העמוד היומי מסכת עירובין דף לט עמוד א
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת עירובין דף לט עמוד א
[מוזיקה] רובן דף לט עמוד א שורה שישית מלמעלה אנחנו ממשיכים עם הבריה שראיינו קודם נביא כת את הביס במלואה גופה אומר רב יוד ירב ברגליו ביום ראשון מערב ברגליו בשני כיוון שהוא ערב ברגליו ביום הראשון ואנחנו סוברים סובר אביוד ששני הימים שבס ויום טב יש לזה דין של שתי קדושות ממילא צריך לערב גם ביום השני אז הוא יכול להערב ברגליו ברגליו זאת אומרת שהוא יושב שמה בן השמוש על ידי זה הוא קונה שביטה בשני ערב בפת ביום ראשון מערב בפת ביום שני ואין פה בעיה של מיכין מיום טוב לשבס למרות שהוא לוקח את הפת ביום השני כזה עדיין יום טב והוא בא להכין עירוב בן השמו שס לשבס אבל כיוון שהוא לא צריך לומר כלום כיוון שהפתח מיועדת לאירו הוא לוקח את אותה פת כפי שנראה לקמן ממי אז לכן זה לא נשם מכין אבל עירב בפת בראשון מערב ברגליו בשני אם ביום הראשון הוא עירב בפת אז ביום השני הוא יכול לערב ברגליו למרות שזה פעם ראשונה שהוא מערב ברגליו אבל כפי שראיינו קודם בעמוד הקודם שאין בעיה של מיכין כשההוא מערב ברגליו כיוון שהוא יושב ושותק ולא אומר שום דבר אז אין בעיה של מיכין כי הוא לא צריך לומר כלום אבל ערב ברגליו ראשון אין מערב בפד בשיני לבוא ולערב פעם ראשונה בשיני זה אסור כ כין שהוא צריך לומר הרי פת זו לקנות שביט לאירובי וממילא זה כבר בעיה של מיכן כי הוא עושה את זה מבעוד יו ביום טב נמצא שיום טב מכין לשבס וזה אסור שאין מאב מתחיל לו בפס אומרת הגמורה ערב בפת ביום ראשון מערב פת ביום שני אומר שמואל הוא בוס פס מדובר שהוא לוקח את אותה פת ולכן הוא לא צריך לומר על הפת הרי זה לעירוב אלא זה כבר עומד לעירוב מהיום הראשון ולכן מותר לו כיוון שאין בפה בעיה של מיכין אבל אם זה פת אחרת זה בעיה של כ הוא צריך לומר לישוב הרי זה עירובי וכן אומר המשנה בוה צריך שזה יהיה גם כן באותו מקום כיוון שאם זה במקום אחר שוב הוא צריך לומר כיוון שזה כבר שביטה קניית שביטה שונה ממה שהיה לו אתמול אומר רבשי ד קנה מניסן דקטו גם במשנה אנחנו רואים דיוק שמשמע כמו שאנחנו אומרים שיש בעיה של אחונה כיצד מוברש ומשולב ו ול בשני משול וא ו ובלוי לוקח ביום הראשון את הפת אחרי השקיה אחרי שח שכו מחזיר את זה לביתו ולמחרת הוא בא עם אותה פת ויכול לאכול אותה כשך שיכו אז רואים שמדובר באותה פת זה סית לרבי שאמר שאם זה לא אותה פת יש בעיה של החונה ורבנן אומרת הגמורה כל אלו שיקשו על הדין של החונה של רבי המרים שראיינו לאיל בעמוד הקודם מה הם סברו הם לכאורה לא סוברים את ה דין הזה של החונה יסור החונה מיום טו לשבס איך הם יסבירו את הברייה שמה שמע שאת אותה פת הוא מחזיר לביתו למה הברייה צריכה להדגיש ש מחזיר את זה לביתו לכאורה מהש מה שצריך את אותה פת דלוס מצובו כו מש מלון יתכן ששם זה רק באים לאמר לנו כיוון שיש לך פת מהיום הראשון אז עדיף שתשתמש בזה ביום השני ולא תצטרך לקחת פת חדשה אז תחזיר את זה לביתך תשמור על זה ותוכל להשתמש עם זה גם למחרת אומרת המשנה עד כש דיברנו סביב מחלוקת האם יום טב שבס שסמוכים זה לזה יש ני ש קדושה אחת או שתי קדושות כעת נראה מה קורה בראש השונה ראש השונה הדינו הו ש מגיעים עדים ומעידים על קידוש החודש אם הם לא הגיעו ביום הראשון נוהגים מתחילים את היום הזה כראש השונה ואם הם לא הגיעו עד אחרי תומת שבנו הרבים שכבר שרו שיר של יום של תומת שבנו הרבים גם אם יגיעו אחרי זה אנחנו עושים את אותו יום קודש את למחרת קודש האחרים זאת אומרת אנשי ירושלים למרות שהם יודעים שהגיעו דים וכנו להכריז בירושלים שהיום זה רש השונה אבל כבר משאירים את זה את אותו יום קודש כיוון ש כיוון שכבר שר הו שיר של יום חול ולאש לרש שונה כי עדיין לא הגיעו עדים לכן קובעים את ראש השונה למחורת אבל משאירים את אותו יום קודש בשאר מקומות חוץ לירושלים תמיד נוהגים את שני הימים קודש כיוון שלא יודעים מה קורה בירושלים האם הגיעו עדים או לא הגיעו עדים אז רבי וד אומר הו ששון שה ראה שמ תתבר הוא לא יודע האם יבואו עדים מוקדם וממילא יקבעו את היום הראשון לראש השונה או שלא ואז אם כן י יהיו שני ימים ראש השונא מערב אדם שני עירובים וומר עירובי ברישון למזרח ובשני למירו ברישון למירו ובשני למייזו רו בראשון ובשני כבני עירי רו בשני ובראשון כבני עירי זאת אומרת אומר רב יהודה יש דין של שני קדושות כיוון שזה סוף סוף זה שני עמים שרש שונה וגם אם אנחנו אומרים שאנחנו אומרים שרשון זה או היום או מחר ממילא יש דן ששתי קדושות שונות ולא ולא קדושה אחת ארוכה ולכן הוא יכול לחלק ביניהם ולעשות עירוב אחד ליום הראשון ועירוב שני למקום אחר ביום השני ולא ידו לחומים נראה מי זה חומים אבל בעצם גם רב יודה שסבר בשב ויום ת שזה קדוש החס כאן הוא יסבור שיש שתי קדושות נראה גמורה שרבי יוסי הוא זה שחולק ולא מסכים הוא סובר שאפילו בבר ששון יש דין שקדוש ארס דריד מתנה אדם על הקלקול ביום רשו ואכלו בשני נראה עוד שתי נפק מינס בראש השונה שאנחנו אומרים שזה שתי קדושות וממילא יהיה עוד שני הלכות שייצאו מזה מתנה אדם על הקלקול ביום טו ראשו ואכלה בשני אדם לא ייסר ומות ומעסות ואסור לסר ולתקן שב ביום טב זה יכול לעשות תנאי הוא אומר ביום הראשון הוא אומר אם היום חול ומחר קודש אז אני מפריש כעת תרומות ומעשרות ומחר אני אוכל לאכול את זה אם למחרת הוא בא ואומר אם אתמול היה חול אז מצויין זה מתוקן ואם אתמול היה קודש אז כעת אני מפריש את זה ואז ממו נפשך מותר לו ביום השני לאכול את זה כיוון שהפירות מתוקנים וכן ביצר שנולד בראשון תכל בשני גם כן כיוון שממו נפשך או או שאתמול היה חול וממילא היא נולדה בחול או גם אם אתמול היה קודש אז היום זה חול ממילא היא יכולה להחל בש ולא ידעו לך החומים שוב רבי סובר דוחס לאדו ונראה בגמ מה הוא סובר רב בן הרקימר הלוך נוספת בעניין של ראש השונה ולא בעניין של קדושה ח שתי קדוש לפני התב ביום טוב של ראש השוני הוא אומר החצ השם אלוקינו את יום ראש החודש הזה ם הוים לחור זאת אומרת שני חידושים יש פה חידוש ראשון שמזכירים ראש חודש מראש השונה זה גם רוש חודש חידוש שני שהוא צריך לומר את התנאי הזה אם היום אם למוחו או החלצו זרזי אם היום זה רוש השונה או אם זה למחר מתי שזה יהיה ו למח ם היום עם אמש הוא לא בא לומר ש תזרז אותנו למפריע אלא אם היום זה רש שונה אז אני מבקש היום זרזו ואם אמש אז ממלא מה שהתפללתי אתמול הוא זה שעולה לתפילה שתזרוק החומים אומרת ה ורל הריש מן דו מי זה שחולק וסובר ששני שורש השונה נחשב לקדוש החס וממילא אי אפשר לערב שני רובין אומר רב רביי תניה מדי חכמים לרב ליזר בשו שור שמ תתעבר דהיינו חכמים שחלקו על רב ליזר בש וסברו שזה קדושה חס הם מודים באש השונה של שתי קדושות ולכן מערב אדם שני עירובים ואומר ערובי בריש למז בשני למירו בראשון למירו בשני למזרח רוב בראשון בשני כבני עירי רו בשני בראשון כבני עירי רבי יוסי אוסר רבי יוסי וסר אומר לון רבי יוסי ה אתם יודעים שאם בואו עדי ממנח למעלה שג קוח קודש אומר רבי יוסי למה ניז שקדו שחס כיוון שהרי במקרה כזה שבאו עדים ממנח למלו אחרי שכבר שרו שיר של בן הרביים והקריבו את הטומי ונהגו כמו שיר של חול כיוון שעדיין לא הגיעו דים לומר שזה מקודש והיום זה ראש השונה אז הדין הוא שלא מכריזים שהיום ם חול ומחר יהיה ראש השונה אלא נוהגים היום קודש למחר קודש אז אם כן רואים שזה לא סתם מסופק האם היום חול או שאנחנו מסופקים מתי זה ראש השונה אלא גם במקרה שאנחנו יודעים שהיום היה צריך להיות ראש השונה בכל אופן נוהגים את זה כבדי קודש היום קודש ולמוח קודש וממילא אם ככה רואים שכש קבעו את זה אז קבעו את זה כקדושה חס ורבו אס זזו ב אומרים רבון אי אפשר להוכיח מכך ולמה כיוון שהסיבה שנהגו את אותו יום קודש למרות שהגיעו עדים ואמרו מקודש בכל אופן אמרו שראש שונה יהיה למחרת כי כבר שיר של יום נאמר לא כרש השונה למה אמרו את אותו ם קודש כדי ששנה הבאה לא יבואו לזלזל ביום הראשון ויגידו אם לא יהיה עדים נמצא שזה יום חול יזלזלו ביסו מלוכה לכן נהגו שגם אותו יום ישאר קודש אבל ודאי שאין לזה דין של קודש סתם וממילא אנחנו אומרים שזה בעצם זה שני קדו שויס ו זה לא קדו שחס על שני הימים יחד אז אם כן ראינו כאן לגבי מקרה ש בפת הוא יכול להערב בפת אבל רק אם הוא מערב ביום הראשון הוא יכול להמשיך ביום השני לערב בפעם הראשונה ביום השני בפת הוא לא יכול כי זה בעיה של מיכין אבל ברגליו הוא יכול כי אין בעיה של מיכין כימה שה לא צריך לומר שום דבר אמרנו דווקא באותה פת ויקנו ראיה מהמשנה שכתוב שמביא מחזיר את הפת לביתו ביום הראשון ומחזיר אותה על המקום ליום השני רואים שמה שצריך את את אותה פת כדי שלא יהיה מחים אבל החולקים על החונה סובבים שזה רק עצ טובו הבנו לגבי שני ומתים של ראש השונה רבי יהודה סובר למרות שהוא חולק על רבי לזר בש יום תב שזה שתי קדושות שזה קדושה החס כאן זה שתי קדושות ולכן אפשר לחלק בין שני הימים בעירובין אבל רבי יוסי חולק הבנו שעוד נפק מינ שתהיה שאפשר להסר ולעשות תנאי על קלקולו וכן שבעץ שן דבר ראשון תה אז היא מותרת בשני רבד שןר כנס אמר שהוא אומר הח צנו ומזכיר את ראש חודש ועושה תנאי אמרנו שזה רבי יוסי והספר של רבי יוסי שכיוון שמצינו שקבעו את אותו יום קוד של מוח הקודש למרות שבאו עדים סימן שזל קבעו את היום הזה כ קודש ודאי למרות שאנחנו יודעים שזה כבר לא שזה שהיום צריך להיות ישון בכל אופן כבו למחורת קודש ואת היים קודש סימן שזה נקבע כך כשני ימים תובים ואם כן זה קדושה חס אבל חכמים סוברים מה שנהגו את אותו יום קודש למרות שהראשון יהיה למחורת זה רק כדי שלא יזלזלו בזה אבל בעצם זה לא יום אחד ארוך ולכן יש לילדים של שתי קדו שוס אפשר לחלק בעיניהם [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה







