הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף כה

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף כה

סורכים דף חופה אנחנו מתחילים שבע שורות מסוף העמוד הקודם כיצד יעשה על דרב ליעזר אז ראינו במשנה מחלוקת רב ליזר ורבי יהושע בן אדם שיש לו עיסה טמאה ביום טוב של פסח עכשיו הוא בבעיה אם הוא יפריש עכשיו חלה יקרא לזה שם מה יעשה הוא לא יוכל לאפות את זה כיוון שזה טמא זה אסור באכילה הוא גם לא יוכל לשרוף את זה כי אין שורפים את הקודשים ביום טוב אז מה זה יחמיץ לו הוא יעבור על בעל ראה או באמצא אז רבי אליעזר אומר שלא יקרא לשם שיכניס את כולם לתנור כדי להיפות איך הוא מכניס את כולם הרי אחת פה חלה כיוון שהוא עוד לא הפריש אותה זה כמו אומרת זו אני רוצה זו אני רוצה ובסוף מערים ואומר זו אני רוצה לאכל וזו אני רוצה לאכל לאכול והופ את כולה וכשהוא רודע הכוונה מוציא את הלחם מהתנור מהרים ואומר זו אני רוצה לישן זו אני רוצה לישן הוא משייר אחת וכמובן הוא יקרא לשם והוא יעשה אותה חלה וכיוון שהכל באותו החדר אז הבית מקיף לגבי לא לגבי חיוב חלה אלא לגבי הפרשת חלה וזה נשאר שם בתנור והישרף אמר לו רבי יהושע לא נמצאת כשורף קודשים ביום טוב אמר לו רבי אליעזר מאלה אין נשרפים אנחנו לא שורפים אותה בידיים אמר לו רבי אליעזר אתה לשיטתך רבי יהושע שאתה אומר שהוא יפריש חלה מהעיסה לא נמצאת עובר על בא ליראה ובא למצא אז עונה לו רבי יהושע אמר לו מוטב לעבור מצווה בלא תעשה שלא בת לפניו הכוונה מצווה באופן כזה שהוא לא בשב ואל תעשה הוא לא בשקום ועשה לה הוא בשב ואל תעשה הוא לא עושה פעולה ממצווה בלא תעשה שבת לפניו זאת אומרת לשרוף את ה את החלה ביום טוב זה יותר גרוע כי זה לעשות פעולה אבל בא לראה או בא למצא זה דבר שהוא קורא בשב תעשה האמת היא שרבי יהושע עונה כאן רק לדעתו של רבי אליעזר בעצמו אבל רבי ישוע בעצמו סובר שלא עוברים כאן על בעל ריה בא למצא כיוון שזה שייך לכהונה אמר רבי פנחס אתיין הילן פלוגתא המחלוקת כאן במסכת שלנו בפסחים זה כאילין פלוגתא לתנינן תמן במסכת זבחים מה למדנו שם הדניתן במתנה אחת דם של קורבנות שצריך לתת מהם רק מתנה אחת על המזבח למשל בכור מעשר פסח שניתן התערבבו בניתנים מתן ארבע למשל דם של חטוס או במתן שתיים שאין ארבע עולה שלומים כל שאר הקורבנות אז עכשיו אנחנו לא יודעים כמה לתת בין אם מדובר בכוס אחת שמעורב באדמים או בכמה כוסות אז אמר לו רבי אליעזר ולא נמצאת עובר על בעל תגרה זאת אומרת ככה רבי אליעזר בעצמו עצמו שם במסכת זבוחים אומר תיתן מהדמים המעורבים כמו המספר הגדול היינו ארבע מתנות אז ממילא הקורבן שצריך ארבע מתנות הנה נתת ארבע מתנות והקורבן שצריך מתנה אחת נתת מתנה אחת אבל רבי יהושע אומר לא אתה לא יכול לעשות ככה זה בל תוסיף תיתן רק מתנה אחת וכל הזבוחים שנתנן במתנה אחת כפר אמר לו רבי אליעזר אבל לא נמצאת עובר על בל תגרה אם אתה נותן רק מתנה אחת מהאדמים שצריכים לתת יותר אמר לו רבי יהושע ולא נמצאת עובר על בל תוסיף אז מה הוא עונה לו אמר לו מוטב לעבור על מצווה בלא תעשה שלא בת לפניו באופן כזה שהוא הוא לא עושה מעשה בידיים ממצווה בלא תעשה שבת לפניו אז ממילא עדיף לי לעבור על בל תגרע כי לא עשיתי מאשר על בל תוסיף שעשיתי מעשה בידיים אז אם כן זה רבי אליעזר לשיטתו כאן ורבי יהושע לשיטתו כאן שואלת עכשיו הגמרא על דתדר רבי אליעזר יקרא לה שם וירדנה למה לא להוציא אותה מהתנור אחרי שהיא נאפתה אונה הגמרא אסורה לטלטל מכיוון שהיא כבר חלה אז היא מוקצה היא לא ראויה לאכילה ביום טוב וירדנה ואחר כך יקרא לשם זה אני לא רוצה לעשות ככה שמה ישכח ויאכל אותה בטעות שואלת הגמרא ויקרא לשם וירדנה ומה אמרת יש בעיה של מוקצא אפשר לפתור את הבעיה ווליך אמה אחרת לקרן זווית כמו שלמדנו כי דתנין תמלטלים תרומה טהורה עם הטמאה או תרומת טמיעה היא מחולין למרות שהטמאה היא מוקצה כיוון שמטלטלים אותה ביחד עם חולים היא תפלה ואפשר לטלטל מחלקת הגמרא ולא תעמ תמן טמאה אתה מטלטל לצורך הטהורה טהורה מותר לטלטל אותה ברמהך אתה רוצה לטלטל את החולין לצורך הטמאה עיקר מה שאתה מטלטל זה את הטמאה היא מוקצה חבריי ביי שאלו החברים יש ליכן על ההשפעה ואחרי שהיא תהיה באשפה יקדשנה אומרת הגמרא איך הוא יוכל לקדש אותה כשהיא באשפה הרי כשהוא משליך אותה על השפה הוא מפקיר אותה ויש אדם מקדיש דבר שאינו שלו זאת אמר שעשי הפוך ויקדישנה יקרא לשם ישליחנה להשפה ויבקיר אותה אז הגמרא אומרת גם זה לא טוב ויש אדם מבקיר דבר שאינו שלו הרי ברגע שהוא הקדיש אותה הוא צריך להביא אותה לכהן מה יעשה אית הכהן ישרוף אותה תחת תבשילו אז הוא לא יכול להבכיר אותם רבי ירמיה באי ופרידנה הכוונה יפורר אותה לפירורים וישליכנה להעביר הבית ויקרא לשם שואלת הגמרא איך רבי ירמיה שואל דבר כזה תמ רבי ירמיה בשם רבי זהירו למדנו למעלה שני חצאי זיתים בתוך הבית אין הבית מצרף בכלי הכלי מצרף וככה הוא אומר לכן ככה כאן הוא רוצה שכשזה מפורר באוויר הבית הבית יצרף אותו הרי הוא עצמו אמר שהבית לא מצרף אמר רבי יוסא עד שהוא באוויר הבית יקרא לשם זאת אומרת רבי ירמיה ככה התכוון להקשות כשזה באוויר הוא יקרא לזה שם כי כשזה באוויר עדיין הבית מצרף אותו מתי לא אוויר הבית מצרף לך לה אין קרקע הבית מצרף שזה נופל בקרקע אה זה כבר בטל זה כבר לא חשוב אז שמה זה לא מצרף לא לחלה ולא לחמץ אבל רבי ירמיה התכוון שכשזה עדיין באוויר אז זה יקרא לשם טוב עכשיו הגמרא מביאה משנה שלמדנו כתוב ככה אותו ואת בנו שנפלו לבור יש לנו הלכה אותו ואת בנו היינו הכבסה והבן שלה או הפרה והעגל אסור לשחוט אותם ביום אחד עכשיו יש לנו פה יום טוב שהוא אותו ואת בנו שנפלו לבור הוא לא יכול לשחוט את שניהם עכשיו כשהם בבור זה מצוקה גם ל זה מצוקה לשניהם יכולים למות שם יכולים להיפסד רבי אליעזר אומר יעלה את הראשון למנת לשחוט וישחוט אותו והשני אי אפשר להעלות אותו אלא עושים לו פרנסה שלא ימות שיוריד לו למטה אוכל שינסה לעשות לו משהו כמה עד כמה שאפשר כדי שלא ימות רבי שעו אומר אפשר להערים יעלה את הראשון למנת לשחוט ובסוף הוא לא ישחוט הוא יגיד איזה סיבה יגיד הוא לא כזה שמן ויערים ויעלה את השני אף על פי שחישב שלא לשחוט אחד מהם מותר להרים ואפשר להרים את שנייהם אז רבי חיה בי מה קרה מהחלפשיטתי דרבי אליעזר תמן הוא אמר אסור להרים ככה הוא הקפיד אצל הבכור אצל אותו ואת בנו וכה הוא אמר מותר להערים ולהשאיר את החלה הזאת שם בתנור שתישרף מה ההבדל עונה הגמרא אחה משום בא ליראר בא למצא כדי לא לעבור בעוון חמור לכן הוא מתיר להרים אבל זאת אומרת התמן שמה באותו ות בנו מהת לך איזה סיבה שהוא יתיר להרים זה רבי אליעזר עכשיו מחלפשית לרבי יהושע תמן הוא אמר מותר להרים ולהעלות את שניהם ואח הוא אמר אסור להערים אלא לקרוא חלה להפריש חלה כשזה ישא אמר אבידי כאן שבות וכאן חיוב חטאת זאת אומרת אצלנו מדובר באיסור גמור לעשות מלאכה ביום טוב במקום שזה לא הותר זה אסור הגמרא אומרת חיוב חטאת אבל הרב אומר שזה לא אף דווקא אין ביום טוב חיוב חטאת אבל זה לא אב דאורייתא אבל שם להעלות את הכבש מהבור זה רק איסור שבות לכן הוא התיר להערים זה תירוץ אחד אמר רבי יוסף ברבי הוא אומר תירוץ אחר אומר תמן למה הוא התיר להרים כדי לחוס לנחסון של ישראל אבל אחת לך למה מה הסיבה פה שהוא יתיר להרים רבי יצח ורבי שיהיה גם כן תרצו אחד כעדין ואחד כעדין אחד תירץ כמו התירוץ הראשון אחד כמו התירוץ השני דרש רבי בריכיה כדד בן בתירא והוא פסק שתטיל את זה לצונן ושישמור עליו שלא יחיץ לכאורה אומרת הגמרא מתניתא אמרה כן שכתוב במשנה הבאה תפח תלטוש בצונן משמע שהמשנה פוסקת כמו רבי יהודה שזה פתרון מלאון דרבנן פליגין על הראיה הזאת וסוברים שזה לא ראיה למה דמ רבי חיאזקיע רבי בשם רב לוזו כל מקום ששנה רבי מחלוקת וחזר ושנה סתם אז תמיד הכלל שלנו אומר הלכה כסתם אז אם רבי בא ושנה ואמר תפח תלטוש בצונן שזה רק שיטת רבי יהודה בן בתירא אז למה רבי בריך היה צריך לפסוק הלכה כעדה דבן בתירא על כורכנו שהם הבינו שהמשנה הזאתי הולכת לכולן מכולן מסכימים שהצונן שומר את העיסה שלו תחמיץ רק בן בתרה אמר שאפשר לסמוך על זה רבעזר בישוע למרות שהם מסכימים שצונן שומר לא להחמיץ אי אפשר לסמוך על זה אולי לא תשים בצונן כמו שצריך זה כן יחמיץ לכן הם אמרו פתרונות אחרים לכן היה צריך לבוא רבי ולבוא ולפסוק הלכה כד בן בתירא עד כאן דף חי
לצפיה בתכנים נוספים: