הדף היומי מסכת שבועות דף יא
הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
הדף היומי מסכת שבועות דף יא
[מוזיקה] שבוע דף יא מתחילים בסיעת נשמע 13 שורות האחרונות של הדף הקודם אומר אולה הגימור מביאה כעת נושא חדש הקשר לנינו נראה בעזרת השם תחילת השיעור הבא שרוצים להקשות על יסוד זה ממשנו היסוד שנראה כאן זה תמיד דין של יעוץ רכו לציבור ניבדין תמימים מה הכוונה בדרך כלל אדם שיש לו קורבן שהוא שהוא הקדיש כל זמן שהוא טומים והוא ראוי להקרבה אי אפשר לבד אותו רק אחרי שהוא מם אז אפשר לבדות אותו רש"י מביא כתוב ואם כל באים אותמיו וחז"ל פירשו שהכוונה לבעלי מומין אותם אפשר לבדות להעביר את הקדושה על כסף על חפץ אחר אבל זה הכל בקורבן ששייך ליוחיד הבקורציבו כדי לתקנו שנוכל להקריב אותו אפשר גם לבדות כאלו קורבונס שעדיין תמימים ומה העניין רש"י מביא מסכס ארח שנינו אין פחסין משותלים המבוכורן בלישתלוים בכל יום מקריבים שני כבוסים תמימים אחד לטומת של שחר ואחד לטומת של בין הארבים הייתה לשקה מיוחדת באזור אלישקסטלוים שם היו כל יום לפחות שישות לוים מוכנים לכך הגיע כט הדר הקריבו שני תלאים נשארו שמה ארבעה שאותם אי אפשר להקריב מראש חודש ניסן ואיל לך למה כתוב בפסוק חוידש בחודשו חדש והובקור מתרומ חדשו את התלויים האלה קנו מהרומו של שנה שעברה שכלל ישראל הביאו מחצס השקל מראש חודש ניסם וילך כל קורבונס הציבו צריכים להיכנות מהתרומי החדשה שלשנה זו אז נמצא שבכל שנה היו ארבעה תלאים שאי אפשר להשתמש בהם אז אומר הוא לאומר רבי יחנון תמיד של יעוצרכו לציבו דהיינו אי אפשר להקריב אותם בשנה שנה הבאה וכבר לא הוצרכו לשנה זו כיוון שכבר נגמרה השנה כבר ראש חודש ניסן נבדים תמימים כדי להכשירם בשנה זו מחללים אותם על כסף ואז הקדושה יורדת מהם והכסף הזה הוא קדוש כמו שאר השקלים שנשארו משנה שעברה זה הולך למויס אסרו מישונו מה עושים כל השקולים שנשארו משנה שעברה עושים מהם ריקוי פחים ציפוי לבז קודש הקודשים וכיוון שהכבוסים יצאו לחולין חוזרים וקונים אותם ממוסטרמו חדשו ויקרבו בשנה זו לתמידים ואפילו שאם באים אז קודשי יוחד מתחללת בלא מום קוד שהציבו זה אחרת עוד מעט נראה למה רש"י אומר לכאורה יכלו לקחת את התמידים ולחלל אותם על המושטרומדושו ואז הם יהיו מהמוש לטרומח קדושו אומר רש"י אי אפשר שאין הגדש מסכל אלא להקדש אי אפשר להעביר קדושה על גדושה כסף קדוש הכבוש קדושות. לכן העצה היחידה היא להעביר את קדושת הכבוסים על כסף של חולין. הכסף של חולין הזה ילך לאן שהולך את כל מויסטרום הישונו. עכשיו הכבוסים החולים אפשר לקנות אותם משקולים של שנה חדשה. יוסף רבקמה לו לא שמתר רבי ישב ואמר את ממרזו אומר לרב חיזד לרבי מנצלוך מי שומע לך ולרבי יוחנן רבוך וכי גדוש שבוהם קדושס הגוף שיש לתלויים האלו שקיימלון שאינה מתחללת בלימום להיכון לכו היכן לך שאתה מתיר לחלל זאת בלימום אומר לי אומר לו רבי הטל תסברה שבדבר של ציבור דלא מריקדוש בהם לכו היכן שהכילו זה לצורך את הקונש שיכלו להשתמש בזה לציבור אתה לא תסבור כך ואותנן מויסר כטוירס הכינו כטוירס לכל השנה 3658 כמי מוסחמו והיה גם מויסרקטוירס כה שלו שומנים יסירים למלוי חופנוב של כהן גודל בים הכיפורים ותמיד נשאר אין מלוך אופניים שנכנס בהם שלוש שומונים כמו שרש מביא בקריסס שאח ל60 או ל70 שנה הצטבר מהמויסר הזה חצי של כל הקטורה של כל השנה אז מה היועיסים בו כדי להכשרה לשנה הבאה? הרי זה נקנה מהשקולים של שנה קודמת. איך אפשר להשתמש בקטוירס מראש חודש ניסה והילך? אז העצה שעושים מכך מפרישין המילה ממנו מיותרת מפרישין שכר הומונין הומוני ביסבטינס שהם פיתמו את הקטוירס היו צריכים לשלם להם כל שנה הם קיבלו שני מסורמונים אז הגיע קרוב לראש חודש ניסן הם הכינו את הקטוירס לשנה החדשה ואז צריך צריך לשלם להם אז לוקחים מהשקולים של השנה החדשה מפרישים לסכר הומנים והקדושה יורדת מהכסף תמורת העבודה תודה שהם סיפקו אז איך נוטלים לד מפרישים ומזקים את זה להורמונים על ידי אחד מהגזברים הוא מגביע זאת עבורם אז הכסף הזה כבר יצא לחולין ומחללין אויסו אלמויס הורמונין עכשיו בסכמתם של ההורמונין חיללו את הקדושה של הקטויר שנותרה על הכסף הזה שכבר יצא לחולין שהכינו לתשלום שלהם ונויסנים אויסו לאומנים בסחורון נותנים את הקטוירס שהיא כבר יצאה לחולין את זה נותנים להומנים בסכורון ואז כבר נתנו את זה כשזה כבר חול כגדו שכבר עברה לכסף והכסף הזה שים אותו במוסר התרומה וחויזרים ולא יקחו סר מתרומ חדושו וכעת קונים מהם את הקטוירס מהכסף של השנה החדשה ואפשר להקטיר זאת ורשי אומר למה עושים זאת דווקא בדרך זו ולא שמחללים זאת על כסף שאדם אחר נותן את הכסף ועכשיו קונים את זה ממנו אוכלצניע מילסטפי ולא למוכר ולעזור ולקנותה דזיל למילס זה זלזול בקטוירס שיצא לחולים קונים זה בחדש להקדש ככה זה נשאר בין הגזבורים להורמונים שמילה מספקים את הקטוירס זה יותר צנוע טוען רבא לרב חיזדה ועמאי נגדוש שבהם לאכולנו הולכו כי רבי סבר שהמחטשתה קדשו את הקטוירס זה כלי שורס וכיוון שהקטוירס כבר נחתשה אז היא נקדש היא קדשה בכלי ויש לה כדוש הגוף והרי כל דבר של יוחית שקדש בכלי שוב אין לו פדיון בכל זאת בציבו רואים שיש להם פדיון הרי שציבו זה שונה ולמה כמו שנסביר לאלון אומר לי אמר לו רב חיזד רבי כטוירס כאמרס שכטוירס דקדוש דוממו הוא חולק על רבי אומר היא עדיין לא קדשה בכלי המחתש ששוחקים בה את הקטוירס היא לא כלי שורס יש לה רק דושסדומים שקנו זאת מתרומסליקו אפשר לבדות את זה אבל אם זה כבר קדוש דושס הגוף כמו הכבוסים שכבר קידשנו אותם לקורבן זה אי אפשר לבדוד בלימום אז שואל אותו רבי אלו מעטו שמחטשס לא קדושה אין לה דין של כלי שורס לא תיפוסל בטבול יום אז הקטויר שקדשו אותה במחתשס לא תיפסל על ידי אדם שהיה טמא והוא טבל אז הוא כבר טהור לעניין חולין אבל עניין קודשים עד הערב שמש עדיין תמי הוא נקרא תבולים היא לא תיפסל הלו מותה נוסקתס במתשסה ילך נפסלס בטבול שהתבול נגיע בזה היא נפסלת כי נתמת וכית מכל גדוש זדומים באופן שכמוכן מפסל בטבול באמת כל הקדושה אחרינמט שזה רק קדוש זדומים לא ייתכן ותנם למדנו מסכס מאילה המנוכס של יוחיד מויילים בו אין מי שהוקדשו ברגע שאדם הקדיש בפה אפילו שזרה קדוש הזדומים יש מעילה מי שנהנה מזה הוא מועל בהקדש קודשו בכלי ברגע שהוא הביא את המין חולה זורב ונתן אותה בכלי שורש הוכשרו דנו נגמרה קדושתן כלוש נכס לשון תיקון שמתקנו מזמנות לכך ליפוסל בטבול יוים כי כבר יש איזה קדושס הגוף או במחוס הכיפורים גם אדם שכבר ערב שימשוים למשל זב שצריך להביא קורבן למחרת אז עד אחרי הועדת הקורבן מחוסק הכיפורים והוא גם פוסל קודש מנגיעתו ובלינה אם עבר על זה לילה זה נפסל מה רואים קודשו בכלי אין לו קודשו בכלי לוי כך רואים לגבי המינחו זאת אומרת שטבול יוים שנגע בדבר שקדוש רק קדושמים לא פוסל אז אם ראינו לאיל שקטוירס שכבר הכניס אותה למחטשס נפסלת בתבוליוים בהכרח שהמחתשס היא כלי שורש והקטויר שהונחה בה כיש לה קדושס הגוף אומר רב חיזדלומי כט שניתנה מחטשדושגופי אלוטיפוסל בלינה שיעבור עלי הלילה לכתסית פסל הלא מותנן משנה בהמשך שמה משנה של מילה הכומץ של מנחס יוחיד אדם יוחיד שמביא מנחו קומצים את המינחו כל השעקין נמר רק הכויץ הוקטר והלבוינו ששמים על המנחו והקטויר שמקטרים בסיס המקדוש ומנחס קויהנים שהיא נק נקטרת קליל היא לא נקמצת ומנחס כהן מושחיתים שכהן גודל מביא כל יום מחצית בבוקר מחצית בערב ומנחס נסוכים הרבה קורבנות צריך להביא איתם נסכים יין וסולת 13נים לפה 12נים לאיל ויסורן לכבש ומקטירים אותם כולל מוילים בו הן מישהו קדשו מישהו בפה קרות שו בכלי יש כגדוש הגוף וכשרו ליפוסל בטבולים ובמחוס הכיפורים ובלינה ורז שאומר למה חילקו זאת לשני משניות נפרדות הרשימה הזו והרשימה הקודמת שראינו לא בגלל זה בינתיים הדינים שווים אלא בגלל ההמשך של פיגל נושו ותומה כמו שרשי מציין הקופונים מה רואים כאן כאן ברשימה כתוב גם כטוירס ומה כתוב קודשו בכלי אין לוי קודשו בכלי לוי עכשיו כך במשנה הקודמת שהבאנו שברגע ששמו אותה במחתשס היא נפסלת בטבול ולא כתוב שנפסלת בלינה וכאן כתוב שהיא נפסלת בלינה הקטורס זאת אומרת שמה שכתוב כאן שקודשו בכלי לא מדובר במחטשס כריל ראינו שהמחתשס עדיין לא נפסלת בלינה אלא כלי שמניחים את הקטורס בשס הקטורה כמו הכלי של הקימס ושל לבואינו זאת אומרת שמחתשס לא מקדש אתדושס הגוף רק הכף שבה מניחים את הקטורס לפני הקטורה אם כך למה היא נפסלת בטבול יומחנחר מחטשס אז הראשון פ מבערים מה רב חיזה סבר אומר לי אמר לו רבה לא באמת ברגע שמכניסים למחטשס זה כבר קדוש דושס הגוף ולכן זה נפסל בטבוליום שאלתם כך למה לא נפסלת בלינה לינקמרס שינקטוירס אוילצוררוסו בכל השנה כולו הלינה לא משנה את מריתה כל השנה הקטורס מונחת ונשארת באותה מראה אז לינה לא פוסלת בה אפילו שה קדושה הקדושה סגוף אבל מה שראינו כאם במשנה שמי שקודשו בכלי היא כןס לבללינה זה גזרס חכומים שברגע שהכניס אותה לכף לפני הקטורה אז תיפסל בלינה כי אם נאמר שהיא לא נפסלת בלינה יבואו גם להכשיר שאר דברים שלא יפסלו בלינה בראשונים מוסיפים במחטשס לא חששו חכומים כיוון שהמחטשס מיוחדת רק לקטוירס אז נכון שהמחטשס היא כלי שורס היא מקדשת את הקטוירס קדושס הגוף לא גזרו שלינט תפסול בכיוון שאין מריטה משתנה ולא יבוא ליטות בדברים אחרים שלא משתמשים במחתס לדברים אחרים אבל הכף שמניחים בתקטורס לפני הקטורת שזה דומה לשאר הקילים שמקטירים בהם שאר דברים אז גזרו חומים שברגע שהקטורס מונחת בכף היא כבר נפסלת בלינה כדי שלבוא להכשיר דברים אחרים שכן משתנה צורתם על ידי הלינה הקופונים עזרה בצודק בהכרח שהקטוירס מקדש נתקדש על קדוש סגוף על ידי הנח הקטישה במחטשס כמחטשס קלי שורס מכך שרואים שמאז ויל נפסלת בטבול יוים ובכל זאת רואים שמוסרקטוירס אפשר לבדות אבל לעצם העניין מכל מקום קשה בין בתמידים בין בקטוירס וחקדוש שבהם לאכול לכו איך אפשר לבדות זאת אומר רבי אתה אמור למה שישד לנו רבי יחנון ליב בזנלים כל דבר של ציבור בזן נותנים לכך לב ובזן בשעה שקונים זאת אז הם מתנים תנאי אם הוצרכו אם יצטרכו את התמידים לשנה זו אם צטרכו את הקטוירס הוא צרכו אז יהיה לזה קדוש הגוף ואם לא יהיו לדמיהם יהיה לכך רק קדוש הזדומים וקדוש הזדומים אפשר לבדות אומב לרבי ואמר אתה רבי רבה דאומה מסכס תמורה גדיש זוכדומוב אדם שהיה לו איל תמים שהוא שורי לקורבן אבל הוא הקדיש אותו לדמיו דהיינו אמר אני לא מקדיש את האיל שיקרב אוילו אני מקדיש את דמיו לאילו שימכרו אותו ובכסף יקנו אוילו כל דוש קדושס הגוף והוא לא נמכר מאחר שיקדישו והוא עצמו ראוי להקרוב אינו יוצא מדי מזבח ממילא טוען הביה מה אתה אומר הכבוסים שקונים לתמידים אז יש כאן תנאי באזן אם יצטרכו אותם לתמידים יש להם קדושס הגוף של אוילסטומיד אם לא יצטרכו אותם יש להם רק קדוש הזדומים גם על הצד שיש להם רק קדוש הזדומים הקדוש הזדומים הזו גורמת להם קדוש הגוף כרי זה ראוי לעקרוב ושוב זה קדוש גדוש הגוף וקדוש הגוף אי אפשר לבד בלימום אז מה הרווחת מתנאי בזן עונה לו רבה לא יקשי או מה שאמרתי שאגדזוכול לדומוב הוא קדוש דושגוב לא נבדה בלימום דאומדמי אוילו כשהוא הגד קדיש את העיל שיביאו בדמיו אוילו אז אני אומר כיוון שהוא עצמו ראוי להקרבה לאוילו אז הוא קדוש דוסגוף או דומה לדמי נסוכים מה יקרה אם הוא יאמר אני מקדיש את האיל כדי שימכרו אותו ובכסף יקנו נסוחים נסוחים זה גם מקריבים אותם במזבח בכל זאת כיוון שהעיל כשלעצמו לא ראוי לעקר וכנסוך נסוךם זה יין נסוךם זה סולט אז אני מבין שנשאר רק דושה סדומים אז באופן כזה הוא לא הקדש דושס הגוף רק אם מקדישים אותו לדמי אוילו שהוא עצמו ראוי לאילו אז הוא קדושסוס הגוף כל שקם בנידונינו שהתנאי שבזמתנה הוא שאם יצטרכו את הכבוסים לתמידים הם קדושים קדוש הגוף קדוש הסוילו אם לא יצטרכו אותם הם רק לדמי מויסר טרומול יעשו איתם מה שעושים עם כל המוסויסר של השקולים זה לריקוי פחים וזה עצמו בכלל לא ראוי למזבח אז ודאי שבאופן כזה זה לא חל קדוש הגוף אז אם התברר בסוף באמת שלא צריכים את התמידים האלו ארבעת התלוים שנותרו זה היה התנאי שבאופן שלא יצטרכו איתם תהיה להם קדוש רק לדמי מויסטרומה לכן אפשר לבדות אותם ולימום ולקנות אותם מחדש מהשקולים החדשים כדי שנוכל להקריב אותם בשנה החדשה איסיבה בי בקשה הבאי על רבי סדתא לי בזמסנה למדנו בבריסה פר וסויר של יומה הכיפור פורים שהם חטיס פנימיוס שזורקים מדבר בקודש הקודש באיכל שעובדו והפריש אחרך תחתיהם הם עבדו אחרי שהפרישו אותם לכך אז מה עשו לקחו פר אחר לקחו סעיר אחר וכי שעיר אבדזורה ציבור שחטו באבדזורה על ידי אוירוזבזן אז הם לא מביאים קורבן יוכי את כל אחד אלא יש פרוילו בסור לחטוס כיוון שכל הציבו חטו על פי אורזבז והסועיר הזה מתן דמו על הפריכס ועל מזבחזור זכטוס פנימיס שעובדו הפרישו אותם ומבדו והפריש אחרים תחתם וכעת מצאו אותם כולון יומוסו כדין חטוס שכיפרו בעלי באחרס הלוך למויש מסיני חמש סוגי חטאות מתות מכניסים אותם לחדר עד שהם ימותו וזו אחת מהם שהתכפרו בעליהם באחרת הרי הביאו אחרת במקומם וראשי מוסיף לכאורה פרס סורש מהכיפורים אפשר להשאיר אותם להזדמנות הבאה כמו שראינו במשנה סיר הרגולים לא יקור בו ברגל זה יקר בו ברגל לאחרון אבל כאן זה לא ראוי עד יום כיפה רבה זה לא ראוי לקורבנות של רגולים אחרים כי זה עריכת פנימייוס זה לא כמו הסווי רחיצוני שם הכיפורים מה תאמר תשאיר זאת עם כפר הבא אי אפשר כי הרי קלו את זה מהשקולים של השנה הזו הם ם כפר הבא צריך מהשקולים החדשים אז ימסו דברי רבי יודע רב לוזר ורבי שמעון הם מרים יראו עד שיסתהבו יראו עד שיקבלו מום ואז ברגע שיקבלו מום אפשר לבדות אותם וימוכרו ויפלו דמי לנדובה הקדושה תעבור לכסף והכסף יפול לנדובה דהיינו שמביאים אתם אוילוס לקיץ המזבח כמו שנראה בהמשך שאין חטוס מיסו מה שנאמר לומויש מסינ שחומש חטו מיס רק ביוחיד לא בחטוס כמו שהגמור בוירז בתמו מפרשת את המקור לכך עכשיו לעניינינו שואל הבא והמי לימ לייב בזמנהלים שיפודו בלאומם שאם הם יעבדו וימצאו אותם אפשר לבדות אותם למה צריך הירו עד שיסתהבו וכולי עונה לו רע באבוד קמרס שינעבודם דלאשכיחה זה לא שכיח שיעבדו אז לא חושבים בזן להתנות על מקרה כזה שאין כן בכבוסים של התמידים מויסרקטוירס כל שנה ושנה היה מוס סור אז בזנלים שואל אותו שוב הרי פורד לאשכיחו פורדומו דבר לא שכיח רשי מביא בכל ימי ביסרישן ובישיני לא עשו אלא סך הכל שבע פוריס בכל זאת ותניה פורו שהקדיש אותה לפור הדומו נבדס על כל פסול שבו אם יראה ביזה פסול למשל אסו במלוכה אפשר לבדות אותה מיסו גם טיפודה נשחתו חוץ למקומה טיפודה מוצא חרסנו אמנו גם תיפודה שוכתו על גאבי מערכתו שחרת אותה במקום הראוי בהר הזיסי מקום בדוק שאין שם שום קבר שמו שחט אין לו בדיומיס אומר רש"י מאחר ש נעשת בהכשר גניו לא יצאו לחולין מדריסגמה אפשר לבדות מלבון או לא אז מה רואים כאן שהפורו אפשר לבדות אותה איך אפשר לבדות אותה ההקדושה הקדוש הגוף לכאורה אלוה ליב באז מסנ אז רואים שאומרים כן לבזמסנה אפילו בדבר שלא שכיח אז למה לגבי פרער וסורשים לכיפורים אוסיר ודזורה לא אומרים כך אונה גמורה שינפורו דקודשי בדקבייס היא לא קודש מזבח לא מקריבים אותה על המזבח אז אין לה קדושס הגוף רק דושס דומים לכן היא נבדת בלימום ולא צריך בכך ליבזן כי באמת אין לו בזבסנם בדבר שלא שכיח שואל הבא יהי אוכה שהסיבה שנבדת היא לא מפני שליב מסני אלא מש שהוא ירק בדק הביס אז מיסוינישחתי פוד או בנעמוד והרוכה כתוב והם מדסבולפנקים והריך היא צריכה שהיא לעמוד על רגליה ויריכנקוניין והיא כבר מיסור אונישחתו אלא בהכרח שהסיבה שאפשר לבדות הם שפני שלי בז מסנה ותוסס מסבירים שלי בז מסנה שאם לא יצטרכו את הפורו יהיה קדושד נסוכין כמו שלמדנו לגבי הכבוסים של התומיד באופן כזה לא צריך מודברוכ עונה לו רבי לא אומני הבריסה זו רבי שמני דומסכסמורה קודשי מזביח אויו בכלל עמו דברוכם קורבן שהקדוש דושס מזביח והוא הומם וצריך לבדות אותו צריך מוודבר רוכה קוד שבדקביס לא יהיה בכלל המובר אוכה לכן אפשר לבדות את בשר רפורדומו אפילו אחרי שמתחתו אי אפשר לעשות עבודה ברוכה כיוון שאין להגדוש שסגוף רק שבדקבייסי שואלת הגמור רבי שמעון אי מסיף מה ראינו שוכתו על גבי מערכתו אין לו בדימיס זה לא מתאים דס רב שמותניה רבי שמר רב שמ סובר כתוב בתויר כל דבר מאכל מקבל טומה שרץ נגע בו למשל הוא נטמע אם הוא נרטב לפני זה באחד משיבו משקים הוא נטמע לטמא אוכל אחר אחר, משקה אחר, אבל זה הכל באוכל שאפשר לאכול אותו. אפילו שהוא אסור באכיל לישראל, הוא מותר בהנועה ואפשר להכיל אותו לגוי גם מספיק. אבל אם זה דבר שאסור בהנוה ואי אפשר להכיל אותו אפילו לאחרים, אפילו לא לגויים, אז הוא לא נחשב אוכל. כי כתוב הפסוק מכל האוכל אשר יהיה אוכל. עכשיו כך פורו איסורה, אסור להכיל אותה לגוי, כיוון שיש בזה מעילה. בכל זאת רב שמעון אומר פורו אחרי ששחטו את ההנהגה השרץ בבשרה מטעם אותו מסויכלים אז היא נטמת היא מטמת הבשר מטמא אחרים אויל ואויסולו שסכושר כיוון שהייתה לה שתקושר שהייתה ראויה לאכילה מה הכוונה ואמר אשלוקיש מה הוא שסכושר שהייתה לה אופש סובר לא כמו שראינו כאן בבריסה פורו שנשחתה ככוס עלגבי מערכתו אם הוא מצא אחרת יפה יותר ניבדיס על גב מערכתו ממילא הרב שמ סובר כולו לבדוסקפודומי אז היה זמן שהיה אפשר לבדות אותה דהיינו לפני שעשו את הסדר של הזוהב וכולי עדיין אפשר לבדות גם במערחתו אז כאילו כבר נבדתה וכאילו שהייתה ראויה לאכילה אז כבר חל עליה דין שהיא מקבלת טומסוכלים אפילו שאחר כך כבר אי אפשר לבדות אותה כבר עשו את סדר הזוה נשאר על השם אויכל כיוון שהייתה להקשת הכוישו הקופונים אי אפשר להעמיד את הברי שהבנו קדס רב שימן כי הרי כתוב שם שאי אפשר לבד אחרי שנשחטה על גבי במרכתו אלא באמת אל תמיד כמו רב שימן ומה שראינו בברייס שמוצונו אחרסמנו טיפוד ומשום שליב בזנלי מה שאלת זה לא שכיח שינפורו אוילדומ יקורן כיוון שהיא עולה הרבה כסף אז בזן כן חושבים להתנות שאם לא יצטרכו כיוון שמצוה אחרת אז נוכל לבדות אותה ואז באמת לא צריך מודברוכה אבל מה שאין כן בפרס שם הכיפורים סירבודזורה שזה לא דמ יקורים וזה לא שכיח שיעבד בזה אין לב מסנה אומר מה מה ראינו לגבי פורדומו מיסו טיפודה לכאורה אם מיסו היא כבר נביאה מה אפשר לעשות עם הבשר להכיל לכלבים וחיפויד נס קודשים להכין לכלובים ההלכה היא שלא פודים באופן זה אומר המשער שיהיה משום אוירום כיוון שהאור כן ראוי לשיבוש אז אפשר לבדות אותה אפילו שהבשר לא ראוי אדם בקשה הגמורה עם כך מה אמרנו שכל העניין שאפשר לבדות כיוון שלבז מסנה קי בזנו מסנו אדית דוירו כדי להציל רק את דמי אוירו זה לא הרבה כסף אומר רב קנה אמרין שיש פתגם שאנשים אומרים מגמלה אוונה מגמל אפילו האוזן שווה אם אתה יכול להציל רק את האוזן גם תרך זאת אומרת שגם להצלת העור באזן מתנים ולכן אפשר לבדות פורו שמיסו אפילו שבשרה לא ראוי לאכילה כיוון שהאור ראוי לשימוש. עד כאן דף יא.
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה







