מדוע אומרים 'אתה חוננתנו' דווקא בברכת 'חונן הדעת'?- רצ"ד

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

מדוע אומרים 'אתה חוננתנו' דווקא בברכת 'חונן הדעת'?- רצ"ד

[מוזיקה] בסיעת דשמיה סימן רשד דבדו בתפילה וב ה עיפים כמו שנראה לכתחילה צריך להבדיל גם בתפילה לומר הוטו וגם עבדול על האם עיקר מבד דרבון זו מחלק הרונים שנעסוק בה בסמן רבוב אומר המרבד בד ואפלו אם מזדמן לו שהוא כבר הבדיל על לפני תפילה רביס מכל מקום צריך להבדיל בתפילה גם כן כמוכן אפילו אם כבר אמר בורך המבדל מקודש לחו לפני רויס יאמר עד תוכננו וכבדו וקבעו את הבדול בברך זו כתוב ירושלמי עסור לטבוע צרו חוב לפני אבדולה המסביר הרש בו שכשם שאסור לעשות חפצ חול קודם שיבדיל כך אסור לטבוע את חפצו קודם שיבדיל לכן לפני שמבקשים את כל הבקשות בתפילת 18 הברכה הראשונה של בקשות זה תוכ שם מבדילים השולחן ךה מסביר שכמו בשבת אסור לטבוע צרכיו סור להתפלל על צרכיו כך גם במוצאי שבת לפני אבדולה ולכן כותב הגרח קנייבסקי שאם שכח להבדיל בתפילה ייתכן שאין לו להוסיף בקשות שלא מינוס אח התפילה המשמעות דברם משתבר כאן שאפילו אחרי צאת השבת כל זמן שלא הבדיל אינו רשה לתבוע אץ רחו הבסר דיגים למדנו שאפשר לומר לקים חונינו ורק ביום טובלו אומר המשבר מנהג פשוט להקדים ולומר וכונן עד לאנוש בינו אחר כך נטונו חר כך לסים חונינו מתחו וכולי אבל אם התחיל מונט מכם למר הונן ומיד התחיל נטונו ואחר כך סיים חונ מתחו וצו כי זה עיקר הברכה אם שכח להתפלל ארויס מתפלל שכריס ביום ראשון בבוקר פעמיים והוא לא מזכיר א תוכננו לא בראשונה ולא בשנייה אם המצאי שבלוד אמר נטונו ואחר כך שכח לומר ובוי המובא כן מארץ צי שדינו תלוי מחלוק שובה לאל בסמן כחס האם שכש שכח אלבי אובוי נחשב כמי שלא יתפלל ואז יחזור גם לומר תחנתנו או שרק חסרה לו הזכורה אז לא יחזור לומר ה תחנתנו כאן זה דן הגרש זר בוך אדם שהבדיל בתפילה אלא ששכח לומר תלו מטו הוא צריך להתפלל שוב אז הוא צידד שיתכן שכש חוזר מתפלל לא צריך לחזור למר תחנתנו כיוון שמיד שהבדיל כ מותר לעשות מלוכה לא מסתבר שאחרי ששכח למר ומותו יחזור לאישורו אם לא התפלל מנחה בשבת שצריך להתפלל במצאי שבת פעמיים תפילה של חול כותב השולח בסמן קח שהבדיל רק בתפילה הראשונה כי להבדיל מספיק רק פעם אחת אם שכח להבדיל בשניהם ואכל משהו לפני שהבדיל על אז נראה ללון שמשום כנס צריך לחזור ולהתפלל אז מספיק שיתפלל רק פעם אחת שוב ואפילו שנמצא שהקדים תפיס התשלום מתפיל חויבו זה לארק נס אז אין בעיה בזה אומר המש ברור במת דבר אמור אם שאמרנו שהוא מתפלל שחרית שתיים בלי תחנתנו שכבר הבדיל אתמול על אבל אם לא הבדיל כלל שיש על הבניין חיוב בצוות אבדולה יזכיר ע תוחנת בשחי בתפילה השנייה שהיא להשלמת מריב אחר כך צריך להבדיל גם על ה בסימן קח כותב המשו שגם אם לא הבדיל על לא יבדיל לא בראשונה ולא בשנייה כי לא תקנו תשלו מדבר שיש לו את הכונה בכיוון שייש לו את הכון די שיבדיל על לא יבדיל בתפילה אז הוא סותר את דבריו שם מי שה מתפילה במצאי שבת כגון אונן כותב השר תשוב שאינו צריך להבדיל בתפילה ביום ראשון וכך הור הגשה זורב והסביר שחזור ולהבדיל צריך רק מי שה דינו להבדיל בתפילה מצאי שבת ושכח מי שפטור מתפלל ארס כגון אשה אונן אינו צריך להבדיל בתפילה ביום ראשון אומר המחבר זה הכל לכתחילה לכתחילה מצווה להבדיל בין בתפילה בין בכוס הבדיעבד הסומים על לכן ומ טו ו יביל הו שכח נטונו משלים פילוסו ונו חוזר מפני שצריך להבדיל על אבל אסור לו לעשות מלאכות עד שהבדיל בכוס או שלפחות יאמר המבדיל בכוש לחול כמו שנר בטס וכן נראה קנס מעניין ואם טועם קודם שיבדל על בטעות אוא אכל צריך לחזור ולהבדיל בתפילה אפילו שקיים בסש קטס שאם טעה ואכל לפני עבדו יכול להבדיל אבל כיוון שהוא טעה גם בתפילה הוא החסיר וגם הוא אכל לפני אבדולה כנסו אותו שצריך לחזור ולהתפלל ולהבדיל בת פ בשיעור הטעימה הבסו לשמו מסתפק בשולחנו ך רב כותב שאף אם טעם מאומ אפילו משהו כונסים אותו מידר בשו ור לציון כנראה לא ראה את שולחנו חוריו כותב שרק אם אכל קזיס או שתה רביס כונסים אותו ובשולחן שלמה כותב שגם אם טעם לפני הרביס ואחר כך שכח להבדיל בפילו כונסים אותו בדוך הדו נשאר בצורך יון האם גם אז הקנס הקנס הוא דווקא שהוא שכח ואחר כך הוא גם אכל גם אם הוא אמר בורמ מק לפני שטעם מבואר בפרי מגדים שיש לקונסול לחזור ולהתפלל אומנם הגשה זורב הסתפק בדבר אם הבדיל בתפילה בברק שמע תפילו וטעם קודם שהבדיל על קוטב דרת שלא קונסים אותו אישה שהתפלל ארבז מצאי שבת ושכחה להבדיל בעמה לפני הבדול על כותב התר שב שצריכה לחזור ולהתפלל אבל גח קניבסקי כותב ש התפללה מיירי כבר קייבלה עלי להבדיל בתפלה זו ויתכן שצריכה לחזור אבל אם לא התפללה לא כנסו אותה שעכשיו תתפלל ארביס ות ל ב כיוון שהיא אכלה אם לא הבדיל בתפילה בתש של מוצ שבס וטעם לפני עבדו לקו מוצ תשבו הורג רש זר בו שמסתבר שכ התפלל כמה תפילות בלי להבדיל בן אין וטם לחזור ולהתפלל כדי להזכיר הבדל בתפילה וסיים בצורך יום סעיף ביז טו ובדיל בפילו אז אם הוא יודע שיהיה לו היום או מחר הוא יסמוך על זה ולא צריך לחזור אבל ואין כס בלי וס שלומוב כ כחיים שדווקא אם בטוח לא יהיה לו אם ייתכן שיהיה לו אז גם לא יחזור אבל אם הוא ידע בטוח שמחר לא יהיה לו צריך לחזור ולהתפלל כדי להבדיל בתפילה מה הכוונה נח זו דהיינו אם קר רגליו או סיים יהו ל רצון השני הוא כבר עומד לעקור רגליו חוזר לראש אם לא סיים עדיין תפילתו חוזר לביקס התכונן אבל אם נזכר לפני שימי התפילה לא יחזור אלא כיוון שהתכונן זה קים בקושי אומרים אבינו מקינו אוכ אלינו אז יזכיר זאת בשמי תפילו אבל אם יש לו יסמוך על ולא יאמר בשומע תפילו כיוון שקרה שת וכננת זה שבח ולא שייך כל כך לשמע תפילו אם נזכר אחרי שאמר השם של סיום ברק תכנן כותב הגרח קנייבסקי שלא יאמר תחנתו לפני ברק ששנו אלא ימת ויאמר ז לברק שמ קולינו דהינו באופן שאין לו אם נזכר אחרי אמירת השם שברק הש תפילו כותב הדוד שיסיים למדי חוקו יאמר א תוכן נטונו סעיף ג ת שבו שחס בח בשעה ב ביום ראשון שאז מבדילים במוצאי יום ראשון טוב להבדל בתפי מוצאי שבת אין צורך לז ספל כ מבדל ל מצבב ובסט כ מבואר שגם לא יבדיל בתפילה רבו כין שעבר זמנו וד בהבדלה לכוס סעיף ד במו שאמרו ש ספל מיד כשס הברוכה דהיינו שוא אמר השם של בחת השם של חודוס אין לו לאזו אף על פי שלא יפר בברו של אחריו וגם לא יאמר למדיני חוקו כיוון שהוא אמר השם אז כאילו סיים את הברכה כיוון שעתיד להבדיל על סעיף ה במו שמרו שנוז דיינו אם יש לו היום או מחר אם רצ חמ על עצמו ז אז תלוי אם ס תפיס רוצה להתפלל שוב בנדו רש הבסי מקוז מבואר שאין להתפלל דו אלא מי שמכיר עצמו זריז וזהיר ויכוון אבל אם עדיין לאסים תפיל רוצה לחזור לברקן אין שלז כיוון שלא צריך לחזור זה גםי רנו ל לא כ ד כן הדף הימי
לצפיה בתכנים נוספים: