הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף עט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף עט

[מוזיקה] סורכים דף הטס אנחנו מתחילים בעמוד הקודם בהלכה ו' אומרת המשנה אמר רבי יהושע שמעתי שתמורת הפסח קרבה ויש כלל הפוך שתמורת הפסח אינה קרבה ואין לי לפרש זאת אומרת לא שמעתי את הביאור של הכלל הזה יש אומרים שזה זה הוא שמע את זה כשהוא היה שאמא שלו שמה אותו באריסה בבית המדרש שהרי זה רבי שעה בן חנניה. אז אם כן הוא לא יודע, הוא לא שמע, הוא לא זוכר את הפירוש, הוא לא הבין את הפירוש. אמר רבי עקיבא, אני אפרש. הפסח שנמצא קודם לשחיטת הפסח הוא מה הכוונה? הוא הקדיש קורבן אחד לפסח והקורבן הזה עבד. הלך הקדיש קורבן שני לפסח. אם את הראשון מצאו לפני שהוא שחט את השני אז בעצם הוא כבר היה פה והוא לא שחט אותו אלא הוא דחה אותו בידיים קורבן כזה יראה עד שיצתאה וימחר ויביא בדמיו שלמים וכן תמורתו אבל אם הוא מצא אותו אחרי שהוא כבר שחט את הפסח השני לאחר שחיטת הפסח עכשיו הוא מצא את הראשון שעבד לו אז כאן כיוון שהוא לא דכה אותו בידיים הוא קרב שלמים וכן תמורתו אז אז הרב מביא כאן שתי פירושים או כמו שאנחנו הסברנו שקודם לשחיטת הפסח ולאחר שחיטת הפסח הכוונה לפני שחיטתו בפועל או אחר שחיטתו בפועל פירוש אחר מביא הרב שקודם שחיטת הפסח הכוונה שהוא נמצא לפני חצות שאז שהגיע חצות הוא קידש אותו לשם פסח וכשהוא לא הקריב אותו הוא ניצחה בידיים ולאחר הפסח הכוונה שהוא נמצא לאחר זמן חצות אז הוא לא קיבל הוא לא הוקבע בשם פסח לכן הוא לא נחשב את החוי רבי דן בי האם את אותו חילוק שאמרנו עכשיו לגבי פסח גם נגיד את זה אף בתמורת השם כן כי הרי מותר השם הולך לעולה למשל אדם שהקדיש אשם והשם הזה עבד לו והוא הקריב אשם אחר ומצא את הראשון אז הראשון הולך לעולה מה הכוונה לעולה נחכה שייפול במום וימחר ויביא בדמיו עולה אז אם ככה השם כה זה התמורה שלו היא לא קרבה לעולה אלא גם היא צריך שייפול במום ואת הכסף ניקח נקנה עולות אבל האם נגיד חילוק נגיד כל זה דווקא באשם כזה שהוא מצא אותו לפני שהוא הקריב את האשם המקורי שאז האשם הזה ניטחה בידיים אבל השם שהוא ימצא אותו אחרי שהוא כבר ישחוט את השם שלו אולי השם כזה הוא עצמו יהיה עולה ואז התמורה שלו בעצמה תיקרב עולה זאת אומרת נקרא את את זה בפנים רבי יהודה ביי אף בתמורת השם כן גם נגיד את החילוק הזה שתמורת השם לפעמים קרבה ותמורת השם לפעמים אינה קרבה ונגיד את אותו תירוץ של רבי עקיבא בכל אופן לענייננו כאן בגמרא שלנו אנחנו רואים בפסח ובאושון שאם שני היו היו שני הקורבנות לפנינו והקרבנו אחד אז השני נחשב דחוי אבל אם מצאנו אותו רק אחרי שכבר הקראנו את הראשון הוא בכלל לא נחשב דחוי. בסוף הסוגיה אנחנו נראה שבחטאת הסברה היא בדיוק הפוכה. שכשניהם לפנינו אז כיוון ששניהם ראויים אז זה לא נחשב דחוי. בחרנו אחד בשניים וכשהוא בכלל לא היה לפנינו זה נחשב דחוי. טוב אז ככה הייתה השאלה של רבי יהודה. אמר רבי יוסא יש חילוק. פסח שהקריבה בשחרית אינה פסח. עד שלא הגיע חצות, אין לזה בכלל שם פסח לקורבן הזה. אז לכן אם בזמן החצות זה היה עבוד אז זה אף פעם לא היה בשם פסח. לא נקבע לזה שם פסח וזה לכן אף פעם לא היה דחוי. אבל השם ברגע שהוא הקדיש אותו לאשם כבר יש לו שם אשם שתמורתו עולה או שמותרו עולה. זה מה שהוא אומר. עולה שהיא קריבה בשחרית עולה היא ולכן אין לחלק בין מתי מצאו את האשם הזה. אז הרב רוצה להגיד מה באמת אז למה רבי יהודה כן הסתפק שיכול להיות שרבי יהודה הוא פירש במשנה את החילוק בין קודם לשחיטת לאחר ששחיטת כמו הפירוש שפירשנו לפני שמצאו את הפסח או אחרי או אחרי סליחה שמצאו אותו לפני ששחטו בפועל את הפסח או אחרי ששחטו בפועל את הפסח אבל רבי יוסא הוא הבין שהחילוק בפסח זה האם מצאו אותו לפני זמן חצות או אחרי זמן חצות שיש בכלל שהקורבן הזה שעבד לא הוקבע בכלל בשם פסח. טוב, המיר בו ב-13. הוא לקח קורבן שהוא הקדיש אותו לפסח וביום יג עשה ממנו תמורה. יום יג הוא עוד לא ראוי לפסח. אז רבי זה אמר, תמורתו קרבה שלמים. לא צריך לחכות שייפול במום. רב שמואל ברבי יצחרוק אמר, אין תמורתו קרבע שלמים. כי כיוון שסוף כל סוף הקורבן הזה עומד להיות פסח אז לא מקריבים את התמורה לשלמים אלא תמתין עד שייפול במום חיל לרב שמואל ברבי יצחק מן הדו לכאורה אפשר להוכיח את סברתו שמה שלאחר הפסח יביא שלמים וכן תמורתו מה אמרנו במשנה רבי עקיבא אמר אתה יודע מתי תמורת הפסח קרבה שלמים אם מצאו את זה, מצאו את הקורבן לאחר הפסח, היינו אחר שחיטת הפסח או אחר חצות. למה רבי עקיבא המידו קמתה כזאת? אם תאמר שכשהוא המיר בו ב-13 גם כן אנחנו אומרים שתמורתו בעצמה קרבה שלמים. אז זה תשובה יותר טובה שרבי עקיבא הביא איתי בני. שרבי עקיבא יענה לרבי יהושע ויגיד לו אתה יודע באיזה דוגמה תמורתו קרבה שלמים? אם הוא עשה תמורה ביום יג וזה יותר טוב למה לא מוטב ללמוד תמורת פסח מפסח שהוא עצמו קרב שלמים ולא ללמוד תמורת פסח ממקרה כזה שהוא כבר קיבל שם שלמים האלו שמצאו אותו לאחר שכבר שחטו את הפסח אז אם רבי עקיבא לא הביא מקרה כזה סימן שביום יג באמת הוא עצמו לא יקרב שלמים כמו רב שמואל ברבי יצחק רבי הילה בשם שמואל הוא בא ואומר, "תדע לך, אם מתו הבעלים ב-13, הבעלים של קורבן הפסח, גופו הקרב שלמ כי עוד לא נקבע בו בכלל שם פסח, הוא לא נקרא דחוי. ולמה לא אמר ב-14?" זאת אומרת לפני חצות. אומרת הגמרא, כל שנראה להיקרב בפסח, אין גופו קרב שלמים. אומר הרב אפילו לפני חצות הרב מביא את הגמרא בבלי בזבוחים בדף יב שהגמרא אומרת שאין מחוסר זמן לבו ביום וכיוון שביום יד הוא כבר היה נראה לקורבן פסח למרות שבפועל ממש לא עד חצות אז כבר חל עליו שם פסח ואין גופו קרב שלמים תמן תנינה יש לנו כלל חמש חטאות מיתות ולד ד חטאת זאת אומרת חטאת היא נקבה הרי אז אם יש להולד הבלד מתה זה הלוכל המש מסיני חמש חטאות מתות הוא תמורת חטאת אם הוא עשה איזה בהמה תמורס חטוס וחטאת שמתו בעליה צריך לברר מה בדיוק המקרה ושעיברה שנתה חטאת היא כשרה עד גיל שנה עברה שנתה היא כבר לא כשרה לחטאת אז היא תמות ושעבדה ונמצאת בעלהת מום צריך לבראר מה הכוונה ונמצאת בעל התמום בפשטות הירושלמי לומד שכשהיא עבדה ומצאו אותה מצאו אותה בעלת מום זה מקרה אחד זה לא שני מקרים טוב כך נאמר לנו לגבי חטוס הגמרא נכנסת לפרט עכשיו את המקרה הראשון ולד חטאת תדע לך יש בזה מחלוקת דהתפלגון ציבור שהפריש נקבה לחטת קורבן יחיד יש חטאת. החטאת יחיד היא נקבה אבל הציבור אף פעם לא מביא קורבן נקבה. מה קרה אם חטאת הציבור הפרישו בהמת נקבה לחטאת? וכן נשיא. נשיא מקריב שעיר. הוא לא מביא נקבה שהפרישעירה. רבי ירמיה אמר, כיוון שזה לא אף פעם לא שייך אצלהם קורבן כזה, אז היא בכלל לא קדשה. כמובן אין לה שום קדושת הגוף אז לכן ולדה הוא לא ולד חטוס והוא קרב רבי יוסף חולק עליו רבי יוסף אומר קדשה כי מתוך שחל עליה קדוש הסדומים גם חל על זה איזה משהו של קדושס הגוף אז אם כן ולדהן נחשב ולד של חטוס מת חילה דרבי יוסי מן הדם איפה נוכיח את דבריו זה הנושא במסכת סתמורו שמה נחלקו רבונון ורב שמעון עם חטת ציבור שכיפרו בעליה באחר אם גם עליה נאמר הכלל שהיא מתה ככה רבי יהודה אומר ורב שמעון אומר שלא אז בתוך הדברים כתוב שם אין את יכול לומר ולד חדת אין את יכול לומר ולד חטאת בציבור שאין הציבור מביאים נקבה אז הגמרא שם בלשון של הבריתא שמה לא אמר אלא אין את יכול כי בדרך כלל לא מקדישים זה לא קורה דבר כזה אבל משמה שבדיאבדם זה כבר כן קרה אה אם הקדישה כן קדשה זאת אומרת כמו רבי יוסמר רבי יוסי ברבי בון לא יהות אמר רבי ירמיה שהיא לא קדשה בכלל ומה שהבאת משם רעיה זה בטוח לא ראיה אתה לא יכול לפרש שמה במשנה שהיא מתכוונת לומר שרק לכתחילה לא מביאים נקבה אבל בדיעבד זה תפס למה כי מי בכלל המנדה אמר שמה ולא רבי שמעוני רבי שמעון לשיטתו בכלל לרבי רבי שמעון אמר, נקבה לעולה לא קדשה. אפילו הקדש דמים. מי שמפריש נקבה לעולם, רבנן אומרים, עולם מקריבים רק זכר. רבנן אומרים, תראה עד שתסתהב. סליחה, מי שהפריש נקבה להשם, רבנן אומרים, תראה עד שתסתב, כי היא קדשה קדושת הגוף ובכסף תביא עולה. רב שמעון אומר, מה פתאום אפשר למכור אותה בלי מום? אין עליה שום קדושה. אז הרב שמעון הזה כשהוא אומר על ציבור, אין את יכול לומלת חדל בציבור, אז בוודאי שלרב שמעון הכוונה שבכלל לא חל עליה קדושה. אז ממילא אין משם רעיה. טוב, בשביל מה הבאנו בכלל את כל העניין של החטוס? הבאנו פה חמש חטאות מיתות. אנחנו פה לומדים פסחים. מכיוון שרבנן נתנו סימן, לא בגלל שיש בזה סבור, אלא זה כלל. כלל כסימן. כל אלה שבחטאות הם מתות בפסח מקרב שלמים. למשל אמרנו ולד חטאת תמורת חטאת. מה יהיה הדין ולד פסח? תמורת פסח. בחטאת מתה. בפסח קרב שלמים. חטאת שמתו בעליה ושעברה שנתה ושעבדה בחטאת היא מתה בפסח קרב שלמים אז עכשיו הגמרא מנסה להשוות ולהגיד ללמוד את הכלל הזה ותמורת חטאת שאתה בא להגיד מה המגביל שלו בפסח שהוא קרב שלמים דתפלגון הרי אמרנו למעלה מחלוקת המיר בו ב-13 רבי זורא אמר תמורתו קרב תבע שלמים זה יהיה המקרה לרבי זהורה אם הוא יעשה תמורת חטאת ביג אז היא בעצמה התמורה שלא בעצמה קרבה שלמים בלי צורך לראות עד שייפול במור רב שמואל ברבי יצחרוק אמר אין תבורתו קרב שלמים אז באיזה מקרה יהיה לרב שמעון רבי יצחק שתמורתו קרב שלמים שאמרנו במשנה שמצאו אותו אחר שנתקפרו הבעלים בפסח. המקרה הבא וחטת שמתו בעליה אמרנו ימותו. אז המקביל שלא בפסח יקרב שלמים. כמו דאמר רב הילה בשם שמואל בעמוד הקודם מתו בעלה ב13 גופו קרב שלמים. זה יהיה בפסח. ולמה לא אמר ב-14? כל המודה. כל שנראה לקרב בפסח אז כבר חל עליו שם פסח. אין גופו קרב שלמים. הרב במודקם אמר והדגיש שאפילו לפני חצות. טוב ומקרה שעברה שנתה אז בפסח בחטאת היא מתה. מה יהיה הדין בפסח? קרב שלמים. באיזה מקרה? כי דאמר רב חיסדה בשברת שנתו בין ראשון לשני. אם בפסח הראשון הוא היה אנוס, הוא היה טמא, הוא נטמע. אז הקורבן פסח שלו בעצם נשאר עליו שם פסח והוא נתחל לפסח שני. מה קרה? שבאמצע הזמן ש בוא נגיד בראש חודש אייר הכבש הזה יהיה בין שנת טוב יהיה פסול לפסח שני אז רבי אילי בשם רבי יוחנן אז מה אנחנו אומרים כיוון שהוא לא יהיה כשר בפועל לפסח שני כבר עכשיו עוד לפני שעברה שנתו אתה כבר יכול להקריב אותו כשלום רבינה בשם רבי יוחנן אומר לא לא מיד אלא בשיבר זמן כפרה תוך חכה לראש חודש אייר שהוא כבר יהיה מעל גיל שנה ואז תקריב אותו בפועל לשלומי עכשיו אנחנו מד מדלגים שלוש שורות ככה גרסת הרב וקוראים את המשך הגמרא בעוד שלוש שורות ובעלה תמום רבי זעורה באקו מרביס לא מסתבר שההן בעלמום דתנין ננחה הכוונה בעבודו זאת אומרת זה מקרה אחד שאמרנו שם אמרנו שעבדה ונמצאת בעל התמום לא סתם בהמה שנמצאת בעלת מום אמר אף אנס עבר כן ואנחנו חוזרים לאיפה שדילגנו אף אנסבר כן ש שמדובר שהיא נמצא שעבדה ונמצאת בעל התמום למה כי שעבדה ונמצאת בריא אם היא נאבדה והיא נמצאת בריאה היא נחשבת מותר מה הכוונה נחשבת מותר שהיא הולכת לראייה ולא למיטה זאת אומרת איזה חטאת מתה? חטאת שעבדה וכשמצאו אותה היא בעלה תמום עליה אמרנו שהיא מתה. אבל אם היא נמצאת בריאה לא לא מתה. גם החטאת תלך לראייה. היא נקראת מותר שהולך לראייה. אז לפי זה כשאנחנו אומרים כל שבחטת מתה בפסח קורב שלומים אנחנו נהיה חייבים להסביר שהחטת שמת הכוונה שהיא עבדה ונמצאת בעל התמום בחטאת היא מתה בפסח היא לא יכולה להתקרב שלומי היא בעלה תמום אז היא הולכת לראייה ‏Ja.
לצפיה בתכנים נוספים: