העמוד היומי מסכת עירובין דף עד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף עד עמוד א

[מוזיקה] דף עד עמוד א אני אפתח בשאלה מה זה בית מישהו יכול להגדיר לי מה זה אומר בית על פניו ארבע קירות גג פתח דלת חדרי מה מה מגדיר בית שקוראים לו בית ארבע ארבע קירות וגג היום נראה שזה לא בדיוק יש מחלוקת מה קורה לגבי חורבה האם חורבה נחשבת כב בית או לא. וכאן זה מוביל אותי למוסע ההשכל הבא. בית זה לא רק ארבע קירות וגג כי על פניו גם חובה. נכון זה קצת מקולף בקטלים. זה גם אמור להיות בית. ובכל אופן זה מחלוקת. אלא המסקנה מתבקשת מכאן שבית זה הרבה יותר. בית זה מקום מגורב של אדם, עיקר מגורב של אדם. בית זה ריח של בית. בית זה אווירה של בית. בית זה מקום שנותן לבן אדם להיות הוא בעצמו. וכמה זה חשוב לנו כהורים וגם כאנשי חינוך לדעת את זה. המקום, הבית של הילד שלנו חייב להיות המקום הבטוח שלו, המקום שבו הוא מרגיש בנוח להיות הוא בעצמו. המקום שהוא יודע שתמיד יקבלו אותו בצורה טובה, שיש שם ריח של מרק או של אוכל אחר, לא משנה מה, אבל הוא ידע כאן זה המקום שלי. ולכן חורבה שזה לא בדיוק האסוציאציה הנעימה שלנו בשביל להיזכר כבית. באמת זה מחלוקת. באמת זה לא כל כך ברור שהיא תחשב כבית. כל אחד מאיתנו יש עליו חוב גמור לבנות את הבית שלו בצורה כזאת נעימה, שכשהילד שלו בעוד 30 ו-40 ו-50 שנה וגם היום בשעת ניסיון ובשעת מבחן בכל רגע נתון כשהוא יזכר בבית יהיה לו את האסוציאציה יהיה לו את התחושה הכי נעימה שיכולה להיות ואני מקווה הלוואי אני אומר את המוסר הזה כמובן אתם כבר יודעים ורגילים שמוסר אני לא אומר לאף אחד אני אומר אותו לעצמי ואם על הדרך מישהו שומע נהדר אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף עד עמוד א ראינו אתמול פתחנו בעצם סיימנו אתמול במה שרב אומר לגבי מבוי מה ההגדרה של מבוי פותחת הגמרא שורה האחרונה בדף עג עמוד ב גופה אמר רב אין מבוי ניתר בלחי וקורה בעצם כל מי שלמד מסכת עירובין דף ב עמוד א' זוכר שיש מושג להטיר מבוי בטלטול על ידי לחי וקורה אבל אומר רב אתה יודע מה ההגדרה של מבוי עד שיהיו בתים וחצרות פתוחים לתוכו זאת אומרת לפחות שני בתים ולפחות שתי חצרות רק אז זה נקרא כמבוי. אחרת זה לא נקרא מבוי. ואילו שמואל אמר אפילו בית אחד וחצר אחת גם כן. זאת אומרת לא בית אחד בתוך חצר אחת אלא בית וחצר. חצר שיש בתו בית. רש"י מדגיש אין מושג של חצר בלי בית. כשאני אומר לך חצר פירושו שיש בתוכו בית. אז חצר עם בית ומהעבר השני מספיק שיהיה בית ישיר בלי חצר. גם כן זה נחשב כמבוי ואפשר להטיר אותו בלחי וקורה. ואילו רבי יוחנן אמר אפילו חורבה. זאת אומרת מספיק לי. בית אחד מצד אחד וחורבה אחת מצד שני כבר זה מספיק לי כן רש"י אומר חורבה מכאן וחצר מכאן חצר כמובן יחד עם בית כמו שהסברנו זה שיטת רבי יוחנן אמר להביא לרבי יוסף שואל הבאי את רבי יוסף האם אמר רבי יוחנן אפילו בשביל של קרמים אפילו זאת אומרת חורבה אתה אומר אני מבין שאתה לא צריך מי יודע מה משהו בנוי גם שביעי של קרמים יחשב כבית אמר לו ממש לא זאת אומרת יחשב ככזה להחשיב את המבוי כהגדרה של מבוי ענה לו ממש לא אמר לי לא אמר רבי יוחנן אלא בחורבה דחזי לדירה אבל שביל של קרמים דלא חזי לדירה לא זאת אומרת חורבה בסופו של דבר כמה שהיא לא נוחה ולא נעימה ולא כיף להיכנס אליה עדיין היא ראויה לדירה מה שאין גן שפי של קרמים אין בו שום איזכור אין בו שום כיוון של דירה ולכן הוא לא יהפוך את המבוי הזה להגדרה של מבוי אומרת הגמרא הקדושה מאבונה ברחיננה ואז רבי יוחנן לטעמי רבי יוחנן כאן שסובר שניתן לשתף מבוי, ניתן להתיר אותו בטלטול גם במידה ופתוחה אליו חורבה הוא הולך לטעמו במקום אחר. שמה עכשיו שימו לב אנחנו הולכים להביא מחלוקת דעה ידועה של רבי שמעון שסליחה על המילה היא לא כל כך קשורה לפה ידי שולית אבל רואים באיזשהו אספקט באיזשהו מקום שרבי יוחנן לא גוזר ואני רואה שהוא מקל הוא לא גוזר גם כאן אני רואה שהוא לא גוזר ועליו שיש חורבה זאת אומרת עליו שיש חורבה זה גם נחשב כמבוי ואם אני אכנס לעומק העניינים רשי מסביר את זה ככה בנותן מילה אחת והמפרשים מסבירים אותו הרבה מעבר בעצם שימו לב לקושי, לבעיה, לאתגר לערב כזה מקום, להתיר כזה מקום בטלטול של מבוי, של חצר, של בית יחד עם חורבה. ולמה? כי אומר רש"י, חורבה אין אופציה להתיר אותה. אין שם דייר, אין שם דיורים, אי אפשר להתיר אותה בטלטול. ויש בעיה שאם אני אתיר את המבוי בטלטול, יבואו אנשים להוציא מהבית, מהבית הקיים, מהבית התוסס והחי והבנוי למב. ואני יכול לחשוב שמהבוי יבואו לטלטל גם לחורבה, כי יגידו, "מה אתה רוצה? הכל פה מותר. אתה רואה שרבי יוחנן לא חושש לזה כמו שאנחנו רואים במקום אחר שהוא לא חושש בואו נראה את המקום הנוסף דתנען אמר רבי שמעון אחד גגות ואחד כפיפות ואחד חצרות רשות אחת אין לכלים ששבטו לתוכן ולא לכלים ששבטו בתוך הבית בעצם רבי שמעון מגיע ואומר יש בית זה הרשות היחיד בית זה מקום פרטי של כל אחד אבל יש חצרות גגות כרפיפות שהמקומות הללו הם לא בדירה הם לא מקום שראוי לדירה לכולם יש את אותו הגדרה זה סוג של שטח הפקר כזה סוג שלא לא הפקר אבל זה שטח אפור נקרא לזה וכל המקומות הללו הם נחשבים כרשות אחת חכמים אומרים לא גגות בנפרד חצרות בנפרד כפיפות בנפרד רבי שמעון אומר רגע ההגדרה של כולם אותו דבר כולם רשות אחת ומה שהיה בערב שבת מערב שבת זאת אומרת כרגע הוא בחצר ומערב שבת הוא היה שם מותר להעביר אותו גם לגג ולקרפף כמובן לא לתוך הבית במקרה שלא עשו עירובי חצרות כן כבר נדבר על זה והוא מדגיש ואומר דווקא לכלים ששבטו לתוכן ולא לכלים ששבטו בתוך הבית. זאת אומרת גם כלי שהיה שגם במידה והערבת את החצר והוצא כבר נראה אם מדובר בהרבו או לא ערבו אבל ברעיון הוצאת כלי מהבית לחצר עכשיו לא תאמר רגע הוא בחצר אמרת חצרות גגות כרפיפות רשות אחת תערב בכולן לא רק למה ששבעת מראש בחצר ולא למה ששבת בתוך הבית ואמר רב זה דעת רבי שמעון ואמר רע אבל הלכה כרבי שמעון והוא שלא ערבו דווקא שהם לא ערבו את הבית עם החצר אז אני אומר לך מה שבחצר אפשר להעביר גגות חצרות וכפיפות. ולמה? כי אני לא חושב שיהיה בחצר כלי שיגיע מהבית כי לא ערבו בין הבית לחצר. הם לא יוציאו לחצר אבל הרבו במקרה שהם כן ערבו ויכולים להוציא מהבית לחצר. גזרינדיל מעט להפוק מנדב בתים לחצר יבואו להוציא כלים של הבית לחצר ומהחצר הם יטלטלו את זה בגגות חצרות וכופיפות. ולכן אני אומר לא אני מסכים עם רבי שמעון אבל רק במידה שבחצר יהיה בשבת רק אלים שהיו מתוכה שהיו בתוכה בערב שבת. שלא יכול להיות שיהיה מצב שיגיעו לחצר כלים חדשים במהלך השבת או רק במידה ולא ערבו ואילו שמואל אמר בין ערבו בין לא ערבו וכן אמר רבי יוחנן הלכה כרבי שמעון בין ערבו ובין לא ערבו על מה אני רואה מפה לא גזרינן דיל מעטי להפוקם מנדבתים לחצר אני לא חושב שיבואו להוציא את כלי הבית לחצר ובחצר עצמה כבר השתמשו בהיתר של רבי שמעון שהכל נחשב כרשות אחת גגות חצרות וכרפיפות אני לא חושש לכך החנמי כמו שאני רואה ששם רבי שמעון לא גוז זר הבט של חוסר גזירה זאת אומרת זה לא לגבי אותה הלכה זה לגבי בתים וגות חצרות וכרפיפות אבל אתה רואה שהוא לא גוזר אותו דבר כאן החנה מילא גזרינן דלמטי להפוקמן דחצר לחורבה אני לא חושב שיבואו אנשים ויתלטלו מהחצר לחורבה כי אמרו הכל פה זה נחשב כמבואי ועשינו שיתוף ויש פה גם קורה ולחי שמתירים יבואו לטלטל וכמו שהסברנו כמו שרשי אמר רק חורבה עצמה ברור שאסורה אומר רבי יוחנן בעצם אני רואה פה את אותו רעיון שהוא לא גוזר שיבואו לטלטל מהחצר לחורבה כמו ששם הוא לא גוזר שיבואו להוציא מהבית לחצר ובחצר עצמה לטלטל מספרת הגמרא תב רבונה וקמר לאשמתא לשמועה הזו ששמואל אמר שמבואי ההגדרה של מבוי זה גם בבית אחד וחצר אחת אמר לרבי אלעזר בר בעיר אמר שמואל אחי ככה אמר שמואל בעצם רבי אלעזר היה תלמידו של שמואל אבל לאחר מכן הוא עלה לארץ ישראל וכנראה הרבה הוא לא שמע ממנו ופתאום הוא שומע שככה אמר שמואל אמר לי אם ככה מה הוא אמר? אמר לי אח וליושפיזה תראה לי בבקשה איפה הוא מתאחסן אני רוצה לדבר איתו על הדבר הזה אני רוצה להידיין איתו אח ולראה לו איפה הוא מתאחזן אסדעת לקמד שמואל אמר להגיע רבי אלעזר לפני שמואל ושאל אותו אמר מר אחי האם כבודו אמר כך שמספיק בית וחצר אמר לי כן כך אמרתי שאל אותו איך ייתכן ואמר הוא דאמר אין לנו באובן אלא כלשון משנתינו שהמבואי לחצרות כחצר לבתים המשנה שלנו אומרת במפורש שים לב דייק בלשון אתה אמרת שבעירובי נצמדים ללשון של המשנה לא זזים ממנה והלשון של המשנה מבוי לחצרות כי חצר לבתים כתוב מבוי לחצרות אומר רש"י חצרות לא חצר פה אתה אומר לי שמספיק חצר ובית איך זה ייתכן אתה אמור להצמד ללשון המשנה אומרת הגמרא אישתיק שמואל שתק ולא ענה כלום שואלת הגמרא השתיקה הזו הייתה שתיקה של חוסר רצון לענות או חוסר יכולת לענות קיבלה מיני או לא קיבלה מיני זאת אומרת האם הוא קיבל את הדברים ושתה כהסכמה מה או שהוא שתה כי הוא פשוט לא רצה לפתוח איתו דיון אבל הוא לא הסכים איתו ועל זה תביא הגמרא תא שמע והיום אנחנו עוצרים פה בעזרת השם מחר נהיה את התהשמע ומתארך כבר לעמוד הבא ואנחנו לא נגר חלילה מהעמוד של מחר בואו נסכם בכל אופן מה ראינו בעמוד הנפלא והמתוק הזה דבר ראשון ראינו את שיטת רב מה ההגדרה של מבוי בתים וחצרות פתוחים לתוכו שמואל אומר מספיק חצר עם בית ובית בלבד בלי חצר רבי יוחנן אומר חצר עם בית וחובה ואז רבי יוחנן טעמי כמו שהוא פוסק בעצם יש את שיטת רבי שמעון שגגות חצלות וקרפיפות רשות אחת לכולן דווקא לכלים ששבטו בתוכן ולא לכלים ששבטו בתוך הבית רב אומר הלכה כמותו רק אם לא רבו כי אז אין חשש שיבואו כלילים מהבית לחצר שמואל רבי יוחנן אומר גם אם רבו והם לא חוששים הם לא גוזרים אותו דבר גם רבי יוחנן פה לא גוזר שיבואו להוביל מהחצר לחורבה ראינו ששמואל אמר את דינו ורבי אלעזר מאוד מאוד תמ שהרי הוא אומר שנצמדים ללשון המשנה ובמשנה כתוב במפורש מבואלך חצרות כחצר לבתים אתה רואה שצריך להיות שתי חצרות ושמואל איטיק ואנחנו לא יודעים מפיעת מה הוא שתק האם הוא קיבל או לא קיבל מחר נהיה על הראיות לדבר הזה בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: