מדוע נקראת ה'כַּרְמְלִית' בשמה?- שמ"ה א' - ג'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

מדוע נקראת ה'כַּרְמְלִית' בשמה?- שמ"ה א' - ג'

בסיעתא דשמיא מתחילים חלק דמשורו סימן ש ממ דין אב רש בשבס ובו יפים המשתברו מקדים הקדמה קצרה אוצ מרשוס לרשוס זה מכלל שר מלוכס שאוס התירו לעשות בשבס וככל גופ שנמסרו למוישה מסיני והביאו חז"ל על זה גם כן מפסוק כתוב במלכס משקון ויצב מושה ויבירו כ במחנה איש ואישו על יסוד מלוכו לסרומסקידש ומה כתוב ויקולי אוב מאובי הפסיקו להביא אז מה כתוב אל יעשו אויד מלוכו והביאו הפסיקו להביא זאת אומרת שהבה זו מלוכה למה זו מלוכה כי כל מי שמביא מרשותו ששוס היוחיד לרשותו של מושה שהיה רשוסורבים זוה מרשוס היוחיד לרשוורבים הוא הדין שאסור להכניס מרשוסורבים לרשות היוחיד יש עוד רשות שלישית ששמה קרמליס זה לא בכלל רשוסורבים כן זה את התנאים של רשוסורבים כמו שנראה לאלון וגם לא רשוסיוחיד כן זה מחיצס כדי רשוסיו ומדיריסה זה מוק פטור ומותר להכניס ולהוציא ממנו לרשו היוחיד ולרשוסבים אבל חזרה אסרו זאת כדי שליבור להתיר על ידי זה מראשוסיושסור רבים כי לא כולם פקיעים בדין מחיצס לכן החמירו בקרמלי שדינו כרשוס רבים ואסור להוציא מרשו סיוכי דליה וכן אסור לטלטל שמה דמס יש עוד רשות רביעית שנקראת מוקפטור כמו שנראה לאלון בסוף הסימן בסימן שבוב וזה מותר גם מדרבונו להכניס ולהוציא ממנו לכתחילה בין רשוס היוחיד בין רשוסורבים אומר המחבר סעיף א4 רשו בס יש ארבע מיני רשויות רשוכחיד ורשוסורבים קרמליס המובא כאם פירושו של רש"י רחמול כתוב קרמל בתוירו זה נמלל ביד לא לך ולא יבש תבואה אלא בינוני וכשבולים אותו ביד הוא מתרכך לגמרי ורחנם זה מקום שהוא לא רשוכפן למחיצ ולא ירשוורבים שנודו לדיג למדבו דלו להילוך דרבי כמו שנרלון והרשות הרביעית זה אומו כהן פטור וכעת נראה מכאן וילך מה ההגדרות של כל רשות אז קודם כל מגדירים איזה רשוסיו זהסיב ביז מוקים אמוקוף מחיצס גבוס אסורפוכים אז אז לעלו נראה כמה מחיצות צריך ועוד כמה פרטים אז צריך דבר ראשון מחיצות גבוהות עשור תפוחים זה הגובה ומה היה חלל ויש בו ארבות תפוחים על ארבות תפוחים אויויסו וכאן יש מחלוקת גדולה וסעיף יט מוכח שצריך שבין המחיצות יהיה חלל ד' על ד' כי יוב המחיצות לא מצטרף לזה וזהו דס רוב הפוסקים כך כותב המשתבר החזון איש חולק שאדרבה נראה ששיטת רוב הפוסקים שוב המחיצות כן מצטרף בבי המשטברושי יש ראשונים שכתבו שגם אוב המחיצות מצטרף לשיעור הזה שיטה השלישית מביאה לירב בשם הרשבו וכך משמע ברמבן שיש הבדל אם המחיצות אבות ברמבן מבואר שהם חזקות שראוי להניח מלמעלה דף על גביהם ולהשתמש שם מצטרף הובי עם החלה לשיעור זה כיוון שראוי להשתמש שם אבא אם לא המחיצות לא מספיק חזקות לכך זה לא מצטרף אבל האחורים הסכימו שכל הנידון זה רק האם למעלה על אוב המחיצה נחשב רשיוחיד כי יחד עם אוב המחיצה יש כאן דל ד אבל לעניין החלל שבתוך המחיצות לכוללמה לא נקרא חלל רשוסיוכית כל זמן שאין בחלל עצמו ד' על ד לכאורה יש כאן קושיה נראה לאלון בסעיף ד שיש דין של חורר שוסיוכיד אם יש מקום שהוא שוסיו ויש בו חורים שאין בהם את השיעור הם נתפלים אליו אז יוכרה גם כאן אם נחליט שלמעלה לוב המחיצות זה נחשב כרשוסיו אז גם החלל עצמו יהיה דינוק שסייו מדין חוירים המובן כמה חזון איש שהוא ביאר זו בשני אופנים א' כל מה שראש הכותן עכשיו שלו סיוחי זה רק מי שפשר להניח עליו דף רחה ולהשתמש על גבו והרי כשמשתמש בצורה כזו הוא לא יכול להשתמש בתוכו לכן אי אפשר להחשיב את המקום שבתוך המחיצות לחור שראש הכותל כולו נתפל אליו ב דין חורי רשוס היוחיד שנתפלים רשוס היוחיד זה דווקא כשעיקר השימוש זה ברשיוחיד עצמה למשל חורים שיש בקירות הבית, הם נתפלים לבית עצמו, אבל כאן ייתכן שהשימוש בחלל שבין הקטלים הוא יותר עיקרי ממה שמשתמשים על גבי הכותל. אז לא שייך לומר שהעיקר יהיה תפארי. במובא כאן עוד נידון באופן שוב המחיצות הוא יותר משטח החלל אינשום. ממשיך המכבה עוד שרשוס היוחיד וכן חריץ שיש בור אפילו שומד בוס הרבים אבל אומי קסורו ורחוב ארבו על ארבו ומובה כמלהון שהוא הדין עם החריץ עצמו לא עמוק אסורו אלא על המשל הוא עמוק רק חמישה ויש סביבו חוליה יש גדר סביב הבור שהיא גם גבוהה חמישות פוחים יש לי כאן ביחד עשורות פורחים זה משלים זאת אבל זה דווקא לגבי חלל החריץ לגבי החוליה עצמה שהיא גבוהה רק חמישה האם מצטרפת שיהיה מעל גבי הארשוסיוחיד וזה מובא כאן שזה מחליקס הרשוינים וגם מחלייקס הפוסקים עלוכל למיסה ובאופן שהחוליה נמוכה משלושות תפרים מקרק שלסורבים מובא כמישרציון לאלון שלכוללמה המקום של גבה נחשב לרשסור ממשיך המחבר עוד אופן וכן תל גובויה אסורו ורוכוב ארבו על ארבו ועדייןמוד גובה אסור תפורים רחב ד וכל זה אפילו אם עומדים ברשותבים דין נם כרשוס היוחיד אבל אם הטל או המחיצות פחוטים מעשור תפוך עם גובה אפילו שהחלל רחב הרבה זה לא רשוס היוכיל ולגבי טל לא צריך שיהיה הטל זקוף בגובה אלא אפילו בשיפוע אם מתלקט עסורות פוחים בגובה מתוך שיפוע דמס כשעולים דדמס כבר מגיעים לגובה אסורות פפוכים כאילו כולו זקוף ובמקום הגובה נחשב או שוסיוכיל במוב קבור בסוף עם החלוקס יש שתי אופנים איך למדוד זאת הגום מוסיף הרמו שיטה מחודשת נראה לאלון שלגבי מעביר דלדמס בשוס רבים שזה גם אסור מדויריסה אז חיוב יש רק אם הוא מעביר את האלכסון של דלדמס כשיש לי ריבוע שכל זווית של הריבוע זה דמס אז כמה אלכסון מפינה לפינה הנגדית באלכסון זה יוצא חומי שמוס ושלושת חומשמו אז רק הוא מעביר את השיעור הזה אז הוא נחשב מעו דמס מביא רמו שיש שיטה שסוברת שגם כדי לקבוע את המקום כרשו סיוחיד יש אומרים דבילו ארבו על הרב אין לחסונו וכמו שסבר לקמון סימן שמטס אומרת שלמעשה לא נקרא רשוס היוחיד אלא אם יש בו אורך ורחב של חמישות פוכים וגם שטפורך וברוכב הרמו מביא שיטה הזו הלבוש אשמית יש שם עם זה אומר עליו רבי יפה עשה כי זה רק דעס יחידו וכל הראשונים חולקים על זה והם סוברים שמספ מספיק שיש ד על דעת מרובע זה נחשב כשוסיו זה לא דומה לדין שנראה לעלו לגבי העבורה וגם אגרו דחה ישומר מזה מהלוכה זה לא דומה לשם סעיף ג' כסולים המקיף הם רשוס היוחיד שעל ידי קטלים אלו החלל שבפנים נסע רשוס היוחיד על גביהם למעלה גם רשוס היוחיד אפילו אין רחוב רבו אפילו שעובי הקטלים זה לא עבד דפוך כשור שסיוכיד בכל זאת למעלה לובי הכותל דינוקר שסיוחיד למה כי הם עושים על ידי היקף שלהם את החלל שבתוכן רשוס היוחיד כל חוימר שהם עצמם יהיו רשוס היוחיד עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: