הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לד

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לד

[מוזיקה] עדי זורי דף לדחים בסיעתא דשמעי סוף דף קודם שבע שורות מלמטה סוף השורה אומר רב זיד למדנו שכלי חרס שעשוי לקיום שומרים בו יין זמן רב הוא נאסר מיי נסך אפילו שהיה בו זמן מועט אפשר להכשיר כמו שדיברנו אבל בלי הכשרה הוא נאסר אומר רב זוויד הנה מנה דקוניה רשי מביא שזה כלי חרס שמצופה בעבר באופרת חברי והוכמה הכלי שהוא לבן או שחור שורה זה סוג חרס שאם יש עליו עופרת אז הוא נחשב ככלי מתכת ולא ככלי חרס ולכן כלי מתכת לא נאסר מניתנת יין לזמן מועט יריקה אבל אם הכלי ירוק אוסו משום דמצריף כי אם הוא ירוק זאת אומרת שעשוים מקרקע שחופרים ממנצריף כמו שהזכרנו בסוף השיעור הקדם זה בולע יותר ואפילו שזה מצופה באופרת זה בולע כמו שר כלי חרס וז קרטופנה אם יש בה כלי בקעים וסדקים כולה הסירה אז כולם גם הלבנים והשחורים גם הם בולים דרך הסדקים זו דעת רב זוויד דורשמרימה הוא חולק קוניה כלי חר שמצופים באופרת בי נוכמה בין חיברה בין ירויקה בין השחורים בין הלבנים בין הירוקים שורה גם אם הניחו בהם יין נסך הם מותרים בלי אכשר כי ברגע שמצופים באופרת זה כמו כלי מתכת שלא בולע מצוינן ששעה בו זמן מועט שואלת הגיבור הסתירה בדברי מרימר מה ישנה מחומץ בפסח דבו מיני ממרימר בני הישיבה שאלו את מרימר אני מנדקוניה מהו להשתמש בו בפיסחה כלי שהשתמשו בו לחמץ אז אסור להשתמש בו בפסח כי טעם החמץ בלוע בו אז כלי מתכת אפשר להכשיר אותו במים חמים אם בליו דרך האש אז בליבון בכלי חרס לא מועיל גולה השאלה היא האם אפשר להשתמש בכלים אלו בפסח האם זה כמו כלי חרס שאי אפשר להכשיר בעגולה או שמה כיוון שמצופה באופרת אז זה כמו כלי מתכת שאפשר להכשירו בהגולה ממשיכים החכום ואומרים המרימר ירוי כלב אלו הירוקים ומצרפם הורב בהם צריף ובעלם בולים הרבה והסירה זה אנחנו מבינים שהם אסורים כי בואו לו חייבוך ממים וגם באלו כיזבו קרטוף נלטיבוך והבעל דרך הסדקים והסירה כיתיבו לו דשיה שהם חלקים לגמרי מים אומר לא אמר לה מרמר אנו חזינלא דמידית אני ראיתי את הכלים האלו כשמבשלים בהם אז הם מזיעים מבחוץ זאת אומרת שהבליות נכנסות בכל הכלי ויוצא עד החוץ וכיב מדי תבד בלה ממילא וסירה אי אפשר להכשיר אותם תמירו העידו על כלי חרס שאינו יוצו מדי פני לאילום כתוב בתוירה שאם בישלו קודשים בכלי אז צריך להכשיר אותו כי זה נעשה לא יסור הבלי של הקודשים בכלי חרס כתוב ישובר אין לו טהרה אלוה שבירה אז גם בפסח אי אפשר להכשיר אותו לפסח אז יש כאן קושיה מה ישנמי נסך דדור שלום כולומונדקו ישורה חיית מה תצרץ חומד זה איסור דיריס אז חמירו יין נסך דרבונון כי לא מדובר ביין נסך ממש מדובר בסתם יינום שאסור רק משום גזירה זה לא תירוץ וכל דתיקון רבונון כן דרסת תיקון הם תיקנו את הכונותיהם בדומה לדירסה אונה גמור יש הבדל גדול זה תשמיש בכמין כלי חמץ השתמשו בו בחמים. חמץ חם נבלא בו. אה זה בולע יותר כש מבשלים בו דברים חמים. ולכן הוא אמר שאין להכשיר אותו לפסח את הכלי הזה אפילו שהוא בצופר באופרת. וזה כשאנחנו מדברים לגבי יין נסך תשמישו בצוינן יין קר. אז זה לא בולע כל כך. ולכן מרימר אמר שכולו מנדקוני ישורה. מספרת הגמרא רב קיבה איקלה לגינזק. הוא פעם נקלה לעיר גינזק. בואו מנה שאלו אותו שלוש שאלות. אחד מהם עניינינו. שאלה ראשונה מסענינשיס או אם מסנינש אז רש"י אומר שזה ברור שהאדם מקבל על עצמו תענית של כמה שעות זה לא נחשב כתענית הוא לא זה לא קבלה שמחייבת המדובר באופן שאדם בצהריים הוא אומר רגע לא אכלתי לא שתיתי שום דבר היום לא לשם תענית אלא לא יצא לו לאכול ולשתות אז הוא אומר אני עכשיו רוצה לקבל על עצמי תענית עד סוף היום השאלה היא האם זה נחשב כתענית או לא זו רק תענית שעות אז זה לא תענית הוא לא חייב לעמוד בקבלה שלו לאבא ביודי לא היה לו מה לענות לרב קיבוה שאלה שנייה קנקנים שלא הבד כחובים שמלים בהם יין אסורים האם אסורים להשתמש בהם בלי תיקון אם רצה להשתמש בהם צריך להכשיר אותם על ידי 24 שעות מים שלוש פעמים כמו שאמרנו אומותורן כי הם לא בולים לה וביודעי גם את זה הוא לא ידע להשיב שאלה השלישית במשי משמוישה כל שבע שמילואים כתוב בתויר כשבנו את המשקון בשבע שמלואים מוישה רבינו שימש אז זה ברור שהוא לא השתמש בבגד קונה כי כתוב סיסו בגדקש לאהר אנוכו מושה רבנו בעצם היה זר על פי הדיבור הוא שימש בימים אלו לא הוזכרו שם בגדים מצד שני לא מסתבר שהוא שימש במישקון בבגדים שהלך איתם בשוק לא ביודי הוא לא ידע לענות אוסרב עקיבא בא שאל במדרשהו שאל את שלושת השאלות בבית המדרש אמר ענו לו כך אכסם מסענין לשוויס יש לזה שם תענית הוא חייב לעמוד בקבולה שלו ואם איש לי סוף היום מספל לתפילה טיניס אומר אנינו בתפילה ואל חס קנק בכחובים הם בולאים והם נאסרים אבל היות בסחוידש מותרין ברגע שהם שו בלי שימוש 12 חודשים אז הטעם כבר לא נמצא בהם ואפשר להשתמש בהם במשימש מושיבשמע מילואים בחלוק לובון שעשו לו לשם זה עשו זאת אומרים הראשון עם לבן ושונה מהמעיל של הכהן גודל שהיה תכלת אבקה נמסנה בחלוק לובון שאין בו רע, אין לו שפה, אין לו מכפלת. אז רש" מביא שיש אומרים ככה רש" מביא בתענית גם שלא יחשדו ששם שם מתרומת המשקון אבל רש"י כאן מפריך פירוה כרק נגמרה מלוכה שסבוד מכניטול אז אין לנו כאן הסבר למה שאם בואי אמרה מרן במשנה החרצנים והזגים של דחום וכולו אז נחלקו רמ וחומים רמר אומר שהם לעולם אסורים חכום מחלקים בלכים לבשים תו רבונון כאן אבריסה מביאה את שיטס חחומים החרצנים והזרגים שלדי כחובים אחרי שהם שחטו את היין נשארו חרצנים זגים הקליפות הגרעינים להחין אסורין כי יש בהם צעת מהיין יבשים מותורים איננו להחין ואיננו יבישן אומר רבי יהודה אמר שמואל להחין כל יב חוידש יבשים לאחר שעברו יבס חוידש הם מתייבשים לגמרי אין בהם שום יין תמ אומר רב בברחון יוחנון כשן אסורים דהיינו בתוך בסחידש אסורן אפילו בהנו מחמת קצת היין שיש בהם כשהי מותורין אחי בסחוידש מותורין אפילו אפילו באכילה אם רוצה לכסוס אותם אומר רב זביד דורדה שמרים דחמר דרמ שמרי יין של גויים בוסטרס היה אחש אחרי 12 חודשים שהשמרים עמדו בפני עצמם שורה כי כבר לא נשאר בהם שום טעם של יין הם כמו עפר אומר רב חביברידרובה אנגולפה קנקנים שהחזיקו בהם יין נסך בוסר טריך סירחשט אחרי שרוקנו אותם שהוא 12 חודשים אז כמו שאמרנו ליל שורה אומר רב חביבה אנה אבת דתיה אבטה זה חמת שעושים אותה מאור עבוה קוראים זאת בוטין תתי שסוחרים ישמאלים הולכי דרכים לוקחים ממלאים את זה יין ונוסאים ברחוק אז זה כבר מכניס לקיום כזה לזמן רב לכן רק בוסטרסחת שורה המיד אסור להשתמש בהם אלא הם כן המכשיר על ידי שלוש פעמים מים כמו שדיברנו אומר רבחברכה אנ פורצנדר פסולת של ענבים של גויים בוסטרסחשור כמו שאמרנו כי זה מתי לגמרי אומר רבחבר דרובה ענגולפה קנקנים שכמה והוכמה אדומים ושחורים בוסטרסחשורה אבל לפני זה עשו כם בולאים מה ראינו במשנה ואמוריוס זה שעושים זאת משומן של דגים אז למדנו שרמר עוסר אותם אפילו בהנואה כשקונים זפני גוי חכומים לא אוסרים בהנוה רק באכילה טו רבונון מוריס אומן של גוי אומן מותר אז רשי מסביר מוריס לא עושים מדגים טמאים אלו מיל למה אוסרים זאת לפי חכומים הקופונים באכילה כי מעורב בהם יין אבל אומן לא מערב בהם יין כמו שכבר הגמרא תפרש בפעם הראשונה והשנייה שיש בזה הרבה שומן כי זה מקלקל זאת ולכן מה שראינו במשנה שמוריס של גויים אסור באכילה לפי חכומים לפי רמר אפילו בהנואה זה דווקא במוריוס שהשארו אותו בפעם השלישית כמו שכבר נראה או של בליבטים שאינם אומנים והם לא בקיים בכך שהיין מקלקל את המוריוס אז מהם אי אפשר לקנות את המוריוס כי הם מערבים בזה יין רבי יהודה בן גמלי אומר רב חנין בן גמליאל אףחילוקן מוטר נראה במשנה בדף הבא שיש מין דגים טהורים כמו שרשי מביא קוראים להם סולטנית הדג הזה בקטנותו אין לו סנפיר וכסכסת כשהוא גדל הוא מגדל את הסימונים האלו גם כשהוא כתם ולא את הסימנים הוא ודאי מותר בחילה כי הוא דג טהור אבל נראה במשנה שאסור לקנות חילק מגויים למה? כי הגוי תופס הרבה ברשת וכיוון שהם דגים קטנים ואין בהם את הסימנים, מורב בהם גם דגים טמאים, אז חוששים שהוא יקנה זאת והוא יאכל גם את הדגים הטמעים. אז אומר רבי יהודה בן גמליאל שח גמליאל שחילק אומן אם אומן הוא מוכר זאת אפשר לקנות אצלו חילק. למה? כי הוא בקי בדבר והוא מבדיל בין הדגים האלה הסולטנית שהם טהורים שהם אמורים לגדל כשהם יגדלו סנפרקס כסס. לבין שאר הדגים הטמעים כי שאר הדגים הם לא חושבים כל כך ומקלקלים את הטעם של הסולטנית מקלקלים את כל מה שיש ב בערבה בספינה בעסירה אז הוא מוציא אותם אפשר לסמוך שזה רק חילק טוני אבי מבריד רבבו מוריוס הומון מוטר כמו שדיברנו אבל הוא טונה לו אבימי הוא שנה את הבריס הזו והוא אמר לו והוא פירש פעם ראשון ושינימותו שלישי אוסו אז רש"י מסביר שכן דרכה נותנים מים ומלח על שומן הדגים ומוצות שומ כשקלות חוזר ונתן אחרים פעם שנייה פעם שלישית אז פעם ראש מה תימ פעם ראשני דנופי שומניו יש במים ובמלח הרבה שומן לא יצורך למיר בבו חמרה לא צריך להוסי בזה יין אז אין חשש שהוא הוסי בזה יין מכאן וילוך רומו באו חמרי אחרי שכבר היה פעמיים הפעם השלישית כבר הם בזה הרבה שומן אז חוששים לתרובת יין כמו שאמרנו כל החשש רק תרובת יין כי מוריס לא עושים מדגים טמאים רק מדגים טהורים יש כאן נערה שלשון הגמרא זה לא יצורך מה השמע שלא צריך רש"י פירשיין מקלקל את המוריוס בפעמיים הראשונות אז החסםספר אומר שרשי גורס במקום לא צורך לא אוריך דהיינו זה לא טוב לזה מספרת הגמורה ההוא ארבד דמוריסה דאוסה לנמי לדעקו הגיע מרחוק הגיעו גויים לנמל של אקו עם ספינה מלא במוריוס רצו למכור זאת ליהודים אוסיב רביה בדמנאק נטורבדו אז רב מאיר אקו הושיב שומרים שלא יערבו במוריוס יין אומלרובה עדידמן מי שמר את המוריס עד כאן מה יעזור שמקם ויה לך אתה שומר בארץ המוצא אולי שם ירבו בזה יין אומר לי אמר לו רבי אבה עד הידנה למן או למניך שלמה נחשוש אם משום דמרב בחמרי אני יודע מהכן הגויים מגיעים בארץ המוצא שלהם כיסטה דמוריס בלומה כיסה זה שם מידה המידה מסוימת של מוריס בלומה נמכרת בזוז כיסטה נחמר בד לומה אותה מידה של יין נמכרת בארבעה זוזים אז מה אתה חושש שהוא יערב יין במוריוס הרי היין עולה ארבע פעמים כפול מקום כזה אין צורך לחשוש רק כאן שהוא הגיע לפה וכאן היין בזול והמוריז ביוקר אז צריך לחשוש שיר בזיין לכן מכאן ואלך שמצרו כאן אני מאמין שאומרים אומר לרבי ירמל רב זיראה דיל מאדצורסו דשובח חמרים אולי הם עשו תחנה בצור לפני שהם הגיעו כאן להקו ובצור שו וחמרי היין בזול אולי שם הם ירבו יין אומ אמר לו רבי עבד מנקו אוסום איכולה ופשוריקה אני יודע שכעת בעונה זו אז בנמל של צור אז יש מים שולחים כל ומי שלגים שנפשו על שפת המים ואין מושכי הספינה יכולים לבות באותה דרך ברור לי שהם לא יעצרו בצור מה ראינו בהמשך המשנה וגבינס ביסונייקי לפי רב מאיר אסורה גם בהנואה לפי חכומים רק באכילה אומר רב שיר בלוקיש מפני מה אוסרוג גבינה סונייקי לפי רב מאיר שגם בענוי אסורה מפני שרוב הגולים שלא יסאיר ונייקי נשחוטים לעבוד נסכי חובים ומעמידים את החלב בקיבתן ומזה הגבינה נאמדת והחלב שנמצא בקיבה שלהם הוא אסור בהנועה מפני דקרו בסדזורה אז כל הגבינות אסורות בהנוהם שואלת הגמורה מי איריה רועי גולי אפילו מיוטנמה מספיק כדי לאסור דור רב מאיר חל למיוטה כידוע הרבה פעמים מובא בשש רב מאיר חושש למט כמו שמבואר מסכת סיבומס שכותן וקטנו לא יחולצין ולא ימים דהינו אדם שמת בלי ילדים התאירה אומרת שהאכיו יבם את אשתו של המת אז כתוב שקוטן וקטנו לא יחלצו ולא יבו אז חליצה כי כתוב איש במים יבום אומר רב מאיר כותן שמהמצא סוריס ואז התברר שהוא לא ראוי לאיבום אז הוא נעשה אי שסר שלמו כמצווה קטנו שמתלוניס ואז היא פטורה מאיבום וזה איש שלמו כמצווה חכומים חולקים שכן אפשר לייבם כולכים אחרי הרוב ורוב קטנים אינו מסריסים רוב קטנויס אינמלניס אם כך למה צריך לומר רוב הגולים אונה הגמורה היא אמרסרו שרוב הגלים נשחטים לבזורה היא כמיות אז אז אפשר לאסור את הגבינות משמחש של מיעוט כיבות שאסורות בנוהם כי רוב הגלים זה מיעט כי יש גם שאר בהמות שמעמידים בכבותיהם ורק העגלים נשחטים לבדזורה אלו מסרק מיות של העגלים נשחטים לבדזורים כבני כרגולים דשחקובים מכן שרבס חוץ מעגלים דשחקובים אבל מגלים שנשחזור מות דמיות ומחשר לכן לכן הוצרחנו לומר שרוב הגלים של אותן נשחתים לסכרחובים ואז זה מיעוט אחד כלפי שאר הבהמות שלא נשחטות לו בדזורה ורמר לשיטתו שהוא חושש למט ולכן הוא עוסר בהנוה שאם כן חומם לשיטתם שהם לא חוששים למיוט אז הם לא אוסרים למה באחיל להם כן אוסרים כמו נברא עוד מעט אומר לרב שם בריוק רב שם בלוקיש כי נשחוטים לבדס ככובה והדו דשורה אתרי מתיר באופן כזה זה ששוחטים כדי לעבוד אבוידס אחר כך לבדזורה בדרך כלל מי ששוחט תקרבס אבדזורה הוא לא שוחט לשם עבדזורה הוא שוחט כדי לזרוק את הדם לבדזורה להקטיר את החלום לבדזורה ואתה מתיר באופן זה דיתמה השיכתסמה לזרוקדומו לבסקחובים הוא לא שחט את הבאמה שהשחיטה עצמה היא תהיה אבידלבדזורה אלא הוא חשב בשחיטה שאת אדם הוא יזרוק אוק תרחל בו לבוא דקי חובים כך הוא חשב בשס השחיטה רבי יוח אמר אסורו הבשר אסור בהנום כוסובה מחשבים לבבוידה ויפין חוץ מפנים למדים חוץ מפנים שמחשבים אבדלבוידה כשם שבסמקדוש השוחט אמנת לזרוק את הדם חוץ לזמנוי חוץ למקומוי אז זה פיגול אפילו שלמעשה הוא לא זרק מחוץ למקום עצם השחיטה על דעת כן היא פוסלת אז אפשר לחשם עבודה לעבוד לבידה אחר אחרת אז פין חוץ מפנים שגם בחוץ בעבדזור להבדיל זה גם אותו דבר רב שם אלוקי שמותרס לא למדים חוץ מפנים רק בפנים התרחידשה הזאת אז ממילא איך אתה אומר שזה טעמו של רמיו אומר לי אמר לו הר שלוקיש תרמיך שיתוך ירום מזלך אפשר לומר שהוא אמר לו אתה שואל טוב הריבד אומר הוא התכוון לומר לו אולי פעם אחרת יהיה לך מזל תוכל לשאול שאלה על העניין כעת השאלה שלך היא לא נכונה באו בגמר זביכו אני אומר שרוב הגנים משחטים באוניקלבדזורה דהיינו שבשחיטה הם מתכוונים אומר רש"י אמר בליבו בזביכה זו עובדה לו ודזורה ובאופן זה ודאי שהזביכי כעבודוידה והיא יוסרת את כל הבהמה למה נקתו בגמר זביכה אומר רש"י רשלוקש לשיטתו שהוא אומר אינו לשחיטו אל בסוף סוף השחיטה זה קובע אומר רבי יהודה שואל רבי שמואל כך ראינו במשנה מפני עוסרו גבינס כחובים באכילה כי לפי חכומים ארמו שבנו זה מותר באכילה כן עסרו אומר רש"י כמו שדיברנו במשנה משום חול בימוותמיו אין לחשוש כי קיימלון שחלב טמא אינו עומד הוא לא נעשה לגבינה אז ראינו שם את המסר המתן ברבי שמואל רבי יהושעק את הגמרא אומרב אחת בוא אומר המקדש בפרש שירניסקל שירניסקל זה למשל למשל שור שהרג אדם צריך לסכול אותו ומאז שנגמר דינו לסקילה הוא אסור בנוה אז אם הוא הטיל גללים ואדם קידש בגללים אלו מקודשס כי הגללים מותרים בנוה אפילו שהשור עצמו אסור בנוה אז אומר קידש בפרש עגלבודס כחובים אינ מקודשס כפרש אסור בהנוג כמו העגל עצמו אומר הרב איסמסבורה ואיסקרו אבסי מסבורה גבי עגלסקובים ניחלה בנפחי זה שמקריב את העגל הבדזורה נוח לו שהעגל יראה שמן אז הוא רוצה שהוא יהיה מנופח עם הגללים בתוכו אז חל שם ישר בדזור גם על הפרש לכן זה אסור בנוה הוא נותן לה דבר שלא יכולה להנות היא לא מקודשת אבל גם שר הנסקל לא הניחלה לבנפחה מה יש לו מזה אז הפרש הוא לא נחשב כחלק מהשור ולכן הוא לא נאסר בנוי י ביסים מקרוסי אורכב בבזור כתוב לא דבק ביותו מאומו מאומו אפילו הפרש הוקסיבוס אבל שם כתוב סוק ליסוק ולא יאכלס בסורו בסורסור או פירשו מותרס אומר עובה טרבה שני הדינים שרב אמר במה שהוא אמר לגשרדיסקל במה שהוא אמר לגע באבדזורה תננוי שנינו משנתנו מה ראינו במשנה מדקומ רבי ישע עונה לרבי שמואל מה אתה שואל למה לפי חכוים אסור לאכול גבינות שלא יבדזור מפני שמעמידין בקיבסלה בחלב שמוצאים בקיבה אחרי שהם ניבלו את במותיהם אז כמו שהנבלה אסורה באכילה קר גם החלב שנמצא שם וכר גם הגבינה שהוא עמדה על ידם כלומר דרלי עונה לו רבי שמואל לא ייתכן לו קיבס אוילו חמורה מקיבס נבילים כילה אסורה באנו יש בה מילה ובכל זאת ראינו כמו שהבאנו במשנה שאם שוחטים אוילה בסמקדוש מוצאים שם חלב אז מי שדע את הויופ יכול לאכול זאת אז מה רואים כאן מכלל דאיסור הנוה אוילו שור פרשהיו הפרש שלהם מותר החלב שנמצא בקיבה הוא הדין הגלנים אז כמוכם בשורר הניסקל הפרש מותר עכשיו כך ומדקמרלי מה אומר לו רבי ישע טעם אחר מפני שמעמיד בקיבס אגליבס כחובים וכמרדלי אומר לרבי שמואל אם כן לא משרו בנוה למה אסרו זאת רק באכילה מכלל מה אני רואה מכך דבודסקובם אוסור פרשיו כי למה בקיבו שלגבסקו חובים אמרנו שזה אסור בהנוה זה הרי כמו פרש זה חלב שנמצא שם בכיבה למה כי זה שמביא להבדזור עגל הוא נוח לו שהקיבה מנופחת עם חלב שהעגל מנופח אז קר גם בפרש מאותו טעם יש לאסור ממילא שתי הדינים שרב אמר מפורשים אצלנו במשנה מה ראינו בהמשך שרבי שמואל טוען לו אם כך תעשה רבן נוה אז רבי יהושע סיוני עניין אחר זאת אומרת שהוא הסכים טענתו שאם טעם האיסור היה מי שמעמידים בקיבס אגל ודזורה אז צריך להיות גם אסור באנוה שואלת הגמרא ולדלי שישיב לו רבי שואל רבי שמואל אתה יודע למה לא עסרו בהנואה משום דלסה לאיסור בעינה הרי לא מדובר על הקיבו עצמה מדובר על הגבינה שהמידו בקיבו האיסרו כבר לא נמצא דו מוריס כמו שראינו לגבי מוריס לרבונון דלא יסרו בנוה מיתמה למה אמרו שהמוריס אסור רק באחילה ולא בהנואה אפילו שמערבים בזה יין למה משמדלסלור בהנה כין כבר לא נמצא כי הוא כבר התרה ולא רואים אותו אז אסור רק באכילה כמו כן כאן הגבינה אומרת הגמורה עמרה זה לא דומה או חקים דאוק מקומיקים אם באמת החשש היה משום שמעמיד בקבס אגלה ודזורה אז הכאיבה היא מעמידה את הגבינה חושב לקמנדסה לאיסור בינה אז כשהגבינה נמצאת לפנינו אז כמו שהאיסור נמצא לפנינו כי זה מעמיד אותו ולכן לכן אילו האיסור היה משום שמאמינים בקבס אגב בלזורה אז גם בן לא צריך לאסור בשונה ממוריס שהיין לא רואים אותו מול העיניים ולכן באמת הודעה לו רבי שמואל הודעה רבי יהושע לרבי שמואל שלא זה הטעם הוא יסאול דבר אחר מה כן הטעם נראה בעזרת השם בשיעור הבא ולמה באמת לא עשרו משום שמעמידים בקבלס אגל ודזורה אז כמו שדיברנו במשנה הראשון מסבירים כי רוב הבהמות לא נשחטות לעבודז זורה והולכים אחרי הרוב אלא הטעם הוא אחר כמו שנראה בעזרת השם בשיעור הבא עד כאן דף לד [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: