האם מותר להכניס כלים למדיח כלים בשבת?- שכ"ג ד' - ה'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר להכניס כלים למדיח כלים בשבת?- שכ"ג ד' - ה'

סיעתא דשמיא סוף גמצע סעיף ד בדברי הרמות בשיעור הקודם למדנו המחבר בו פוסק אדם בא לכם ואני בשבת מותר לו לומר מניין תן לי 10ה ביצים וכדומה אבל אסור להזכיר מידה אסור לומר תן לי ליטר מזה וזה תן לי קילו מכך וכך כמו כן אז אסור להזכיר לו דמים אסור לומר לו תן תן לי ביצים ו50 ש₪ רק מניין מותר זכום מניין אסור דהינו אסור לסכם יש לך בידי 50 אגוזים שכבר נתת לי ואני חייב לך תשלום עבורם תן לי עוד 50 ויהיה לך בידי 100 כעת בא רמו לחלוק על המחבר ובעצם היה צריך לכתוב ויש אומרים אבל קר דרכו לפעמים שהוא מכניס שיטה אחרת בלי לפתוח ויש עומרים שיטה זו שהרמו מביא פה סוברת שכשם שבמניין דווקא סכום מניין נין אסור אבל מניין סתם מותר לומר קר גם לעניין דומים ובהמשך הרמו יסביר מתי אסור להזכיר דומים אגו בחיים בסכום דומים אינו יוסור אלא בכהיי גבנה שוטן לי בכך וכך דומים ולכו ביודי כך וכך כבר נתת לי למשל כבר נתת לי סוכר ב10 ש₪ תן לי עוד סוכר בעוד 10 ש₪ ויהיה חייב לך 20 אבל בלבוכה מר תן לי סוכר ב-10 ש₪ שורש וכן בסכום מידו דווקא בכגבנו אבל שורה דווקא שהוא עושה איתו חשבון כולל גם מהמידות שהוא חייב לו הוא אמר כבר נתת לי פעם 5 קילו סוכר תן לי עוד 5 קילו סוכר ויהיה ביחד 10 אבל שם מידלמה מותר להזכיר כי מה שהוא מזכיר מידה אומר לו תן לי 5ח קילו סוכר זה רק לסימן בעלמה להודיע כמה הוא צריך ולא שימדו ומה שאסרו בגימור להזכיר שם מידה זה בדבר שאין האוילום רגילים למדוד אותו במידה כי אז אומרים לא נתקת זאת לסימן אלא לדעת כמה לשלם לו המחבר שלא חילק בזה הוא סובר שבכל גבנה אסור הרמו חולק על המחבר בין בדומים ובין במידו אומר המשתברורו הכולו לגבי מידה זה רק ללויקח שהוא לא עובר איסור מה שמזכיר שמידה כי זה רק לסימם בעלמה איך המוכר יכול למדוד ולתת בכלים של הלוקיח אז זה כבר למדנו בסעיף א' שהעצה היא שהיא עושה יף או ימת מעט ומבואר כאן שאיסור מקחומק מותר גם על הכוינה אבל אם הלוקח לא מזכיר סכום של דמים הגרשה הזו בווך מדקדק שיתכן שאינו עובר על איסור מכחומקו כרמבוע בשולחונו חורב שמותר בשבת לקנות מגוי בהקפה בלי פיסוק דומים אפילו שהנוכי ודאי מתכוון למכור כדרכו בחול אלא כיוון שהכונה לא מזכיר דומים אין עליו איסור עכשיו הרמו חוזר לתחילת דבריו הוא בא להסביר שהרי הוא אמר שמות מותר להזכיר דמים. אז הוא בא לומר שמה שקיימלון שאסור להזכיר כסף זה בדבר שאין מכו ידוע והיינו שאין לדבר ההוא קצווה. למשל אמרנו אומר לו תן לי סוכר ב-10 ש₪ יש כאלה שנותנים תמורת 10 ש₪ קילו יש כאלה שנותנים 2 קילו אז לא נוכל לומר שמה שהזכיר לו את הכסף זה רק להודיע לו כמה הוא צריך ולא לפסוק לו דמים כר הוא לא יודע כמה הוא יתן לו אבל דבר שידוע מקחו כולם נותנים תמורת 10 שק נותנים כך וכך קילו אומרים שלסימן בעל מנקת זאת להודיע כמה צריך ואז לא הוזכרה כאן מכירה בכסף כסף אלא כמה תיתן לי וכך וכך כסף זה אומר על הכמות זה מה שרמו בא להסביר כאן ואף אגב דוסקר דוים כלל היינו בדובר שין מקו ידוע לא ידוע כמה יתנו לו תמורת כסף זה הבדו שידוע כשואים לכמו צורך לכך הוא אומר את הכסף שורה אם לא ישמעז כל סכום שהוא מסכם כבר נתת לי בכך ועכשיו אתה נותן לי בכך וביחד היה חייב לקח כך מסיים הרמו ואף על פגב שיש מחמירים בדוב הזה כשית הסמ מחבא שראנו בשיעור הקודם כבר פושע תמינג במדינו יסאלו לאוקל וכסבורה אניזכרס אבל כמה אחרונים סוברים שיש להיזהר מדינה שלא להזכיר שם דמים וכל שכן כן שם מידע בכל אופן כדעס המחבר אבל מכל מקום אין למחוט באדנוהג להקל כי יש לו על מי לסמוך אבל ראוי ונכון מאוד להחמיר בדבר שלא להזכיר שם מידה אודמים בפרט שיכול לעשות בהיתר שיכול לומר לו מלא לי כלי זה למחרת למדוד אותו ודבר ששייר בו מספר יכול לומר תן לי כך וכך ולא יזכיר שהם דמים כלל ויבוא לחשבון רק אחרי שבת מביא המשתבור מה שנוהגים שכותבים ערב שבת פלוני הנייר קר וקח כסף הוא פלוני קר וקח כסף מחרת בשבת כשהוא נותן לו את היין לוקח המורכר מחת ועושה נקבים בנייר כמניין היין שלוקח ליד השם שלו וכמה כסף שהוא שילם אסור לעשות כך שתי סיבות קודם כל אסור להסתכל באותו כתב שכתב בו סכום הכסף שכל אחד נתן משום שתורד יויטוס דבר שני גם עשיית הנקבים בנייר שעושה רושם אין נכון לכתחילה ואפילו רשימה על ידי ציפורנו בלי נקב מבואע בסמ שמ שאסור כי זה רשימה מתקיימת הוא הדין שאסור לכתוב הפתקאות מערב שבת סכום האות לתת קבלות למחרת בשבת כשלוקח את היין מניח המוכר את הפתקה מקום ששם האיש כתוב אצלו מקבר כי אסור לקרוא פתקות הנל לכן יש רשימה של אנשים ולוקחים קרין או שער דבר ושמים זאת על שם האיש לסימן. אם בפתקאות האלו ששולחים הקונים בערב שבת כתוב רק סימן בלבד לא כתוב כמה כסף הוא נתן מבואר בסז שמותר לקרוא בן כי באופן זה הפתקים רק סימן להודיע שכבר שיל מבעוד יום אומר המשתבור גבו צדוקה יתרחן שמותרים בפתקאות לתת על שם היה לזיכורון כי זה חפץ שמיים אבל טוב להחמיר אם אפשר בגרים וכיוצא בזה כמו היום יש כאלה ששמים סיקה משרדית על השם שזה שקיבל עלייה והתחייב וכך נהגו הקדבואי ונעבור לסעיף כאן עוברים לנושא חדש של נסיעת משאות בשבת אומר המכרבי ויקד יין ממוקם למוקם בשבת לא יבייהם בסל או בקופה כדרך חול כי זה זלזול בשבת אומר השכון אחוריו יחשדו אותו שנושא מסות צריך לימות החול אסור לעשות זה משא חול לשת משאות בשבת אז למה ישא המשתבר מביא שאסור להכניס קדי יין הכוונה ג וד קדים אבל בסימ טוב קי מבואר שגם שני קדים אסור גם בזה יש עוף דדכויל ואפילו שלושה מהשולחן ערוך שם זה דיק קדים יתכן שזה רק זו הכמות הרגילה לכן נקת כך כאן הוא סותם קד יין משמע אפילו שניים גם אסור אלו מה כןס אומר המחבר יבי לפו מחזיק זאת ביד אויל כסיפו אחד או שניים אז מוכח שלצרך שבסו וכיוצא בזה שיש בדרך אופילו אין בשינוי קלוס במסו בטור בכס ציון טב הלשון היא וחן כל כיוצא בזה יהיה שן בדרך אוכך הלשון יותר מתוקן דהיינו מדובר בכדי יין יבם לפניו או על כתפו לכן כל כיוצא בזה צריך תמיד לשנות מדרך חול אפילו שהם בשינוי קלות במסע ואם אי אפשר לו לשן כגון שזימן אורך וצריך למר לא ולפניהם מותר להביא הרבה ביחד מבואר בסמ טוב קופי שהכולי גם באורחים שהם אותה עיר ואין בזה מצווכנוסים ומבאר שולחן חוריו שמכל מקום כיוון שהוא נכפז לצורכם וצריך למר לשם כך התירו לו לשתדרכו אז אמרנו שעדיף ללכת כמה פעמים להביא אחד שתיים ולא להביא שלוש ארבע בקופה אבל ויש אומרים דלמד באילו חודיף עדיף ללכת רק פעם אחת מה ש ללכת כמה פעמים ויוסיס טוב לאביו בשר לו בקופו פעם אחת מלווים כל אחס ואחס בפני עצמו ובסימן טוב קי פוסק הרמו קדס יש שמם אלו אבל כל זה מקום שאין הרבה אנשים שרואים אבל אם הוא נוסע אותם דרך הרחוב שיש עירוב שיש שמה אנשים רבים יש כאן אף שמסתוב ויש כאן פרסום גדול ויאמרו שלצורך כלומים לכוללמה למעט במסע עדיף אפילו שהוא יצטרך ללכת כמה פעמים עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: