הבדלה – בעמידה או בישיבה?- רצ"ו ג' - ז'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

הבדלה – בעמידה או בישיבה?- רצ"ו ג' - ז'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיה סמן ר ש לגבו סעיף ג כאן נלמד מה עושה אדם שאיין לו על מה לעשות עבדולה האם מותר לו לאכול או שהוא צריך לצום המשת בור מביא שיש שרוצים לומר שיאמר רכוס המבדיל בליוס בשם ו מלכוס אבל אין לאורות כן אז למעסה כתוב בגימור שהמיר הוא הקלה לאיזה עיר ולא היה לו מה להבדיל אז הוא הלך לישון בלי לאכול עד למחרת הוא התענה אבל כ נראה מחל יקס האם הוא מעיקר הדין או שהמיר חמיר על עצמו אומר המחבר אמין לו יין ולא ישיחו ושר משקין להבדיל עליהם ודיל אם יש לו שחר אבל זה לא חמר מדינה יש ש אומרים שמותר ל לאכול אבל צריך קודם להתפלל ולמר אבדו לדוס וכ שישיג למחרת חייב להבדיל עד סוף יום שלישי כמו ש ב קטס יש שאומרים שאם מצפה שיהיה לו למוחו לא יוכל עד למוחו שיבדיל אבל דווקא אם הוא מצפה שמכרת בבוקר יהיה לו אבל אם יהיה לו רק המחרת בערב הוא לא מחוייב להמתין כל כך וייתכן שאפילו יותר מחצות היום שיום ראשון אינו מחוייב להמתין המקור משולחנו אחוריו הוא מצין שכשם שמצאנו במי שאין לו לביק סמוז שאינו צריך להמתין גם למדומה סמוז נתון יותר משיעור זמן שתעבור סעודה אחת כך בכוש של אבדולה אין צריך להמתין יותר מ שיעבור שיעור זמן של סעודה אחת אחרי סעודת הלילה ואם יאחר את חצות היום נחשב הדבר שעבר זמן סעודת היום כון שמכאן ואילו אדם שאוכל מידי מאוחר כאילו זורק אבן החמס מביא המשת בור ממוגן אברום גם כשחל יום תמצאי שבת שאומרים יק נאוז ואין לו על מה להבדיל ולקדש לא יאכל אם איין לו וכל זה בדין חיוב אבדולה הבדין חיוב קידו של יום טב אזרן בסמן ר פטס שלא צריך לחכות עד הבוקר ימתין כמה שעות ולא יחר מלאכול עד חצות הלילה ום החלה ש לא צריך להמתין כלל אבל כאן מדובר שיש גם חיוב אבדולה אלכל מדובר כשאין לו לחם כי אם יש לו לחם הרי כבר הכריע רמו לאל בסי ביז שיכול להבדיל יק נ הוז על הלחם אומר המשת בורו ויש להחמיר כספה אחרונה שאם אין לו על מה להבדיל ו יודע שלמחרת תהייה לו עד הצהריים ולא יכל דז אלא אם כן אדם חלש שקשה לו התענית יכול לסמוך על ד הראשונה כעת מביא המח חידוש יש מחלוק האם סמוז תאו חייבים לברך על או סמוז אין תו אומר הרמח אין לולו אחוד ו מצפ שו למוח ו רוצה כעת לסעוד סעודה סעודת מ ומלכה מוטב שיכל את הסעודה הקודם שיבדיל ואז ובך אותה סמוז חר כך הבדילו ואז הוא ישתה זאת אחרי אבדולה זה יותר טוב ממה שיבוא יקס מוזן בלוקוס שהוא יבדיל לפני האכילה ובדיל ואחר כך יאכל לדוס זאת אומרת שעדיף לאכול לפני אבדולה מאשר לברר בכס המוזן בלי לדעה זו שבר כס המוזן ת אבל החרב כותב ואינו מצפה שיהיה לו למחר זאת אומרת שהוא מצפה של למחר עוד יבדיל עכשיו על זו ולא יאכל עד למחרת כדי שיברך על דו סמוז טונ אבל מברום חולק שאפילו בכס מוזן טונ לא צריך לצום כל זמן שאין לו אפילו שיודע ש בסעודה הבאה יהיה לו אומר המכב זכו לשיטה זו ולדבר אמרים שברק סמוז דו אז לא חלת שיבדיל אפילו שיש מצמן המובחר לברך על אבל לא מתיירים מפני כך לאכול לפני אבדולה לכן יבדיל ואחר כך יאכל ויברר בלי מוסיף המחה ומר מדובר שכוס זה לא יה לו ריז בצ ומרת שכלא תהיה לו ר ז מים ש דוא מאבד את חשיבות היין שאם לא יכן כי אם יש אפשרות להוסיף מים לדבר הכל מבדיל חילו ושנו מעט דנו ר לגמ חר כך קצת מים למזוג להשלימו לרבי סמוז סעיף ד זה כבר אמרנו בס דרך אגב מוב כאן עוד פעם מ ש מי שאין וד מסגן לקידוש לבדו קנה לבדו שם לקידוש אפשר בפס משבור ש מתבאר שאם יש לו שיחו עבדולה הוף שקדש על היין אפילו קידוש של שכריס גם קודם כ אבדולה אפשר לעשות על שיחו לכל הד שאם כן קידוש זה מחלו כס הראשונים סעיף ה מגיע שבת חנוכה ואין לו מספיק כסף לשני הדברים אם ד מסג ק שמן לנר חנוקה ויין לעבדו לו נר חנוקה קודם משום שפרסום מניס עדיף וגם אי קביץ סבולה הוא יקיים בתפילה סעיף ווב כאן נראה האם מבדילים מעומד או מיושב אז בעצם כש מבדיל לעצמו לכול לם אפשר להבדיל מעומד אבל כשהוא מבדיל להוציא גם אחרים אומר המחבר אומר עבדו למושב כיוון שאחד פותר את חברו יש להם לכולם לעשות קביעות בריק סנני צריך שהיו קבועים ומאומת קיוס יש כם בריק סנני של הגופן ולוכ בסימן קופס מז מביא ש הפרגונים כותבים שמספיק שחלק קבו אבל הוא נשאר בצריך גודל לם הגו ויש שאומרים מעומד כיוון שהוא הלווית המלך אבדולה אין מלווין אלא מעומד ומה עם העקביות מדי בכך שמזמנים הכל ועומדים מכוונים כדי לצאת ומתוך שקובעים עצמם כדי לצאת יקס אבדולה שזה ברכה שלא צריכים דווקא לשבת מה נרה בקוי וזו לצאת בברכת היין מסיים הרמו חיני הגין דינ סילו וככה ה מנהג החפץ חיים אבל החזון אש והסטייל נהגו להבדיל מיושב כותב המשבר וז לכולל אלה שיושבים תמיד בקידוש כמו שמד בסר א אז טוב לכולל לעשות ז מיושב וסדר אבדולה למדנו זה יבנה יין בומים נ אבדולה אז קודם כל כז היין בימין והדס שמברכים על הבור סומ בשמאל ומבורך על היין כל דבר שמברך עליו צריך לאחוז אותו ביד ימין א ש מברך הגופן היין בימין ואז ושוב נוט הדס בימין ויין בשמאל מבורך על הדס לא מניח את כי כל הברוכה של אבדולה צריכות להיות על אז לכן מוכז את ביד שמאל ואז מניח את ורואה בציפורניים מברך בויר מויר היש אז בבוא משתבר שקודם יש לראות בציפורניים ורק אחר כך לברך גוד מסביר שכמו שער ירקס השבח שמברכים אחרי שרואים וכך נהג הבריז קרוב הסטייפלר לציון אבל חזוניש נהג להסתכל בציפורניים אחרי הבוח כי כך נהגו בבית אביב וכך כתב בסדר הגרו בקיצור שולחן רוך בשיט גס מו כתב שכן גולום ועושים קדין אחר כך הוא מרזר היין לימינו ואומר על זה רקס אבדולה סעיף ז למדנו שהשליח ציבו מבדיל לבית הכנסת אחרי תפילת רביית אבל אפילו שומו כל בני הביס אבדול לביס הכנס אם נשכבנו שלא לוצ מבדילים בביס כל שכן אם יש אחד מבני הבית אפילו קטן שהגיע לחינוך שלא שמע עדיין אבדולה יכול לחזור להבדיל בשולה אפילו אם הוא כן יצא בבית הכנסת כיוון שהוא צריך לחנך אותו אז יכול להבדיל עבורו כמו שלמדנו ן קידוש כתב הלבוש שבזמנינו מסתו מתכוון כל אחד מד הבית שלא לצאת בהבדל בית הכנסת שסומכים על הבדלה שבבית לכן זה כאילו לא הבדילו ולא יצאו בעבד לז בית הכנסת תלמידי חומים אין סומכים על הבדלה של בית הכנסת מבדילים בביתם כדי שיוכלו להוציא בני ביתם לכן ראוי לכל אדם לנהוג ואפילו שכבר יצאו דחב אבדולה בתפילה אז המדרס כבר יצאו ואנשים ששומעות מהמהם הם חייבות מן התורה לדעה שנשים חייבות ואמ אין ארבוס לנושים אז איך מוציאים אותם כותב אסמ ספר שמסתו ב דעתו של האיש שלא לצאת ד חובתו בהבדלה שבתפילה כדי שיהיה חיב עבדו למנ תרה יוכל להוציא את אשתו בדולה אבל הגשה הזו בך טמ איך אפשר להתכוון שלא לצאת בתפילה הרי התכונה של נטונו זה לעשות אבדולה בתפילה וזה מתיר סיעת מלאכה כותב המוגן אבר מבי משתבר אם מתכוון לצאת בברק סבולה אפילו שלו התכוון לברקס בור פר הגופן הוא לא התכוון או שהוא לא שמע בור פר הגופן מכל מקום יצא דבדו כי המבדיל הי העיקר רק אם הוא רוצה ליטו מהיין הוא צריך לברך הגופן אבל לכתחילה מוב כאן מצוה לשמוע גם את ברקס הגופן כין שהיא חלק מהבדלה וראיה לדבר כ אם לא תמו מן היין כלל לא ייצאו חוב אבדול הוסיף הגשה זוהר בוך שאף אם לא יברחו בברקס הגופן אז אפילו שישתו בלי ברכה לא יתכן שלא יצאו חבס אבדולה סמוש כותב שגם לא רך הגופן אם הוא שתה אז הוא יצא כותב השוט הליווי שאפילו שבסין תוף קפא מבואר ששליח ציבו שמתכוון להוציא רק ח לק מהציבור לא מוציא אף אחד הבדלה זה שונה שליח ציבור הוא מתפלל בשליחות הציבור אם ה לא מכוון להוציא את אחד מהמהם הוא לא עושה את שליחותו מה שאם כן בעודו שעושה מידה את עצמו אז הוא מכוון להוציא רק חלק מהציבור אז רק הם ייצאו עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: