הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף נב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף נב

סורכים דף נב אנחנו מתחילים בשורה השלישית אילן תינוקות ספקות הגמרא עכשיו מסתפקת על בני רבי יהושע שמי שטועה בדבר המצווה פטור והגמרא עכשיו מבינה לא כמו שרב חיסדה אמר שרבי יהושע פותר רק אם יש כאן כבש אחד של חבורה אחת שעוד לא שחתה לא גם בלי זה רבי ישועטור אז מסתפקת הגמרא מה אתדלון איך אתה מגדיר את הדין של התינוקות אם אתה מגדיר אותו כדבר שיש לו קצבה או כדבר שאין לו קצבה מה הנפקה מינה אם תאבדינה כדבר שאין לו קצבה אפילו אין שם תינוק אחר למול הוא גם יהיה פטור ואם תאבדינה כדבר שיש לו קצבה אז אנחנו נגיד דווקא והוא שיש שם תינוק אחר למול, דווקא שיש באמת תינוק אחד למול בשבת, אז אם הוא טעבא שלי, הוא גם יהיה פטור. עכשיו, על הצד הראשון, שזה כדבר שאין לו קצבה, אז למה המשנה בשבת דיברה על שתי תינוקות? כי זה בדרך כלל הסיבה שקורה שאדם שאדם טועה ומחליף. אבל גם אם יש רק תינוק אחד והוא טעה בו, רבי ישוע יפטור. טוב, עכשיו הגמרא עוברת עניין תחמי. בוא תראה. יש קושיה בעצם על המשנה שם בשבת. המשנה שם ברישע שלה, בתחילת המשנה, היא מספרת על אדם שהיו לו שתי תינוקות, אחד למול ביום שישי ואחד למול בשבת והוא התבלבל ומלת של הילד של יום שישי בשבת. אומרת המשנה, חייב. והיא לא אומרת שרביע פותר. אחר כך המשנה אומרת, אם היו שתי תינוקות, אחד למול בשבת ואחד למול ביום ראשון והוא מלד של יום ראשון בשבת, רב לזר מחיבס ורבי ישוע פותר. אז איךמי, רבי ישוע בסיפש שהוא הקדים זמנו, הוא מלכ יום ראשון בשבת, שזה לא מצווה. אתה אומר שהוא פטור כי הוא טועה בדבר מצווה. יחר זמנו מל התינוק של יום שישי בשבת שבעצם הוא קיים מצוות מילה. יכול להיות שיהיה חייב. למה? הרי שרבי שוע לא חולק גם כן אז רב חונה אמר אין ברירה מחלפה היא מתניתה צריכים להפוך את המשנה ולגרוס אחרת ולגרוס דתני אמר רב שמעון לא נחלקו רב לזר ורבי ישע על מי שהיה לו למחר שבת היינו ביום ראשון ומלא בשבת שבפועל הוא לא קיים מצווה שהוא חייב גם לרבי יהושע על מה נחלקו על מי שהיה לו למול בערב שבת ומה לא בשבת שבת שרבי לזר מחייב חצס ורבישוע פותר תגרוס ברצה שלכול העל מחייו שהוא מל את התינוק של יום ראשון בשבת ואת המחלוקת תגרוס במקרה שהוא מל של יום שישי בשבת וזה הסתדר כמו איך שרב שמעון לומד את המחלוקת של רבי לזב רבי יהושע אמר רבי יוסי ברביון מן כושו הימק של הרבי ינא רבי ינאי גם היה לו קשה את הקושיה הזאת אבל הוא תירץ אחרת הוא תירץ לא להפוך את הגרסה במשנה ובאמת הרי שעושה סקת שומעלת של יום שישי בשבת וגם כן רבי יהושע מודה שהוא חייב למה הוא חייב כי מדובר והוא ששכח ומעלה של שבת בערב שבת זאת אומרת שכשהוא נכנס לשבת אין לפניו שום מצווה לקיים כי את הילד של שבת הוא מל ביום שישי ואת הילד של יום שישי אין מצווה למול בשבת כאילו הוא לא דוכה את השבת אז לכן גם רבי יהושע מודה שבמקרה כזה הוא נקרא שוגג ולא טועה רב אדה בר אחווה אמר זו דברי רב מא ורב שמעון אבל דברי רבי יוסי אפילו דבר שאין בעשייתו מצווה הועיל וטועה בו לשם מצווה פטור הרב נותן דוגמה אפילו הוציא את הסכין של המילה שזה רק מכשירי מילה כיוון שהוא טאה והבין שאפשר אפשר להוציא את זה לצורך המצווה. הוא נקרא טועה בדבר מצווה. פירש מועל שבא למול בשבת וכבר מל ופרש עם היד שלו מהמילה. אינו חוזר להמשיך ולמול אלא על ציצינקין את המילה שהם חלק ממצוות המילה. אבל כאלה שלא מעקבין הוא לא חוזר. אמר רב יוחנן דברי רב יוסי שהזכרנו מקודם אפילו פירש חוזר אף על הציצין שאין מעכבין את המילה איפה ראית ה דן רב יוסי אומרת הגמרא ההוב דתנינ רבי יוסי אומר יום טוב הראשון שלך כשכלה להיות בשבת שכח והוציא את הלולב ברשות הרבים ברגע שהוא הרים את הלולב הוא כבר יצא ידי חובת המצווה אז מה הוא מוציא את זהלשות הרבים בגלל שהיה מנהג אנשי ירושלים שהולכים עם הלולב כל היום אז הוא חשב שגם בשבת ככה אומר רבי יוסי שהוא פטור למה מפני שהוציאו ברשות זאת אומרת הוא טועה בדבר מצווה אף על פי שהוא כבר קיים את המצווה אז אומר הרב שכמו שרבי יוסי אומר שאפילו שכשהוא כבר קיים את המצווה דהיינו נחשב טועה מדבר מצווה אותו דבר לעניין המילה למרות שהוא כבר קיים את עיקר מצוות מילה. הציצין האלה שהם לא מעכבים אפשר להחשיב אותם כגמר המצווה כחלק מהמילה בעצמה. כיוון שהשבת ניתחה ניתנה להדחות למילה בעצמה, היא כבר גם תדחה לשיריים האלה שהם חלק מהמצווה לפי רבי יוסי. אומרת הגמרא אף בסכין של מילה כן. אף במצולי הוא אמר את הדין שלו רק בלולב שיש עניין הלולב עצמו הוא המצווה בעצמה. אבל הסכין או המצא שהנטילה שלהם זה לא מצווה אולי שמה הוא מודה שהוא כן יהיה חייב אונה הגמרא מלמד אמר רבי יוחנן שדברי רבי יוסי אפילו פירש חוזר אפילו על הציצין שאין מעכבין את המילה אז זה ילמד אותנו על דו אמורו אף בסכין שמילה כן אף במצה כן כל התפילים סביב למצווה הם נחשבים לדעת רבי יוסי כחלק מהמצווה הלכה ו אומרת המשנה שחתו שלא לאוכליו ושלא למנוי להרלים ולטמאים והוא שחט את זה בשבת כיוון שבין ככה קורבן פסול אז הוא חייב כי הוא שחט שלא קדין הוא חייב חטוס אבל אם הוא שחט לאוכלה ושלא לאוכלה וואו למנויה ולא למה למולים ולהרלים לטהורים ולטמאים שבמקרה כזה הקורבן כשר אז אם כן הוא פטור שחטו ונמצא באלמום חייב למה זה לא טועה בדבר מצווה כי בפשטות היה צריך לבדוק את הכבש לפני שהוא שוחט אותו שחטו ונמצא טריפה בסתר אז הוא בעצם מנוס הוא פטור שחטו ונודע שמשכו הבעלים את ידן או שמתו או שנטמאו וממילא אי אפשר כבר לשחוט את הפסח למרות שהפסח הזה פסול בכל אופן פטור מפני ששחט ברשות היהנוס הוא לא היה אמור לדעת שהבעלים משך את ידיו וכולי אומרת הגמרא אומר רב לוזור הוא מתייחס עכשיו למה שאמרנו שאם הוא נמצא בעלמום חייב למי נצרכה למי צריכים לחדש שהוא חייב במקרה כזה זה לדעת רבי מאיר כי לדעת ההבנה הפשוטה של רבי יהושע שהוא אמר שכל הזבוחים שהוא זרווח אותם והם לא ראויים לפסח הוא חייב אז אז כל שכן בלמו אבל החידוש כאן אפילו לרב מאיר שהוא אמר שמי ששוחט לשם אמורי ציבור פטור אז הייתי חושב שלכאורה הוא הדין גם כן בעלמו אז לכן אומר לך לא אם הוא שחט ונמצא בלמום כאן לא פותרים אותו הוא חייב כי בבמום אין בעשייה שלא מצווה אבל ששחטת את הקורבן אחר עשית מצווה עד הרב לוזור כרב שמון בן לוקיש כמו דרב שמעון בן לוקיש כשהוא הסביר למעלה דעתו שרב מאיר הוא אמר או שרב מאיר פותר במקרה כזה שיש בעשייתו מצווה אז כן רב לוזר הוא אמר שהכוונה שרב מאיר לפתור במקרה שיש בעשייתו מצווה אז אם כן כשהוא נמצא בעלמום ואין בעשייתו מצווה באה המשנה לחדש של הרב מאיר הוא חייב אם תאמר שניה הוא שהוא בעלמום הוא בעלמום אין דרכו להתחלף אולי זה הסיבה בא שהוא לא היה אמור להחליף ולכן רב לוזור אמר שיקשוש נמצא בעלמום לרב מאיר הוא יהיה חייו זה לא מדויק למה הרי עגל הרי אין דעתו להתחלף ובכל אופן למעלה בסוגיה למעלה אמר רבי אלעוזר בעצמו שעלי בדי רב מא ואמר רב לוזר שדברי רב מאיר אפילו עגל אם הוא שחט אותו לשם פסח הוא פטור כי הוא נקרא טועה בדבר מצווה אז אם כן גם דברים שאין דרכן להתחלף הוא פטור אז למה בבמום הוא פטור על כוכנו כי רב לוזר סוב כמו רשלוקיש סליחה למה בבלמו הוא חייב כוחינו כי רב לוזר סוב כרשלוקיש שכיוון שבתוצאה הסופית אין בעשייתו מצווה הוא חייב אומר רבי יוסי זה לא חייב להיות שרב לוזוקר שלוקיש למה אם זבור רב לוזר כרבי יוחנון את יהי שמה דאמר רבי יוחנן בעל מום אין דרכו להתחלף למה כי ברגע שהוא מוצא במום הוא בעצם מעמיד אותו בצד. אבל עגל שהוא קורבן אז הוא כל הפעם מחכה מתי יוכל לקיים את הקורבן שלו אז אם כן הוא יכול להתבלבל לרגע ולקחת אותו לפסח דרכו להתחלף אז לפי זה נוכל להגיד שרב לועזר באמת לא סובר כמו רשלוקיש היינו שרב מאר פותר גם בדבר שאין בעשייתו מצווה אז למה בבעלמום הוא מחייב כי בבעלמום אין דרכו להתחלף עכשיו זה חוזר למה שאמרנו שחטו ונמצא טרייפה בסתר פטור שכן כן נצרכה לחלל היינו מומים הרב אומר שיש 11 איברים שבחלל שאם בתוך חלל הגוף של הבהמה שאם מתברר שיש בהם מום אז זה טריפה אז מקרה כזה הוא אנוס ופטור האבא גלוי אבל על מומים שהיו בגלוי במקרה כזה הוא כן חייב אומר רבי יוחנון מי זה שסובר שעם שחתו בעל מום הוא חייב זהרד רב שמעוני זה לא מתאים עם רב מאיר הפוך, זה הולך עם רב שמעון שהוא סבר שהליבי יהושע צריך שבסופו של דבר יהיה מצווה. כמו שאמרנו שאם הוא מל את התינוק של יום שישי בשבת אז רבי ישוע פותר כי הוא קיים מצוות מילה. אבל אם הוא מלט של שבת ביום שיש ביום הוא מל של יום ראשון בשבת שהוא לא קיים מצווה רבי ישוע גם מודה שחייב אז אם כן כיוון שפה יצא בעלמון לכן רב מאוד לכן רבי יהושע מודה שהוא יהיה חייב אבל באמת לפי רב מאיר שהוא כיוון לשם הוא התבלבל אותה בדבר מצווה הוא חשב שהוא לא בלמ יהיה פטור גם אם הוא לא קיים בסופו של דבר מצווה ולא רק זה, רבי יעקב ברך הרבים בשם רבי שמעון בן לוקיש, גם הוא אמר לרבי שמעוני. ולמרות שלמעלה אמרנו שרב שמעון מלוקיש סובר שזה אנמילה שהוא קיים מצווה, אבל אם הוא לא קיים מצווה, לא, אז זה רב שמעון מלוקיש, אבל רבי אמי לא סבר שככה רבי שמעון מלוקיש סובר. עד כאן דף נב. لا
לצפיה בתכנים נוספים: