העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת פסחים דף ב עמוד ב
[מוזיקה] דף ב' עמוד ב במסכת פסחים. טוב, היום לכאורה אין לי מה לומר, אני נרגש, איזה יופי, איזו התרגשות. זה כבר לא הסיום של מסכת עירובין וכבר לא ההתחלה של מסכת פסחים. אבל דווקא לכאורה השגרה הזו היום הרגיל הדף ב עמוד ב במסכת פסחים דווקא הוא מרגש אותי עוד יותר להמשיך את השגרה הזו ולא להתלהב רק מהסיום הבומבסטי או מההתחלה הפנטסטית לדעת גם ביום יום כן הנה ברוך השם אנחנו כבר אוחזים במסכת פסחים ובשגרה שלה בדף ב' עמוד ב היום אנחנו נראה דבר נפלא אנחנו עדיין בוויכוח שהתחלנו אותו אתמול האם המילה אור אור ל-14 בודקין את החמץ האם אור פירושו יום או אור פירושו לילה אנחנו נביא היום פסוק סוג מתהילים ממזמור קלט שהמזמור הזה הוא מזמור נפלא בו דוד המלך מודיע לכל בן אדם דע לך אין איך לברוח מהשם בכל מקום שבו תהיה גם אם תחשוב שהחושך יחסה אותך כן הפסוק שאנחנו נביא זה ואומר אך חושך ישופני ולילה אור בעדני זאת אומרת אני אחשוב שהחושך הוא זה שיסתיר אותי ובסופו של דבר הוא יהפוך לאור כי אי אפשר לברוח ולהסתתר מהקדוש ברוך הוא ואני רוצה לעמוד על שני פסוקים על פסוק שמובא שמה שהוא פסוק נפלא וההסבר שלו מתוק מדבש באותו מזמור אומר דוד המלך אם השק שמיים שם אתה והציע שאולינקה כמדומני על דרך הבעל שם טוב מסבירים את הפסוק הזה במתיקות נפלאה יכול בן אדם לעמוד ולומר ריבונו של עולם כל כך קשה לי החיים הללו אני אף פעם לא יכול לקחת פוס ממך אין מקום שאני יכול להתחמק לחפף תמיד אתה נמצא גם אם השג שמיים אני אקח את הדרים ליינר הכי רציני ויעלה לשמיים ירחף אל מצא יחפש את המקום שרק ממך שם אתה לא יעזור לי כלום ואציע שאול וגם אם אני ארד לשאול תחתית למקום הכי נמוך שיש למקומות חשוכים למקומות טמאים הנה כך גם שם אתה נמצא זאת אומרת אדם יאמר את זה בקטע של איך אני יכול להתחמק ממך אני לא יכול לומר את זה בסוג של כאב לב כזה בסוג של אירוניה כזאת וואו אני לא יכול להתחמק ממך ריבונו של עולם אין לי ברירה אלא לשמור את המצוות כי אחרת אני אקבל על הראש מגיע הבעל שם טוב ומחדש מה פתאום אנו אומרים את זה בכל כך חביבות בכל כך קרבה לקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם אין אין מקום שנסתר ממק שמיים גם אם מגיע לדרגות הכי גבוהות גם אם מגיע והרחף למעלה שם אתה אתה נמצא שם אתה מחכה לי אתה רואה אותי אתה דואג לי וגם אם מציע שאול גם אם מגיע למקום הכי נמוך בשאול תחתית הנה כך הנה אתה נמצא שמה איזה כיף לראות אותך גם במקומות הכי חשוכים הכי טמאים אתה שמה אתה מחכה לנו אתה דואג לנו אתה משתוקק לראות אותנו זה דרכו של הבעל שם טוב זה הוא חידושו הקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום והיהודי בכל מקום שהוא נמצא יכול לראות את הקדוש ברוך הוא גם אם הוא נמצא בעמקי מדמנת החטא וגם אם הוא נמצא במקום הגבוה ביותר ויותר מכך מדגישה ואומרת דרך הבעל שם טוב גם כשאתה נמצא במקום הגבוה ביותר אל תחשוב שאתה כבר מעבר שאתה כבר לא צריך שאתה כבר נמצא במקום גבוה לא שמה טעס שם הקדוש ברוך הוא עומד ורואה איך אתה מתנהג עם הדרגות הגבוהות הללו ומעידח גיסה גם במקום הנמוך ביותר והציע שעול אתה נמצא בתוך החטאים בתוך הטומ הנה כ הקדוש ברוך הוא נמצא ורוצה לראות אותך והנה הקדוש ברוך ברוך הוא עומד עליו, בוחן כליות ולב עם עובדו כראוי. הוא רוצה לראות אותך בכל מקום שאתה נמצא. משתוקק לעבודה שלך, משתוקק לדיבורים שלך, לתפילה, לתורה, לכל מצווה שתעשה. אומרת הגמרא הקדושה, ובואו נתחיל. אנחנו מתחילים בדף ב' עמוד א'. שתי שועות מלמטה. כמו שאמרנו, אנחנו בתוך הדיון ראינו מחלוקת אתמול. רבונה אומר שאור ל-14 פירושו יום, אור זה יום. ואילו רבי יהודה אומר אור פירושו לילה. אומרת הגמרא מיטבי מביאה הפסוק מביאה הגמרא פסוק מספר איוב שם כתוב כך לאור יקום רוצח יקטול אני ואביון ובלילה יהיה כגנב בעצם בפשטות אנחנו מבינים שביום באור הוא יהיה רוצח הוא יקטול אני ואביון ובלילה הוא יהיה גנב זאת אומרת זה הולך על איזה בן אדם מאוד מאוד רע שבבוקר הוא שודד אנשים הוא הורג אנשים ובלילה הוא גונב הוא בעצם פורץ לבתים ומרוקן אותם מכל מה שיש להם ואם כך עלמה אומרת מי דקאמר ובלילה יהי כגנב אז מזה שבסוף הפסוק כתוב שבלילה עסקה ויהיו פריצה לבתים וגנבות על מאור יממהו בתחילת הפסוק שאתה אומר לי באור הוא יעשה כך וכך פירושו ביום אם כך אנחנו רואים ראיה נפלאה שאור פירושו יום ולא לילה אונה הגמרא לאטמחיקה אמר שמה הוא מתכוון להגיד את האור במושג אחר לחלוטין אם אתם זוכרים גם אתמול דיברנו על זה שברור שכשאני אומר אור אני מתכוון למשהו שמאיר וזורח על זה אין ספק השאלה כשאני משתמש במושג ג אור האם שם דבר של אור פירושו יום או פירושו לילה ואם זה נראה לכם מוזר אז כבר אמרנו אתמול בכל ההזמנות שאנחנו מקבלים כתוב לנו שהבר מצווה תהיה אור ליד אז נכון שאור פירושו דבר שמאיר אבל אור יש מצב שפירושו גם לילה ועל זה אנחנו מדיינים כרגע אומרת הגמרא מה שכתוב שם באיוב כשאומרים את המילה אור הוא סך הכל רוצה לרמז לנו דין מאוד חשוב בעניין גניבה יש דין שאם במחת ימצא הגנב זאת אומרת אם אדם מתעורר באמצע הלילה עם עיניים תרוטות והוא קולט שפשוט בן אדם חופר מנהרה מתחת לביתו כדי להיכנס ולרוקן את ביתו מכל חפץ דבר ערך. האם מותר לו להרוג אותו? להרוג את אותו גנב או לא? אז בתורה כתוב אם במחתרת ימצא הגנב זאת אומרת הוא חותר חטירה הוא חופר ובא במנהרה ואתה מכה אותו והוא קם ומת אין לו דמים. זאת אומרת לא חייבים על הריגתו. ולמה? כי גנב שנכנס הוא לוקח בחשבון שאם יבוא בעל הבית עליו הוא יהרוג אותו. אין לו שום עקבה. ולכן הבא להורגך השקם להורגו לא חייבים עליו. אבל הדין המצמר הזה מובא בגמרא הגבלה מאוד מהותית. הגמרא אומרת דווקא אם ברור לך כשמש בצהריים שאותו גנב בעל עסקי נפשות ובמידה ואתה תעמוד מולו הוא לא יתבל וישלוף נשק וירצח אותך נפש וירצח את אותו בן אדם רק אז מותר להורגו מדין הבא להורגך השקם להורגו אבל אם זה לא ברור לך ב-100% ורשי מביא דוגמה הגמרא שם כותבת ורשי מביא את זה כאן אם אותו אחד שחוטה חטירה הוא אבא של בעל הבית האבא ידרדר עד מצב כל כך שפל שהוא מגיע לגנוב מבנו זה עצוב כל כך אבל עדיין רחמי אב גדולים על הבן ובמקרה שהבן יעמוד כנגדו, יצעק, לא יתן לו להיכנס לביתו, הוא לעולם לא ישלוף נשק, הוא ירחם על בנו, הוא יקבל זנב וימלט מהזירה. בכזה מקרה אסור להרוג אותו. אומרת הגמרא, זה מה שמגיע לומר לנו הפסוק באיוב, שכתוב שם באמת את המילה אור, כמו שכתוב לאור יקום רוצח, יקטול, זה לא מגיע לומר שזה ביום, לא. מדובר שהוא חותך חטירה בלילה כמו גנב, כמו שכתוב באמת ובלילה יהי כגנב. אבל זה מגיע לומר לנו דווקא אם ברור לך כאור שהוא בא לזכה נפשות, רק אז מותר להורגו. ואם לא ברור לך אסור להוגו. אם אתה לא יודע במעט האחוזים שהוא בא לזכה נפשות ובמקה שתעמוד מולו הוא חלילה יהרוג אז אסור לך להורגו. אז המילה אור שמופיעה שמה לאלא לא מתיימרת לסמל לא יום ולא לילה אלא פשוט לומר לך אם זה ברור לך קור או לא. בוא נראה איזה בגמרא אומרת הגמרא אתם אחי כמר שם באיוב הוא מתכוון לומר כך איפשית לך מילת כנאורה כמו אור שזורח דנפשות כעתי שהוא בא לזכה נפשות רוצח הוא וניתן להצילו בנפשו ואם מסבק לך מילת כלליה זאת אומרת זה מכוסה כמו לילה חשוך אתה לא יודע אם הוא בא לזכה נפשות או לא יהי בעיניך כגנב ולא ניתן להצילו בנפשו ואז אין לך את הסמכות הזו להצילו בנפשו זאת אומרת להרוג אותו כי אתה לא יכול לומר אני מציל אותו כדי שהוא לא יהרוג אותי לא יכול להיות שהוא מגיע רק על זקן נפשות כשתעמוד מולו הוא יברח ולא יגיע חלילה הוא לא ידרדר למקום הזה של רצח מביאה הגמרא שאלה פסוק נוסף שגם הוא מופיע באיוב מתי ואיוב סבל צרות איומות כל הממון שלו כל הבהמות ביתו הוא עצמו קיבל ייסורים בניו ובנותיו נהרגו ואז איוב מקלל את יום לידתו הוא אומר שהוא נולד במזל רע יחשכו כוכבי נשפו יקב לאור ועין ואל יראה באףפי שחר רש"י אומר כוכבי נשפו זה כוכבי הלילה יקב לאור ויצפה לאור ועין לא יגיע ככה בעצם הוא אומר ואל נראה באףפי שחר אומרת הגמרא מי דקאמר מזה שאיוב אומר יקבו לאור ועין על מהו ימהמהו הוא אומר הוא יקווה לאור הוא יחכה בלילה שיהיה כבר יום ועין ולא יזרח עליו השמש ויהפך ליום הוא ישאר כל הזמן בזמנים המאתגרים והנוראים האלה שמשולים ללילה אם כך אנחנו מבינים שאור זה יום אונה הגמרא לא אתם מילה תודקלי את לאיוב למזלי איוב כאילו מקלל את מזלו אמר ירבה דליצפח גבר לנאורה ולא לשכחי. זה מזל של בן אדם שמצפה כל הזמן לאור שיזרח עליו ולא מוצא אותו. אז שוב פעם אור ברור שזה זורח, ברור שזה מאיר, אבל עדיין שם דבר של אור ייתכן לומר שזה יום, יתכן לומר שזה לילה ואין לנו שום ראיה מכאן. מביאה הגמרא פסוק נוסף מספר תהילים מ טיובי ואומר ואמר חושך ישופני ולילה אור בעדני. אמרנו שדוד המלך אומר את זה כאילו אני יכול להסתר. יהיה חושך שיסתיר אותי ובסוף אור בעדני הלילה הפך לאור אי אפשר להסתתר מהקדוש ברוך הוא על מאור יממהו אני אומר חושך בניגודו אור זאת אומרת שיש לילה וזה הופך לאור אם כך רואים שאור זה יום אונה הגמרא מה פתאום דורשת הגמרא בצורה שונה אתם אחי אמר דוד אני אמרתי החושך ישופני לעולם הבא שהוא דומה ליום עכשיו העולם הזה שהוא דומה ללילה אור בעדני דוד המלך כביכול אין לנו השגה בחטאי אבות האומה בטח לא בחטאי דוד המלך שמובא בגמרא סנהדרין כמדומני כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה אבל כתוב שהיה דוד מעשה של בת שבע וכולם דיברו עליו שהוא חטא באשת איש אמר דוד אני חשבתי שאתרד אפילו מהעולם הבא שהוא דומה ליום גם שם לא יהיה לי מנוחה בגלל חטאי בטח בעולם הזה שכולם ביזו אותו וכולם דיברו עליו ובסופו של דבר הקדוש ברוך הוא כבר בעולם הזה הודיע שנמח לי כבר בעולם הזה כשהגיע שלמה להכניס את האהרון לבית קודשי הקודשים רשי מביא את הסיפור דבקו שערים זה בזה ומה שהוא התפלל ומה מה שהוא אמר לא נפתחו עד שהוא אמר זוכרה לחסדי דוד עבדך אז נפתחו השערים והוא יכל להכניס את הארון לבית המקדש ואז פני שונאי דוד נהפכו כשולי קדרה וידוע הכל שנמחל חיטו של דוד ואם כך אומר דוד המלך אני חשבתי שגם בעולם הבא לא יהיה לי מקום ובסופו של דבר כבר בעולם הזה שדומה ללילה הייתי שרווי בו בחושך הקדוש ברוך הוא העיר בעדי ואם ככה האור שוב פעם זה ביטוי של אור זורח זה ביטוי של אור שמאיר ועדיין אין לנו הוכחה עם שם דבר דבר מושג שלו הוא פירושו יום או פירושו לילה מביאה הגמרא מי טבי רבי יהודה אומר בודקין אור ל-14 וב-14 שחרית ובשעת הביאור נבי יהודה אומר שבודקין את החמץ באור ל-14 פעם אחת הוא ב-14 שחרית ובשיעת הביור אם הוא אומר לי ב-14 שחרית ולפני זה הוא אומר אור ל-14 אם כן יש לנו הוכחה נפלאה שאור ל-14 פירושו לילה מדכמ רבי יהודה בודקין אור 14 וב שחרית על מהור אור אור טהו אור זה מהלילה אומר לך כבר מהלילה בודקים שמ מינה באמת מסיימת הגמרא ואומרת אור ל-14 בודקין את החמץ חייב להיות שזה לילה מכך שאנחנו אומרים גם באור ל-14 וגם ב-14 שחרית חייב להיות שאור פירושו לילה שמ מינה בכל אופן הגמרא מביאה את הראיה וממשיכה להביא ראיות נוספות הגמרא ממשיכה ותביא עוד ראיות כי ככל הנראה זה היה בבתי מדרשיות אחרות וכאלה וכשסידרו את הגמרא הביאו לנו את כל המכלול את כל הסדר שנדע איך בדיוק זה עבד וכידוע גמרא זה הראיה. ברוך השם מי שזוכה ללמוד גמרא זה השכל, זה הדעת של התנאים והמוראים שאנחנו זוכים להתמזג בו, להיכנס בו ולכן מביאים לנו את המשך הדיון עליו שלכאורה יש לנו באמת ראיה. מיתי ואומרת הגמרא מי 144 אסור בעשיית מלאכה. אנחנו נראה בעזרת השם בהמשך מסכת פסחים שיום יד אסור בעשיית מלאכה. אז מי מתי הוא אסור? רבי אליעזר בן יעקב אומר מי שיהיה טהור? מי שיור כבר נראה מה זה אומר. רבי יהודה אומר משעת הנץ החמה, לא משת השחר, אלא משעת הנצח החמה, מאז עשו במלאכה. אמר לי רבי אליעזר בן יעקב, שומר משעת האור, הוא מגיע וטוען לרבי יהודה שומר מהנצחמה. וכירכן מצינו יום שמקצתו אסור בעשיית מלאכה ומקצתו מותר בעשיית מלאכה. איפה מצאנו כזה דבר? שחלק מהיום מותר וחלק מהיום אסור? שאתה אומר לי מהנץ חמה. אמר לי עונה לו רבי עונה לו רבי יהודה הוא עצמו יוכיח שמקצתו מותר באכילת חמץ ומקצתו אסור באכילת חמץ. רק חלק מיום יד עשו באכילת חמץ. אמנם פסח מתחיל בלילה, אבל אכילת חמץ מתחילה עוד קודם. נראה שמדאורייתא בחצות חכמים עוד הרחיבו את האיסור עוד שעתיים לפני חצות. אבל בכל אופן אנחנו רואים במד אנחנו רואים שיש מושג שחלק מהיום מותר וחלק מהיום אסור. זה היה דו שיח הטיונים בין רבי אליעזר בן יעקב לרבי יהודה. אומרת הגמרא מי דקמה רבי יהודה משעת הנצח המאה על מה אור דקה רבי אליעזר בן יעקב אור טהו. רבי אליעזר בן יעקב שהוא אומר אור הוא מדבר על הלילה והוא אומר כבר מהלילה אסור בעשיית מלאכה ולכן הוא גם מגיע ליתאון לרבי יהודה אומר אני אומר מהלילה זה כמו שבת שבת מתחילה מהלילה הלילה והיום אסור בעשיית מלאכה אתה אומר מהנץ איפה מצינו שרק מהבוקר יהיה אסור בעשיית מלאכה ואל זה רבי יהודה עונה לו שהיום עצמו יווכיח שחלקו מותר באכילת חמץ וחלקו אסור ואם כך מוכיחה הגמרא שרבי אליעזר בן יעקב אומר אור הוא מתכוון ללילה אומרת הגמרא לא מה פתאום אור עמוד השחר הוא מתכוון לומר מאז שמתחיל להעיר ואור הוא מתכוון מעלות השחר אז עשו בעשיית מלאכה שואלת הגמרא יא אחי אם אתה אומר שמעמוד השחר אז מה הוא שואל את רבי יהודה איפה מצאנו יום שמקצתו מקודם הבינה הגמרא שהוא מדבר מהלילה ואז עשו בעשיית מלאכה כמו שהסברנו כמו שבת מהלילה כבר אסור בעשיית מלאכה אבל אם גם אתה הולך ופורס לפורסות ומחלק ואומר מעלות כן זאת אומרת עד הלוט מותר בעשיית מלאכה ומעלוט אסור אז מה הבעיה אז רבי יהודה אומר מהנץ ועד הנץ כאילו למה מה היה קשה לך רבי אליעזר בן יעקב היא אחי דקאמרלי שהוא אומר לרבי יהודה איכן מצינו יום שמקצתו מותר בעשיית מלאכה ומקצתו אסור בעשיית מלאכה מה הטענה שואלת הגמרא אם כמו שאתה רוצה להגיד עכשיו שהוא מתכוון להעלות השחר מה יהיה לנפשי שיאמר לעצמו איך יכול להיות שעד הלוט מותר ומעלות אסור היקלילה דקשר רבי לזר בן יעקב גם אתה פורס את היום לפרוסות אם ככה מה אתה שואל על רבי יהודה אומרת הגמרא אחי אמר בשלמה לדידי אשכחנ דקפלג רבנן בן יממה לליליה אין בעיה אני אומר מעלות השחר זה נורמלי זה הגיוני הלילה אסור היום מותר מתי היום מתחיל מעלות השחר אני אתן לך עוד מקומות שחכמים חילקו בין יום ללילה לדוגמה לגבי תענית ציבור שגם שם אנחנו אומרים עד מתי אוכל ושותה כן לדוגמה בצומות שמתחילים מהיום 17 בתמוז 10ה בתבת תענית אסתר צום גדליה הצומות הללו עד מתי אוכל ושותה עד שעלה עמוד השחר דברי רבי אליעזר בן יעקב רבי שמעון אומר עד קרות הגבר אין בעיה הם מתווכרים מתי בדיוק זה מתחיל אבל ברור שיש חילוק חכמים יכולים להגיד הלילה מותר והיום עשו וככה הם גם עשו בפסח שהיום מותר שהלילה מותר בעשיית מלאכה והיום אסור אלא הוא שואל את רבי יהודה לדידך איך השקחנה ממהמה גופי דפל גיבר רבנן ביום עצמו שאתה אומר לי עד הלוט זאת אומרת שגם אחרי הלוט שמתחיל היום מותר בעשיית מלאכה ורק מהנץ אסור זה לא מצאנו כזה מקום שחכמים חילקו ביום עצמו באמצע היום ולכן הוא שואל אותו אמר לי ועל זה עונה לו רבי יהודה הוא עצמו יוכיח כן יום חג הפסח ערב חג הפסח עצמו יוכיח שמקצתו מותר באכילת חמץ ומקצתו אסור באכילת חמץ הוא בעצם רואים כבר עוד מקום שחילקו את היום עצמו את ה בעצם לקחו את היום וחילקו וחלקו מותר וחלקו אסור ולכן גם בעשיית מלאכה אני אומר רק מהנץ חלק מהיום מותר וחלק מהיום אסור אז בעצם סידרנו את הטיונים ביניהם ואת הדו שיח שמה שרבי אליעזר בן יעקב יכול לומר או עלות השחר ועדיין שאלתו לרבי יהודה מובנת אומר מילא אני הלילה מותר היום אסור כמו לגבי תענית ציבור אבל אתה למה אתה מחלק בתוך היום ועונה לו רבי יהודה פשוט מאוד אני מחלק כמו שמחלקים בעניין איסור אכילת חמץ עכשיו שואלת הגמרא טענתו של רבי יהודה טענה כבילה טענה נהדרת הוא באמת אומר כמו שחילקת את היום לאכילת חמץ ככה אני מחלק אותו לעשיית מלאכה שואלת הגמרא שפירק אמר לרבי יהודה לרבי אלעזר טענה טובה טענה איכותית מה יענה רבי אלעזר אונה הגמר מה אחיקה אמר לרבי אלעזר רבי אליעזר אמינה לחנה מלאכה דרבנן ואת אמרת לי חמץ דאורייתא עשה רחמנה ועדך שרה רחמנה מה אתה משווה אני מדבר איתך על איסור של חכמים חכמים אין היגיון שיחלקו בתוך היום בין שעה מסוימת לשעה אחרת אבל מה אתה אומר לי אכילת חמץ זה דאורייתא אנחנו נראה בהמשך שזה איסור דאורייתא דאורייתא זה גזירת הכתוב הכתוב החליט מכאן מותר עד כאן אסור פשוט מאוד זאת אומרת עד כאן מותר מכאן אסור ולכן זה הגיוני אבל חכמים אין שום היגיון שיחלקו בתוך היום ואחכמים יענו רבי יהודה יענה שעות דרבנן בסוף באמת ח התורה כמו שאתה אומר זה הכתוב עשרה דווקא מחצות הגיעו חכמים והוסיפו עוד שעתיים ואם כך אתה רואה שגם חכמים הבינו באיסור דרבנן השעתיים הנוספות שהם הוסיפו זה עדיין חלק מהיום מותר חלק מהיום עשו ואתה רואה שהם עושים בכזה צורה לכן גם לגבי מלאכה אומר רבי יהודה חלק מהיום מותר חלק מהיום אסור ואידך יענה לו רבי אלי איזה הרחקו דוד רבנן לדאורייתא פשוט מאוד חכמים לא הגיעו והמציאו את הגלגל והחליטו לעשות חלק מהיום כך חלק מהיום כך פשוט דאורייתא גזרת הכתוב אמרה הגיעה התורה ואמרה מי חצות חכמים אמרו יש אנשים שטועים יש אנשים אנשים שהתבלבלו רש"י אומר שיום המאונן אפשר לטעות מתי בדיוק חצות או בני אדם שלא בקיים בשעות לכן הגיעו ואמרו כבר שעתיים קודם אבל הם לא באו בחלל ריק אבל איסור דרבנן שהם כביכול ממציאים שהם קובעים לדוגמה מה יצאו מלאכה? אין שום סיבה שהם יאמרו אין שום סיבה שיגיעו חכמים ויאמרו חלק מהיום כן וחלק מהיום לא וזו טענתו של רבי אליעזר בן יעקב מביאה הגמרא ראיה נוספת האם אור פירושו יום או פירושו לילה מיטיבה שואלת הגמרא אין מסיעין משועות אלא על החודש שנראה בזמנו לקדשו ואם מתי משאין מסועות לאורבורו עלמה מכאן אני רואה אור אור טעו בעצם היום יש לנו לוח שנה לדפדף אתה יכול לדפדף 200 שנה קדימה ולראות מתי יצא חג הפסח מתי פור ורי מתה היום הולדת והבר מצווה של הנין שלך הכל מסודר בזמנם כל חודש היה עדים והכל חלק מהחודשים היו בני 30 יום חלק בני 31 יום תלוי בלבנה היו צריכים פשוט לסדר את זה כי כל בקיצור במסכת ראש השנה נראה את זה בהרחבה יש ימים מיותר וכדומה ולכן חלק מהחודשים בני ה-30 חלק בני 31 זאת אומרת חלק ראש חודש הוא ב-30 יום לחודש הקודם וחלק הוא ב-31 אם היו מגיעים עדים דים ביום 30 והיו קובעים את היום 30 לראש חודש באותו כל לילה שאחרי 30 היו משיעים משועות בעצם מדליקים מדורות על הרים בירושלים וכך כל הסביבה הייתה רואה מירושלים זה היה מתפשט לשפלה לדרום לצפון וכן הלאה וכולם היו יודעים שהיום שעבר היה ראש חודש רש"י אומר במידה והיו עושים ראש חודש מחר כבר לא היו צריכים לקדש אותו כי כבר קידשו שמיים וגם לא היו משאים מסורות כי היו מבינים באוטומט שאם אין מסועות זה אומר שלמחרת ראש חודש ואם כך אתה רואה שהיו מסעין מסועות וכמובן מתי משאין משועות בלילה שאז רואים את זה למרחוק ומתי כתוב כתוב באור על מהאור אור טהו בוא נראה את זה עוד פעם אין משאין משאות אלא על החודש שנראה בזמנו ביום ה-30 לקדשו ומתי משאין מסות לאורבורו בלילה שלאחר זאת אומרת בלילה שאחר ה-30 לפני ה-31 אז הדליקו על מאור אור טהו שמ מינה באמת סוגרת את הגמרא ואומרת גם מכאן יש ראיה שאור באמת פירושו אורטא מתי ומביאה הגמרא מנסה להביא הגמרא ראיה נוספת היה עומד כל הלילה הוא מקריב על המזבח כהן מקריב ריב על המזבח. כמובן אסור לשחוט ולזרוק דם בלילה, אבל לאחר ששחטת וזרגת דם ביום, מותר להקריב את האימורים, את האיברים הפנימיים גם בלילה. וכהן לפני כל עבודה צריך לקדש ידיים ורגליים מהכיור. אז עליו שכמובן שהכהן שעומד על המזבח ומקריב בלילה, הוא עשה את הנדרש, הוא קידש ידיים ורגליים מהקיור. בכל אופן, לאורה טעון קידוש ידיים ורגליים. דברי רבי. רבי סופר במסכת זבחים, רש"י כותב את זה פה, שלינה פוסלת בקידוש ידיים ורגליים. ואם כן אתה רואה במפורש להורה זה אומר ביום טעון קידוש ידיים ורגליים ואם כך אתה רואה במפורש שהורה פירושו יום אומרת הגמרא אורה שאני באמת כשאני אומר אורה כולם ודעים שזה יום אבל כשאני אומר אור עדיין אין לך ראיה מהברייתה הזו האם אור זה לילה או אור זה יום בואו נסכם את העמוד של פנינו אני רוצה לסכם את זה בצורה כזו דבר ראשון מכך שאומר רבי יהודה בודקין אור ל-14 דבר ראשון דבר שני הוא סליחה אור ל-14 שחרית ובשעת הסריפה אם ככה אנחנו רואים במפורש שור זה אורטל זה ראיה ראשונה ראיה נוספת שראינו אנחנו רואים במפורש שאומרים היה עומד אין משיעים משואות אלא על החודש שנראה בזמנו לאברו וגם שם מדליקים את זה באור זאת אומרת בלילה כי אז זה נראה למרחוק גם כן ראיה שזה לילה הגמרא לכאורה לא מתייחסת כאילו ברור שזה ראיה נפלאה הגמרא לא מתייחסת וגם לפני ואחרי ממשיכה להביא ראיות בואו נסכם אותם בקצרה מה שכתוב באיוב ששם גם כתוב את המילה אור זה רק מגיע לומר לנו לעניין עניין הבא להוגך השקם להורגו לעניין גנב שבא במחתרת שרק אם ברור לך במעט האחוזים שהוא באמת בא לזכה נפשות אז תהרוג אותו ואם לא ברור לך אסור לך מה שכתוב יחשבו יקב לאור ועין זה בעצם איוב מקלל את עצמו גם כן לעניין אור שמאיר וזורח אבל לא לעניין שם דבר של אור ואין לנו ראיה מה שאומר דוד החושך ישופני ולילה אור בעדני גם כן זה לא עניין של יום אלא אני חשבתי שבעולם הבא שדומה לאור יהיה לי חושך ובסוף גם בעולם הזה החשוך הקדוש ברוך הוא האיר לי ורימז והדכן את כולם שהוא מכה לי. לאחר מכן היה לנו את הראיה מרבי יהודה שעור ל-14 ב-14 שחרית בשעת הביאור שזה באמת ראיה נפלאה. לאחר מכן הבאנו ראיה מכך שהרבה שר אסור בעשיית מלאכה. רבי אליעזר בן יעקב אומר מי שעת האור ורבי יהודה אומר מי שאת הנצחמה. ניסינו לומר שהאור פירושו מהלילה ואז הטענה של רבי אליעזר בן יעקב מובנת למה אתה מבדיל בן יום אני אומר מהלילה. דחינו ואמרנו ייתכן שאומר מעלות השחר ועדיין הטענה שלו כבילה. הוא אומר, "תשמע, אני לא מבין אותך רבי יהודה, כי אני אני בעצם אומר שמהלילה שמהיום כחכמים יכולים לחלק בין לילה ליום כמו שהיום לגבי תענית ציבור, אבל אתה מה הסברה שלך לחלק בתוך היום עצמו? ורבי יהודה עונה לו בסופו של דבר אני מחלק כמו שמחלקים לגבי אכילת חמץ. רבי אליעזר יענה לו על כך זה דאורייתא. רבי יהודה יאמר לו היש שעתיים שמוסיפים ורבי אליעזר יענה לו השעתיים שמוסיפים זה סך הכל חכמים החמירו על דאורייתא אבל אין מושג כזה שחכמים עצמם יאמרו לחלק לאחר מכן הבאנו את הראה של אין משאין משועות שהיא באמת ראה שנשארה ומעומד כל הלילה הוא מקריב על המזבח שלורה טעון קידוש ידיים ורגליים אין ראיה כי בעצם מה שאומר מה שאומרת הגמרא שהורה ברור שזה יום השאלה כשאני אומר אור האם זה יום או לילה בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה