מדוע אסור להשתמש במטרייה בשבת?- שט"ו ז' - ט'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

מדוע אסור להשתמש במטרייה בשבת?- שט"ו ז' - ט'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן ש תזבו סעיף ז כאן נראה את היסוד שדיברנו כמה פעמים שהמרחב פוסק שכל מה שעשרו כשאדם עושה צורה של אוהל אפילו שלא מתכוון לאוהל זה דווקא אם הוא צריך לחלל להעביר שטחתיו אבל אם מצידו שיהיה כל האוויר סתום שם אין איסור כותב המחבר מותר להוניח ספר איך עוד מכאן ואיך עוד מכאן ואיך עוד על גבן אדם לומד עם הרבה ספרים, ספר מצד ימין, ספר מצד שמאל, מעליהם באמצע עוד ספר, כן, מה שדיברנו לגבי חביות ויש כאן מחיצה מכאן, מחיצה מכאן צריך לומר שמדובר שיש כאן גובה טפח ויש כאן רוכב טפח לפחות לכאורה יש כאן מחיצות וגג מותר אגור אויל ואין צריך להעביר שטח תן מבחינתו שיהיה הכל סתום שם אין לו שום בעיה רק בחביות שרוצה שיהיה מאוברר אז אסור עכשיו יש כאן נידון שלא קשור ללכות שבת יש כאן נידון של ביזיון הספר הוא משתמש בספרים התחתונים כדי להגביע לעצמו את הספר העליון. אומר הטז מדובר דווקא שצריך ללמוד משניהם או צריך את שניהם פתוחים אחד על השני. או שהספר התחתון כבר מונח שם מזמן ואז הוא מניח עזה ספר. אבל אם הוא רוצה כעת להעמיד ספר מכאן וספר מכאן אפילו שרוצה להגביע את הספר העליון כדי שיהיה לו יותר נוח ללמוד אסור כי יש כאן ביזיון לספר התחתון וגם ביום חול אסור לעשות זאת. אבל למיסה מוגן אברום בסימ קלד וגם בחיודה מסכים איתו מצדדים להתיר כוא עושה זאת לצורך הלימוד מוסיף המשתברורו מטעם זה אדם שבא לפרוס מפה על השולחן והמפה היא מאוד גדולה וקצות המפה התלויות למטה יורדות עד הרצפה אז לכאורה הוא עושה כאן גג המחיצות בשבת בכל זאת מותר כיוון שהוא לא צריך להעביר שתחת השולחן מוסיף המשתברורו כיוון שמה שמונח על השולחן אין בו משום אוהל כי אין שם חלל בינו לבין השולחן בין המפה לבין השולחן אז מותר גם היוצא ממנו גם המחיצות שיוצאות בעצם כל העניין הזה הוא קשה כי הוא הרי מעמיד כאן רק מחיצות הגג כבר עשוי אז לכאורה הפשט הוא כיוון שכעת הוא מגדיר את הגג כגג על ידי עשיית המחיצות מהצדדים אז הוא עושה כאן צורת אוהל של גג המחיצות א בכל זאת יש כאן שתי סברות להתיר קודם כל הוא לא צריך את החלל שתחת השולחן אז הניסור וגם כיוון שמשהו מניח למעלה אין איזה שם אוהל כן חלל אז גם מה שיורד מזדדים אין לזה שם אוהל ונעבור לסעיף חס כן נראה יסוד המינימום של אוהל זה גג של רוחב טפח והמשתבור המסביר שבאופן שהם בגגות טפח אז אפילו שסזת באופן קבוע זה נחשב רק כואל הרי שכל האיסור רק מרבונון מובא כאן שמה קורה אם היה בערב שבת חצי טפח בשבת הוא משלים עוד חצי טפח דס הגרשה זוהר בו שנחשב הדבר כוא עושה אוהל טפח בשבת כי עכשיו הוא משלים לתפח מעידס שולחום מסתפק וכותב שכיוון שלא פרס לחצי טפר בשבת יש לומר שזה לא נחשב כעשיית אוהל בשבת אבל אומר המשתברו אם יש בגג טפח זה נחשב כהל קבע וחייב כי כך מצינו לגבי אוהל טומ טומסמס שהקשיר הוא טפח אבל דווקא כמובן שהוא עושה את זאת באופן קבוע אם הוא עושה את זה באופן הראי הוא פורס מחצלת הראית על גבי ד' ע דמודים אפילו אם יש כמה תפחים אז אסור רק מדרבונון אז זה הכלל אם יש תפח אז בוא באופן קבוע חייב אם באופן הראי פוטר אם אין טפח גם אם הוא עושהז באופן קבוע אז אסור רק מדרבונון וכאן המרחר בנרי יסוד אוהל משופע דהיינו אוהל שבנוי מיריעות שהם בשיפוע והג והמחיצות עשויות יחד לא שיש כאן גג ומחיצות אלא שיש כאן בשיפוע יריעות וכדומה ממילא יש כאן גג המחיצות אז נראה כאן יסוד שכדי שזה יחשב כאוהל צריך שיהיה בג טפח ישר, אבל אם זה רק עקום אז זה לא גג. אבל נראה כאן יסוד שלא רק אם יש למעלה רוחב של טפח ישר זה כבר נחשב כוהל אלא גם אם השיפוע הוא לא כזה שיפוע חזק אלא שיפוע כזה ששאני יורד מהגג שלושה תפחים פחות משלושה תפחים כ שלושה תפחים זה לובוד זה כאילו למעלה אז יש לי כאן רוחב של טפח אז אני אומר כל העקמומית כאילו סתומה כי לאות כאילו סתום יש לי כאן רוחב טפח רק אם אני מגיע לרוחב טפח בשלושה תפוחים יה יותר נמוך אז אין לי כאן גג של טפח אומר המחבר כל אוהיל משופע שאין בגוי טפח שיהיה ישר ולא בפוכס משלוש טפחים סמוך לגג רוחב טפח הרי זה אוהל ארי כמו שדיברנו אפילו שהוא עושה את זה בקבעוס אוסה לכתחילה בשעה בספוטר אומר המשתברו הדין אם הוא עושה גג בשווה לא באויל אלא עושה מחיצות ישרות וגג ישר אבל הוא לא רחב טפח אז גם פטור אלא הונקת משופעם משום סיף ולהשמיע לנו שדווקא אם לא היה בפחות משלושה טפחים סמוך לגגו רוחב טפח דהיינו שאינה מתרחבת טפח עד אחרי שירדה ג תפחים אז הוא פטור אבל אם מתרחבת טפח בתוך שלושה טפחים שזה כמו למעלה משום לעבוד אז זה כאילו שיש כאן גקג טפח אז מה כתוב מחב פוטר הכלל הוא בכל שבס פוטר אבל לאס עדיין הוא פטור מחטוס אבל אסור מדרבוננו גזירה אוטו אל קבע המגברום נוקץ כל זה דעס הרי והרמב"ם אבל דעס רש"י וראש כיוון שהם בגגות טפח זה לא נחשב אוהל כלל ומותר לכתחילה הקשולחנו סותם כדעס הרי והרמב"ם ורבנו חננל אבל לפי הגודל מצד שגם רש"י וראש מודים לדעס הרמב"ם בזה כיוון שעשו לקבע שיתקיים זמן כמה ימים אז זה אסור מדרבונון אפילו שאין כאן רוחב טפח ונעבור לסעיף טס משמרס זה כזה סוג מסננת שטוילי נויסו לאסס בו שמורים של יין לסננו שיצא מזה היין ומו מיטחים פי לכל צד האם רוצה למתוח את זה בשבת חושוב אסיאס אויל ואוסולין טוייסו אומר המשתבר נראה שעשוי כמין סק שקוראים לויגנזק והוא רחב ופתוח למעלה וסתום וחדוד למטה הוא נהיה צר יותר למטה ומכניסים קצה החידוד בתוך הכלי בתוך הבית וקצה העליון הרחם מסובבים בשפת פיו את הכלי מותחים את זה סביב הכלי ונמצא הוא גג לכלי ועשוי כולל ואסור מדרבונון אבל לטלוט את המשמרת שהיא שטוחה על גבי איזה יתד בלי כלי תחתיה מותר כאפילו אויל ארי זה לא נחשב משרצינו מציין שדלא כמו גנברום גנברום מסביר שטעם הדבר שאסור לטלוט משמרת זה משום שחששו חז"ל שם יעבוא לשמר בשבת זה אסור משום בוירר או משום מרקד לא משום איסור עשיית טועה ולפי זה גם אם זה לא מעל כלי אסור המשתבור נוקט לא יהיה כמו גן אברום מסיים המשתבור קושק שמותר לתלוט סתם איזה כלי על יתד שהם בזה איסור עשייה תולל כלל וזה מותר גם דסמוג בן אברום כי אין כאן את ההרחשה שם יבוא לשמר כי זה לא משמרת עכשיו כך קודם כל בסיוטס מבואר שכל הייסוד זה דווקא משמרת גבוהתה טפח בשבולי הכלי אז יש כאן לפחות גובה של טפח שזה המינימום של אוהל המשתבור גם כותב שם שהאיסור דווקא אם מכסה משמרת את כל חלל הכלי אם אם הוא מכסה רק חלק מהכלי זה לא נחשב כסיית אוהל אבל יש כאן עוד נידון החזון איש הוא מקשה קושיה עצומה הרי אמרנו שאם הוא לא מתכוון להצל אלא לעשות צות דבר שיש כאן רק צורה של אוהל אז האיסור דווקא הוא עושה גם את המחיצות בשבת אז איך אמרנו שאסור לפרוס כאן את המשמרת הרי המחיצות כבר עשויות מערב שבת אז לכן ביר החזון איש כמו שראינו לאיל גם שהמדת דבר הנמתח נחשבת כסיית טול גם ללא מחיצות הוא מוסיף שכיוון שהדרך למתוח את המשמרת אסור למידה גם כשהוא לא מותח אותה לגבי משמרת של רימונים שכתוב שמותר שם אין הדרך למותח לכן מותר לטלטה עוד מוסיף שדעס הרשב מותר אפילו למותך משום שאין שום תשמיש תחת האוהל אלא רק מעליו אומנם המשתבר עלון כתב שיש ראשונים שסוברים שהם בכיסוי כלי משום אוהל וכותב א חיים כנס כבשן הלוכה שלדעתם תם הייסור בסעיף שלנו משום שנראה דבר כמשמר שהוא בורר בשבת כמו שנראה במשתבור לאלון לעניין האיסור לפרוס בגד על גיגית יין עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: