הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף טו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף טו

[מוזיקה] רובין דף תסוב אנחנו מתחילים בשורה השלישית מלמעלה אומר רבי בוב ממול לא נצרך חמר לי פשוטים אלא בשיטת רבי יהודה רבי בוב ממול סובר שמה שרב מאיר אומר שצריכים נשים פשוטים זה לא לשיטתו כי הוא סובר שהפתח יכול להיות רק 10 אמות ולא יותר אז אם הפתח קצת יותר מ10 אמות מספיק להעריך את הדום דין אבל הוא בא ואומר לרבי יהודה אתה לשיטתך שאתה סובר שהפתח יכול להיות גם 13 אמות ושליש אז לפי שיטתך אם זה יותר גדול מזה לא יהיה מספיק להעריך את ה דיום דין נצטרך להעמיד פשוטים באמצע כדי שתהיה ניכר את המחיצה אבל רב יוסה לא מסכים אמר רב יוסף אפילו משיטת גם לדעת רב מאיר שמספיק פתח של 10 אמות ולא יותר מכל מקום אין העומד רבה על הפרוץ מכיוון שאין העומד רבה על הפרוץ צריך לשים פשוט באמצע אומרת הגמרא אם במקום דיומד היינו במקום זווית של שני עמודים היייתה אבן אחת גדולה רואים שאם תחלק אם תחלוק אותה לשניים ויש בה שישה לכאן ושישה לכאן נידון משום דיומד אית נתני שאם תחקי מה ההבדל אם אתה אומר תחלק או ח או תחקי הבון בא ממר שיש כאן מחלוקת מה דמר שאם חקק הוא סובר שמודד מבפנים אז צריך גם לחקוק וגם וגם לחלוק את זה לשניים מנדה אמר שאם תחלק הוא סובר שמודד מבחוץ אז הוא קצת יותר מקל אז אומר רב יוסה זה לא מסתבר כזאת מחלוקת למה ולא עוד כי קליפת השום החיצונה את עתיד לעמידה הרי העובי של דיומד אין לו שיור הוא יכול להיות גם כקליפת השום אז מה נפק מין אם אתה מודד מבפנים או מבחוץ עוד קליפת השום ש בזווית זה לא מסתבר שהם נחלקו בזה אז לכן הוה לא שניה בין כמן דמר שאם תחלק בין כמן דמר שאם חקק מודד מבפנים אלא מה מהד אמר שאם חקק הוא דיבר בגולה שצריכים לראות כאילו קודם כל חוקק את זה לריבוע ואז עוד פעם כאילו זה נחלק אומ דמר שאם תחלק במרובע ובאמת אפשר לפרש שאין בכלל מחלוקת ביניהם תדע לך שהוא כן דכן תניה מוסייב לחברי ככה אחד מקשה אל החבר שלו אין כאילו לא מקשה הוא אומר לחבר שלו עונה לו אין בן דברי לדבריך על ה שאתה אומר בגולה ואני אני אומר במרובע היה שם במקום אדיום חריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ארבע והוא כמו זווית ויש בו שישה לכאן ושישה לכאן כיוון שהוא רחב ארבה יש לו שם של מחיצה נידון משום דיום לא סוף דבר חריץ אלא אפילו גוו שושית גם אם יש גגו שושית של הפר שה רואים כול שאילו זה מספיק שיהיה פה שישה לכאן ושישה לכאן זה נדלו משום דיום שואלת הגמרה מקצתו חריץ ומקצתו גב שושית גם יהיה טוב היו חמישה קנים ואין בין זה לזה שלושה ויש בהם שישה לכאן ושישה לכאן נידון משום דיום כיוון שאומרים כל לבוד שואלת הגמרא מה קורה אם יש רק שלושה קנים אחד בפינה ובמרחק שישה טפחים אחד ובצד השני במרחק שישה טפחים עוד אחד וקשר גמי מלמעלה אז זה צורת הפתח מהו שיציל משום פאה פאה הכוונה צורת הפתח אז הגמרא שואלת איך אתה רוצה שזה יעזור משום פאה כלום פאה מצלת עד שתהה מוכחת מכל צדדיה פאה עוזרת כשהיא סוגרת את כל ארבעת הצדדים את כל ההיקף אבל כאן זה רק מחיצה מחיצה בלבד של צורת פתח זה לא מחיצה אלא בהן דגלים כ סתומ הו בצורה כזאת שהוא הוא הוא עשה צורת הפתח כמו שש ושש ועוד צורת הפתח אלכסונית שאז זה נראה כמו משולש סגור אומרת הגמרא תתבונן אז מה אם זה משולש סגור למה אתה רוצה להכשיר את זה משום דיוד כיוון שאתה אומר רואים את זה כאילו זה נחלק אז אם אתה רואה את זה כאילו זה נחלק זה חוזר להיות שוב פעם כמו צורת פתח לא סגורה אז לא אומרים צורת פתח במקרה כזה אחמה הדת אמר תמן רואים שאם תחלק ויש בה שישה לכאן ושישה לכאן ה דונ משום דיומד אומר הופך כן גם אתה רוצה להגיד גם כאן ככה תמן עד קליפת השום החיצון את עתיד לעמידה יש כאן מחיצה שתעמוד אבל אח המת לך אם אומר כן אם אתה אומר שרואים את זה כאילו זה נחלק ביטלת הלכות פאה כיוון שזה לא מכל ארבעת הצדדים הכול והאילן וישות קנים יישות קנים הכוונה שגודל שיח כזה של קנים נידונין משום דיומד אבל יש חילוק אם הם עלו מאליהם הוא לא זרע אותם פה בשביל מחיצה זה מטלטלים בהם רק עד בית שעתיים כמו כל מקום שלא הוקף לדירה שמטלטל בו עד בית שעתיים השען ביד לצורך הדום דין מטלטלים בהם אפילו כור אפילו כורים כמו שטח שהוא כף לדירה שאפשר לטלטל בו אפילו אם הוא גדול מאוד התה באר אחת גדולה לחציה עשה ו לחציה לא עשה זאת אומרת הדומ דין מקיפין רק חצי מהבאר אבל חצי נמצאת מבחוץ לחציה שעשה מותר לשאוב אל תוך הדום דין לחצי ה שלא עשה אסור וכאן ניקר החידוש שמותר כי למרות שבתוך הבאר המים רבים בכל אופן החציה שעשה מותה היו שתיים הוא עשה שתי הקפים של דיום דין צמודים אחד לשני אז האמצעי הקיר שבאמצע מה הוא שידון לכאן ולכאן שוא יחשב כמחיצה גם לפה וגם לצד השני מה צריך עלי מתי הספק ב שהיו שניים ממלים שזה שני אנשים שונים אבל אם היה אחד ממלא אז בוודאי שכיוון שזה חצר אחת שלו כולם כל ההיקפים זה של איש אחד זה ודאי שהוא נדון לכאן ולכאן עד כאן דף תסבו
לצפיה בתכנים נוספים: