הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף ה

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת עירובין דף ה

[מוזיקה] עירובין דף ה אנחנו מתחילים בשורה החמישית מלמעלה קורה אחת מהו שתטיר שני מבואות אם יש לנו שני מבואות צמודים ושני הקירות החיצונות הם גבוהות קצת והקיר האמצעי שבין שני המבואות הוא יותר נמוך אז האם אפשר אפשר לשים קורה אחת מהקיר החיצון הזה לחיצון הזה וזה בסך הכל מעל שני המבואות רבי ירמיה אמר רב זרה ורבו חד אמר אסור וחד אמר מותר אבל הם לא חולקים מנדה אמר אסור בניתנים למעלה משלושה לכותלי המבואים מנדה אמר מותר בניתנים למטה משלושה בכותלי המבואים הכוונה אם כשהקורה הזאת עומרת מעל שני הקטלים החיצוניים שת תסתכל על הכותל האמצעי שחוצץ את שני המבואות אם הקורה גבוהה ממנו יותר משלושה טפחים אז אין לבוד אז בעצם זה לא כאילו מונח עליו אז אין לנו קורה שבא מכוותל לכותל זה לא כשר אבל אם הקורה היא בתוך שלושה לכוטל האמצעי זה כלבוד וזה נחשב שהקורה עומדת על כל הקטלים ואז מותר רב זאירי חצר במים ניטרת חצר לא כלב בה כמו מבוי כיוון שהחצר זה שימוש של דברים יותר צנועים אז החמירו יותר אשכחתני רבי אומר בפס אחד וחכמים אומרים בשני פסים זה מגביל על לחייים רק זה יותר רחב כפי שכבר נראה רבי ירמיה בשם רב חיא הלכה כדבריה אומר בשני פסים ומה זה פס ובלבד פס ברוחב של ארבעה טפחים מכאן ופס של ארבעה תפחים מכאן רבי יוסף בשם רבי יוחנן הלכה כדבריה אומר בשני פסים הוא לא דיבר כמה הרוחב שלהם ואני זאת אומרת רבי יוסא אומר אני חולק על רבי יוחנן ואני אומר בפס אחד אמנם פס אחד אבל הוא בלבד פס של ארבעה טפחים ועוד דבר אני גם חולק בעוד דבר על רבי יוחנן שהוא אמר שני פסים ואין כאן אלא פס שלושה תפחים מכאן ושלושה תפחים מכאן הוי שהוא הבין ברבי יוחנן עצמו הב דו אמר בשם רבי יוחנן פס כלשהו מכאן ופס כלשהו מכאן זאת אומרת רבי יוחנן אמר מצד אחד הלכה שצריך שני פסים אבל מה הוא לא אמר כמה זאת אומרת שמספיק כלשהו הוא בא ואומר אני חולק אני אומר שמספיק פס אחד אבל צריך שהוא יהיה ארבעה טפחים ודבר שני אני חולק גם אם תגיד כמו רבי יוחנן שצריכים שני פסים לא מספיק כלשהו יצטחו לפחות שלושה תפחים מכאן ושלושה תפחים מכאן רב זיעורה רב חונה בשם רב מבואי שאורכו ורוכבו שבין שהוא מרובע אינן ניתרות בלחי וקורה אלא בפסים כמו חצר שמעת שמואל מיני שמואל שמע את זה מרב ולעתה בטרי הוא לאס הוא חזר על זה 40 זמנים רבנו דקיסרין לא אמרים כן אלא היה קצת שינוי אלא שמואל שי לרב כמה יהיה אור כאן יותר על רוכבן כדי שזה יהיה חשב כמבוי ולא כחצר הגיב ואמר לי כלשהו ולהתא בתרי 40 זמנין למה דעת מבוא יצטרך את רב ולא משכח יתה לכן הוא חשוב לו שהוא ידע את זה בעצמו תמן תנינן המשנה לכמונה אנחנו נראה שכתוב בניסוח כזה שהמבוי לחצרות כחצר לבתים משמע שצריכים חצרות כמה חצרות יהיו במבוי שזה יחשב שמקום שמסתובבים הרבה דיורים ומקילים להסתפק בלכיו קורה רב ושמואל תרבון אמרין אין להם פחות משתיים רבי יעקב ברח בשם רבי יוחנן אפילו חצר אחת מכאן וחצר אחת מכאן שהחצרות לא אחת כנגד השנייה ועוד יותר כולה הרב אחר רב חיננה בשם רבי יוחנן אפילו חצר מכאן ובית מכאן או בית מכאן וחנות מכאן בלי שום חצר זה גם יחשב כמבואים רב נחמן בר יעקב בי בי כאן זה לא שלשון של שאלה אלא ששון הצעה של סדר הוא מסדר לנו את הסוגיה מבואי אין פחות משני חצרות חצר אינה פחוטה בשני בתים מבוי שעורכו ורכבו שבין אינו ניטר בלחי וקורע בפסים כחצר שמואל שאל לרב כמה יהיה אורכו יותר על רוכבו והוא אמר לי כלשהו ומה הדין אם רוכבו יותר על אורכו זה כבר מקבל דין של חצר ככה אמר הרב לא ההין דריה דהרד ישראל החצרות של ארץ ישראל מרבען אומרת הגמרא חמישה מבואות פתוחים למבוי יש לנו מבוי מרכזי חמישה מבואות פתוחים אליו אז לא משנה בין אם היה עומד מרובה על הפרוץ העומד של המבוא עד זה עצמו הוא יותר מרובה מאשר הפתחים של המבואות שנכנסים אליו וגם בים הפרוץ מרובה על העומד אינו צריך קורה הכוונה לא צריך קורה בתוך בראש כל מבוי במבוי אלא מספיק לנו קורה בראש המבוי המרכזי בפתח שלו נרשו סורבים אם יש ביניהם ארבע עמות אם המבואות לא פתוחות ישירות למבואי הראשי אלא יש ביניהם מרחק של ארבע אמות אז הוא פלג זה לא נחשב מבוי אחד מרכזי לכולם ואז יצטרכו בפתח של כל מבוי ומבוי קורה תני רבושיה פתחים פתוחים לוסורבים אז אנחנו נגיד כמו הפירוש שמדובר כאן במבוי המפולש נפתחים בזמן שהדלתות פתוחות נעשה מקומם רשוסורו רבים ננעלים נעשה מקומם רשוס היוכי זאת אומרת שהוא סובר שבמבואי מפולש צריכים ממש דלת מבואות המפולשים לים יש לנו מבוי שיש לו פתח לרשות הרבים ואז אתה נכנס למבוי יש לו משני הצדדים חצרות ובסוף המבואי זה מגיע לים אז בעיקרון הים הרי יש לו ירידה תלולה בתוך המים של 10 תפחים של 10ה תפחים אז זה נחשב מחיצה אז זה נחשב שהמבוא יש לו שלוש מחיצות בכל אופן אנחנו מחמירים ואומרים תן לזה דין כמפולשים לבקעה למה אנחנו חוששים שמה עם הזמן הים יעלה חול וסרטון וצטבר שם שטח לפני המחיצה לפני הירידה על הים ואז זה באמת יהיה פתוח לכרמליס אז לכן תתייחס לזה כמפולשים לביקה ואין שיקקה לרבי חנין המבואי של רבי חנין היה גר שם לא צריך צורת פתח למה שהוא כי מתלקט עשרה טפחים מתוך שלוש יש שמה במרכז המבוי איזה איזה טל שהוא היה מתלקט הוא היה מגיע על 10ה תפחים עוד בתוך שלוש עמות אז זה נחשב מחיצה אז למה בכל אופן תיקנו שמה לחי תקנה תיקנו בו כדי להטיר בתים שיותר למטה שבהמשך שאחרי הטל שאותם הטל לא התיר אם יש לו צורת הפתח עכשיו חוזרים למשנה אמרנו במשנה שאם יש פרצה למעלה מ-10 אמות אז זה כבר בעיה צריך למעט אם יש לו צורת פתח אף על פי שהוא רחב ממות אין לא צריך למט הכולה הזאת כתובה במשנה חנניה ברשילמיה היתי מתניה לכי אברי לרב הוא היה יושב ומלמד משניות את חי אברי לרב הוא קרא לו את המשנה הזאת כשרב שמע שהוא אומר את זה אפיק רב רימנקבת הרב הוציא את הראש מהחלון ואמר לי לתקן זה לא נכון זה לא להלכה אז אמר לה מה לא נכון ולא ניתנה כן אני לא אגרוס את את זה במשנה אמר לו לא הבנת אותי דניתניה תגרוס את זה במשנה אבל תודיע לבן שלי דלת כן עוד שלא הלכה ככה זאת אומרת המשנה באמת אומרת שמספיק צורת הפתח אבל אנחנו פוסקים שלא מספיק עוד מעט נראה בזה איזה הסבר אבא ברונה אמר צורת פתח שאמרו זה לא צריך להיות משהו דרמטי קנה מכאן וקנה מכאן וגם מה חוט של גמי כזה על גביהם זה כבר צורת הפתח רבי ינא ברבי שמואל בשם רב שיבא בן לנוקיש אומר לא צריכים שזה יהיה קנה רציני שיהיה בו ציר ובין ציר בן ציר זה החור איפה שנועצים את הצעיר וגם את הציר בעצמו שזאת אומרת שזה יהיה צורת פתח רצינית שלא יהיה מחוסר אלא דלת תנ רב חיה כיצד מתירים ברשות הרבים אז זה נבאר שהכוונה היא מבוי מפולש רבי יהודה אומר לכי מכאן ולכי מכאן או קורה מכאן וקורה מכאן למה כיוון ששיטת רבי יהודה סובר ששתי מחיצות כבר עושות את זה לרשות היחיד דאורייתא אז לכן מסתפקים בלכי מכאן ולכי מכאן או קורה מכאן וקורה מכאן חכמים אומרים לא צריכים לחי וקורע מכאן בצורת הכוונה לכי או קורה בצורת פתח מכאן רבי ירמיה בשם רב שמואל ברבי יצחוק ציר ובין ציר זאת אומרת צריכים צורת פתח משמעותית שלא יהיה מחוסר אלא הדלת אמור רבי ירמי קומי רבי זיר אמר לו מה בידך מה אתה סוב מה אתה יודע על צורת הפתח אז הוא אמר לו רבי ל בשם רבי יוחנן צורת הפתח שאמרו קנה מכאן וקנה מכאן וגםמי על גביהם אז בא רבי יוסף עכשיו אומר עכשיו אני מביא רבונון דהוכה כדעתון הרבנים של בני ארץ ישראל כשיטתם ורבנים דתמן כשיטתן רבני בבל רבנים דתמן רבני בבל דינו אמרין צורת הפתח שאמרו כנה מכאן וקנה מכאן וגם ילגבה שהם מסתפקים בצורת הפתח מאוד קלושה אז אינון אמרין להתכ כן זה מה שרב אמר למרות שהמשנה אומרת שמספיק צורת הפתח אנחנו לא פוסקים כך כיוון שהם למדו שמדובר בצורת הפתח קלילה אבל רבנן דחדנו נמרין שהצורת הפתח צריכה להיות חשובה של ציר ובין ציר שלא יהיה מחוסר אלא דלת אז הנו נמרין דיתכן כן הם כן פוסקים כמו המשנה חנניה בן אחי רבי יהושע אומר בית שמאי אומרים דלת מכאן ודלת מכאן כשהוא מכניס הוא מוציא ונועל זאת אומרת שצריכים ממש כשהדלת היא נעולה רק אז זה נחשב מחיצה ובית הלל אומרים דלת מכאן וצורת הפתח מכאן אומר שמואל הלכה כחנניה בן אחי רבי יהושע אומרת הגמרא אבל לא דויקדמת זה לא מה שאמרנו למעלה שצריכים ציר ובין ציר אמר רבי בא לא פה צריכים יותר מזה הוא סובר על ידלתונינול הורי רבך בהן דעבד צורת הפתח הוא אמר כל מי שמתקין צורת הפתח שזה יחשב לו כמחיצה שלא יתקין את זה ממש בראש המבוי על הגבול של רשות הרבים למה כי מכיוון שמפעלמים אנשי רשות הרבים נדחקים ונכנסים למבואי אז אם המחיצה תהיה ממש על הפתח אז הם מבטלים את השם מחיצה מכאן לכן הוא אומר שהוא צריך להיכנס לפנים מארבע אמות ורב איירון גם כן הורי כאין כמו רבחה שצריך להכניס את צורת הפתח לפני מארבע אמות עד כאן דף ה เ
לצפיה בתכנים נוספים: