האם מותר לכסות סיר שעל גבי האש בשבת?- שי"ח י"ז - י"ח

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר לכסות סיר שעל גבי האש בשבת?- שי"ח י"ז - י"ח

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן ש יחס סעיף יז למדנו בסעיף יא שחז"ל גזרו לא להניח עם מקום שעלו להתבשל אפילו שהוא שם זאת לקצת זמן שמה ישכח כאן נלמד שאיסור זה לא רק במדורה אלא גם על מי חם אומר המחבר אוסו ליטין צוינן על המייחם אפילו להפשיר כל שהמייחם חם כל כך שאילו מניחו הרבה אויבו לידי בישל דהינו שיהיה יד ב שמה ישכחנו שדין מניח על גבי מכם חם כדין מניח כנגד המדורה ואם אינוחם כל כך שאפילו אם יהיה שם הרבה זמן או לא יגיע ליד צלדסבוי מותר אפילו כשלא תבשל מעולם אם הוא לך שיתבשל והצטנן אז לפי הרמו האיסור הוא דווקא אם נצטנן לגמרי וגם בהצטנן לגמרי ראינו לאל שיש להקל בשעת הצורך להניח בכזה מקום ונעבור לסעיף יחזק כאן נלמד דין הגוסה הדין הזה מקורו בברייסה שהגסת תבשיל דהיינו לערב את התבשיל בשעת בישולו הוא מצורכי הבישול שמסייע ומקרב את הבישול ומי שעושה כן חייב חטוס כמו שנזכיר בעזרת השם את הבריסה בשיעור הבא כן נראה שגזרו גם שלא להוציא תבשיל בכף שזה כעין הגוסם זה הכל כשלא יתבשל כל צורכו שאז הוא ממהר את את הבישול על ידי הוצאה בקש זה כאין הגוסה מה הדין אם מתבשל כל צורקו אז כך לעניין יוירו שמניחים בצמר כדי שיקלוט את הצבע אז כתוב שאסור להגיס גם אחרי שהוא כבר קלט את הצבע ואפילו אחרי שהיוירו הוסרה מהאש ואני אומר בו זה ג' דרכים בטעם האיסור כמו שמביא המשתבור באשר הציון אחד משום צביה שכך היא מלאכת הצבייה להגיס תמיד כדי שלא יתחרך שתיים על ידי הגוסן קלט הצבע בצמע יותר שלוש הסממונים של הצבע לעולם צריכים בישולו שהארבע זה נגמר בישולו עכשיו נחלקו הראשונים חדים בתבשיל שכבר התבשל כל צורקו דמר שבזה אין להחמיר אבל הרמו כותב להחמיר בזה לכתחילה וכמו שנראה פשטס מדרבונו משום גזירה בשיעור הבא נראה את שיטס הכל בו חידוש גדול אומר המחבר אוילפס והגדירו מיני סירים שהבירון מרותוכין מלג ג בור ויש בהם תבשיל אם לא נזבע של כלצורקוי אין מועצים בכף מהם שנמצא מיגיס וכמשו בבשל אבל נזבע של כל צורק מותו עכשיו כרבס יוסף משמע שמתבשל כל צורקו אז גם בודו על האש מותר ומה שהוא נקת שהבירון לרבוסה שאפילו באופן זה עסוק שלא יתבשל כל צוקו אבל מה שהוא מסיים כל צוקו עם זה גם כשהוא עדיין על האש הבאבל יראה במסיק שאפילו במזב של קולצורקו כל זמן שהוא על האש אסור להגיס או להוציא בכף עכשיו המחבר עוסק לקחת בכף שזה מנרבונון כל שכן להגיס ממש שזה אסור אם לא נזבר של כל צורק כו ובזה חיוב חטוס שמסייע ומקרב את הבישול וחושי כן בבשל מבהק מחודשוני שגם כבר העבירו לכלישיני תבשיל שלא מבושל כל צורקו והוא חם בשיעור שיד נכבז בוי אסור להגיז בו ממשיך המחבו אבו צמר לרו אף על פי שכל התעין אוסו להגזב אפילו שכבר נגמר כבר כלת העין כפי שדיברנו ג דרכים בטעם הדבר הגור ולכתחילה יש לי זוהר אף בגדרו בכל עניין דהיינו אף התבשל כל צוקו והוא שר מהאש לא יתול ממנו בכף על לפי הרמו זה מאוד קשה בכל שבת מורידים למשל את החמין מהפלטה מהבלך אי אפשר להוציא בכף צריך לשפוך מהסיר לקערה אבל למיסתב שהאחרונים הסכימו שלא נהגו כך כעיקר שמבושל כלצורקוי אפילו להגיס מותר ולכן גם מי שרוצה להחמיר יחמיר בהגוסם ממש לערבב תבשיל אפילו שיתב ל כל צוקו אבל להוציא בכף שהוא לא עושה ממש ערבוב אין להחמיר כלל בנזב שלו כל צורקו ועינין על האש ולכן מכילים שאחרי שמורידים את התבשיל מהפלטה מהבלך וכדומה מוציאים ממנו בכף עוד מובא כאן שאם הוא רוצה להשאיר את הגדרה על גבי הקירה מכמה סיבות או כי אינו גרופו ומייסיר או לא יוכל להחזיר או שהיא מאוד כבדה עוד כמה אופנים אז כמה פוסקים החזון איש ועוד מקילים שיכול להוציא בכף מתשי של בשל כל צוקו אפילו בהודה לאש אבל בשור תגרויס מויש כותב שאפילו שהגדרה כבדה אסור להוציא מנה בכף כשהיא על גבי האש להוציא תבשיל מגדרה אומרת על גבי האש על ידי מזלג אז בחוץ שוני כותב שמותר לכולם כרק בכף אסור שהדרך להגייס בהם מה שאין כמזלג צריך להיזהר לא להגיס במזלג מה קורה אם הגדירה מבושלת כל צורקה ועומדת על הפח על הבלך שלא כנגד אש אז בג שמו שכותב שמותר להוציא ממנה בכף כיוון שזה לאש ממש וכן דעס הגרית של ישיב אמנם פלטה חשמלית שיש שלילי מתכת בכולה אסור להוציא בכף מגדרה שבונחת היכן שהיא אבל אם מונחת הגדרה על גבי הפר בסמוך לאש ממש כותב בעיקרויס מוישה שיש להחמיר ולהחשיבה כמונחת לגבי האש בקצויסה שולחון כותב שכל שגדרה מונחת בסמוך לאש המקום שהתבשלת שם נחשבת היא כעומדת על גבי האש גדרה שעומדת על גבי גדרה בחומה העליונה בשור שצלדסבוי דסבניסים שנחשבת עניין הגוסה ככלי העומד לגבי האש מה קורה מאכל יבש שאין בו רוטב המסתפק הפגודם שיתכן שהפיכתו ו ומיוחו אינם נחשבים הגוסה עיקר דעס הגר של ישיב ולכן גם מותר לחתוך קוגל על גבי האש לא שייר בזה הגוסם מה קורה מים למשל המחם אי אפשר להוציא מהברז רוצים להוציא עם איזה כף אז מקורחיים כותב שאסור וכך גם כותב בקצס השולחון באבניזה כותב שאין במים איסור מיגיז וכך נקטו עוד כמה פוסקים ובחוץ שודי מקל שאפילו מרק מותר להוציא מצקת מגדרה עומדת לגבי גבי האש אם אין במרק חתיכות מידח הגשה זורבו כותב שמרק אפילו שהוא צלול אין להגיז בו אלא כשאינו עומד על גבי האש בסימ רנד מבואר שאסור לכסות גדרה שאינה מבושלת כל צוקה ככיסוי גורם להתבשל וברלוך בסימר שנוז כותב שדעסה בסמיר אפילו שהוא מהאש גם אסור אז מה קורה נהיה כיסוי גדרה שעומדת לגבי האש שהתש כבר מבושל כל צוקו המגמל שמחמ מיר בזה כי הוא מביא שתפר שמואל כותב למה אסור להגיס בתבשיל שיתבשל כל צוקו זה שם היתוב וינהגו היתר גם בתבשיל שאינו מבושל כל צוקו אז גם בכיסוי גדרה צריך להחמיר כזה כן הגוסם וכך כותב השביסשבת זאת אומרת שאם פותחים את המכסה בעוד הגדרה על הפלטה אסור לכסותה מחדש אלא להוריד לכסות ואז להחזיר מעידה החגשה הזוברך כותב שמותר כיוון שידוע לכולם שכיסוי הגדרה ממהרת בישול התבשיל המונח בה אז לא יטול לחשוב שמותר לך לעשות גדרה שאלת תבשיל מבושל כל צוקו שאם כן באגוסה שהינה חמורה בעיני אנשים שהחליטות שאם הוא יוצא מתבשיל שיתבשל כל צוקו יבוא גם להוציא מתבשיל שלא יתבשל כל צוקו וכך גם מקל מחודשוני הוא טוען שאםזה את המעלה של הגוסה בכיסוי מה קורה שרוצים להוסיף מים לצ'ונט לחמים רוצים לערות מים מהמי חם לגדרה דס החוצ'וניש אף על פי של ידי הקילוח מתערב ותשיל במקצת מותר לעשות כן זה לא בכלל הגוס עושה כימן שלא כל כך מתערב קר גם דעס אקסס השולחון לדעס הגרשה הזו בווך הוא כן כותב לעשות זאת בנחת כי בנחת יש לו היקר לבוא להגיס רב ליהשיב גם אומר שלכתחילה יוריד את הגדרה לזיז אותה מקום שאין אש על הפח או להסיר אותה ולהשים את המים אחר כך להחזיר ואם אי אפשר יערה לתוכה בנחת כדי שלא יגרום העירוי לעירוב התבשיל עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: