האם מותר להוסיף בשבת כיסוי לגגון של עגלה שהיה מקופל בכניסת השבת?- שט"ו ב'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר להוסיף בשבת כיסוי לגגון של עגלה שהיה מקופל בכניסת השבת?- שט"ו ב'

בסיעתא דשמיא סימן שנזבו סיבז כמו שדיברנו בשיעור הקודם חז"ל אסרו לעשות אוהיל אר בשבת אם הוא עושה גג אפילו באופן הראי אבל דווקא לעשותו מתחילה אבל אם כבר נעשה מערב שבת מותר להוסיף עליו בשבת ומה נחשב כהתחלה ברגע שיש רוחב של טפח מובא כמגשה הזרבוך שכמו כן מותר להניח סוכך חדש ולהוציא מתחתיו את הסוכך הישן כל זמן שזה באופן הראי כי זה לא נחשב כפורס מחדש אלא כמוסיף ומותר אז כאן נראה הלכה אפשר לומר זאת מה שמצאו בזמנינו פרגולה אדם שיש לו פרגולה במרפסת עץ רווח עץ רווח הוא רוצה לפרוס על כל העצים מלמעלה רוצה לפרוס איזשהיא מחצלת איזשהיאורסדין כדי שיהיה לו צל וכמובן שהוא עושה את זה באופן הראי השאלה היא האם זה נקרא תוספת או לא? אז נראה שבאחד משתי האופנים זה נחשב כתוספת. דהיינו באחד משתי האופנים אפשר לראות את העצים הקיימים כאוהל. ומה שאני מוסיף את הסדין, את המחצלת מלמעלה זה רק תוספת. אומר המחבר עצים שטויקין רוישון בדיפן הספינו וכויפפין רוישון השיני בדויפן השיני של הספינו. עושים חשוקים על פני רוחב הספינה מלמעלה. הוא תוקע את זה בדופן הימנית ובעיגול זה עובר עד הדופן השמאלית כך יש גג ועושה כך עצים הרבה סמוכים זה לזה על כל אורקה של ספינה הוא פרסי מחצל סלם לצל רוצה כעת בשבת לפרוס מחצלת עיקר אז כך אם נתקיימו אחד משני התנאים מותר אם יש ברורבון של העצים העגולים עצמם והמילה הויו במשתבר מיותרת טפח והסימן לכך כמו שכתוב בגימורה שאם ההיקף של העץ הוא שלושה תפחים אז הרוחב שלהו הוא טפח אומר המשתבור אפילו רק עץ אחד מהם יש בו טפח או אפילו אין ברוךבון טפח זה עצים דקים אם בין זה לא זה בין עץ אחד לשני אין רווח של שלושישות תפוחים וגם כאן אומר המשתבור מספיק שמקום אחד כך אפילו שאר העצים כן רחוקים שלושה תפחים אחד מהשני במקום אחד יש עץ של מילימטר ואחר כך רווח של כמעט שלושה תפוחים קצת פחות ועוד עץ של מילימטר אז יש לי כאן כאילו שלושה תפחים סגורים מדין לובוד זה הלוך שמסינה שבכל הטרקולו רווח שפחות משלושה טפחים כאילו שהוא סתום אז באחד משני האופנים האלה חשיב אויל העצים עצמם זה התחלה של אוילותפוס משבס מחצלס דבליטוספס אויל ארי ושורה כותב החזון איש שמה שבשתברו כותבש מספיק שרק באחד יש לובוד זה דווקא באופן שהלובוד הוא לכל האורך או הרוחב לא רק בטפח על טפח כיוון שטעם מהתרו שנש שנחשב שגומר בזה את השיית האוהל אם כן גמר עשיית האהל אומר גשה זוהר ברוך כנגד מה שכבר עשוי אז צריך שיהיה אחד עשוי מהתחלה ועד הסוף וכרגע משמעות הבירה לוכה אז מה יוצא עם המשתברורו שלובוד מועיל ממש כסתום יש לי כאן התחלה של אויב אני יכול להמשיך כותב החזון שלפי זה לא צריך מתחילה לפרוס מחצלת על החלל של הלובוד בין שני העצים שדיברנו אלא מותר להתחיל לפרוסה מן הלובוד ועול לא כי מה שיש כאן פחות משלושת תפורים זה כאילו סתום החזון איש מפקפק ייתכן שלא אומרים בזה לובודו ממש כסתום ומה ששולחנו מתיר זה רק לפרוס מחצלת העלצים הסמוכים זה לזה מה שלובוד מותר לסתום אותו אבל לא שהלובד נחשב כסתום ואפשר משם וילך להוסיף מוסיף המשתברו עוד דוגמה הריסת תינוק שיש עליה חשוקים הופורסים עליהם סדין להגן את פני הזבובים אם החשוקים נעשו עם בעוד יום בדרך שידבר דהיינו או שיש לפחות חשוק אחד שהוא ברוחב טפח או שיש לפחות שניים שיש בני ם פחות משלושתפוכים מותר לפרוס עליהם סדים בשבת אבל אם לא יתקמו שתי התנאים אסור הוא הדין אסור לפרוס הדין על העגלות כי זה עשוי להגיע למה שתחתיה וזה כהל אם לא שכבר היה פרוס כבר מערב שבת ברוחב טפח אפשר להמשיך ולפרוס כמה שרוצים וכמובן כמו שדיברנו מדובר הכל זה לא אוהיל קבע כי עושים זאת רק לפי שעה ולא להתקיים לכן מותר תוספת מוסיף המחבר ומטעם זה מחצה לספרוס או כדי טפח מוטליפרוס שהרמ מחצלס בשבת כיוון שהייתה פרוסיים בעוד יום טפח מותר אחר כך לפרוס את השער עזרה כמו סיף על ילרי אבל אם זה היה פרוס פחות מתפח אסור ולמיסה בסעיף ג' נראה שכל האיסור שלא ילרי זה רק אם הוא עושה גם מחיצות תחתיו התירוץ הוא כמו היסוד שנראה כל הזמן כאן אם הוא עושה אוהל לצד או להגן מפני הצינה והקשומים אז כמו שדיברנו בשיעור הקודם אסור גם בג לבד מה שרה בסעיף ג שהאיסור רק אם הוא עושה גם מחיצות זה רק באופן שהוא לא המטרה של הגג זה לא להגן תחתיו אבל אומר המחבר מה שאמרנו שהמחצלת אפשר להמשיך ולפרוס וטפח שאומו שהיא צריכה להיות פרוסה כדי טפח חוץ מן הקריכה דהיינו אם הייתה מחצלת פרוסה על הגג והוא קרח אותה מערב שבת צריך שהיא תישאר טפח פרוס כדי שיהיה מותר לפרוס הכל אבל אם הוא אומר נכון שכבר גלגלתי את כל המחצלת אבל גם כשהיא מגולגלת יש בה ברוחב טפח או שהשארתי חצי טפח והשאר העיגול מצרף לי לתפח לא הקריחה אינ חשובה פרוסה לגג לאוהל כמו שבאנו בשיעור הקודם לגבי הפרוון לגבי המחיצה שהיא מקופלת ל צריך שישי טפח פרוס מלבד רוחב העיגול של הקרוך אבל למיסה יש מאחורנים שכתבו זה הטז שאפילו שאמרנו שהקריחה היא לא נחשבת כהל פרוס זה הכל כדי לומר שניכול לפרוס הלאה. אבל לחומרה דהיינו אדם שיש לו מחצלת שהיא קרוכה, היא מונחת על הקרקה רוצה לשים אותה על הגה כמו שהיא קרוחה כדי שתגן תחתיו. אז זה ודאי שאסור. דווקא אם היה פרוס מתחילה וקרחה אז ברגע שהוא לא השאיר טפח פרוס אז זה עצמו שנשאר כאן העיגול. זה לא נחשב כשייר כאן אוהל שמה שהוא יעשה בשבת שהוא יפרוס יחשב כתוספת. אבל כמו שהיא להניח אותה כשם לשם אויל אז ודאי מה זה משנה איזשהו דבר כל דבר שלסיים אותו לשם אוהל ויש בו רוחב טפח אז יש איסור משום אוהל ארי בשבת עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: