הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף פ

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף פ

סורכים דף פ אנחנו מתחילים בהלכה ז' אומרת המשנה מפריש נקבה לפסחו קורבן פסח צריך להיות זכר בן שנה אז אם הוא הפריש נקבה לפסחו שהוא הפריש זכר בן שתי שנים אז כיוון שכבר בשעת ההפרשה הוא לא ראוי זה נקרא כאילו שהוא נקבע ונידחה כיוון שהוא נדח יראה עד שיסתאה וימחר ויפלו דמ לנדוה בפשטות הרב אומר כפי שמשמ בגמרא בירושלמי שנדוה הכוונה לשלמים לא ככ כמו כאלה שרוצים לפרש שנדוה הכוונה לקופות הנדבה שהולך שזה הולך לעולות לקיץ המזבח בפשטות הכוונה שלמ המפריש פסחו ומת לא יביאנו בנו אחריו לשם פסח אלא לשם שלמים והגמרא מבינה שאפילו אם הוא מת ביום יד אומרת הגמרא מתניתא לאחר כפרה ודלא כרב שמעון מדובר שהוא כבר הקריב קורבן פסח ואז הוא שואל מה לעשות עם הנקבה ם הזכר בין שתי שנים שלפני כן הוא הפריש לפסחו דתני קודם לפסח לפני שהוא הקריב בעצמו קורבן פסח אז תהרה רואה עד שתסתאב ואם היא תיפול במום תימחר ויביא בדמי הפסח לא נדבה לאחר הפסח תבוא שלמים רב שמעון אומר קודם לפסח לא צריכים לחכות ש תיפול במום היא בכלל לא קדשה לא נכנס בשום קדושת הגוף תימחר בשלא במום לאחר הפסח היא בעצמה תבוא שלמים היא בכלל לא נקראת שהיא נדחתה אז אם המשנה שלנו אומרת ראה עד שהסתהיב דלוק כרב שמעון עכשיו הגמרא מתייחסת למה שאמרנו מפריש פסחו ומת היא מבינה שאפילו אם הוא מת ב מ ביד יביאו בזה שלמים אז אנחנו שואלים לא כן סברנן מימר כל שנראה לקרב בפסח כיוון שהוא כבר היה ראוי ביום יד לפסח אין גופו קרב שלמים אומר תעמיד שמדובר פתר להבא שהפריש מאות אז כיוון שהוא הפריש מאות זה לא אומרים שזה כבר נדחה אז קנה בזה שלמים הלכה ח אומרת המשנה הפסח שנתערב בזבוחים היה כבש של פסח ושל השם בשל אולי תרבו שלושתם יחד כולם יראו עד שיסתאבו וימחו ויביא בדמי היפה שבהן ממין זה ובדמי היפה שבהן ממין זה ויפסיד המותר מביתו בוא נגיד אם אחד מהם היה יותר משובח מחבריו הוא צריך להביא לבדות את שלושתם אחרי שייפול בהם ולהביא שלושה תלאים משובחים ולשלם את העודף מהבית והרב אומר איך יעשו את זה הרי הכסף שלי לו חייב ללכת לאילו וכולי אז הוא יביא שלוש שלוש צלעים והוא יגיד איזה מהם ש משלושת הסלעים האלה שהוא אוי לו יהיה מחולל על הסלע הזה ואז בזה הוא יקנה את האוילו וכן הלאה נתערב בבכורות יש משהו מיוחד בפסח ובכור ששניהם זריקת הדם שלהם שווה הם הם תאונים רק מתנה אחת ושלהם שניהם אין להם נסחים ולא תנופת חזה ושוק אז אם כן הם אותו דבר רב שמעון אומר אם חבורת כהנים יאכלו אם הם חבורה של כהנים הזכו להקריב את שני את שני הבהמות האלה זה של פסח לפסח והשני הוא יהיה לבכור והם יכלו את שניהם אבל למה החכמים לא מסכימים עם רב שמעון כי הם אומרים שבכור הרי נאכל לא רק לא כמו הפסח שהוא נאכל רק חצות הוא נאכל יותר שני ימים ולילה אחד אז הוא מקרב הוא מביא את הקודשים לבית הפסול אבל רב שמעון לא חושש לזה תני אין לוקחין שביעית בכסף מסר. אם יש לבן אדם כסף של מייסר שני בירושלים שלא יקנה בזה שביעית. למה? כי השביעית היא מוגבלת, אפשר לאכול אותה רק עד זמן הביור. אז הוא גורם פסול לכסף של 10 שנים. רבי יוסא אמר זה לא לכולעל זה במחלוקת. איזה מחלוקת? אז הרב מביא ששם במיסר שיני בפרק ג' כתוב ככה אין לוקחין אסור לקנות תרומה בכסף מהסר שיני למה מכיוון שאם זה יתמא בטבול יום מצד תרומה יהיה אסור לאכול את זה אז הוא מקלקל את המסר שיני כי מיסר שני יכול להאכל בטבול יום ורב שמעון מתיר רבי שמעון לא חושש אז אומר רבי יוס מה שאמרת הם לוקחים שביעית בכסף מעסר זה רק רבנן שחולקים על רב שמעון אבל רב שמעון כמו שהוא מתיר לקחת בכסף מיס תרומה הוא גם יתיר שביעית אמר רב יונה לא דברי הקולי למה רב שמעון התיר בתרומה כי תרומה אוכלי תרומה זריזינם אבל אוכלי שביעית לא אמרנו שזריזים הם אולי גם רב שמעון מודה שאסור הייתי ורבי חנן יקום מרבי מנה ותנין במשנה שלנו נתכרב בבכורות רב שמעון אומר אם חבורת כהנים יאכלו ותניה עלי יאכלו כחמור שבהם זאת אומרת אומרת רק עד חצות כמו הפסח נו אז מה תגיד שהם כהנים אז מה אם הם כהנים לא אמרנו שהם זרזרים רק לגבי אכילה סטרומו לא לגבי אכילת בכור אמר לה אווכלי פסחים שאתם זריזים הם כוח לטומו מה הראיה לזה שאוכלי פסחים שאתם הם זריזים תדע לך לתנין במשנה בשבת אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום למה שמו יחטא בגחלים בשבת כל זה סתם בבשר אבל בבשר של פסח תנינן משלשלים את הפסח לתרום חשה ולא חוששים שמה יחתו בגחלים בשבת למה לא חוששים שבני חבורה זריזים הם אז הוא הדין לעניין הבכור בני חבורה זריזים וממילא לא יביאו את זה על ידי פסול עד כאן דף ‏B
לצפיה בתכנים נוספים: