הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף כט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף כט

[מוזיקה] רובין דף פז אנחנו מתחילים בשורה השנייה רב יהודה בן פזי בי ארבע אמות שאמרו שנותנים לבן אדם הזה שהוא תקוע נותנים לו ארבע אמות למה תחום כמו שכשכל אדם שבט באיזה מקום יש לו 2000 אמה לאכול רוח כי זה התחום שלו אז האדם הזה שבעצם לא שבט התחום שלו זה ארבע אמות או אינן תחום אלא זה רשות כאילו בן אדם פיזית מתפשט בארבע עמות באה הנפקמינה נפקמינה הם יהיו שני אנשים צמודים אחד לשני שהוא יש לו ארבע אמות על יד החבר שלו שגם הוא יש לו ארבע עמות אם תאמר תחומן אין נותנים לו ארבע אמות משני מקומות הוא לא יכול לזרוק חפץ משלוש לשלו חפץ של מישהו שלישי למה כי זה תחום אסור לזרוק חפץ מחוץ לתחום אבל אם תאמר אינן תחום אלא זה כמו איזה רשות שלו אז הוא הרשות היחיד שלו זה ארבע אמות והוא צמוד לעוד מישהו שיש לו רשות יחיד של ארבע עמות מותר לזרוק מרשות היחיד ברשות היחיד אז נותנים לו ארבע עמות משני מקומות אמר רבי זירה מתניתאה אמרה כן שארבע אמות שאמרו תחומה איך איפה רואים את זה במשנה ועוד תנינן זה המשנה לקמן בהלכה ו' שמה מדברים על שניים שהם שבטו ויש ביניהם מרק של שש עמות אז זה יש לו ארבע עמות וזה יש לו ארבע עמות זאת אומרת שיש להם שני עמות משותפות אז כתוב שם הם יכולים להיות בשני עמות האלה ביחד אבל הוא בלבד שלא יוציא זה מתוך שלו לתוך של חברו אז מה אתה למד מכאן שבעצם כל אחד ארבע עמות שלו זה התחום שלו בסוף הדף אנחנו נראה עוד פעם שרבי זירא יטעים את זה בעוד סברה בעוד איזה הוכחה עכשיו הגמרא חוזרת למשנה אמרנו מי שהוציאו גויים אז אין לו אלא 400 החזירו כאילו לא יצא לא אמר אלא החזירו א אם חזר הוא היינו במזיד אסור הוא לא יחזור לדין המקורי שלו אלא יש לו רק ארבע אמות אומר הבאה מי זה המן דאמר הזה שמקל רק בשוגג אבל במזיד הוא עוסר זה לרבי נחמיהי דתניה פירות שיצאו לרשות הרבים אם הם יצאו בשוגג יאכלו איפה שהם נמצאים עכשיו מזיד לא יאכלו משמע שאם הם חוזרים למקומם בין משוגג בין ממזיד אפשר לאכול אותם רבי נחמיה אומר בין שוגג בין מזיד לא יאכלו עד שיחזרו למקומן בשוגג אז הוא לא כונס אבל אם הם חוזרים למקומם במזיד גם אם הם חוזרים למקומם הוא כונס אז המשנה שלנו שמש רק אם הוא חזר באונס היינו הם החזירו אותו אבל אם הוא חזר במזיד לא נקל עליו זה רבי נחמיה ותע לרבי נחמיה כרבי מאיר דתניה מעשר והמבשל בשבת שוגג יאכל מזיד לא יאכל דברי רב מאיר שרב מאיר כונס את המזיד ולא את השוגג ואילו רבי יהודה כונס גם את השוגג על מוצאי שבת קנה לו שביטה איזה יהודי קנה שביטה במקום אז יש לו בעצם ארבע אמות לטלטל וללכת הוא יכול ללכת 2000 אמה ממקומו לכל רוח פתאום באו גויים באמצע שבת והקיפו המחיצה אז הדיון הראשון האם מחיצה שנעשתה בשבת היא נחשבת מחיצה יש עוד דיון שגם אם נגיד שכולנו מסכימים שמחיצה שנעשתה בשבת יש לה שם מחיצה רבי חונא אמר לא הועיל לו מחיצתו כלום לא לעניין ההילוך ולא לעניין הטלטול לעניין ההילוך יש לנו מחשבה אולי כל השטח המוקף מחיצה נחשב כ4בע עמות ויוכל עכשיו ללכת עוד 2000 אמה מקצי השטח אז לא אלא מהלך ב-2000 וגם לגבי טלטול הוא מטלטל בארבע ולא יותר ולמה כי כיוון שאם יקף אותו במחיצה ביותר מ-2000 ממה בשטח שיותר מ-2000 ממה הוא לא יוכל לטלטל והשטח שלו שתוך 2000 הוא פתוח אל שטח שיותר מ2000 אמה היינו לשטח שאסור לו לטלטל לכן אסור לו לטלטל בכלל אלא חוזרים לדין של הארבע עמות שלו זה גם אם נסביר שמחיצות שנעשו בשבת שמה מחיצה חי אברי לרב אמר מהלך כמו המקור 2000 אמר הוא מטלטל ב-2000 זאת אומרת שהוא לא גוזר שזה נחשב כפתוח לרשות האסורה לו אומר לו הוא יכול לטלטל בכל 2000 ממה כמובן בתוך המחיצות רבי יעקב ברחא רבינה הוא אומר אחרת בשם חיה ברב מה הוא אומר אחרת מהלך ב-2000 מטלטל לא רק ב2000 אלא ב-4000 ממה על ידי זריקה הוא מטלטל לחפץ של חברו שהוא רחוק ממנו 4000 אמה שחברו יכול ללכת 2000 ועוד 2000 אז הוא יוכל ללכת ולטל את כל ה-2000 אמה שלו ולקחת חפץ של חברו ולזרוק עוד מעבר אלא אפילו עד 4000 אז למעשה זה שתי דעות והדעה השנייה נחלקת לשניים הדעה הראשונה רב חונה אומר לא היה לו שום דבר חיה ברב אומר שזה מועיל לגבי הטלטול לפי הגרסה הראשונה עד 2000 לפי רבי יעקב ברח ורבי אבונה חייב ברא וכל אפילו עד 4000 הבון בעיין מימר מה פליגין כל הוויכוח כאן הוא רק הליבה כמו התנאים כרבי יהושע וכרבי עקיבא שהם אמרו שאם שמו בן אדם במקום עם מחיצות הגויים שמו אותו באיזה עיר או בדיר או בשער אין לו אלא ארבע עמות זאת אומרת שכיוון שהוא לא שבט באוויר המחיצות האלה המחיצות לא יעילו לו לעשות את כל השטח כארבע עמות אז לפי שיטתם אז הם ודאי מסכימים שלא יכולים ללכת רק 2000 אמה ממקומו השאלה היא לעניין טיטול אפשר להתווכח אבל לפי דעתם של התנאים כרבי אלוזר כרבי כרבן גמיאל וכרבי לוזר בן עזריה שהם אפילו לגבי ההליכה מרחיבים את השטח לא רק לגבי הטלטול לא פליגין שוודאי המחיצות מועילים הגמרא אומרת זה לא נכון אפילו כרבן גמליאל כרבי אלעזר בן עזר פניגין למה שבעיקרון קל לו מי שקנה לו שביטה ממי שלא קנה לו שביטה אנחנו כן עוסקים אדם שהוא קנה שביטה במקום הזה רק באמצע שבת הוסיפו לו מחיצות אבל רבן גמליאל ורב לוזר בן עזר היו מדברים על אדם שלא קנה לו בכלל שביטה הגויים העבירו אותו פתאום לאיזה מקום אז הוא תקוע אז לכן מכלים להחשיב את כל המקום שהוא מוקף בו מחיצה כמחיצה אבל אצלנו מי אמר שיקילו לו עוד כולה הוא כבר הרי יכול ללכת 2000 אמה לכל רוח אומרת הגמרא נתנו על פתח אדיר הגויים שמו לא שמו אותו בתוך אדיר אלא שמו את הבן אדם על פתח אדיר על דת רבי יהושע ורבי עקיבא שבן כך יש לו רק ארבע עמות אז זה לא משנה נותנים לו שתי עמות מבפנים הוא שתי אמות מבחוץ אבל על דעת ידי רבן גמליאל ורבי אלוזר בן עזריה שהם נותנים לו אם שמו אותו בתוך מחיצות נותנים לו את כל עקף המחיצות אז כאן אין נותנים לו שתי עמות גם מבפנים וגם שתי עמות מבחוץ אז אני אגיד לפי הפירוש השני של הרב שאם אומר את ליתן לו שתי עמות מבפנים ושתי עמות מבחוץ אף הוא מטלטל בכל הדיר כולו ואז מה אז אנחנו ניתן לו ללכת שתי עמות בתוך הדיר וממילא הוא יוכל ללכת בכל הדיר אבל לא ניתן לו עוד שתי עמות מבחוץ זה כבר לא אלא נגיד לו אתה בפנים בתוך הדיר נתנו באמצע הדיר שמו אותו מחוץ לעיר באמצע הדיר אבל שמו אותו בתוך התחום של העיר אבל היה אדיר חציו בתוך התחום וחציו חוץ לתחום אז זה ודאי שהוא יכול לחזור לעיר כי הוא בתוך התחום אבל השאלה אם תגיד שכיוון שהוא מוקף במקום בדיר אחד שהוא מוקף מחיצה הוא יכול ללכת בתוך הדיר גם בשטח שחוץ לתחום אז רב אחי אמר את הממרה הזאת מנולפן זה הוא שמע מרבו רבי לא אמר לה מן דעה שמה שזה גם יהיה מחלוקת רב חונה וכי יהיה ברי לרב שלרפי רבחונה המחיצות האלה לא מועילות שום דבר אז הוא לא יוכל ללכת חוץ לתחום וגם לא יוכל לטלטל לפי חיה ברב ללכת חוץ לתחום הוא לא יוכל אבל לטלטל הוא יוכל מטלטל אז עוד פעם לפי רב חונה הוא לא יאכל לטלטל בתוך הדיר אלא רק ארבע אמות למה כי כיוון שאתה יודע שאסור לו לטל חוץ לתחום אז הוא פרוץ במקום אסור אז הטור אסור לטל רק ארבע אמות לפי חיא ברב שהוא התיר לטל ב2000 גם פה יותר לו לטלטל בתוך התחום לפי הדיעה השנייה בחייב הרב שמותר לטלטל על 4000 אז גם פה יהיה מותר לו לטלטל בכל הדין על ידי זריקה כמובן חוץ לתחום רב זאיר רב חונה בשם רב מה שרצו רבי יהושע ורבי עקיבא להחמיר על עצמם שאמרו כתוב לא שנה המשנה שם אסור להחמיר על עצמם זאת אומרת שמצד הדין שהלכה כרבן גמליאל ו כרב לוזר בן עזריו שבספינה אפשר תלטל בכולם רבי בא בשם רב חיא ברשי אף בדיר ובשר אנחנו פוסקים הלכה כרבא גמליאל וקרבי לוזר בן עזריה שהכל נחשב לו כשטח אחד שיכול לטלטל בכולו חנניה בן אחי רבי יהושע אומר כל היום היו דנים אלו כנגד האלו עד שבא אחי אבא זאת אומרת רבי יהושע והחיע ביניהם והתקין שתהה הלכה כרבן גמליאל וכרב לוזר בן עזר בספינה ששם נקה לטלטל בכל הספינה כרבי שערבי עקיבא בדיר בשר ששם יהיה לו רק ארבע אמות מה ההבדל מה בין שער ומה בין ספינה אז יש לנו שתי תירוצים חברה ימרי ספינה מפני שמחיצותיה הוא לא טימה זאת אומרת לספינה יש מחיצות והוא הרי שבת בערב שבת בתוך המחיצות אז לכן פה בוודאי יכול לטלטל בכל הספינה מה שאין כן אדיר והשער הוא לא היה במחיצת האלה בבין השמשות זה היה הפירוש של חבריי אמר רבי זירה הוא אומר הסבר אחר מכיוון שהוקרים אותה מארבע00 אלו ונותנים אותה ב400 אלו הספינה כל הזמן קופצת על הגלים היא אף פעם אין לה כביעות של ארבע אמות בשטח אחד לכן לא שייך לומר פה ארבע עמות הוא יכול לטלטל בכל הספינה יוצא שלפי רבי זירה הארבע אמות שאנחנו נותנים זה ארבע עמות בקרקע הים לא ארבע עמות בספינה מה נפק מבינון בין שתי הפירושים אם הייתה אחסדרה אם הייתה ספינה בלי דפנות כמו אחסדר אז על דעתון דחבריה יהיה אסור כי הוא לא שמד בתוך מחיצות על דעת דרבי זהיר יהיה מותר כי אין לו מציאות של ארבע אמות עוד נפקמינה אם היה הים גלני גלני הכוונה רגוע מגלים שאין לו גלים חזקים על דעתי עוד דחברה היה יהיה מותר כיוון שיש מחיצות אבל דעתי לרבי זאיר היה אסור כיוון שהספינה קבוהה במקום אחד אז אז יש לה ארבע יש לבן אדם הזה ארבע אמות אמר רבי זהיראמת מתניתה אמרה כן מפה אנחנו גם נלמד שארבע אמות שאמרו הן תחום כי אם זה עניין של רשות אז למה אתה הולך אחר ארבע עמות של קרקע הים תלך אחר ארבע עמות איפה שהבן אדם נמצא היינו של הספינה מוכח שזה תחום התחום הולך לפי איפה שהוא נמצא ביחס לעולם עד כאן דף חופטס [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: