העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף ז עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת פסחים דף ז עמוד ב

אומר רב יהודה הבוידק צורך שיבורך לפני כל מצווה צריך לברך אז גם לפני בדיקס חומ צריך לברך ברוכה מים מבורך מה נוסח הברכה רב פפ יוםמשמי דרובה אשר קדישונו במצו ציוונו לר חומץ רב פופו משמי דרובה על ביאור חומץ אומרת הגמורה בלב כולעל מלפליג דבדלהב משמ כמו שהגמורה תביא כל הברוכס מברכים אותם לפני עשיית המצווה ולכן לכן צריך לומר נוסח שלהבו אז לר זה ברור שזה נוסח להבו שאני הולך לבאר וראז ש אומר שגם בבדיקה שייך ביאור כי ביאור הכוונה לבער להוציא מהבית אז לפני הבדיקה כבר אומרים לבר כי פליגה בעל ביאור בזה הם נחלקו מהסוב הרב פפי סבר מי קורא משמע על ביאור הכוונה על ביאור שביערתי זה לא מתאים הנוסח הזה אתה ידיים מחזיק לפני הביור ומרסוב הרב פופס אבר על ביאור להבו משמע לכן אפשר לומר גם על ביו מלמד בברייסה כשאדם מוהל ומה הוא אומר ברוך שקדשנו במצב וציונו על המילו ולא אומרים לא מול אז יש ראיה לרב פופה אונה גמורה אוסם איךנימ מה אתה רוצה שיאמר נימול לא ישג ידליו אי הוא מועיל בדרך כלל המוהל עושה את הברית לא אביב בן מה הוא יאמר לא מול הקדוש ברוך הוא ציווה אותי למול הוא ציווה את כלל ישראל למול את בניהם הוא לא ציווה אותי אני שליח של האבא לכן בהכרח לומר על המילו אפילו שזה לא מדויק כי זה משמע לשעבר אין ברירה שואלת הגימורה אבי הבן מה יקלמ אם הוא עצמו עושה את הברית למה שלא יאמר לא מול אונה גמור אינוכנמה הוא כן אומר לא מול מה שאמרס אומרת על המילוק מדובר במוהל במוהל זר ולא באביה בן מיסמדנו בבריסה כששוחטים בהמה אומרים בואושר קדשונו מצב וצבונו על השחיטו אז למה אומרים על השחיטו ולא לשחיטו גמור מאמחות הקדוש ברוך הוא ציווה אותי לשחוט לאגדליו שוחט אין חיוב לשחוט אם רוצים לאכול צריך לשחוט גמור פסח וקודש יקלמר אומר רש"י הבעלים נצטוו לשחוט אותם כתוב וסומח יודוי אחר כך כתוב ושוחט מי שעושה את הסמיך בעיילים הם צריכים לעשות השחיטה אז כשהוא יודע בעצמו לשחוט והוא שוחט אז למה הוא אומר על השחיטו הוא נהג עם מורנונמי כשהוא עצמו שוחט את הקורבן שלו הוא אומר לשחוט על השחיטו זה כשהוא לא יודע לשחוט הוא מבקש למישהו אחר לשחוט או כששוחטים חולין אז אומרים על השחיטו מיס למדנו בבריסה אוס לולב לעצמו בשעה שהוא הוגד את הלולב ארבע סמינים מבורך שחיונו וכימונו וגיונו לזמן הזה אנחנו לא נהגים כך אנחנו עושים את השכיונו בשעת הנטילה נותלצסב אומר קדשנו במצונו על נטילס לולוב ולא אומרים ליטול לולוב הונהגמור שנווסם דביד דאג בהו נופגבי לא אומרים ליטול כי הוא באמת כבר יצא ידי חובת המצווה ברגע שהוא נוטל את המינים ביד אז הוא כבר קיים את המצווה ולכן שייך לומר אל נטילסלולוב שואלים הראשונים איך באמת הוא יכול לברך הוא כבר קיים את המצווה אומרים טויספס כיוון שהוא עדיין עוסק במצווה כעדיין צריך לנענע בהלל אז שייך עדיין לברך אבל למעשה הוא כבר קיים אז לכן אל נטילס ולא ליטול שואלים הראשונים למה באמת לא יברך לפני שהוא לוקח את המינים ליד? התירוץ הוא צריך לברך סמוך לנטילה אויבר לסיוסם ולא אובר דאובר. כשהוא עדיין לא מחזיק את המצווה ביד זה מדי מוקדם לברך. לכן מחזיקים את ה-1 מינים והוא כבר יצא ידי חובה לכן אומר אליטילס למיסה כמו שמובא כאם ברישוינים אנחנו מחמירים אנחנו הופכים את האתרוג ואז הוא עדיין לא יצא ידי חובת מצווה אז עושים בהידור שמברך את הברכה עוד לפני קיום המצווה שואלת הגמור יוכה למה בריס אומרת נותל לא צזב לא צזב יוצב כבר נטל וכבר יצא אינו ומשום שלבסו לאס נקות אוסוכה לעצמו בשעת בניית הסוכה אומר ברוך את השם שכיונו וכמו וגיונו לזמן הזה ושוב גם אנחנו נוהגים לא כך אלא עושים את השכיונו בשעה שיושבים פעם ראשונה בסוכה נכנס לישב בו אז לפני קיום המצווה אומר ברוך קדשנו מצו צבנו לי שבסוקו ואגב זה נקטו גם ברישה לא צזבו וילכסמסימת הגמורה על ביו חומץ זה גם משמע להבו ולכן גם במילה אומר רש"י גם כש שהאב אומר על המילו ולא צריך לומר לא מול אז למיסה מהשמע שאפשר לומר כך אפשר לומר כך אבל למיסה כבר מבואר בראשונים באחרונים יש מצוות שהמנהג הוא לומר על יש מצוות שהמנהג הוא לומר לה וכל מצווה יש הסבר למה כך למה כך כפי שביארו הראשונים ואחרונים לכולעל מאמרת הגמורה זה ברור לכולם מי מעיקור רבינ לברוחה שאת הברכה עושים לפני קיום המצווה מנוללון אומרת הגמורה דומר הרב אמר שמואל כל המצווס מבורךם אוברסיוסם לפני קיום המצווה אומר הריתבו למה נקת לושן אויבר כמו שהגמור עכשיו תביא שאובר זה לפני למה הוא לא אמר קודם לסיוסון אומר הרתבו כמו שאמרנו מקודם אובר משמעותו לפני וגם ממש לפני סמוך ולא מדי מוקדם מה משמד אויבשנדגדו לשון של קודם אומר רב נחמם ריצקרו והיורץ אחי מועץ דרך הכיכור ויעבורס הקושי הוא הקדים אותו אז רואים שעובר לשון של הקדמה הבאמר מאוכר כתוב ביין כבובינו והוא עובר לפניהם הוא הקדים אותם י בסים מאוכ כתוב בביס המשיח ויעבורמלקום לפניהם והשם ברוישום רואים שלשון העברה על לשון הקדמה אפשר לקרוא לזה העברה בירב ואמר בישיבתו של רב אמרו נכון שכל המצוות לברך אויב על הסיוסם חוץ משתי מצוות מן התבילה ושויפור שואלת הגמור רבי שלי תבילה מובן דעקת גבר לאחוזה אומר רש"י בעל קרי אסור בדברי תוירו אז הוא חייב לטבול ואז הוא כל לברך ואותו בלקרי אמרו שכל הטמאים יברכו אחרי התבילה אלא שופר מהתמה למה לא לברך לפני התקיעה מחימה משום דין במקלקל לתקיה התקיעה תתקלקל והוא לא יצא דחובת המצווה אז תהיה ברוך לבתו לכם מברכים אחרי התקיעה היא אפילו שחיטה גם יכולה להתקלקל השחיטומ נעמה אלמר חיזדה חוץ מן התבילה בלבד תמר אבל בשופר כן מברכים לפני התקיה תנימור טובל ואולו בא לייוסמר ברוך אתתו השם מלך אשר קדישנו במצב סוב צבונו על הטבילו למדנו שעושים דקס חומץ לאור הנר וכולו מנמ שדווקא לאר הנר אומר חיזלמנד זהראשו מציא ממציא מציא צ מחיפוס וחיפוס מחיפוס וחיפוס מנירויס ונירויס מנ מפרט רב חסדה מציע ממציא כסיב אוכה שיבה סיומים סורר לא ימוצא בבותיכם וכסיב אוסום בשעה שרטפו אחרי אחי יוסף ויחפס בגודול היכל ובקורטון קילו ואימוצי עושים זה רשובה מציא מציאה עכשיו כך הוא מציא מחיפוש דידי כאן כתוב מציאה איך זה נמצא על ידי חיפוש אז רואים שמציאה זה על ידי חיפוש אז גם מציאה של חומץ זה על ידי חיפוש וחיפוש לומדים מניירוס נכסי בו איסאי אחפס ירושלים את העבירות של ירושלים בא ניירוס וניירוס מנר נר יחידי הכסיב נר השם נשמסודום חופס כל חדריבוטן למה צריך עוד פסוק הגמור עוד מעט תדב רבי ישמואל גם כמו שרב חיסדה אמר לילד אצלנו אף על פי שר רי לדוב זיכדוב יש אז רש"י מסביר אין כאן ראייה אין כאן גזר גזר שובה גמורה כי זה הכל דברי קבולה הפסוקים האחרונים זה מדברי הנביאים ולא מדברי טוירו ממש לכן זה רק הסמכת זה רק זהד שנשורצ בגודל בקושלים ברוס השם חיפס שואלת הגמור מימה למה נצרך הפסוק האחרון וכי תאמונה גימורי אם היו מביאים רק את הפסוק ביס חפש ירושלים בנירוס הייתי אומר חיפוש זה לא בנרות חיפוש זה באבוקה אי ביסי כולהו דקה רחמונה רחמונה הקדוש ברוך הוא אומר אני מקל איתכם לא יבדיקנו לו בירושלים בנוירדבו כדנוף אישנו טובה אני לא אבדוק את העבירות של ירושלים בנר אבוקה שזה בדרך כלל משמש לחיפוש יש לו אור גדול אלא בנועיר גור הנר דזוננופ שיש לו אור קטן דובן רע במשתקח אז מה יקרה שאני בודק בנר עבירות גדולות אני אמצא ואז זטר עבות קטנות לא משתקח אז אין לי מכאן מקור שחיפוש ובנר כאן זה כול מיוחדת תושמה נר השם נשמע סודום חויפס כל חדריבותן מקשים טוויס ושים כך למה לא הביאו רק את הפסוק הזה מה נצרך הפסוק של ירושלים עונים טויספס כמו שהמרשום מסביר שאם היו מביאים רק את הפסוק פסוק האחרון הייתי אומר נר השם נשמע סודם חויפס לא הולך על הנר הקדוש ברוך הוא חויפס כוחדריבוטן ולא הנר לכן צריך את הפסוק ביספס ירושלים בנרוס שהחיפוש עולה על נרות אבל זה לא מספיק אולי זה כולם יוחד בירושלים לכן צריך להביא את הגזרשו נירוסנר ששם כתוב שוב חופס והגזרושובה מלמדת אותי שהחופס עולה על הנר שעם הנר מחפשים ממילא אז גם מה שכתוב מציע מציע חומץ זה על ידי חיפוש כמו שלמדנו מהפוספגל ואיך מחפשים על ידי נר ולכן דיקס חומץ על ידי נר עד כאן דף ‏en
לצפיה בתכנים נוספים: