישפחו יכנסו לנקבים האלו וירדו בשיטין ומה היה הוויכוח בין שלמה המלך לבני הגוי לו מעיקורסובו שלמה המלך הבין כתוב בפסוק מזבח אדומו תעשה לי אדומו שהוא אוטום כאדומו גורס הרשש שלא יהיה חלול אז אז אי אפשר לעשות בוחורים לכן הוא עשה את המזבח יותר קטן הנסוכים ירדו לרצפה משם ירדו לשיטין בסוף סוף ובני הגול סברו שתיה כאילה במזבח יש שתייה הנסוחים ששופחים ויש אכילה האימורים שמקטירים כשם שהכילה מתעקלת במזבח האימורים נשרפים על המזבח כך השתייה צריכה להיבל במזבח לכן הגדילו את המזבח שהשתיעלה בתוכו הניסוך יבלה וירד על השיטין ומעים מזבח אדומו כמו שדרשנו לא שהוא מחובה באדומו שלא יבנהנו לאגיפים על גבי קשטות על מבנה שעל אדמה ולאגה במחילוס לא שחפרו מן הרע תחת המזבח אומר רבי יוסף כידוע מוזכר כמה פעמים בשס שרב יוסף חלה ושכח את לימודו אומר רש"י לפעמים הוא אמר דבר ונזכר ששנה להפך וחזר בו אז כאן גם כאן הוא חוזר בו אומר רבי יוסף מה אמרתי כיוון שאי של שמיים לא סייה בזמיש שני לכן הגדילו את המזבח ובסרישן כיוון שהייתה איש השמיים השלמלך עשה מזבח יותר קטן אומר רבי יוסף לא זה הטם לא דתני וכילו זה מה ששני בבריסה כתוב בפסוק שבו בישני ויחינו המזבח על מחוינו מבאר את הבריסה שאנס הגדול שהגיעו לסיף מדויסוב נגלה להם המקום המקודש למזבח מה שלא נגלה לשלומוי ולכן הם הוסיפו שלמה המלך לא ידע בדיוק היכן המידות של המזבח אז הוא עשה במקום שבטוח אז היה חייב להקטין הם קיבלו את המקום המדויק יכלו להגדיל בקשה הגמורה לא נגלה לשלמה המלך וכסיב דוד המלך אומר לשלומוי הכהל בקסם מיד השם אולי ישכיל כל מקומות הקדושות מידותיהן נכתבו לדוד אז בהכרח שמקדוש רישן גם היה לו את כל המידות ולמה לא עשו את זה גדול כי אולי צריך בגודל הזה והגודל לא מעכה כמו שנראה לאלון אבל לא כי הוא לא ידע את הגודל אלא אומר רב יוסף מה שאמרנו שהם הגיעו לסוף מדויסוב באמת מהנבואה של דוד רקרוא אשכר ודורש הפסוק שנאמר לדוד שהם דרשו דרשה שלא נגלתה לשלם המלך כתוב היום הדוד זהו ביס השם אלוקים וזה מזבח לאולי ישראל היש כאן הקש בין ביס השם אלוקים למזבח כי ביס מה ביס שישי ממו כמו שכתוב במלוכים שישי ממוקוי עף מזמח שישי ממו עד שישי ממו ראוי לו המקודש המקום אם ירצו לא חייבים לעשות בכל הגודל כמו שנראה נלון הגודל לאיכובה שלו מל הבין לדרוש דרשה זו ממילו עשה מצומצם יותר הם דרשו יכלו להוסיף יותר רק לא היו צריכים שישי ממו וכמו שנראה לעלו מנס אורקו ורוב בקומוס אי מעקווין לכן הם הגדילו רק כמה שהיו צריכים אז אז למיסל המסקונה יש לנו כאן שתי שיטות למה הגדילו בבשיני את המזבח או כי הם ידעו שאפשר להגדיל הם ידעו את המידות שיש שישי ממו זה שיטתו של הרב יוסף למסקנה או מה שלמדנו עוד דרך שהם הוסיפו כדי שהשיטים יהיו תחת המזבח עד כאן דף סא ‏F
לצפיה בתכנים נוספים: