הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לד

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לד

[מוזיקה] עבודה זרה דף לד מתחילים בעזרת השם שורה שמינית מלמעלה מספרת הגמרא על רבי עקיבא שהוא הזדמן למקום ששמו גנזקה לגנזק באו מני שאלו אותו שלוש שאלות שכדי להשיב עליהם הוא היה צריך לבוא לבית המדרש ולשמוע את התשובות ואז הוא יכל להשיב את התשובות על שלושת השאלות. שאלה הראשונה ששאלו אותו, האם מתענין לשעות או אין מתענין לשעות? רש"י כותב, כגון שקיבל עליו תענית אחרי חצות היום, משש שעות ולמעלה, אבל מכל מקום הוא לא טעם כלום מתחילה כל היום, אבל בתחילת היום הוא לא טעם כלום, כי הוא לא טעם. לא לשם תענית נתכוון בראשונה. וכעת הוא רוצה לשם תענית להשלים את היום בתענית. האם הוא יכול להתפלל תפילת הננו תפילת תענית או לא? לא אהבה בידי. בהתחלה רבי עקיבא לא ידע את התשובה. שאלה שנייה, קנקנים של עובדי כוכבים שהשתמשו בהם ביין, סתם יין של עובדי כוכבים, יש פה חשש, אולי הם ניסחו אותו לעבודה זרה וזה יין שעשו. ולכן הקנקנים של חרס נאסרו כי נבלה בהם מהין נסך. האם הם אסורים או מותרין? ואם הם אסורים איך אפשר להתיר אותם? מתי הם נהי מותרים? אז בהתחלה גם את זה לא אבא בידי גם כן הוא לא ידע את התשובה. שאלה שלישית הרי אנחנו יודעים שבמדבר עם ישראל הקימו את המשכן ומראש חודש ניסן אהרון הכהן הוא כהן הגדול והוא עבד בבית המקדש בבגדי כהונה גדולה. אבל שבעה ימים לפני ראש חודש ניסן היו שבעת ימי המילואים שבהם משה רבנו שימש במשכן אבל הוא לא יכל לשמש בבגדי כהונה גדולה כי הוא לא היה כהן גדול אז באיזה בגדים שימש משה רבנו כל שבעת ימי המילואים גם על השאלה השלישית בהתחלה לא אבא בידי אבל כשהוא בא לבית המדרש אתה ושאל מבית מדרשה השיבו לו על כל שלושת השאלות המריכתה ההלכה היא מתענין לשעות תענית שעות חשובה רק את תענית ואם משלים את תעניתו עד לערב מתפלל תפילת ענינו של תפילת תענית ותפילת מנחה והילך אתה ה הדבר השני לגבי קנקנים של עובדי כוכבים אז נכון הם אסורים אבל לאחר 12 חודש הם מיד מותרים בלי תיקון ועל השאלה השלישית במשימש משה בכל שבעת ימי המילואים בחלוק לבן של פשתן שעשו והכינו אותו לשם זה רב קה המתני הוא אמר את התשובה בחלוק לבן של פשתן שעשו לשם כך שאין בו אמרה אין בו תפירה אלא כל החלוק הרוג מחוט אחד ולא כמו החלוק שלנו שה א שרבולים בתי הידיים מחוברים בתפירה לבגד זה היה עשוי בצורה כזאת שלא היו בו תפרים במשנה למדנו החרצנים היינו הגרעינים של הענבים והזגים הכוונה הקליפות של הענבים של עובדי כוכבים אסורים וכולי זה כמו יין נסך מביאה הגמרא תנו רבנן ברייתה על החרצנים והזגים של עובדי כוכבים לכין כשהם עדיין לכים אסורין כשהם כבר יבשים מותרים מה הם חרצנים וזגים לכין הניו לכין ומתי הם ניים יבשים איניו יבישין אמר רבי יהודה אמר בשם שמואל לכין זה כל 12 חודש יבשים הכוונה לאחר 12 חודש תמר אמר רבא ברברחנה אמר בשם רבי יוחנן כשהחרצנים והזגין אסורים כשהם לכים אסורים אפילו בהנאה וכשהן מותרין כשהם יבשים הם מותרין אפילו באכילה אמר רב זוויד הי דורדיה דחמרה דרמאי שמרים של יין של עובדי כוכבים אחרי 12 חודש המותרים בתרטריסר שתה שרי אמר הרב חביבה בריידר רבה הני גולפי כלי חרס של עובדי כוכבים בתר תראה אחרי שעתה שערי אחרי 12 חודש הם מיד מותרים אמר הרב חביבה הני אבתא חמת מאור עבוה דתיה ה שאולכי דרכים נוסעים אותו למרחוק כשהוא מלא יין וכיוון שהם לוקחים אותו לדרך רחוקה זה כלי שהיין עומד בו זה זה נקרא שמכניסים בו את היין לקיום בתר טריסרט שרי בכל זאת אף על פי פי שזה כלי שמכניסים אותו לקיום יש דרך שהוא מותר הכלי היינו אחרי 12 חודש אז הכלי הזה מותר אפילו בלי תיקון מותר להשתמש בו ב יין כשר אמר הבחברי דרב איקא הני פורצני דארמהי הפסולת של הענבים של עובדי כוכבים בתריסר תשר אחרי 12 חודש שמותרים האמרחברי דרבה הני גולפי כלי חרס שכימי מקרקא אדומה וקשה והוכמי ושחורים טרס אחרי שתשר אחרי 12 חודש הם מותרים במשנה ראינו שמוריס שומן של דגים שמערבבים בו קרבי דגים והוא מאוד שמן של עובדי כוכבים אסור מביאה הגמרא תנו רבנן מוריס אומן מותר כי מה החשש במוריס לא שמה יעשו את זה מדגים טמאים דגים שאינם כשרים כי הדרך לעשות את זה מדגים כשרים כחשש שהוא שמע הוא יבוא ויוסיף יין כדי להוסיף על מידתו אבל אומן עובד כוכבים אין דרכו לערב בו יין כי זה מקלקל את הטעם ולכן מותר לקחת ממנו מוריס רבי יהודה בן גמליאל אומר משום רבי חנינא בן גמליאל אף חילק שזה סוג דגים טהורים שנקראים סולטנית שכשהם קטנים אין להם סנפיר וכסכסת אבל לאחר זמן הם גדלים אז כעת נראה כמו שהם בהם סנפר פרי וכסכסת אם מכר אותם אומן מותר כי הוא מקפיד לא לערבב אותם עם דגים טמאים שדומים להם כדי שאותם דגים לא יקלקלו את הטעם של הדג הזה תנאבי מברידה רבי אבאו שנה הלכה מוריס ומן מותר אבל היו עושים נותנים על השומן של הדגים מים ומלח והם מושכים את השומן לתוכם וכשזה נגמר נותנים עליהם נותנים על השומן עוד פעם מים ומלח ככה כמה פעמים עד שלוש פעמים הוא תן לה והוא אמר לה פעם ראשון ושני בשני הפעמים הראשונות המוריס של עובדי כוכבים שלומן מותר אבל בפעם השלישי אפילו שלומן אסור מה הייתה מה מה הסיבה שלפעם השלישי זה אסור רק בפעם הראשון והשני דנפיש שומניו שעדיין יש הרבה את השומן של הדגים לא צריך ליתן בהם יין למירמי ביוחמראה כי הוא מקלקל את הטעם טעם של היין מקלקל את הטעם של המוריס אבל בפעם השלישית מכאן והלך שכבר אין הרבה שומן גם האומנים רמו באוחמרה נותנים בו יין ולכן זה אסור מספרת הגמרא ההוא ארבע דמוריסה ספינה שתאונה במוריס דעת נמלה דעקו בעל הנמל של אקו הטיב רבי אבא דמין אקו נתורי בעדה הוא הושיב שם משגיחי כשרות שישמרו שלא יערבבו יין מוריס שנמצא שם אמר לרבה אז רבא שאל אותו עד העידנמן נטרי כל ההפלגה שהספינה הזאת תפליגה עם המוריס מי שמר על המוריס הזה אולי במקום שממנו זה הגיע או בדרך בספינה רבבו בו יין מה תועיל השמירה כאן אמר לרבי אבא עד העידנה עד כעת למה הניחוש לה למה אתה רוצה לחשוש אם משום דמר ויחמרה מה אתה חושב שירבו בזה יין לא זה לא מסתבר כיסתה דמוריה ס בלומה מידה של מוריאס נמכרת בזוז כיסתה דחמראה אותה מידה אם זה יין נמכרת פי ארבע בארבע אלומי אז לא מסתבר שירבו יין כי היין יותר יקר אין אין דרך אדם לערבב דבר שהוא יקר בסחורה שהיא זול אבל כאן באקו היין יותר זול מאמוריס לכן חוששים שמה יערבב בו יין כדי להרוויח אמר לרבי ירמיה לרבי זירה דילמה הייד דצו תו אולי הם הגיעו דרך שפת הים שסמוכה לצור דשוי חמראה שם היין נמכר בזול אולי רבבו את היין במיס כשהם היו בצור בדרך לכאן אמר לי התם באותו מקום עיקולי ופשורי היקה מים שמתקלים ומסתובבים ומי שלגים שמפשירים על שפת המים מצויים שם ומשה הספינה לא יכולים לבוא באותה דרך הם יראים שמהספינה תטבע אז לא חוששים שמה הם אגנו בצור ולא חוששים שהם השם שמו יין. משנה למדנו וגבינת בית אוניקי של כפר שש ששם עושים את הגבינות האלה אה זה כמו הדין של מוריאס שאם זה נעשה על ידי עובדי כוכבים זה אסור. לפי רבי מאיר זה גם אסור בהנאה ולפי חכמים זה לא אסור בהנאה. אמר רבי שמעון בן לקיש, מפני מה אסרו בהנאה גבינה תוניהקי לפי רבי מאיר מש מפני שרוב הגלים של אותה עיר ש בכיבותיהם יש את החלב שהם ינקו בחייהם מאימם שאת את החלב הזה לוקחים ומזה מגבנים גבינה שמים את זה בחלב ועל ידי זה החלב הופך להיות גבינה העגלים האלה נשחטים לעבודת כוכבים. זאת אומרת ככה, היו לוקחים מעגל שיונק אחרי שהוא נשחט, ממאב לקחו את מה שנשאר מהחלב שהוא ינק בחייו ומזה את זה היו לוקחים ושמים בתוך חלב רגיל ואז החלב היה נהפך להיות גבינה. עכשיו, מכיוון שהעגל הזה נשחט, רוב העגלים שם נשחטו לשם עבודת כוכבים, אם כן, הוא נאסר בהנאה כיוון שהוא שחטו אותו לעבודת כוכבים. לכן גם הגבינה נאסרה בהנאה. שואלת הגמרא, אם כן, למה צריך להגיע לרוב? מה העיריה רוב הגלים? אפילו מיוט הגלים שנשחטים לעבודת כוכבים נמי גם כן אנחנו צריכים לאסור בהנאה כי אנחנו חוששים למיוט כי הרי לפי רבי מאיר הוא חייש למיות וגם אם רק מיוטה העגלים נשחטים לעבודת כוכבים עדיין היינו צריכים לסור את הגבינות שם כיוון שאולי הגבינה נעשתה מאותו מיעוט מאותם מיעוט עגלים שנעשים לעבודת כוכבים ואם כן זה אסור בהנאה מתרצת הגמרא היא אמרת רוב אם היא רוב העגלים נשחטים באותה ער לעבודת כוכבים איקה אז נאסור את הגבינה הזאת משום חשש למיעות קיבות שאסורות משום עבודת כוכבים מתוך כלל הכבות שבהן מעמידים את הגבינות שהם מותרות כי הרי מלבד כבות העגלים יש גם כיבות שאר בהמות והם מרובות מכבות העגלים והם אינם נשחטים לעבודת כוכבים זאת אומרת לא חייב להיות שמדובר פה דווקא על קאות של עגלים אולי לקחו את החלב בשביל לעשות גבינה מכאיבות אחרות אז אם כן יש כאן אה א מיעט של קיבות של עגלים ואם אתה אומר שיש כאן גם מיעוט בכלל עגלים שנעשים לעבודת כוכבים כיוון דעיקה רוב הגלים דאן נשחטים לעבודת כוכבים ויקנם ישר בהמות דין נשחטין לעבודת כוכבים אבל הם מיוטה דמיותה מיוטה דמיוטה לא חייש רבי מאיר זאת אומרת כך גם אם אנחנו אומרים שהחלב הזה זה מקיבה של עגלים הרי יש עוד קיבות שמאישם לוקח ככים חלב בשביל לעשות גבינה והעגלים זה מיוט הקיבות ואם גם בין העגלים עצמם רק מיוט מקריבים לעבודת כוכבים אז קודם כל יש פה בכלל א חששש למותט בעצם זה שאנחנו חושבים ש שהגבינה הזאת נעשת מחלב שהיה בקיבה של עגל בכלל כי הרי זה מיוט הכבוד של העגלים זה מיוט ביחס לקבות של שער הבהמות שלוקחים מהם חלב בשע לעשות גבינה וגם בין העגלים עצמם רק אם נאמר שרק מיעוט מהם מקריב מריבים לעבודת כוכבים זה כבר מיוט של מיוט וזה גם רבי מאיר מודה שלא חוששים מיוטה דמיות לא חייש רבי מאיר שואלת הגמרא אמר לרבי שמעון בן אליקים לרבי שמעון בן לקיש כי נשחטין רוב העגלים לעבודת כוכבים גם אם רוב העגלים נשחטים לעבודת כוכבים מה היה הבי למה אתה עוסר את הגבינות והרי התושרי אתה הרי הטרת את העגלים האלה בהנאה דיתמר השוחט את הבהמה לצורכו ולא לשם עבודת כוכבים לא כדי לעבוד את העבודה זרה בשחיטתו אלא שבשעט שחיטתו הוא כיוון לזרוק את דמה לעבודת כוכבים או להקטיר את חלבה לעבודת כוכבים. את השחיטה הוא שוחט בשביל צורכו והוא רוצה להשתמש עם הבשר לצורכו. רק מה? את הדם הוא רוצה לזרוק לשם עבודת כוכבים או את החלב הוא רוצה להקטיר לשם עבודת כוכבים. רבי יוחנן אמר רבהמה כולה אסורה. למה? כסבר מחשבין מעבודה לעבודה. מחשבת האיסור שהוא חשב בשעת עבודה אחת מועילה על עבודה אחרת. מחשבת האיסור שהוא חשב בשעת השחיטה שהעבודה אחרת היינו הזריקה תהיה לשם עבודת כוכבים כבר פוסלת גם את השחיטה וזה שלב ראשון זה אבל לעניין להבדיל לעניין קורבנות לשם השם וילפינן לומדים דין עבודת חוץ היינו עבודת כוכבים מהעבודות של הקורבנות פנים כמו שלגבי עבודת הקורבנות רואים שכך סובר רבי יוחנן שאם בשעת שחיטה הוא חשב שהשחיטה תהיה שחיטה טובה רק השחיטה היא על מנת שזריקה תהיה בכוונה לא טובה אז מחשבים מעבודה לעבודה וכבר עכשיו הקורבן נפסל אז לומדים שאותו דבר גם לגבי איחוץ גם לגבי קורבנות של עבודה זרה אפילו שהשחיטה היא לא לשם עבודה זרה אבל כיוון שהוא שוחט אמנת שהזריקה תהיה לשם עבודה זרה זה כבר נחשב תקרוב את עבודה זרה ורבי שמעון בן לקיש אמר מותר את הבהמה הזאת כי הוא סובר שלא למדים עבודת חוץ חוץ מעבודת פנים והבהמה לא נאסרה אלא אם כן השחיטה עצמה הייתה לשם עבודת כוכבים או שכבר זרק את דמה לעבודת כוכבים אז הבהמה עצמה נאסרה אז אם כן נשאלת השאלה למה החלב שבקיבה של העגל נאסר הרי השחיטה לא נעשתה לשם עבודת כוכבים אמר לי רבי שמעון בן לקיש תרמינך שעתך ירום מזלך הכוונה שלי הייתה ואומר בגמר זביךה הוא עובדה הוא חשב על השחיטה עצמה שתהיה לשם עובדת כוכבים. הוא אמר בליבו שבזביכה הזאת הוא עובד את ה את העבודה זרה והשחיטה היא עבודה חשובה כמו זריקה ולכן הבהמה נאסרת את מחמת המחשבה הזאת. במשנה למדנו אמר רבי יהודה שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע למה עסרו גבינות עובדי כוכבים? הרי אי אפשר להפוך חלב טמא לגבינה. חלב של בהמה טמאה אי אפשר להפוך לגבינה. אז חייב להיות שהגבינה הזאת נעשתה מחלב של בהמה טהורה. ואם כן למה אנחנו אומרים שאם זה עובדי כוכבים זה אסור? הרי ודאי לנו שהגבינה הזאת זה מחלב של בהמה טהורה. אז שמה יש דין ודברים שלם ובתוך דין ודברים אנחנו באים ומדברים על זה איך עושים את הגבינה. לוקחים חלב ממאי העגל שיונק ממו. מהחלב שיש במאב אחרי שחיטתו לוקחים ושמים את זה בחלב אחר וזה הופך את החלב לגבינה. אז אם כן יש כאן נידון שהחלב הזה של עגל של עבודה זרה הוא גם כן נאסר. עכשיו השאלה היא מה אנחנו מה ההגדרה של החלב הזה? הרי הוא לא חלק מהעגל. זה בסך הכל משהו שהעגל שתה. זה משהו שהוא פרש. זה כאילו זה לא חלק ממנו. זה משהו שהוא בנפרד ממנו. אז כיוון שאנחנו מדברים כרגע על הנושא הזה מביאה הגמרא אמר רב החדבוי אמר בשם רב המקדש את האישה בגללים פרש של שור הנסכל. ששור הנסכל היינו שור למשל שנגח והרגם אז סוקלים את השור והתורה כותבת שהשור הזה נאסר בהנאה בא לשור נקי כמו יצא פלוני נקי מנכסיו השור אסור בהנאה אבל דווקא השור עצמו אבל לא גלליו שהם לא חלק ממנו ולכן היא מקודשת אבל אם הוא קידש אותה בפרש בגללים של של לגלי עבודת כוכבים שגם הם אסורים בהנאה אז אינם מקודשת מה הסיבה ויש בזה גם סברה וגם דרשה מהפסוק היא בעיתם הסברה והיא בעיתם הקרא מה הסברה היא בעיתם הסברה ובעגלי עבודת כוכבים הוא לא מעניין אותו ממה הבהמה הזאת נראית כל כך מפותמת גם אם היא מלאה בגללים ובצועה והכל ולכן היא נראית מפותמת הוא כשהוא מגיע עם הבהמה הזאת מרגיש חשוב מביא עגל גדול לעבודה זרה ניחלה בנפחי גבי עגלי עבודת כוכבים טוב לו שהעגל נראה שמן על ידי הפרש זה כבוד לעבודת כוכבים שהוא מפותם בהרבה צועה לכן חל שם עבדת כוכבים גם על הפרש וגם הוא נאסר בהנאה כמו בשר העגל אבל גבי שורה נסכל שמה אין את הסברה הזו ולכן לא ניח לבנפחה אין לו שום עניין בזה שהוא יותר מנופח בזה שהוא מלא בגללים מלא בצועה לכן הפרש לא חשוב כדי שיכול עליו איסור זה ההבדל לעניין סברה וההבדל לעניין דרשות מהפסוק בהתם מקרא לגבי עבודת כוכבים כתיבה ככה לא ידבק בידך מאומה מן החרם היינו מאומה אפילו פרש וכתיב הטם לגבי שעור נסכל כתוב לא יסתכל סתכל השור ולא יאכל את בשרו בשרו אסור אבל פרשו מותרת אמר רבה תרבהנן היא שני הדינים שנויים במשנה גם שפרש שור הנסכל מותר בהנאה וגם שפרש א עגלי עבודת כוכבים אסורים בהנאה מדכאמר מזה שרבי יהושע אומר לרבי ישמעאל בהתחלה הוא מנסה לומר לו מה הטעם שעשרו גבינת עובדי כוכבים מפני שמעמידין אותה בכאיבת נבלה היינו לוקחים חלב ומעמידים אותו בחלב כרוש שהיה כנוס במאי הטלה הכבש הקטן שענק אז יש לו את החלב שהוא ינק במאיים שלו אחרי שהוא נשחט והשחיטה שלו הייתה שחיטת נבלה כי הוא לא נשחט שחיטה כשרה אז אז עם החלב הזה הולכים אחר כך מכניסים את זה בתוך חלב רגיל והחלב הופך להיות גבינה ולכן החלב הזה כיוון שזה של נבלה הוא עוסר את הגבינה וכמהדרלי הקשה רבי ישמעאל על רבי יהושע ועלו האיסור של קורבן קורבן עולה חמור יותר מאיסור של נבלה להבדיל שהרי קורבן עולה יש בו חומרות מיוחדות. קודם כל אסור לההנות מקורבן עולה בוודאי ומי שנה ממנו חייב מישהו מעילה. לעומת זאת נבלה זה לא כך חמור. וכאיבת עולת קאיבת עולה אף על פי שהיא חמורה מכאיבת נבלה. בכל זאת החלב שנמצא בתוך מאי קורבן העולה הוא לא חלק מהקורבן עולה והוא מותר. אז אם כן, למה אתה מחשיב את הפרש או נגיד את החלב שהוא כמו פרש שבקאיבת נבלה אתה מגדיר אותו כנבלה? הוא הרי נפרד מהבהמה. זה דבר בפני עצמו, כמו שאנחנו רואים בקורבן עולה שהחלב שבמאי הקורבן הוא נחשב דבר בפני עצמו. אומר רבה, עצם הדבר שמביאים הוכחה מקורבן עולה, מהחלב שקנוס במאי בהימה של קורבן עולה. ואומרים שהחלב הזה מותר כי הוא פרוש, הוא לא חלק מהבהמה. אף על פי שקורבן נולד דבר שאסור בהנאה. מכלל דיסורי הנאה שר פרשהי. היו רואים שגם בדבר שהוא אסור בהנאה הפרש החלב שבמאי הבהמה מותר הוא לא חלק ממנה. מוסיף רבא ואומר אחרי שרבי ישמעאל דכה שזה לא סיבה זה שמעמידים את הגבינה ב חלב של נבלה. זה לא סיבה לאסור גבינה של עובדי כוכבים. אמר לו רבי יהושע טעם אחר דכ אמר לה מפני שמעמידין אותה בחלב שבכיבת עגלי עבודת כוכבים כאמר לי השיב לו רבי ישמעאל אם כן למה לא עשרו גבינת עובדי כוכבים בהנאה כי הרי יש כאן איסור עבודת כוכבים עבודה זרה שזה אסור בהנאה אז המשנה אומרת שרבי יהושע העביר נושא אסיו לדבר אחר מזה פסוק משיר השירים אבל מזה שאתה רואה ש הסיבה שאוסרים גבינה של עובדי כוכבים זה כיוון שיש כאן בעיה שמעמידים את הגבינה בפרש חלב שהוא פרוש מהקאיבה של ה תקרוב את עבודת כוכבים בכלל דעבודת כוכבים אסור פרשיו גם הפרש אסור ד הגמרא כעת על הטענה השנייה של רבי ישמעאל ולהדר לי שרבי יהושע ישיב לרבי ישמעאל הטעם שלא יעשרו את הגבינה הזאת בהנאה משום דלתי לייסורי בעיני כי החלב של עגלי עבודת כוכבים שזה האיסור הוא אינו מצוי באן כי הרי הוא רק מגבן את הגבינה והוא נבלא בגבינה דעה מוריס שזה אה עושים את זה משומן דגים וקרבי דגים לרבנן דלא אסרו בהנאה אף על פי שאסרו אותו באכילה לפי רבנן מורייס של עובדי כוכבים כיוון שהעובדי כוכבים מערבבים בו יין נסך מה הייתמה למה הם לא עשרו את זה גם בהנאה לו משום דליטי לאיסורי בעיני כי הרי היין לא נמצא בעינו אז רואים שבכל מקום שהאיסור אינו באין לא אוסרים גם בהנאה מתרצת הגמרא האמרי זה לא דומה הכה כאן החלב שהיה קנוס במאי העגל שחטו והקריבו לעבודה זרה אפילו שהוא לא באן לא רואים אותו אלא הוא פשוט לקח עליו והפך אותו לגבינה כיוון דהוקמי כמוקים כיוון שהוא זה שהעמיד את הגבינה חשיב לקמן דאיתי לייסורי בעיני זה נחשב כאילו החלב האסור של עגל של עבודה זרה כאילו החלב הזה נמצא כאן בעינו כי הוא זה שהאמיד את הגבינה ולכן זה לא דומה למורייס ואם כן באמת השאלה היא שאלה טובה למה הגבינות של עובדי כוכבים לא אסורים בהנאה אז רבי יהושע סיו העבירו את רבי ישמעאל דבר אחר הוא פשוט שאל אותו איזה שאלה משיר השירים וכולי עד כאן דף לד ли
לצפיה בתכנים נוספים: