האם מותר להשתמש בשבת בצלצול הטלפון כשעון מעורר?- של"ח ג' - ז'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר להשתמש בשבת בצלצול הטלפון כשעון מעורר?- של"ח ג' - ז'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן ש לכ סעיף ג למדנו שאסור להשמיע כל שיר בשבת אומר המכרבו זוג המקשקש לשוויס שעון שבכל שעה הוא מצלצל ומודיע מה השעה עשו ילדי משקלות מוותר לעורכו ולאכינו בודיוים כדי שילך ויקשקש כל השבס לא חוששים שכשישמעו את כל השעון יחשדו שעריכו בשבת כי כולם יודעים שהדרך להעריך ולתקן זאת לכוון זאת מאתמול השלמישיב כותב שאפילו שהשעון משמיע מנגינות מותר לכוון שעון מעורר מערב שבת כדי שיצלצל בשבת כותב בגויס מוישה שאם נשמע הצלצול מחוץ לחדר שבו ישן הדבר האסום משום אב שמלסה כיוון שביום חול רגילים לכוונו בלילה שיצלצל בבוקר וכשישמעו בשבת שהשם מצלצל יבוא לחושדו שיכון אותו בשבת מיד נס הקשה עזוב בור ועוד פוסקים שאין איסור בדבר לשחרר בשבת את נצרת הפעמון של שעון מעורר מכני שמכו לצאה בשעה מסוימת כותב בווד לציון שמותר כיוון שאין הפעמון משמיע הכל מיד עם שחרור הנצרה אלא אחר זמן זרק גרומה ביסוד הרבונון של השמועס קול מאידר דס החזוני שאסור לפתוח בשבת את נצרת השורה כדי שיצלצל בוזניבו ופו פקפק אםכן ככה אמר חזון איש לעניין הזמנת שירות יקיצה דסניסים קראלי שאסור לעשות כן כיוון שכשצלצל את הטלפון בשבת יבוא לחשוב שודי עושה איסור בשבת ומצלצל אומר המשתבור באמת בשבת לאיבי שאם השעון עמד אסור להכינו שילך אפילו רק בנענו חוטה בזל שמתנענע ו בזה איסור טוירו לכמה פוסקים זה בכלל תיק מונה ואפילו בהודו הולך אסור גם כן למשוך את המשקולת שלא יפסוק הילוכו אלא אם כן מדובר לצור חולה שצריך לכך יש להתיר להריכו בהודו הולך אם בקושי למצוא גוי אבוזה על ידי גוי יש להתיר להעריכו לצורך עולה אפילו שהוא כבר הפסיק ללכת אותם שעונים שרגילים לפעמים שעומד ונפסק מלוכו ומנענו במקצד וחוזר להילוכו צריך להיזהר שלא לנענ בשבת אבל זה ברור שדלת שנסגרת מילה ד קפיץ אחרי שפותחים אותה אפילו שהקפיץ נמתחד פתיחתה אין בזה איסור כך מבר כפועס כזמנינו צעצוע שפה על ידי קפיץ הגשה הזו בו כותב שאין למחות בילדים שמשחקים בו כשכן דומה לצעצוע הזה לדלת החוזרת נסגרת י כפיץ שמותר לפותחה זה לא דומה לכפיץ של שעון שאסור לחוננו כיוון שבכך מתוקן השעון להראות את השעה המדויקת לאורך זמן צעצוע אינו מתוקם בכך לזמן קצר וגם שעון תפקידו להראות תמיד את השעה מדוייקת בכל פעם שנפסק כל ככו נחשב כמקולקל אז כינו נחשב כתיקון שאין כבצעצוע שמראש הכפיץ שלו מכובן זמן מוגבל לכן הפעלתו אינה נחשבת לתיקון הפסקת פולתו אינה נחשבת לקלקול כרגם כותב באור לציון בכל מקום כתב הקשה זו בו שלדס החזון איש שסובר שהאיסור בהיכת שרון מחמת הכוח החדש הנוצר בו כמו שנרב עוד מעט ייתכן שגם מתיחת כפיץ של צעצוע אסורה מדרבונו בידח דס רגיל שלישי שאסור למתוח כפי משחקי ילדים משום טיקומונה כמו שמתיחת שעון אסורה וקר דסח שוני וקר דעס הגרש וזנו האיסור זה של תיקומונה שדיברנו בהרכת שעון החיודם כותב שזה כמו קורך נימ של כינור הדס החזוני שזה לא דומה כיוון ששם הוא מבטל אותה לכינור לעולם את המיתר וכך דרך עשייתה אז נחשב כמכפטי שבו הנה שאם כן בשעון שהקפיץ עשוי להשתחר גם אין בו חיבור פרקים אלא הוא מבאר שבריחת השעון יוצר כוח חדש במנגנון שידחוק על האופנים שיענו כולם ועמדתו על תכונה הזו נחשבת כבוינה או כמקפטיש למטואר בשבת את הכפיץ שמפעיל את מנגנון הצלצול של שעון מעורר מכני דס הקשה זו בו שאסור כיוון שנשב הדבר כתיק מונה מידע בשוט לציון מתיר זאת לכוון את מחוג השעון המעורר לשעה הרצויה אם זה מכני כמובן דסגשה זוז בו שמותר שכיוון שרגילים לכוון אותו לעתים קרובות זה ככלי שעשוי לפרקו ולהחזרו שמותר להחזירו ואינו נחשב כתיקונה וגם כיוון שהתיקום בזה הוא רק לאיש מסוים אז זה נחשב כמשתמש ולא כמתקן מאידור בחוצ'וני כותב שאסור לכוון את מחוג השעון מעורר משום תיקומונה שעון מעורר מכני שמצלצל רוצים להפסיק את הציצול דס הגשה זו בורך שמותר כיוון שהוא עושה רק פעולה למניעת השמכל בשעון מור חשמלי אסור לעשות כן כי בהפסקת הציצו מנתקים מעגל חשמלי שהדס החזוני איש יהיה בזה משום בונה וסויסו כרגע דעס עוד פוסקים אבל בחודשוני עוסר להפסיק את הצלצול בשבת לכוון בחוגי השעון לא מעורר לשעה נכונה סג רגיל שלישיב שמותר וכן כל הגרשה עזור בו ביר שם הזה משתיקו מגוף השון כיוון שרגילים תדיר להזיז את המחוגים אבל הוא מביא מקף החיים שבירושלים נהגו בזה איסור אידו בחודשוני כותב שאסור לכוון שעון משום תיקומונה באופן שמותר לערוך שעון בעודו פועל כגון צור חוילה שכתב המשתברות ציד ג שעזור בו שמותר לעשות כן אפילו אם בזה יערור גם את מגנון הצלצול כיוון שהוא לצורר חילה והוא לא מתכוון להשמעת קול שעון יד שורך את עצמו על די תנועות היד וזה לא ממלא סוללה צילית הגשה הזאת בו שאם אינו פועל אסור לענות אותו בשבת אבל שעה שפועל מותר לעונדו שאף אם דעת האדם לערוך את השולחן את השעון על די תנועותיו מכל מקום מסתבר שאין השעון נחשב כמקולקל כיוון שהוא כבר פועל ועל לובשו ובדעו רק מעריך את זמן פעולתו והם בן בכל דבר שאינו צריך מהיסומן וגם דבר שנעשה כמה וכמה פעמים ביום אינו נשמה כפטיש כרגע דע סגיר של שמותר לענות זאת בשבת אל אבל כותב ששעון שיכול להמשיך לפעול עד מוצאי שבת גם בלי תנועת היד מותר ללבשו בשביל שלא מתכוון בין לכך אבל אם זה לא יפל מוצאי שבת עסוק כמו שמעריר בזה יש ממוסופים בסוף מאידור דס החזוניש אין ללכת עם שעון כזה ונעבור לסעיף ד' למדנו שדווקא שמעת קל שיר אסורה אבל יש אופן שאסור להשמיע קל אפילו בגופו לא רק בכלי מיוחד ולא בכל שיר משום גזירה אחרת אומר המחבר שמר פירוש זרוחבוף לא יספוי כף על כף ולא יתהפח כפוב על ירחוי ולא ירקד ברגל כדי להשמיע הכל להבריחם כדי להפחיד אותם למה אסור זאת הוא לא משמיע קל של שיר הוא עושה זאת ביד הוא לא עושה זאת בכלי גזירו שמוטו צרור ויזרוק להם שהוא יקח רב ויזרוק לרשו רבים ויבוא טלט מרשו רבים סורצ לפי הפוסקים שבזמן הזה אין לנו רשוסורבים אז כל זה קרמליס יתכן שזה מותר כי זה רק גזירה לגזירה גזיר שם יתול צרו ויזרו וגם הוא יזרוק זה רק יסוד רבונן כלשקין אם הוא רוצה לספק כ כלחיד ודי מותר לכולעלמה ואין לחוש שם היתול צרו כיוון שיש לו הקר שהוא עושה בשינוי סעיף ה עוד דבר שמשמיע הכל אבל אין איסור משום משמעס קול כן הכוונה להשמיע הכל האיסור משום טעם אחר אין סויחקים באגויזים שמגלגלים אותם מקים זו את זו כדי שמשחקים הנערות כמו שמשחקים בגולות היום ולא יה בתפורכים וקיוצה משום שבו יגומוס הוא יכין דרך לגלגל את האגוז על הקרקע אז הוא ישווה את האחורים שיש בקרקע ואז בבית זה בואינה בשדה זה חוירש הגובה דווקא לגבי קרקע אבל גבי שולחון שורד לקר שו משום גומויס הוא הדין על הרצפה על גבי מחצלת או בגד או טבלה שטיח לא גוזרים אוטו הגבי קרקע כי זה גזירה לגזירה אבל הגבי קרקע אפילו מרוצפת שלא שחשוב יגומוס אסור כי קרקע בקרקע מתחלפת וגוזרים אותו קרקע של המרוצף הוסיף הרמור מותר לסרג בעצמו שקורים צ'יך חמש אבנים אף על פי שמשמיעים כיל אויל ואין מחבנין לשיר אבל מביא המשתבור שנוהגים סותם של כסף שמיוחדים לשבת כי אם לא כן מרזקוב דדכול מרן סון חולק מסובר כיוון שאין תועלת בידיעת חוכמת הסחוק ההוא אז אסור לשחק בשבת ועוד עם כל מיני סחוק אסור גם בכל זר משום לא ישב לייצים וכיוס מביא עוד בשם כמה גדולים שהחמירו בזה מוסיף הרמ זה בסוכיחק דרך צחוק בעלמה אבל בסוכיחק כדי להרוויח שמי שמנצח מקבל את כל הקופה עוסו אפילו סוחק בטעם או בחוסר מה שקוראים זוג או פרד מקום בקם לא ישמע בכולנו בכדור סעיף ונעבור לסעוב עוד דבר שמשמיע הכל אבל היסור לא משמועס כל אוסוליב מים בגלגל כיוון שמלים בלא תורה גזרו שמל לגונוסו וחובוס ויבוא להשקות בשבת או למישו של פשתו יבוא לשרות פשתן שאסור בשבת לפיכוך אם לא יגינו ולא יחוב ברחולז בפשתו מותו יש שם שליוס בגלל גלגודל שמוצים ארב ביחד ם גלגלים הקבועים בם דלוים ארב סובב אבל גלגלים שלונו שיש בהם רק דלי אחד שהם ממלים בם מעט מותר דלק שלמידה רבי כותב שהעיקר כדעה השנייה סעיף ז מי שיש לו פירוזבר שגג ורואי מוטו שבו הוא מפחד שהם יתקלקלו מהגשם אוסו לשלם בשבס דרך הרובו שבגירך שלא לצורך שבס באמת מה שהוא רוצה לאכול היום מותר כי זה לצרך שאבז מותר להכניס אותם הביתה שלא יתעמפו בגשמים אבול מות לחסויסו לכסות אותם מותר זה לא טירמיד גדולה אפילו שלא צריך אותם בשבת גם ששלו מחמיר בזה שאפו לחסות אסור וכך גם מביא מו גנבו משמו אבל רבש חונ מכירו מהגמורה שמותר לכסות מוסיף המחבא ואפילו לבנים לא רק פירות שהם לא מוקצים אלא אפילו לבנים שהם מוקצים שהם סדורות עומדות לבניין מות לךסו מפני הדלף אבל אסור לטלטלם ממקומן אפילו אמנו המלך חסות כך מסקנת המקבון ב מסלד שלא התירו טלטול מוקצא גם ממוקם הפסד עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: