הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף נג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף נג

[מוזיקה] סורכים דף נג אנחנו מתחילים בשורה הרביעית מלמעלה רב אחרוקווה בשם רביסי ברב חנינא המושך ידו מפסחו ואין עליו עכשיו יותר מנוי של פסח אז גופו קרב שלמים מה הכוונה רבי יונה אמר שלמים כשרים הוא בעצמו שלמים כשרים רבי יוסא אמר שלמים פסולים זאת אומרת צריך להמתין שייפול במום ואת הכסף נבדה אותו על כסף ובכסף נקנה שלמים. שואלת הגמרא וותן אן פטור. במשנה שלנו כתוב שחטו ואחר כך נודע שמשכו הבעלים את ידם. אז כתוב במשנה שהוא פטור. סברין ממר. למה הוא פטור? בגלל שבעצם הקורבן הזה כשר. למה הוא כשר? כי ברגע שמשכו הבעלים את ידם ממנו אז הוא נהיה שלמים. ולמרות שהוא הקריב אותו לשם פסח, שלמים שאתה מקריב אותם לשם פסח, הם כשרים. אז לכאורה רואים שזה כשר פטרין לא פטרין לי אחרת פטור אבל הוא באמת פסול למה הוא פטור בגלל שהוא היה אנוס רבי יסא בשם רבי יוחנן אין לך פסח גופו קרב שלמים הוא בעצמו אלא שעבד ונמצא מאחר שכיפרו הבעלים זה המקרה היחיד שאותו בעצמו מקריב שלמים שואלת הגמרא וותניןנן פטור אותו שאלה ששאל שאלנו מקודם שלכורה סברי ממה פטור כשר פטרי לא פטור אבל פסול שמואל אמר כל שאמרו בחטת מתה כיוצא בו בפסח גופו קרב שלמים אז אם ימותו הבעלים של הפסח הוא בעצמו יהיה שלמים שוא מרבותנינן פטור במשנה שלנו אמרנו כמה מקרים שחטו ונודע שמשכו הבעלים את ידן או שנודע שהם מתו ואתה אמרת לי עכשיו שמה הכוונה פטור הכוונה סברין מימר פטור פסול ככה הסברת לי ביחס למשכו הבעלים את ידן אז לכורה גם לגבי נודע שהם מתו זה פסול למה זה פסול לכאורה זה נהיה שלמים יהיה קשה על שמואל יגיד לך שמואל לא פטרינה פטור וקשר מה שכתוב פטור כל אחד ועניינו לגבי משכו בעלים ידה ממנו תגיד שזה פסול לגבי מתו זה באמת כשר עוד תירוץ רבי עסא בשם רבי יוחנן אני אגיד לך דרב יהודה דתנין אן תמן אין שוחטין את הפסח על היחיד דברי רבי יהודה ורבי יוסא מתיר אז כאן היו שני מינויים על הפסח ואחד מהם משך את ידו ממנו מת אז במקרה כזה עדיין שם פסח עליו כי יש מנוי אחד אבל כיוון שזה רק מנוי אחד לפי רבי יהודה זה נפסל אזכ כאן הכוונה תהיה פטור למרות שזה פסול רבי זורה באקו מרב מנה הן אשכחנן פטור וקשר אמר לו במשנה שלנו זה מוכח להיות למה תניחה הפטור למדנו במקרה שהוא שחט את שאר הזבחים אם ראויים הם לפסח הבישוע אומר שהוא פטור ומה באמת הדין מי ששוחט שאר זבחים לשם פסח ותנין את המן במשנה הראשונה בזבחים שאם הוא שוחט שאר זבחים לשם פסח הם כשרים אלא שלא לא עלול הבעלים לשם חובה אבל הזבח כשר אז אתה רואה שיש ש פטור וקשר ועל כולם היה רבי שמואל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר תעובר צורתו ויצא לבית השריפה הכלל הוא כזה אם היה לנו פסול בגופו של פסח הוא יכול להישרף מיד לא צריכים להמתין שתעובר צורתו אבל אם היה פסול בדבר אחר למשל פסול בבעלים אז אם כן לא לא שורפים אותו מיד אלא תמתין לו עד שהוא יהיה כמו נותר ואז תשרוף אותו יוצא לבית השריפה אז כאן אם קרא את הדברים האלה ביום חול שחטו ונודע שמשכו הבעלים את ידם או שמתו או שנטמעו אז הוא אומר תעובר צורתו רב לוזר ברבי יוסי בא קום מרבי יוסי ניחה במקרה שמתו ושנטמעו אני מבין אבל שמשכו הבעלים את ידם למה אתה אומר שזה נקרא פסול מחמת דבר אחר זה זה פסח בלי שום בעלים אז זה לכאורה פסול בגופו איך מדובר כאן מה הנקיימין אם בחיים כל עוד שהכבש חי הוא משך את ידו. פסול פסול מכשיר פסול הגוף הוא זה כאילו פסח שהוא דחה אותו בידיים. אם לאחר שחיטה זה לא יכול להיות מה יש משיכה לאחר שחיטה אי אפשר למשוך ידיים מהפסח אחרי שהוא נשחט. אונה הגמרא באמת מדובר מחיים אלא מה? מכיוון שיש לו רשות למשוך זה נקרא פסול למכשיר. זה לא נקרא שהוא דחה אותו בידיים. ולכן טעון צורה. הדרן הלך פרק אלו דברים בסיעתא דשמיא פרק שביעי כיצד צולין את הפסח שפוט של רימון דווקא של עץ רימון תוכבו מתוך פיו ועד בית נקובתו הוא לוקח את השפוד שבראשו הוא חד ודק וככל שזה יותר למטה השפוד יותר עבוה כדי שכשאתה תלביש עליו את הכבש אז הכבש לא יחליק מהשפוד הרי את הכבש היו צולים באוויר התנורג אי אפשר להניח אותו על שום דבר כי אנחנו רוצים שהוא יתחמם רק מחום האש. הוא יהיה צלוי רק מצלי אש. אז אם כן את החלק הדק הוא נועץ בתוך פעביר את זה בתוך חלל כל הכבש עד בית נקובתו. יוצא שהפה שלו כלפי מטה. וככה כל אדם מטפטף החוצה ונותן את קראו ואת בני מאו לתוכו. דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר כמין בישולו אלא התולן חוצה לו. אומרת הגמרא כיצד צולין את הפסח למה של רימון אמר הפרי הברבא כל העצים בוצצין משקין הם מוציאים משקה אז החלק הזה יכול לבשל ושל רימון אין לא בוצץ משקים מהנקיימין אם בלכים אפילו של רימון בוצץ אם ביבשים אפילו כל העצים אינן בוצצים אלא כני ככה זה כל העצים כשהם יבשים אז הם יבשים מבחוץ ולכין מבפנים הם יכולים להוציא משקה רימון כשהוא יבש מבחוץ הוא גם יבש מבפנים תני בשם רבי יהודה אומר צולה אותו בשפו של מתכת אמרו לו והרי הוא רותח אז אם כן הוא גם מרטיח ואנחנו צריכים שיהיה צלי אש ולא צלי של המתכת של השפוד אמר להם כשם שלצנו נשרף כך של מתכתן לא מרתיח אמרו לו לא דומה העץ למתכת שהעץ אתה רואה שחם מקצתו לא חם כולו אז למרות שהוא מתחמם הוא לא נשרף אבל של מתכת חם מקצתו חם כולו זה מולי חום אז אם כן כשהוא רותח הוא גם מרטיח איתני תני בברייתה כתוב הפוך שתוכבו מבית נקובתו עד שהוא מגיע לתוך פיו כי הראש שלו כלפי מעלה מה העניין התלה של הברייתא הזה מביא הרב בשם התוספות יום טוב הוא סובר שצריך שיהיה ראשו על כרעב גם משת הצליעה על דעת דדן תניה בריה על לפי דעתו של התנא של הברייטא הזה חוזר והופכו הרב אומר אחרי הצלייה הוא צריך להפוך אותו כדי שכל אדם מטפטף החוצה עד כאן דף נג ‏M
לצפיה בתכנים נוספים: