הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף כז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף כז

[מוזיקה] שוס דף חז אנחנו מתחילים בשורה 11 מלמעלה חזרו לומר אחרי שאמרו שמי ששוכח תבשיל על גבי קירה וקדשה עליו את השבת אז גם בשוגג כנסו אותו חזרו לומר תבשיל שהוא מצטמק ויפה לו אסור תבשיל שהוא מצטמק ורע לו אם שכחו אותו אז אין לגזור כאן וזה מותר איזה הו תבשיל שהוא מצטמק ויפה לו שלמרות שהוא נשאר על הכירה זה טוב לו זה יפה לו כגון קרוב ואפונים ובשר טרוף חתיכות של בשר אמר רב תנחום בר אילאי אף ראשי לפתות וראשי כפלו עשו אותם כתבשיל שהוא מצטמק ויפה לו מבררת הגמרא ביצן מן איך אתה מתייחס לביצים רבי יוסי בשם רבי שמואל ברבי יוסי אבא עלה לביתו ומצא שם חמין והתיר מים חמים הוא התיר זה מצטמק ורע להם ביצים ואסר רבי שמואל בר נתן בשם רב חמא בר חנין אני ואב עלינו לחמת גדר והביאו לפנינו בצים קטנים בגודל של כחו זרין זה עוזרדין זה פרי קטן וטעמן יפה כפנ קריסין הפני משה כאן מביא שפנ קריסין זה פרי חשוב מאוד זאת אומרת זה היה מאוד מוצלח סימן שביצים זה מצטמק ויפה להם לא תמלא אישה כדרה עסיסיות טורמוס שזה דבר שהוא מתבשל מהר ותנים לתוך התנור ערב שבת עם חשכה ואם נתנה אז מוצאי שבת אסורים בכדי שייעשו מחמירים אומרים שהם אסורים ברמה שצריכים להמתין מוצאי שבת כמה זמן שלוקח להם להתבשל רב אחה אמר מדובר כאן במזיד כמו שיטת רבי מאיר ש במזיד הוא אומר שיאכל למוצאי שבת ולא מדובר בשוגג רב יוסי אמר מדובר כאן בשוגג כמו שיטת התנ רב יהודה שהוא אמר שגם בשוגג יאכל רק למוצאי שבת אמר רבי מנא יהו אמ רב יוסי זה מוכרח להיות שזה כמו שיטת התנא רב יהודה למה כי מה למדנות בשבת שוגג יקיים מזיד יעקב לגבי נטיה בשבת חילקו בין שוגג למזיד ובשביעית בן שוגג בין מזיד יעקב רבי יהודה אומר חילוף הדברים הנוטע בשבת בן שוגג בין במזיד בן מזיד יעקב ובשביעית שוגג יקיים אבל הו מזיד יעקב אז מה אנחנו רואים שלדעת התנ רבי יהודה לא חילקו בין שוגג לבין מזיד למה למה אנחנו אומרים שבשבת בן שוגג בין במזיד יעקב מפני שהנייד שבת עליו הוא הוא נהנה מן השבת אז אם כן וכאן מכיוון שהת אומר ימתין למוצאי שבת אז בשיעור של כדי יעסור אז בפועל יוצא כמי שלא נהנה מחמת שבת כלום ואם בבריתה שלנו כתוב שצריכים להמתין במוצאי שבת בכדי שייעשה מוחר שהיא עלי בת שטת רבי יהודה שלא רוצים שההוא יהנה מן השבת אבל ליב דרב מאיר גם אם מדובר שזה במזיד במוצאי שבת ותר מיד לא כתוב ברב מאיר להמתין בכדי שייעשה שואלת עכשיו הגמרא ומה הית המון דרבנן למה באמת רבנן סוברים ששבי החמירו בן שוגג במזיד ובשבת לא אומרת הגמרא נחשדו על השביעית ולא נחשדו על השבתות לכן בשביעית היו צריכים לקנוס שוגג עט ומזיד עוד סיבה דבר אחר מונים ל שביעיות שאתה יש לך אילן אתה יודע כמה שנים האילן הזה כך וכך שנים אתה מחשב אתה אומר רגע הוא ניטא בשביעית אז זה תמיד נזכר לכן יעקוב אבל אין מונים אין מונים לשבתות אף אחד לא יזכור אחרי זמן שהעט הזה ננטה בשבת לכן לא גזרו איך אבידה מה יהיה נפקא מינה בין שתי הטעמים אם הוא נטא פחות מ-30 יום לפני שביעית יש לנו כלל שאילן שנטאו אותותו 30 יום לפני ראש השנה אז בראש השנה כבר מחשיבים לו שנה שנייה אם הוא נטה פחות מ-30 יום לפני שביעית זאת אומרת בזמן שאין איסור שביעית זה רק תוספת שביעית ונכנסה שביעית אן תמר חשד אין כאן חשד מצד האיסור אין כאן את האיסור החמור שמישהו שנטה בשמיטה אבל אם תאמר מניין יש כאן מניין הרי אנשים ספרו את העץ הזה לשמיטה כי הרי אין לו 30 יום לפני ראש השנה לכן הצטרכו לעקור אותו פחות מ-30 יום לפני שמינית היינו בשנת שביעיית עצמה ונכנסה שמינית אם תאמר חשד יש כאן חשד הוא עבד בשמיטה צריכים לגזור עליו אם תאמר מניין אין כאן מניין כי אנשים יספרו את העץ הזה לשנה שמינית ואת יה היינו מה שאמר שלפי רבי יהודה יש חילוק בין שוגג למזיד זהת יה כמן דמה מפני החשד אז לכן יש לחלק בין שוגג מזיד ורם כמן דמה מפני המניין כנסו שוגג מפני מפני המזיד אין סיבה לחלק ביניהם את המניין נספרו גם כן אם הוא היה בשוגג נתלו מי בעוד יום אז ברור לנו שמחזיר מי בעוד יום נטלו משכשך מותר לו להחזירו משכשך מה הדין נטלו מי בעוד יום קדש עליו היום האם נגיד שהוא נתל מותר לו להחזיר אבל מצד שני להחזיר בשבת זה נראה כמו שהוא מניח לכתחילה בשבת רבי שסימון בר תדי בשם רב אושייה הוא אומר הניחו בארץ אסור לטלטלו אז פירוש אחד אומר הרב שאם הניחו בארץ אסור לטלטלו אבל אם הודן בידו אפשר להחזיר את זה אפילו שכשהוא לקח את זה הוא לקח את זה מלפני שבת ועכשיו כשהוא מחזיר זה שבת זה פירוש אחד פירוש שני שזה כבר לא קשור לסוגיה הקודמת אותה השארנו בשאלה רבי אליעזר בשם רב אושייה משרט האיתי את רבי חיא הגדול והייתי מעלה לו חמין מדיוט תחתונה לדיוטי עליונה היינו מעלה את זה לקומה למעלה ואחר כך מחזיר לקירה אפילו שעבר כזה פרק זמן מותר להחזיר אמר רבי ירמיה בר שמעון אפילו מכירה שהבל ממועט לכירה שהבל מרובה גם מותר להחזיר כמובן שזה לבוא לידי קיירה שמאוד חמה שיכולה לבוא לידי בישול אומר ר במי זמנין סגין יתי תקני רבו שיה ולא שמת מד יד מלתה לא שמעתי ממנו את הממרה הזאת שזה מותר אז אמר רב זרי קן לרב זירה אז מה לא שמ לא שמע מני מותר זה נקרא ששמע מני אסור לא זה לא הרעיה הזה שהוא לא שמע שואלת הגמרא אמרנו שאם זה עודן בידו יכול להחזיר הניחן על גבי קקה לא יכול להחזיר מה הדין אם זה תלוי ביתד ונתנו על גבי ספסל אומרת הגמרא נאמר אם היה מפוחם שעדיין הרתיחה ניכרת מותר להחזיר ואמנו אסור אמר רבי יוחנן ברבי מריי בשלו העביר את ידו ממנו אבל אם העביר את ידו ממנו יהיה אסור להחזיר עד כאן דף כז
לצפיה בתכנים נוספים: