הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף עו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף עו

סוכים דף עו ניתן לישראל לבנות בית הבחירה. שאלה מעניינת. אם עם ישראל לא עשו את הפסח הראשון כי לא היה להם בית מקדש ואחר כך ניתן להם לבנות בית הבחירה ורוצים לעשות פסח שני? מה נגיד? יחיד עושה פסח שני ואין ציבור עושים פסח שני? או שנגיד לא? בעיקרון גם ציבור עושה פסח שני רק בדרך כלל ציבור כשהוא טמא הוא כבר עושה פסח הראשון לכן לא צריך פסח שני אבל אם לא היה בית מקדש יעשו הציבור פסח שני רבי יהודה אומר ציבור עושה פסח שני מה הראיה שכן מצינו בחזקיה שעשה פסח שני איך אתה יודע שכתוב שם דכתיב כי מרבית העם אני קורא את הפסוק השלם בצד רבת מאפרים ומנשי שכר וזבולון לא התהרו הם לא היו טהורים כי אכלו את הפסח בלא כה כתוב היה שם איזה משהו שלא כדין אומר תראה מה היה לו כדין כי התפלל יחזקיהו עליהם לאמור השם הטוב יכפר בעד למעשה כתוב שמה במפורש שהם עשו את הפסח בחודש השני אז בפשטותם של דברים כתוב שעושים שעם ישראל עשו בפסח שני את הפסח. עכשיו לפני שהגמרא תרחיב, היא חוזרת ואומרת עוד מחלוקת. איתן תן הם מאברין את השנה מפני הטומא. אם אתה רואה שכשיגיע הפסח כולם יהיו טמאים, למשל נגמר האפר פרדומה עד שימצאו פרדומה חדשה, יהיה בעיה. אז תן אחד אומר מאברין את השנה, תוסיף עוד חודש לאדרג ועד שיגיע ניסן תתארגן. יהיו כולם טהורים. למה? כי הוא סובר שלכתחילה לא עושים פסח בטומאה. טומאה רק דחויה בציבור, לא הותרה. איתן תנה. אין מאברין את הפסח מפני הטומא. כי טומאה הותרה בציבור. תגיע תעשה פסח ובוא רוב העם יוטמים תעשה פסח בטומ. מה הסברה? מה מה מה המקור לוויכוח? אז אני קורא איך שהרב גורס. מן ד אמר אין מהברין את השנה מפני הטומ מינה מאיפה הוא לומד את זה מהפסוק בחזקיהו כי אכלו את הפסח בלא ככתוב זאת אומרת שמה הוא סובר שמה שכתוב שם שעשו בחודש השני לא הכוונה שעשו פסח שני אלא הכוונה שהם פשוט עיברו את חודש אדם ולכן כן, חודש ניסן היה החודש השני, אבל עשו פסח בניסן. אז למה כתוב שהם עשו את הפסח שלא ככתוב? מה היה שלו ככתוב? רואים שלכתחילה לא מאברים את את חודש אדר כדי לעשות פסח ראשון בטהרה. לא עושים את זה. אז לכן הוא אומר, אין מהברין את השנה מפני הטומא. טוב, אומן דה אמר שכן מאברין את השנה מפני הטומ. איך הוא יסביר את הפסוק? מה מקיים? כי יכלו את הפסח בלא ככתוב הוא ילמד לו שבעיקרון כן מאברין את הדר בעוד חודש אבל מה אתקידה אמר רבי סימון בר זב אה סליחה מה קרה שעיברו את ניסן ואינו מעובר אל האדם אז כפי שמבואה בבבלי שהם עשו עיבור תוספת לחודש אדר בל לחודש אדר שהוא כבר יום שהוא ראוי להיכרות כא' ניסן באותו ו היום לא מוסיפים עוד פעם, לא מוסיפים עוד חודש אדר, כי זה כבר יום שאפשר לקרוא לו ניסן והם עיברו בלמדר, כאילו עיברו בניסן את הד, לכן זה לא תקין ולכן באמת העיבור שלהם לא תפס ומה שכתוב שהם עשו את הפסח בחודש השני, מה זה החודש השני? בחודש אייר, כמו שרבי יהודה הוכיח מקודם, שעשו את פס, שרוב ציבור עושים פסח שני. ולמה לא עשו בפסח הראשון? כי זה לא סתם טומה, זה היה טומ של עבודה זרה. בגלל טומ של עבודה זרה, שרוב הציבור טמאים לא עושים פסח ראשון, הם עשו פסח שני. ואתיה כי דאמר, זאת אומרת והמן דה אמר שאין מהברית. והוא למד ששמה בעצם חזקיהו כן עיבר כדין. ומה היה? זאת אומרת מצד העיבור העיבור כן תפס ומה היה שלוק הדין שהוא עיבר חודש אדר בשביל שהם היו טמאים וזה לא סיבה להבר אז לפי דעתו הם לא היו תמיעים טומת עבודה זרה אז איזה טומה הייתה שם כי אמר רבי שמעון בר זבדי גולגלתו של ארנן היבוסים מצאו תחת המזבח והייתה שם טומת מת כתיב שם בפרשה ויחלו אחרי שאחז האבא של חזקיהו שהיה עובד עבודה זרה מאוד גדול אחרי שהוא מת אז ויחלו התחילו לטהר את המקדש באחד לחודש הראשון לקדש וביום שמונה לחודש כתוב שם בהמשך ויקדשו את בית השם לימים שמונה או ביום 16 לחודש כאילו 16 ימים לקח להם לתאר את כל בית המקדש ועלו ביום אחד היו יכולים לבאר כל עבודה זרה שהיה שם אמר רב אידי מפני צלמי כסדים שהיו חקוקים בשיישר על הקירות של בית המקדש היו חקוקים שם עבודה זרה זה לקח זמן כתיב כל לבבו הכין לדרוש האלוקים השם אלוקי אבותיו ולא כטהרת הקודש מה הכוונה ולא כטהרת הקודש רבי סימעון בר זבדי ורב שמואל בן נחמן אחד אמר אפילו עשה קמה בטהרת הקודש הוא לא הספיק לא יצא ידי טהרת הקודש וחרנה אמר שלא היה לו זכות אפילו כל מעשים טובים שהוא עשה לא יצא ידי טהרת הקודש שישה דברים עשה חזקיה מלך יהודה על שלושה הודו לו ועל שלושה לא הודו לו ואילו שלושה שהודו לו כיתת נחש הנחושת כיוון שעמתא אחריו והודו לו גירר עצמו תבי על מיטה של חבלים כדי לעשות לו ביזיון שאין לו כפרת עוונות והודו לו גנז טבלה של רפואות ועודו לו כיוון שאנשים היו מסתמכים על הרפואות ולא מתפללים לשם ואילו שלא הודו לו קיצץ זלטות ההיכל והוא שלח אותם למלך השור ולא הודו לו סתם את מוצא ממי גיחון ולא הודו לו כיוון שה צריך לסמוך על השם עיבר ניסן בניסן ולא הודו לו זה כמו שאמרנו למעלה היה הציבור חצי זווים וחצי טמאים אם רוב הציבור היה טמאים טומת מת עושים עושים פסח בטומ אם רוב הציבור זווין אז אז הם לא עושים פסח בטומ שאלה אם נתחילים לפסח שני או לא זה שאלה שדיברנו עליה מקודם אבל פסח ראשון הם לא עושים בטומ זווין מה קורה עם חציין זווין וחציין תהורים רבא ברא ואמר זווים נעשים אצל טמאים כמו הדין של טמאים אצל טהורים והטמאים עושים את הראשון וזווים ניתחים לפסח שני ככה הרב גורס רב חונה אמר לא עזבים לא יעשו פסח שני אין תשלומים לפסח הבא בטומא פסח הראשון שעשו אותו בטומ אין עליו תשלומים היה הציבור רובן תהורים ומאותם טמאים שהדין הוא שצריכים לעשות פסח בטהרה והטמאים נתחילים לפסח שני פתאום מה קרה ומתו מן הטהורים בין השחיטה לזריקה ופתאום נהיה רוב עם ישראל טמא אז השאלה שלנו אחר מי מיתמלך אחר שחיטה ואז זה פסח הבא בטהרה והשניים יעשו פסח שני הטמים עשו פסח שני או אחר זריקה ויבואו הטמאים עכשיו ויעשו אם תמר אחר שחיטה אינן עושים בטומאה אתמר אחר זריקה עושים בטומא באותו ספק במקרה הפוך היה הציבור רובן תמעין ומאותן טהורים והתחילו לעשות בטומ ומתו מן התמעים בין שחיטה לזריקה אחר מי את מעלך אחר שחיטה או אחר זריקה אם תאמר אחר שחיטה אפשר לגמור ועושים בטומ אם תאמר אחר ח זריקה אינשים בטומ כי זה רוב העם עכשיו טהורים עד כאן דף עו
לצפיה בתכנים נוספים: