הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף נ
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף נ
[מוזיקה] סורחים דף נחנו מתחילים בעמוד הקודם בתחילת הגמרא מתנית הקטע שלמדנו במשנה שמי ששחט פסח שלא לשמוע בשבת חייב עליו חטוס כיוון שזה קורבן פסול היא מדברת ביודע בו שהוא פסח ושחתו לשם שלמים אז הוא לא נחשב טועה בדבר מצווה אז הוא שוגג חשב שמותר לשחוט לשם שלמים אז הוא חייב חטוס היה סבור בו שהוא שלמים יש פה קורבן פסח והוא טע הוא חשב שזה שלמים והוא רצה להקור את זה משלמים לפסח ושחתו לשם פסח אז בתוצאה הסופית הוא הקריב פסח לשם פסח נחלקו בזה המוראים רבנא אמר יש בעשייתו מצווה הוא קיים מצוות פסח ובמילא הוא גם פטור הוא עשה מצווה בשבת רבי יוסא אמר, אין בעשייתו מצווה. כיוון שהוא חשב שהוא שוחט שלמים לשם פסח, אין כאן מצווה. אז יוצא שהוא חילל שבת והוא יביא חטאת על השוגג הזה. אומרת הגמרא, רב מנה שואל עכשיו על רבי יוסא, אלי ציבור שהיה סבור שהם כבסים, שהם בני שנה, ושחתם לשם אלים, שמה לא עלו לציבור לשם אלים הרי ודאי שכן ותני כן אלי ציבור שהיה סבור שהם כבסים ושחתם לשם אלים כבר עלו לציבור לשם חובה טוב עד כאן היה הדיון על המשפט הראשון במשנה עכשיו עוברים לדון על הקטע השני במשנה אמרנו שר כל הז הזבחים ששחתם לשם הפסח אם אינם ראויים הוא חייב אבל אם הם כן ראויים להיות פסח אז נחלקו רבי אליעזר מחייב ורבי שע פותר כי הוא נקרא טועה בדבר מצווה אומרת הגמרא מה זה הטעות שהייתה לו מקנית בסבור בו שהוא פסח ושחתו לשם פסח אז אומר רבי ישוע הוא טועה בדבר מצווה מה קורה אם היה יודע בו שהוא שהוא שלמים אלא שהיה סבור לומר שמותר לשנות שלמים לשם פסח גם כאן רבי יהושע הפוטר רב מנה אמר אין בעשייתו מצווה אז מילא הוא יהיה חייב ורבי יוסא אמר יש בעשייתו מצווה ופטור צ דבר מעניין שרבנא שלמעלה אמר יש בעשייתו מצווה באדם ששחט פסח לשם פסח רק הוא חשב שהוא שלמים כאן הוא אומר אין בעשייתו מצווה ורבי יוסא שלמעלה אמר אין בשיעתו מצווה פה אומר שכן אומרת הגמרא להלכה מסתברה דרבי מנה בקדמיתא בוויכוח הראשון בדם ששחט פסח אבל הוא חשב שהוא שלמים והוא שוחט אותו לשם פסח מסתבר כמו רבי מנה שיש בעשייתו מצווה דרב יוסי בחיטה במקרה האחרון שיש לו כאן שלמים והוא חושב שמותר לשנות שלמים לשם פסח מסתבר כמו רבי יוסא שיש בעשייתו מצווה ובמילא יהיה פטור אמרין ליתדע דרבי אליעזר תטוב על דרבי יהושע מה רבי אליעזר גשה על רבי יהושע במשנה אומר לו ככה מהם עם פסח שהוא מותר לשם עצמו כששינה אותו ששינה את שמו חייו זבחים שהם אסורים לשמם כששינה את שמוד שחייב אומרת זה לא קושיה יכול מי מורלי רבי יהושע יכול לענות לו איך את משיבני מדבר שדרכו לחלף על דבר שדרכו להתחלף מה אתה מקריב היום דברים לשם שלמים מה היום בערב פסח מקריבים שלמים זה אין דרכ להתחלף לכן מי שעושה פסח לשם דבר אחר חייב אבל דבר שאין דרכו להתחלף אדם שמקריב עניינים עכשיו לשם סליחה את משבני מדבר שדרכו להתחלב זה הכוונה שהוא שינה את הזוכחים האחרים לשם פסח זה דרכו כי היום הדרך להקריב פסח אז הוא התבלבל וחשב שהקורבנות האלה הם פסח על דבר שאין דרכו להתחלף וגם מה שרבי שעו ענה לו במשנה שרבי שעו אומר לו אם אמרת בפסח ששינה את שמו בדבר אסור תמר בזבוחים ששינה שמ בדבר מותר זה לא תשובה לא הדע דרבי יהושע תטוב על דרבי אליעזר דכי ממר לי תן לך דוגמה הרי פסחו של רובן ששחתו לשם שמעון הרי שינהו לדבר כשר הוא שינה אותו לדבר שמותר לעשות אותו היום ובכל אופן ודאי שתימר שהוא חייב כי למה הוא שינה את שם הבעלים וזה פסול הרי רב מאיר אומר השוחט לשם אמורי ציבור פטור אמר רבי אלעזר דברי רבי מאיר אפילו אם הוא שחט עגל לשם אמורי ציבור לקח עגל שלומים שחט אותו בטעות לשם אמורי ציבור גם זה נקרא טוה בדבר מצווה את שמע מן תבטה אתשמע מן הדבר שיש לו קצווה זאת אומרת אפילו בדבר שיש לו קצווה זה נחשב טועה בדבר מצווה ודבר שאין דרכו להתחלף אבל מה בתנאי שיש בעשייתו מצווה כן צריך לפחות שזה יהיה דבר דבר שהוא שוחט שלמים או שעושה עולה לשם פסח שבסופו של דבר הוא עשה מצווה. טוב, רב שמעון בן לקי, הוא בא ואומר על רב מאיר, רב מאיר אומר שמי ששוחט לשם אמורי ציבור פטור. אז רב שמעון בן לוקיש אמר כי מדובר שיש בעשייתו מצווה. אדם ששוחט שלמים לשם אמורי ציבור השלמים כשרים הוא קיים מצווה דוגמה כגון יבמתו נידה אז יש איסור נידה אבל הוא סוף כלסוף קיים מצוות יבום הוא בא עליה רבי יוחנן אמר שרב מאיר פותר גם במקרה שאין מצווה אין בעשייתו מצווה כגון שני שפודים אחד של שכחוטה ואחד של נותר הוא ביקש לאכל מזה ואכל מזה הוא אכל מהנותר אין לזה שום מצווה אף על פי כן הוא טועה בדבר מצווה לכאורה מתנית פליגה על רשלוקיש שמה כתוב במשנה בשבת שאם היו לפניו שתי תינוקות למול שצריכים למול אותו בשבת אחד צריכים למול אותו ביום ראשון שכח ומל שלאחר שבת בשבת זאת אומרת לא היה מצווה בזה שמים תינוק ביום השביעי שלו זה לא מצווה רב לזר מחייב חטס ורבי ישוע פותר למה הוא פותר הרי אין בעשייתו מצווה ורבישוע פותר מה יענהר רשלוקיש שמואל כפות כי אמר נכון שכרגע אין מצווה, אבל למחר יש בעשייתה מצווה. הפעולה הזאתי מצווה, לא כרגע, אבל אם ישו אותה מחר, זה מצווה. לכן הוא פותר. אמר רבי יוחנן הוא אומר דרב מאירי שמה זה רב מאיר המשנה בשבת. דרב מאיר אמר דבר שיש בעשייתו מצווה אז לכולם מפטו. דבר שאין בעשייתו מצווה שמה המחלוקת של רבי ליעזר ורבי שעה שגם שם רבי ישוע פותר. אנחנו נעמוד כאן. עד כאן דף נ.
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה







