הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף לו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף לו

[מוזיקה] סורכים דף לו ואנחנו מתחילים בסוף עמוד הקודם מן תנה בין בחול בין בשבת מי זה התענ שלנו שהוא סובר שתמיד את התמיד אנחנו מקריבים בשמונה ומחצה ובכל ערב פסח בין אם זה חל בחול בין אם זה חל בשבת מקדימים את התמיד לשעה אחת לשבע ומחצה והפסח הוא קרב מיד אחריו. זאת אומרת בשמונה הוא מחצה. מתי מחריגים עם ערב פסח בערב שבת שאז אנחנו בלחץ להספיק לצלוט אותו לפני שבת אז מקדימים את התמיד בעוד שעה. זה רבי ישמואל. דתני כסידרו בחול. כך סידורו בשבת דברי רבי ישמואל. רבי עקיבא אומר כסידורו בערב שבת שמקדימים את התמיד לשמחצה והפסח בשבע ומחצה. כך סידורו בשבת. מה הוויכוח? ה רבי ישמעאל מאחר שעה למה לפולו אומר קורבן העדה כלומר לצורך השאלות והדינים המתחדשים בכל ערב פסח בהקרבת הפסח לכן אין עניין להקדים מדי רבי עקיבא מקדים שעה אחת לעיסוקו למה כדי שלא יכנסו למצווה משוכרים כדי שלא יבואו עייפים כשיגיעו לליל הסדר עדיף לנו לתת להם לגמור לשחוט את הפסח מוקדם שיוכלו לנוח אז אם תשאל אם ככה למה למה רבי עקיבא מקדים רק שזה חל בשבת? גם ביום חול. התשובה היא כי ביום חול אנחנו לא יכולים להקדים כי כל מיני אנשים יכולים להביא נדרים ונדבות. אז צריכים לאחר את התמיד לכמה שיותר מאוחר. אבל בשבת שם אין כך אין נדרים ונדבות אנחנו מקדימים. שואלת עכשיו הגמרא ויוקרב פסח תחילה ותמיד אחריו. אונה הגמרא, אם אומר, "ת כן, נמצאת מבטל בין הארבים של פסח, רוצים לשים אותו בשעה האמצעית בדיוק מבין הששעות." אומרת הגמרא, היא מקיימת בין הארבעים של פסח, לא נמצאת מבטל בין ארבעים של תמיד? אומר הגמרא, לא אכפת לי, תמיד אם מבטלו את עכשיו, את מקיימו לאחר זמן בכל השנה. אבל פסח, אם מבטלו את עכשיו ומתי את מקיימו? אומרת הגמרא, בסדר, זה בדרך כלל שאתה שם את הפסח בזמן, אבל ערב פסח שכל להיות בערב שבת, שאתה בין כך לא עושה את הפסח באותה שעה בדיוק של בן ארבעים. ולפי רבי עקיבא כשזה חל בכל שבת, אז ויוקרב פסח תחילה ותמיד אחריו. אונה הגמרא, יאחר דבר שנאמר בו בערב ובין הארבעים לדבר שלא נאמר בו אלא בין הארבעים בלבד. לכן אני מאחר את הפסח. הבירמי ביי מהחמית מיימר שערב מאוחר מי אמר שערב הכוונה יותר מדי מאוחר או לא נאמר ערב מוקדם תכף אחרי חצות זה כבר מתחיל להעריב אז ככה אנחנו נעלה אלא כני יאחר דבר שנאמר בו בין ארבעים וגם נאמר בו כבו השמש שזה הפסח שבקורבן הפסח כתוב שם תזבח את הפסח בערב כבו השמש מוצתך ממצרים לתמיד לדבר שלא נאמר בו אלא בין ארבעים לבד מתנית מסייע ללבי ירמיה שכתוב כתוב שם תזבח את הפסח בערב בערב אתה זובח היינו מיד אחרי חצות אחרי התמיד כבוא השמש שזה כבר אחרי השקיעה אתה אוכל מועץ אתך ממצרים שזה בבוקר אתה שורף כוונה שזה כבר אסור משום נותר בפועל לא שורפים רק אחרי היום טוב אבל זה כבר אסור משום נותרית תני בערב אתה אוכל שזה בליל טו כבוא השמש שזה אחרי חצות אתה זובח עד מתי? עד מתי אתה יכול לאכול? מועצת חם מארץ מצרים אתה צולע. עד הבוקר אתה יכול לצלוט ולאכול אבל התניה הקודם לא סבר שעד הבוקר אפשר לאכול. הוא סבר שאפשר לאכול עד חצות אבל מהבוקר כבר יש איזה שם נותר גמור. שתמר ויקרבו שניהם כאחת. אמר רבי יוסא כתוב את הכבש השני תעשה בין הארבים שזה קורבן התמיד. כבשני, אין פסח שני. אם תקריב אותם יחד, זה נראה כאילו הפסח הוא גם שני לתמיד של שחר ולא. תני רב נתן אומר בכל יום ויום תמיד נשחט בשמונה הוא מחצה וקרב בתשע ומחצה. מה הוא מתכוון להגיד בכל יום ויום? מה הוא בכל יום ויום? בכל ערב, פסח ופסח. הוא חולק על התנא שלנו וסובר שלא מקדימים את התמיד. גם לא בערב פסח. למה הוא חולק? למה הוא סובר שלא מקדינים? אמר רבי יוסף ברבי בונטמת דעדין תניה של התנא הזה רב נתן הוא סובר שמספיק לנו כדי ליתן חצי שעה בין כת לקט את הפסח היו עושים בשלוש כיתות התענ שלנו סבבה שכל כת צריכה שעה אם אתה תעשה את הפסח בתשע ומחצע לא יהיה לך זמן לשלוש כיתות לכן חייבים להקדים בשעה הרב נתן אומר מספיק חצי שעה תני דם תמיד ואיבריו קודמים לפסח ופסח הוא קודם לקטורת והקטורת היא קודמת לטבת נרות איתן תני דם תמיד ואיבריו קודמים לקטורת אבל והקטורת היא לפני הפסח לא כמו התנה הקודם הוא פסח לטבת הנרות ולמה זה למה הקטורת קודמת לפני כן כיוון שאי אפשר להקריב את הנסחים של התמיד עד הקטורת אז לכן מקריבים את הקטורת כדי שיקרבו נסחי תמיד עמו ואחר כך עושים את הפסח ואין מוקדם לתמיד של שחר לא מקריבים לפני התמיד ששחר שום קורבן ולא מחר לתמיד של בין הארבעים. אחרי תמיד של בין המים לא מקריבים שום קורבן אלא הפסח והקטורתי פסחים. ערבי פסחים זה הולך על פסח. פסח וערב פסח מקריבים אחרי התמיד. מנין שלא יהיה דבר קודם לתמיד של שחר תמוד לומר עליה עולה. מעל העולה שמים את כל שאר הקורבנות. ומניען שלא יהיה דבר המעכב לתמיד של בן ארבעים. תמוד לומר עלי השלמים על העולה של הבוקר תשים את השלמים אבל לא אחרי העולה של בין הארבעים שומן בן לוקישו אומר מי אמר שהעולה הזאת זה עולת התמים כתוב אמר וערך עליה עולה אין כתיב כאן אלא וערך עליה העולה יש כאן ה העולה המיוחדת זאת אומרת אותה העולה של תמיד שלא תהה העולה קודמת לתמיד של שחר תני רבי שמעון בבנו ש רבי יוחנן בברוקה אומר מחוסרי כפרה למשל אדם שהוא היה מצורע וביום יג יום השביעי לטהרתו והוא טבל ועכשיו ביום השמיני הוא לא הספיק להביא את הקורבנות עד אחרי התמיד מביאים כפרתן אחר התמיד של בן הארבים כדי שיתבלו ויאכלו פסחיהם לערב ולא יעברו בכרת אמר רבי יהודה את כל ההיתר הזה עדמר במצורה עשיר שהוא מביא קורבן אבל במצורה אני לא עוף הוא מביא עוף בין כך לא עולה על המזבח על רק אדם האמת היא שמצור מביא שלוש קורב בנות מביא עולה מביא חטת ומביא שם אז בינתיים הגמרא מבינה ש שהחטת הוא עיקר הכפרה אמר רב שמואל ברבודמה אינו מביא השם גם העשם מעכב לו את הכפרה אז לכן ודאי שצריכים גם להני לחדש שהוא יכול להביא את זה אחרי התמיד לעומת זה העולה ודאי היא לא מעכבת את הכפרה עד כאן דף לו [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: