העמוד היומי מסכת עירובין דף לח עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לח עמוד א

[מוזיקה] רובן דף לכס עמוד א שורה שלישית מלמעלה במשנה נראה כאת מחלוקת רב לזר וחומים בעניין של יום טב שסמוך לשבס יום טב יכול לצאת ביום שישי יכול לצאת גם במוצאי שבת ביום ראשון האם דנים את יום ט ושבה שבעצם הם שני ימים שאסורים במלוכה האם דנים את זה כקדושה אחת יום אחד ארוך יום אחד שבעצם היומיים האלה יש להם רצף בלי הפסקה של איסור מלוכה וממילא זה לא שיש פה יום שישי שהוא יום טב ואחרי זה קדושה נוספת של שבס אלא הקדושה היא קדושה אחת וממלא נפק מן את יהיה לעניין עירוב תחומי אם נדון את זה כקדושה אחת אז אנחנו מחשיבים את זה כיום אחד ארוך ולכן אם אדם רוצה עירוב תחומי לכיוון מזרח ליום טב ולכיוון מערב לשבס אם נאמר שזה יום אחד ארוך וזה קדושה אחת שממשיכה אז אי אפשר לחלק ביניהם ממילא הוא יצטרך להחליט או שהוא עושה עירוב תחומין וזה קובע את השיטה שלו לשני הימים גם ליום ט וגם לשבס והוא גם לא יכול להיות ביום השני כבני עירו כיוון שהוא קבע את הביטה איפ שהוא הניח את הערב תחומי או אם זה שני קדושות אז הוא יכול לעשות ביום באחד הימים לצד הזה ביום השני לצד אחר או ביום השני כמו העיר שלו ונפק מינ נוספת תהיה האם הוא צריך לדאוג כמו שאנחנו יודעים שהעיר תחומין קונה את השביתה שלו בבן השמו שוס האם הוא צריך לדאוג שבשני הבן השמו שס יהיו האירו תחומים קי שמה גם בבן ה1 של היום הראשון אם זה יום ט אז בבן ה1 של יום ת גם בבן של שבס זה יהיה קיים שמה כיוון שזה קניית שביטה נוספת חדשה אבל אם זה קדושה אחת זה הכל קבייה אחת לשתי הימים יחד אז ממילא מספיק שהעירו נמצא בבין הש מושס של היום הראשון רב ליז יום תב הסמוך ל שבוס בין מלפניו בין מ לאחריו בין אם היום צב ביום שישי בין ביום ראשון מערב אדם שני רובין וומר אומר הב לזר יש לדין ששתי קדושות שונות וממילא הוא יכול לקחת עירוב אחד לצד מזרח עירוב אחד לצד והוא אמר עירובי בראשון ביום הראשון אני רוצה עירוב לצד מזרח שאני אכול ללכת 4000 ממה ובשני למערב ביום השני זה מתבטל כל עוד שאני לא אקבע שם שביטה ואז אני רוצה שאני אוכל ללכת לצד מערב ועירוב תחומים שהנחתי לצד מערב והוא עדיין יהיה קיים במשמש השני אני רוצה שזה יועיל לי ללכת לצד מערב או לאפך ברישון למירב ובשני למזרח עירובי ברישון ובשני כבני עירי אפשרות נוספת שהוא אומר אני רוצה שהוא מניח עירוב בצד אחד והוא אומר ביום הראשון אני רוצה ללכת לצד ההוא שיהיה לי אפשרות ללכת 4000 אמה ביום השני שהוא לא יקנה לי שביטה אלא השביתה שלי תהיה בעיר שלי ויהיה לי יהיה לי 2000 ממה לכל צד אני אוכל ללכת 2000 גם לצד השני עירובי בשיני ובראשן כבני עירי כך סובר רב לזר יש לידין ששתי קדושות ואין קשר בין היום הראשון יום השני וחכמים אומרים אין כזה דבר או מערב לרוח אחת או הנו מערב כל קר אם הוא ירב אז החל לשני הימים ולכן או שהוא עושה את שני הימים כרוח אחת או שלא יערב אם הוא לא רוצה באחד הימים שלא יהיה לו עירוב אז הוא לא יכול לערב בכלל גם יום אחד לא או מערב לשני ימים או אנו מערב כל עיקר וגמורה תבאר את הכפל של הלשון מה זה מערב לרוח אחת זה הכוונה רוח אחת לאותו צד בשני הימים למה צריך לפרש שוב או מערב לשני ימים כיצד יעשה אומרים חכמים כיוון שאנחנו מחשיבים את זה ל ל קדושה אחת בכל אופן אומרים חכמים כעת משהו שסותר את המושג של קדושה אחת ונראה כשיטת ששתי קדושות משו ומח שולוב ונוב הוא מליך את העירוב כמובן ידי שליח כיוון שאם הוא עצמו הולך לשם ונמצא שם בין השמו שוס אז הוא לא צריך בכלל מזון הוא יכול לקנות שביטה על ידי זה שהוא נמצא שם בבין השמו שוס אז הוא שולח שליח לשם בערב היום הראשון בבן השמוש מחשיך עליו מחכה שיכנס היום ואז הוא לוקח את זה שם כדי שזה לא ייאבד על ידי בעלי חיים על ידי אנשים אז הוא לוקח את זה איתו וחוזר לביתו כמובן מדובר שהיום הראשון היה יום טב ממלא הוא יכול לטלטל את המאכל חזרה לביתו בשני מח שיכולו ואך לוי ובו לוי ביום השיני דהיינו ערב שבס הוא רוצה כעת לקנות שביטה לשבס שיביא את זה איתו ביום טב לפני בן השמוש יניח את זה שם בבן השמוש וכש שיחשיך היום ויכנס שבת אז הוא יכול לאכול את זה כבר כיוון שזה כבר קנה שביטה לא צריך שזה ישאר שם כל השבת ונצו מסק בליכ מסק באירובי הוא מרוויח גם את ההליכה שכעת הוא יכול ללכת 4000 מה וגם את העירוב שהוא יכול לאכול את זה כעת כשהוא נמצא שמה ועירוב קיים נאכל ברישוי ועוד דבר כיוון שזה שתי קדושות נאכל בראשון ערוב אל הראשון ואן עירוב לשני אם כבר בבן השמוש של היום השני זה לא קיים אז אין עירובו לשני זה לא יועיל ליום השני לכאורה יש פה קושי בכחו מי חומים בהתחלה אמרו לרב ליעזר אי אפשר לחלק בין שני הימים זאת אומרת שהם סוברים שזה קדושה אחת שני הימים וזה רצף אחד אי אפשר לחלק ביניהם מצד שני בקיצ דיסה אנחנו רואים שצריך בשני הימים שיהיה מונח שם מאירוב ואם זה נאבד ביום השני אז אין לו עירוב ליום השני מה ש שתי קדושות הגמורה תבאר את זה אומר להם רב ליזר מדמ אתם לי שן שתי קדושו הנה כיצד יסה שאתם אמרתם כעת מה שמה שאתם סוברים שש שתי קדושות אז אם ככה למה אי אפשר לחלק גם בין היום הראשון לום השני שיום אחד יהיה לכיוון הזה ויום השני לכיוון השני כפי שאני אמרתי שואלת הגמור כעת על הלשון של חומים לרוח אחת מה יניו לשני יומים הכוונה או שהוא עושה לרוח אחת מתי בשני הימים ומצד שני ממשיכים חומים ואומרים או לשני ימים או קולקה לשני ימים מהניו לרוח אחת שבשני הימים יהיה לאותו צד היינו כומה אייסה הלשון של חומים פולה ומדוע אויקו אמר לי רבון לרב ליזר מבארת הגמרא את דברי רבון איתו מודה שאין מארון ליום ט אחוד חצי לצופן וחצי ל הדורם הרי זה אתה ודאי מודה שלקחת יום טב אחד ולומר עד הצהריים אני רוצה שהעירו תחומים שלי במזרח יקנה לי מהצהריים והלא אני רוצה שהעירו שלי למרו יקנה לי ודאי שאי אפשר צפון ודרום אבל אומר לו אין אבל אבל אנחנו אני מודה לזה כמו שאנחנו מכירים בברייס אבל סורו מלשון אמת כמו שכתוב בתרגום שם אומר רשי אז כשם שאן מאים ליחד חצי לדו חצי לצופן כ מ לשני יומים יום אחד למזרח ויום אחד למר אומרים חומים לרב לזר כמו שאתה מודה לנו שאי אפשר לחלק את היום יום טוב אחד חצי חצי ככה גם איה אפשר לחלק בין שני ימים ואיה אפשר לומר שביום טב יהיה לצד מזרח ושבס יהיה לצד מערב כיוון שזה קדוש וחס ורב ליזר אס דוחס דו אומר רב ליזר לחומים מהד כאשר אתה מדבר על יום טב אחד לחלק אותו חצי יום לכאן חצי יום לכאן אי אפשר זה קדושה אחת אבל בשני יומים אי גופה זה מה שאני טוען שזה שתי קדושות זה קדושה חדשה מתחיל פה יום חדש עם קביעה חדשה ולכן ודאי שאפשר לחלק ביניהם ולמר ביום הראשון למזרח ביום השני למערב אומר לו אין רב לזר אומר רב לזר טענה חדשה חזקה לחחו מי יהי אתם מודדים שאם רב ברגלו ביום ראשון מערב ברגלו ביום שני אדם שלא בא לקבוע תחון על ידי מזון אלא על ידי רגליו שהוא בא שם בא בן השמוש וקובע את עירובו על ידי זה שהוא נמצא שם בבן השמוש שזה גם אפשרות לקבוע עירב תחומי אז הר אתם מודעים לי שאם הוא היה בערב יום הריש בבנ השמו שיס הוא צריך גם להיות שם בערב היום השני נאכל עירוב ביום ראשון אין יצא לו ביום שני וכפי שגם אתם אמרתם שאם העירוב נאכל ביום הראשון אז שביטה ליום הראשון יש לו אבל שביטה ליום השני הוא כבר לא יוכל לקנות כיוון שאין את אכל אומרו לו אבל נכון אנחנו מודעים לכך אולי שת קדוס אומר להם הר בלזר אז הנה אז אתם סוברים ש שתי קדושות אחרת אם זה היה קדושה אחת כמו שאנחנו יודעים שליום טב אחד מספיק שזהה בן השמוש וזה קבע עד סוף היום טב לא צריך שהעירו ימשיך להיות שם באותו מקום אז ככה גם היה צריך להיות על שני ימים אם אתם אומרים שזה קדושה אחת מזה שאתם אומרים שצריך שהיה גם בבין השמ של היום השני סימן שאתם סוברים שש שתי קדוש אז למה אי אפשר לחלק בין הצדדים יום אחד לכאן ויום אחד לצד השני ורבנן מה ההסבר באמת בשיטת חומים למה הם לא סותרים את עצמם כמו שרב ליזר שואל אותם סיפוק מספק להו אנו אנמי הם לא ב-100 א סוברים שזה קדושה אחת אלא מסתפקים ואוכל לחומר ואוכל לחומרה ולכן הם מחמירים את שני הצדדים מצד אחד הם סוברים אי אפשר לחלק יום הראשון למזרח ויום השני למערב כיוון שייתכן שזה קדושה אחת ואז אם כן זה רצף אחד לאן שקבעת קבעת לשני הימים מצד שני יתכן שיש שתי קדושות ולכן צריך שהעירו יהיה גם ביום השני גם בערב היום השני או אם הו מערב ורגליו שהוא יהיה שמה גם בערב היום השני אומר לו לרב ליעזר הי אתה מודה שאין מרבן מתחי לו מיום טוב לשבש הרי זה אתה מודה במקרה כזה שיום טב חל אחרי שבס אז אסור אם יום טב חל לערב מיום טוב לשבס אומר לו אין אבל אין אוכנה אני מודה ולמה אם הוא רוצה לבוא בבין השמ של יום טב שחל ביום שישי ולעשות עירוב לצורך שבס אסור לו אומר לו הנבל אנחנו מודעים לכך אולי הקדושה חסי אז אם כן אומר רב ליעזר מזה שהוא לא יכול לבוא ביום טוב ולהניח עירוב ליום לשבס כמו שרשי אומר אם לא ערב בן השמו זה של ערב יום טוב ווא צרך לצאת בשבס יהיה אתה מודה שאלא יכול להרב מיום טוב לשבס מה קורה אדם שיום טב היה ביום שישי וביום טב הוא לא רצה להניח עירוב הוא רוצה לשבס עירוב הוא יכול לבוא ביום טב לקחת איתו מזון ולהגיד המזון הזה יהיה עירוב תחומי לצורך שבס אתם מודעים לי שהוא לא יכול למה אתם מודעים שהוא לא יכול סימן שאתם סוברים קדושה חסי כך סובר סליחה חכמים אומרים לרב לזר סימן שאתם סימן שאתה סובר שזה קדושה חסי מזה שאתה מודה שאי אפשר לבוא ביום ולקבוע עירוב תחומין רק לשבס כשההוא לא עשה ליום טב אז אתם סוברים שזה קדושה אז אתה סובר שזה קדושה אחת ולכן הוא לא יכול כעת לקבוע כי זה היה צריך להיקבע בבין השמו ש של היום הראשון ורב לזר ושו משו מחונה אבל רב לזר יענה שהסיבה לכך זה לא בגלל שזה קדושה אחת אלא בגלל שיש דין של החונה החונה דרבי מה שאנחנו מכירים במסכת ביצה שם מבואר שאסור להכין דבר מיום טב לשבס כיוון ש אסרו שלא יבואו לעשות את כל המאכלים וההכנות של שבס ביום טוב לא הכינו את זה לפני יום טוב ולכן מדין החונה שצריך שזה יהיה מוכן לפני זה אז לכן אסור לא בגלל שזה קדושה אחת לא בגלל שלא מועיל אלא בגלל שיש דין שאסור החונה הדין הזה של איסור החונה הוא כאשר לא היה לו עירוב תחומים ביום הראשון הוא רוצה רק ביום השני כעת הוא בא ועושה פעולה וומר הרי זה עירוב אם היה לו עירוב ביום הראשון אז הוא יכול לעשות את העירוב גם ביום השני כיוון שש שתי קדושות הוא צריך גם ביום השני אבל אין פה החלה חדשה של עירוב כיוון שכבר היה לו עירוב ביום הראשון אז הוא רק הוא רק מקיים את העירוב שוב שימשיך גם ביום השני אבל לבוא ולעשות מלכתחילה עירוב חדש זה יש פה בעיה של החונה וזה הסיבה שאסור אבל חנ אי אפשר להוכיח מכאן שזה קדושה אכס ולכן אומר הב ליזר באמת זה שתי קדושות אפשר לחלק בין שתי ימים אז אם כן היה לנו כאן מחלוקת במשנה רב לזר חומי האם יום ש סמוך לשבת זה קדושה אחת או שתי קדושות שני נפק מינס א' אם הוא יכול לחלק בעירוב תחומין בין היום הראשון להיום השני לשני כיוונים או שאחד יקנה אחד לא יקנה ב' אם הוא צריך בש שני הבין השמוש שזה יהיה מונח שמה עירוב תחומים או אם הוא מרב ורגליו הוא צריך להיות שמה בשני הערב בשני הבין השמוש הבז סובר שזה קדושה שזה שתי קדושות ולכן הוא יכול לחלק ביניהם והוא צריך באמת להיות בשני ה שש חומים סוברים מסופק להחמיר גם לכאן וגם לכאן ולכן לעניין לחלק ביניהם אי אפשר כי אולי זה קדושה אחת אבל לעניין שזה צריך להיות בשני הו שני הימים בין השמוש הם מודעים לכך מחומרה מסופק כיוון שייתכן שזה גדוש חס שזה שתי גדו שוס לכן הם אומרים שכן צריך שזה יהיה מונח בבין השמו שוס ששני הימים ואם זה לא מונח ביום השני אז לא אז זה לא קונה שביס מה שאמרו החורים לרב ליעזר לכאורה אדם שלא הכין ביום טב הראשון יום ט שסמוך לשבס לא עשה עירוב תחומים והוא רוצה כעת ביום תבחר הצהריים לבוא ולהביא את העירוב תחומים של שבס להניח אותו שהוא לא יכול חחים רצו להוכיח מזה ש קדושה אחת אב לזה אומר לא הסיבה לגר זה משום החונה דרבה מצד איסור החונה אבל לא מצד ש היום השני הימים הם קדו שחס והם נקבעים רק בנש מושס של היום הראשון ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: