העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף נח עמוד א
העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף נח עמוד א
[מוזיקה] פסוחים דף נח מתחילים בעזרת השם פרק חמישי וכאן אנחנו מתחילים לעסוק בענייני הקרבת קורבן פסח ביד ניסן אומרת המשנה תומית של בין הארבים בכל יום נשחט בשמוחצו שמונחצו מתחילת היום 8 וחצי שעות וקורא בתישומך צו גמר הקרבתו היה בתישור מחצו שהיו שוים שעה אחת בעשייתו בגימור נראה למה עשו את זה דווקא בזמן הזה בערבי פסוחים שצריך להספיק להקריב את כל קורבונס הפסח אחרי תובת שבין הארבים כמו שנראה בדף הבא לימוד לכך שזה קרב אחרי תומן ארבעים נשחט בשבע ומחצו מקדימים את זה שעה אחת וקורא בשמו ומחצו בין בחול בין בשעבס בין שערב פסח חל בחול בין שערב פסח בשבת ככה ההלכה כל ערב פסח ליוז בערב שבס שאז צריך להספיק גם לצלוט את קורבן הפסח לפני כניסת השבת כך אפשר לצלוט את קורבן הפסח גם ביום טב בלילה אבל כשיום טב בלילה זה גם שבת אז אי אפשר לצלוט אצריך לצלוט מערב שבת מקדימים את התומיד עוד יותר נשחט התומיד בשומחצו וקורב בשבע ומחצו והפסח אחרוב מברר את הגמור מנוע נמילה שצריך לשחוט את התומד בשמוחצו אומר רבי ישע בן לוי דומקרו כתוב בקור מתומית אסכבס איך תעשה בבויקר וסכבש אשני תעשה בן או ארבעים אומר רש"י משי שויס ולמלו שהצל נוטה קרינה בין הבים אז למעשה היה צריך להיות כתוב ערב ערב הכוונה כל שש שעות האחרונות של היום שהשמש נוטה למערב למה כתוב בין הארבעים כוונת התורה חלקיו תיקח את הזמן הזה ותחלק את זה לבין שני ארבעים שו סומךצו לכאן שתיישו סומךצו לכאן מה נשאר לך באמצע ושחס לסיוסוי זאת אומרת שעה שמונה מחצו התשומצו מוסברוב כתוב במשנה בר פסוכים מקדימים נשחת בשבע ומצו וקור בשמצו ב בחול ב בשבס וסל כדו כמו שרביע בליבי דורש בשמוצדס מדריסה זה הזמן של הקרובסתומד איך מקדמי כשחל בערב פסח אלו מרובה מצוסמירו דתמיד מי שאנו תוצא ליר זאת אומרת כל שש שעות אחרונות כשרות למעשה רש"י מוסיף אחר כך לא כל שש שעות אלא רק חצי שעה אחרי חצוס מאז מתחיל הזמן שאפשר להקריב את קורטומיד ורבקה בגין השס כבר מציין שבגימור יומה מפורש לא כך כמו שטיסס מביאים אלא מתחילת שבי זאת אומרת מיד בחצות כבר אפשר אבל ככה רש"י כותב כן רש"י כותב שהשעה שמחצי שש וחצי שבע השמש באמצע ואז הצל של האדם הוא תחתיו בחצי הראשון של היום הצל הוא לצד מערב כי ה השמש נוטה למזרח והצל למערב אחר כך בחצי שעות האחרונות של היום אז להפך החמה נוטה למערב והצא למזרח לכן קוראים לזה בין הארבעים בין הארבים הכוונה מתחילת הערב עד סוף הערב כל השעות האלו קשרות לקורמל של לכן בשכאורה מעיקר הדין זריז מקדים היו צריכים להקריב מיד בשמחצו אבל דקדורדובסרחמו כמו שנראה בסוף הדף עולה אוכל והשלומר עולהו על קורם טומץ של שחר אשלם כל הקורבון כולו ואחרי תומת של בן ארבעים אי אפשר להקריב קורבנות אחרים וממילא אם הוא יקריב את התורב בשיש שו מחצו כבר לא יוכלו להביא יותר לדור לדור לב מקדוש לכן מכריןלי טרת שואה והבדיןלי בשמוחצו לא רצו לאחר יותר מדי שלא יפסידו את הזמן אבל בשמוחצו הקריבו כל יום בערב פסורם דיק פסח האחרו אז נכון שלא מקדימים לשו מחצו כי בכל זאת יש גם לדור מלדובס אז עשו באמצע קדמינ לשוע בבדיין לב בשבע מחצות אומר רשי כי לכאורה בכל שבת רגילה אפשר להקריב כן בשישו מחרצו כמו שנראה בגימור הללון אוטומוסחול גם בשבת רגילה לא מקדימים חול ערב פסח ליויס ערב שבס דקנם צליוסדלדוכ שבס כי זה צורך אדיט ואפשר לעשות את זה מערב שבת אז צריך לצלוט בערב שבת מוקמינדינה עיקר הדין שמקריבים את הטומית בשיש ומצו תונו רבונו כאן הגמור תביא ברייסה מחליקסר רבי עקיבא ורבי שמואל ושלוש פירושים בכוונת דבריהם כסידור אוווי בחול כך סידור אוי בשבס דברי רבי ישמואל רבי עקיבא אומר כסידורי בערב פסח כמובן הם מדברים על קורבן תומית של בין הארבים אבל מה הם מתכוונים לומר מה היא קורא אומר אומר הבי זה הפירוש הראשון או ככה אומר כסידורי בחול בערב הפסח שאז שבע ומחצו כך סידורי בשבז בערב הפסח שגם בשבחצו דברי רבי ישמואל רבי עקיבו כסידורי בערב הפסח שחל יוס בערב שבס שאז מקריבים בששומצו כך סידורי בשבס שחל בו ערב פסח ועוד מעט נראה מה ההסבר ומסניסדקותונה שבערב פסח מקרים את התומיד בשבע ומחצו בין אם זה חל בחול בין אם זה חל בשבס רבי שמואלי כלפי רבי עקיבא אם זה חל בשבת מקדימים שישומצו במיקו מיף פליגה אז רש"י מסביר כך את דברי רבי עקיבא לא צריך להסביר הוא טוען טענה פשוטה כל שבת אתה לא רוצה לשנות אחרת מיום חול שמה גם ביום חול יקדימו ויפסילו לדום לדובס אז כל שבת אתה עושה גם בשמונה ומחצון אבל כשמגיע שבת שיש בה ערב פסח ויש לי לחץ של הקורבונות פסח למה לא נגדים לשאיישו מחצה הזמן הכי מוקדם כשערב פסח על ביום יום חול וזה יום ראוי להקריב לדור מלדובס לא רוצים להקדים יותר מדי כדי שלא נסגור את המזבח לנדור מלדובס בשבת שאין לדור מלדובס ויש קורבנות פסח למה לא נגדים לשישו מחצו אז למה רבי שמואל חולק עליו לכאורה רבי עקיבא צודק מסבירה הגמורה במיקו מיפליגה במוסופין קוידמין לבוזיכי חין קומפליגה בשבת היה קורב מוסף קורב מוסף קרב בשעה השישית זאת אומרת חמש שעות מהיום כל השעה השישית מקריבים בו קורב מוסב דורשים את זה בפסוק בגימור ביומה כתוב יום יום משמע מאוחר יותר לא בוקר יש עוד דבר שצריך להקריב בשבת זה בוזיכין בשבת הרי מסלקים את הלחם משולחן הפונים וגם שם היה מונח גם שני בזיכים שני כפות עם לבוינו אותם הקטירו ואת הלחם חילקו בין הקויינים והניחו את הלחם החדש מתי מקטירים את הבוזיכין בזה יש מחליויקס האם מקטירים את הבוזיכים לפני המוסופין וזה דורשים מחוקו חוקו מחביתין כמו שגמור ביום המבא או שלא דווקא אחרי המוסופים כי כתוב שם פעמיים ביום זאת אומרת לאחר זאת יותר מאוחר מאשר מוסופים שכתוב בהם ביום וזה הם נחלקו רבי שמואל סובה מוסופין קוידמין לבוזיכין ממילא עובד למוסופין בשש כמו שאמרנו זה הזמן לכולל מלמוסופין זאת אומרת כל השעה השישית אומרת מחמש עד שש ובזיכין בשבע כל השעה השביעית זאת אומרת משש עד שבע ועובד לתומיד בשבע ומחצו ממילא צריך לעשות את הטומד בשבע ומחצו זאת אומרת באמצע השעה השמינית רשי אומר למה באמצע השעה השמינית למה לא תעשה בתחילת השעה השמינית כי בוזיכין לוקח את כל השעה השביעית אז מיד בתחלה בתחילת השעה השמינית למה מחכים עוד חצי שעה אז רשי אומר שייתכן שכל חלוקת לחם הפוני והכל לקחו שעה וחצי לכן אם תנו לשבע אומרצו עוד פירוש מביא רש"י שכיוון שיש זמנים יש שיש ומחצו שבע אומר צו שמונה אומרצו לא רצו לעשות זמן חדש לכן ברגע שאי אפשר לעשות את זה בזמן הכי מוקדם אז כבר לא עשים את זה בתחילת השעה השמינית אלא בשבע ומחצו כמו שחל ערב פסח באחד ממות החול רבקסוב בוזיכין כן מן הבוסופין ממילא בזיכין בחומש ומסופים בשש ובדלתומית בשיש ומחצו מוספים כל השעה השישית אומרת מחמש עד שש עד חצות ממילא חצי שעה אחרי חצות מותר כבר מיד להקריב את התומיד וכמו שאמרנו אין סיבה לאחר אותו כן אדור מנדוב ומצד שני יש לי את הקורבן פסח של כלל ישראל לכן בשי שו מחצר כך פירש הבית המחליקס בין רבי שמואל רבי עקיבא เฮ
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה







