העמוד היומי מסכת עירובין דף ו עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מיכאל שיינמן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ו עמוד א

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא עירובין דף ב עמוד א' אבל הסוגיה מתחילה בסוף העמוד הקודם אומר רב חנין ברבה אומר רב מבוי שנפרץ מצידו כמו שאנחנו יודעים מבואי שלוש דפנות שתוחות מקום אחד הוא לא רשו סרבי מום שיש לו שלוש תפנות פי רוב הראשונים רק התפנות צריכ להות תפנות כשרות מה קורה אם בדפנות יש שחורים מה שנקרא יש באמצע זה נקרא פתחים אין שום בעיה שלדון יהיו הרבה פתחים זה לא פוסל את הדופן לגבי פרוץ מרובה על העומד נראה בהמשך המסכת אבל יכול כל זמן שאני מחשיב את הדופן עם פתחים אין לי בעיה הבעיה מתחילה כש הדופן הפתח מאבד שם פתח ומקבל שם פרצה אז במשנה ראינו שאם הפתח הזה הוא למעלה מ-10 רמות אין דין פתח ללמעלה מ-10 רמות אבל פחות מ10 רמות נחשב כפתח בא רב רב חנין ברא בא בשם רב מבוי שנפרץ מצידו דהיינו בדפני המבוי מצדדיו מאחוריו אם נפרץ מצידו ב10 כמו שאמרנו 10 הכוונה היא 10 אמות רק אז הוא נפסל רק מה-10 ומעלה הוא מאבד שם פתח ומקבל שם פרצה שפוסל פוגמת את הדופן אבל מראשו אם הפרצה הזאת אם החלל הזה נמצא לא בצידי הדופן אלא בפתח דהיינו בדופן הקדמי איך נוצר דופן קדמי ה מק קדימה זה פתוח למשל היה שמה פתח שלמעלה מ-20 אמה למדנו במשנה שפתח למעלה מ-20 אמה למעלה מ-10 עמות זה פסול הוא הלך ובנה קיר שחוסם את כל הצד נגיד הימני עד שנשאר פתח מצד שמאל שהוא רק 10 אמות וככה הדופן מצד הזה מתפקדת ובצד השני יש פתח אז זה מה שמדובר פה אם הפרצה הזאת נוצרה לא בדפנות מצידי המבוי אלא בדופן שנמצא בפתח בצד הקדמי של המבוי במקום שממנו יוצאים לרשות הרבים שמה זה נפסל כבר בארבעה ארבעה טפחים בצד ב10 אמות מקדימה בארבע ים למה שואלת הגמרא מה ישנה מצידו ב10 לאמר פתח הוא כמו שסיכמנו ברגע שמדובר בעד 10 אמות בצדדים זה לא נחשב פרצה א נחשב כפתח ולכן הדופן לא נפסל אז למה בדופן הכי קדמי לכיוון רשות הרבים שבנית אותו בתור דופן בסדר אבל למה שמעל ארבעה טפחים כבר זה יפסל מראשו נמי נימה פתח הוא אומר רבונה ברי ד רב ישע כגון שנפרץ בקרן זווית הפרצה הזאת שאני מדבר עליה פה שפוסל את הדופן בלמעלה מארבעה טפחים לא נמצאת באמצע הדופן הקדמי אלא בצידו יש מחלוקת רישונים האם הכוונה הא בקרן זויס שממש זה נוגס הפרצה הזאת חלק מהדופן הקדמי וגם חלק מהדופן הצידי שלידו בזוית ממש לוקח קצת מפה קצת מפה או שגם אם הפרצה הזאת נמצאת רק בצד היא לא נוגסת מהדופן הצדדי אבל בדופן הקדמי נמצאת ורק מגיעה עד סופו של הדופן שמה הפתח הזה לא נחשב כפתח אלא נחשב פרצה ולמה אומר רבונה ברד רב ישוע כגון שנפרץ בקרן זווית ד פתחה בקרן זויס לא אבדי אינשי לא מקובל לבנות פתח בקרן זווית ככה חזל קבעו כלל ממילא אני לא יכול לראות את זה כפתח אלא רק כפרה ופרצה כמובן פוסלת דופן כמו שאמרנו לכן הדופן הקדמית שסותמים בעצם את הפתח של המבוי כדי להשאיר לי פתח תקני של 10 רמות הפרצה הזאת כביכול מתבטלת היא נפסלת לי ממילא כל הדופן נפסל עד שתקנו את הפרצה הזאת יש אריכות בטי ספס כמובן לא ניכנס שאומר אם באמת זה לא בקרן זויס אז זה לא מפריע גם אם זה אר ארבעה טפחים ב עלה לא מפריע לי אם הפתח הזה נמצא בדופן הקדמי אבל לא משיק לדופן בצד לא נוגע ממש בזווית ולמה כפי שאנחנו נראה לקמן בגמרא כל הסיבה ש פרצה מעל ארבעה טפחים אנחנו תכף נראה את רבונה שרב הונה אומר שגם בצידי הדופן ארבעה טפחים כל הסיבה ש במבוי פרצה לא יכולה לקבל שם פתח אלא נשארת בשם פרצה מעל ארבעה טפחים במבוי זה דין מיוחד למה כמה ש מבואי מקובל יש תפנות משלושה צדדים כל האנשים שגרים שמה שצריכים לצאת לרשות הרבים יוצאים מהפתח הקדמי אבל אם יש באמצע פתח בצד אפילו ארבעה טפחים הם יוצאים משם הם מקצרים את הדרך כל אחד מכיר את התופעה הזאת במקום ללכת עד הפתח הקדמי לרשות רבים הם יכולים לצאת והולכים לכיוון בצורה שמכילה עליהם את הדרך לכן פער הבונה נחנו נראה אותו עוד מעט שרב הונ בב אומר שזה ארבעה טפחים גם מקדימה ו גם בצדדים למה כמה שהפתח הקדמי ששמה נמצאת הקורה או הלכי מעבדת שם פתח מבואי כמה שכל הרוב הקהל ינטה ויצא דרך הפתח הצידי ולא ילך מקדימה אבל כל זה מדובר בפתח צידי אבל בפתח מקדימה אם זה בקרן זויס אפילו ארבע טפחים במעלה כמ נפסל משם פתח כומר שלא נהוג לעשות פתח בקרן זויס אבל אם זה באמצע הדופן מקדימה ולא נוגע בזווית למרות שיש פה פתח מעל ארבעה טפחים אבל אנשים לא יכנסו בפתח הקטן יפסידו במקום זה את הפתח הגדול שפתוח ממש לצד זה הם לא יעקפו את הפתח הגדול ויעברו שמה אם זה בצידי הדרך אז אני אומר בצידי הדופן אנשים רוצים לחסוך דרך עוברים משמה אבל אם זה בפתח מקדימה הם לא יעזבו את הפתח הגדול התקני עם ה קורה ולכי ויעברו לפתח הקטן של צידו אז כמו שאמרנו ה פסילה לרב בפתח קדמי זה בארבעה טפחים למה כמ שזה מפריע קרן זויס לא יכול לשמש כפתח אלא כ פרצה אומר רב הונה כן רב הונה אמר זו דעתו של רב ורב הונה אמר אחד זה ואחד זה בארבעה כמו שאמרנו מקודם גם פתח שנמצא בצידי הדפנות בדופן הצידי וגם פתח שנמצא בדופן הקדמי שניהם נפסלים נפגמים בארבע טפחים נחשב כפרה ו ל וכן אומ לרב הונה לרב חנן ברבה לא תיפלו אליי דרב לא תחלוק עליי למה דרב אקל דמאריה שם מקום ועבד עובד קבטי רב הגיע פעם לאיזשהו מקום מסוים ושמה הוא קבש הלכה הוא לא אמר כרב הונה הוא פסק כפי דעתו של רב הונה שפרצה שנמצאת ארבעה טפחים במעלה בצידי הדופן פוסלת את הדופן נו אז אנחנו רואים שרב עצמו הסכים ושוע את דעתו לרב הונה אמר ל לא רב בקעה מצה וגדר בגדר רב הגיע למקום הוא רא שיש זלזול בדיני עירובין אז הוא החמיר עליהם זה נמצא בהרבה מקומות בשס כשהגיע גודל בישראל ורע מקום מסוים שלא מקפידים מזלזלים בדין מסוים אז הוא החמיר עליהם כדי שהם ילמדו כדי שגם אם יזלזלו במשהו ישאר עדיין הדין התקני ישאר אומר רב נחמן בר יצחק כתי רבונה מסתברא יש לי הוכחה כבור רבונה שוב נזכור פתח שבצידי המבוי מארבעה טפחים ומעלה כבר נחשב פרצה ולא כפתח לעומת רב שאמר רק מ10 אמות ומעלה רב אונה ארבע טפחים ומעלה נחשב כפתח מה ההוכחה דאתמר מבוי עקום מבוי עקום הכוונה היא בעצם שתי מבואות שמחוברים בזווית זאת אומרת המבוי הולך בצורת ר כשהם פתוחים באמצע עכשיו אנחנו נראה בסוף העמוד הגמרא מביאה בריתה שאם יש לנו מבוי שהוא מפולש לשני הצדדים רשו סרבים מה עושים כל מה שדיברנו עד היום מדובר מבוי שסגור בשלושה צדדים רק מקדימה פתוח לרש שרבים מה הדין עם המב מפולש מעבר לעבר לרש שרבים אז נראה לקמן שצד אחד צריך לעשות צורת הפתח זה מחלוקת תנאים אבל צד אחד צורת הפתח וצד שני יכול להסתפק בלחי או קורה כאן יש לנו מבואי שהמבקר לו הימני מפולש למבוי השמאלי הוא מתחבר אליו בקרן שמה בזווית הוא לא מפולש ישר לשוס הרבים הוא מתעקם מה הדין של מבוי כזה האם הוא נחשב כ מבוי מפולש האם לא מבואי מפולש המחלוקת היא דאיתמר מבואי יקום רב אמר תורתו כי מפולש מבחינתי אני מסתכל על שני המבואות האלה כמבוא אחד ארוך שנחשב מפולש של שני הצדדים פתוחים לרשות שרבים ולכן מה רב ידרוש רב ידרוש ש בזווית באמצע בחיבור בין שני המבואות הוא יעשה שמה צורס הפסח כמ שכל מבוי ממבוי נחשב כמפוטר לרשות שרבים וכן השמאלי לימני ודרכו לרשות שרבים לכן באמצע באלכסון הוא יעשה שמה צורת הפתח ואז הוא בעצם סותם את המעבר בין המבואות ואז כל מבוא נחשב כמב אחרי ששמנו צורת הפתח בצד השני בפתחים הוא שם לכי או קורה זו דעתו של רב ושמואל אמר תורתו כ סתום רשי מביא שתי דעות רשי מביא דעה שבעצם שתי המבואות האלה נחשבים כמבוא אחד גדול סתום ממילא כל מבוי במבוי אני מציל אותו על ידי שאני שם לחי הו קורה בסופו באמצע לא צריך לעשות שום דבר למה כי מה שממ זה נקרא כ מבוי סתום זה לא נקרא מבוי שמפו משני הדדים לרשות הרבים המבוי הימני הצד הימני ש של הרש הזה הוא לא יוצא לרשות שרבים הוא יוצא למבוי אחר ואותו דבר גם הצד השמאלי הוא לא יוצא לרשות שרבים לכן זה נקרא כ מבוי סתום וכל צד אני סותם אותו בלכ קורה בצד החיצוני לכיוונו שסרב פירוש שני מביא רשי בשם רבו הזקן שהוא שם באמצע אבל לא צורס הפתח הוא שם באמצע או לכי או קורה למה כמ שכל מבוי כזה אני מסתכל עליו כל סתום איך אני פותר את המציאה של מבוי סתום בלחי וקורה זה שני הפירושים ברשי במ סכינה שואלת הגמרא אילמה ביותר מ-10 כמה הרוחב של החיבור בין שתי המבואות אותה זווית שמחברת בין שתי הבעות כמה הרוחב שלה היא ביותר מ10 רמות בעלמה שמואל תורתו כ סתו שמואל התעלם מהמעבר הענק הזה של 10 אמות ויגיד שזה נקרא כ סתום ודאי שזה נקרא מבוי מפולש לשוס הרבים עושים סיבוב ומגיעים לשוס הרבים דרך הפתח השני זה לא נקרא סתום אל ליו ב-10 10 או פחות מ-10 אבל ודאי לא יותר מ-10 וכי אמר רב תורתו כ מפולש אעל מה פרצת מבוי מצידו בד אני רואה שרב על פתח שפחות מ10 רב קורא לזה מפולש למה מפולש זה בעצם כמו פתח ללמדך ש במבוי רב אוחז שכל פתח שהוא מעל ארבעה טפחים עד 10 אמות כל שכן מעל 10 רמות נחשב כמפוטר שה ולכן רב רואה את שני המבואות האלה כמבוא מפולשים כיון שהמעבר ביניהם הוא מעל ד שבחים ורב חנן ברבה לכאורה רב חנן ברבה אמר בשם רב מקודם שבצידי המבוי פרצה נחשבת רק מ-1 אמות ומעלה לא בארבעה טפחים ומעלה מה הוא יגיד על ההוכחה הזאת ממבו מבוא יקום שעניתם דקב קי ברבים שם הרב באמת רואה אתזה כ מבוי מפולש למרות שזה לא 10 אמות במעלה אבל פשוט אנשים עוברים שמה כל הזמן אלה שבאים מהמבוא הזה ורוצים לצאת לרשות הרבים בצד השני עוברים דרך הפתח הזה עוברים ממבוי למבוי אז זה בא כי ברבים רגע מכלל דרבון שבר אף אלגב דלא באקי ברבים אם ככה רב שאמר מקודם שמצידו ב10 מדובר במצב שלא עוברים רבים כמ שרי במצב שעוברים רבים רב מסכים גם שבארבע טפחים אם רב ש אמר במחלוקת של רב חנן ברבה בשם רב ורב אונה רב דיבר שמה על על 10 הוא אמר בצידו משמה שלא בא כי ברבים איך יכול להיות שלא בא כי ברבים אפשר יש שמה פחתים יש שמה בורות יש שמה לכלוך קוצים קשה לעבור משמה אם ככה אז מה אנחנו מסכמים רב במקום שבאמת זה לא בקית הרבים אין שמה מעבר חלק של כל אחד אז רב באמת אומר שפרצה רק מ1 אמות במעלה פחות מכך נשב כפ פתח לעומת זה במקום שבקי ברבים כגון במבוי עקום שם הרב אומר שגם בפחות מ-10 נחשב כמעבר מפולש וזה יחשב באמת מעל ארבע אמות יחשב כבר כפרה ולא כפתח מה ישנה מד רמי ורב עסי למדנו לפני שני דפים רמי ורב עסי אמרו שאם יש לנו מבואי שפתחו של המבוי בעצם מסודר זאת אומרת נוצרה שמה פרצה אבל לא סמוכה לפתח של המבוי אלא יש ארבע טפחים פס כדי שישמש שמה כ מבוי שישאר שם מבוי ושם פתח של מבוי והפרצוף הרב עמי ורב סי אמרו שתלוי אם יש 10 רמות או אין 10 רמות מעל 10 זה פרצה מתחת ל-10 זה לא פרצה נו וזה צידי מבואי איך תסביר את רב עם הגמרא שמה אחרי שאמרנו שרב אונה ורב במחלוקת המקורית שלהם חולקים במקום שלא בא כי ברבים ושמה רב אונה אומר שמרבה תפרים ר נכשיו כ פרצה לא נחשו כפתח איך זה הסתדר עם רב אבי ורב אסי הם אמרו לפני שני דפים שאם יש פרצה שאמנם לא קרתה בסמוך לפתח של של המבוי קרתה אחרי שש שמה נשאר שמה פס של ארבעה טפחים אבל תלוי אם יש 10 רמות או אין 10 רמות למה פו אמרנו שרבן רבון אמר מקודם שמעל ארבעה טפחים נחשב כ כ פרצה שם אתה אומר רק מ1 אמות האם רב אונה חולק על רב עמי ורב אסי אומרת הגמרא מה ישנה מיד רב אמי ורב אשי אתם דיקה גדודי אחה דליקה גדודי שם לא רק שהמעבר שמה הוא קשה למעבר שמה יש משהו יותר קשה הפרצה היא לא פרצה מושלמת זאת אומרת לא כל הקיר נפל עד הרצפה יש שמה בליטות שנשארו עדיין מהקרקע ממש מעבר קשה מאוד למעבר ולכן במקרה שם אני אומר שלפי רב עמי ורב סי ושמה גם רב הונה מודה שרק ב1 אמות רק אז זה מאבד שם פתח ומקבל שם פרצה אבל בארבעה טפחים ומעלה עד 10 אמות זה לא יאבד שם פתח למה כ שכמו שאמרנו מה כל הסיבה שרבו אמר מעל ארבעה טפחים המבוי מאבד את הכשרות שלו הדופן מאבדת את הכשרות כמה שאנשים לא ילכו דרך הפתח הראשי ו הקדמון עם הלכב והקורה אלה ילכו מסביב יצו דרך הפתח הצידי במקרה דנן שנשאר עדיין ממש מהקיר הקודם נשאר עדיין שמה שברים נשאר בליטות בקרקע במקרה דנן ודאי שזה יחשב כפתח אלא אם כן זה יהיה מעבר לגודל של 10 אמות אבל עד 10 אמות גם אם זה מעבר לארבעה טפחים גם רב אונה יסכים שבמקרה דנן זה נחשב כפתח ולא נחשב כפרה למה כמ ש הפתח הוא ממש לא פתח מושלם ולא פתח שקל לעבור בו [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: