הדף היומי מסכת עבודה זרה דף מה

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף מה

[מוזיקה] זורה דף מילים בסיעתא דשמיא תחילת הדף כאן ארי יסוד כל דבר שמחובר רבי יסע הגלילי בהמשך הביא את המקור לכך לא נאסר בנוה אפילו שעובדים אותו ראינו שבדזור אסורה בהנוה אבל לא דבר שמחובר לקרקע ולכן אומרת המשנה הנוכרים אויבד מסורים וסגבו אין מותורים ההרים עצמם מותר לחצ צוב מהם אבנים מותר לזרוע בהם אבל מה שעלין למשל אם ציפו אותם בזהב וכסף אסורים בנוה שנאמר לא יסח מועד כסף וזוב עליהם ולוקח תולוך אומר רש"י אי אפשר לפרש שבעצם זה עבודה דזורה ולכן הציפוי שלהם אסור רק הם עצמם לא נאסרים מזה שכתוב הפסוק עוד מעט נראה את המקור לכך לא ייתכן אומר רש"י כרי למדנו מסכת סכולין שמי ששוחט קורבן לשם ההר עצמו לא לשם השר שלו זה לא נקרא זיב חמיסים זאת אומרת שבעצם ההר לא רק לא נאסר אלא לא נחשב כבדזורים אם כך למה הציפוי שלהם אסור אומר רש"י גזירסכוסוב שהתלוש שעליהם כתלוש שרה ודזורה כי כתוב ליסך מוד עליהם עליהם מיותר היה צריך להיות כתוב לסח מוד כסף אז ולוקח תלו זה בא לומר כל דבר שנאבד כמו חמה שנראה לאלון שמי שעובד את ההר נאנש בסייף גם אותו טעם אפילו שבעצם ההר עצמו לא נחשב כבדזורה מי שעובד אותו הרי מתכוון לעבוד עבדזורה ולכן הוא נהנש בסיף רבי יסא הגלילי הוא מביא את המקור למה שראינו אבל פשטס משמה מה שהוא חולק אז נראה בגימור יש שתי דרכים מה הוא חולק עם תנקמה הוא בא ומסביר הפסוק ס מלמדנו שהמחובר לא נסר כי מה לשון הפסוק הביתו נסכו שרובד שמה גוים וגמר ומה תעבדו אס אלוהים עלהורים הרומים ועל הגבויס אלוהים עלה הורים ולא יהורים עצמם אלוהים אפילו שעובדים אותם אלוהי על הגבויס ולא הגבו אלוהיהם הצלמים והפסילים שעל להורים הם קרועים אלוהיהם ההרים עצמם הגבעות עצמם אפילו שהם עובדים אותם לא נקראים אלוהים והם לא נסרים ממשיך רב יויסיים כך ומבני מה אשרו אסורו עץ שעובדים אותו בדזורה הרי כתוב בהמשך וסחס כליצרנון אז תדרוש גם וסחס כליצרנון אלוהים ולא יצרנון עצמו אלוהים כאילן מחובר כמו הר וגיבה ולמה עשרה כתוב כמו שכתוב אשרים תגדיון ומסביר תוספס שאם יש לנו מקור שעל אף שכתוב וסחס כל יצר רנון ואפשר לדרוש שיצרנו עצמו לא אלוהים בכל זאת כתוב אשר הם תגדיון אז זה אומר לי לא נדרוש כך אז גם את הרי גם ההרים והגבות לא נדרוש כך אלא נאמר שגם ההר והגבעה עצמה אם עובדים אותה נחשבת כבוד זורה מסביר רבי יויסא הגלילי יש הבדל גדול בין ער וגיבה לבין עץ מפני שיש בו תפיסה סדאודום הרי אדם נטה את העץ ולכן בשונה מהרים והגבעות הוא כן נעסר אז ההרים והגבעות אני דורש שהם עצמם לא פסילים אלא מה שעליהם וסךס כל צרענון אני לא דורש כך כיוון שיש לי פסוק ואשרי תגדיון אבל יש הבדל שזה יהיה בתפיסודום וכל שיש בו תפיסידום אוסו אומר הבקיוה אני אויבין ועודו לפניך אני אסביר לך דבר הזה אני אתן לך להבין שאין לנו לדרוש את המיוט תחס איצרנון כי זה לא נאמר אלא לתת תת סימני מקום שרגילים מהם מועירים לעבוד שם עבדזורה מויש רבנו אומר לכלל ישראל אתם נכנסים לארץ ישראל תדעו לכם איפה לחפש ולבער כל מוקם שתומצע הר גוביה וגיבו ניסו ועץ רענון דע שיש שמה בדסק חובים אומר רש"י אמות שערים וגבעות עצמם לא אלה הים אני ממט ממשמעות הפסוק שלא ציווה לאבד את ההרים זאת אומרת שיש כאן את פשטות הפסוק שבא לומר איפה לחפש אבל המשמעות שהפסוק אומר זה בלשון זו הלורים אני אלמד גם שהערים והגבעות עצמם לא נסרים אבל החלק של תחס כל יצרנון זה לא בא למעט שהיצר הענן עצמו לא נאסר כרי כתוב מקום אחר ואשרם תשרפום באיש זה נאמר באמת רק לסימן היכן לחפש הבזורי אומרת הגמורה ורבי יסא גלילי הינו את הנקמה הרי בין לרבי יוס גליל לבין לחחומים ההרים והגבעות מותרים הוא בא לפרש את המדרש אז במה הוא חולק משמ שהוא חולק מביא הגימור שתי דרכים לשיטה ראשונה בא רבי יסגליל להקל לשיטה שנייה בא להחמיר אומר רומח אמר שלוקיש הוא בא לומר ציפו כהר איבניו זה ההבדל רבי יסגל לחכומים תנקס ציפו עניקה ומיצה כמו שאמרנו כתוב לסחמת כזבז עליהם כל שעליהם אפילו שעלזור מחוברת שאיננה בדזורה יש דין של ציפוי של נוי שצריך לאבד אותו רבי יסא גליל סבר ציפוי הר הרי הוא כהר ובטל לגבי וכיוון שהר עצמו עולה ונזורה גם הציפול לא נאסר ומה שכתוב עלים הוא אומר זה עולה רק על פסי לאלויהם התלושים זה לא עולה על הורים וגבויס זו דרך אחת רב 16 אמר לאכול מציפו אינו עיקר רבי יסגלים מודה מה שאתה נקר מחלק בין עצמו שמאל הציפוי ורב יוס להוסיף ולאסור מה שתנקיר ואוכילון שנותוי שלא לשם ולבסוף אובדקפליג תנקס אילון שנות בסוף אובד מטרגליסוב אילון שנות בסוף אובד אוסור רבי סגלילי שמע מתנקמה שהוא אומר ההרים והגבעות שעובדים אותם מותרים הוא הדין כל כיוצא בהם שמחוברים ולא הייתה תחילתו לבדז זורה ואיזו אשרה אסורה שכתוב בתויר ואשרם תשרפום בו איש זו דווקא אשרה שנתה מתחילה לשם אבודזורה אז שייך לומר שיש בזה תפיסודום אבל אם הוא נטה גרעין שלא לשם אשרו אין בזה תפיסודום כי באותה שעה שהוא נטה אותה והיא מחוברת נעשת מחוברת לקרקע לאבו דעתו לבדזורים רק אחר כך שהיא כבר מחוברת אז הוא עובד אותה בזה סובים חכומים שדורשים מה שכתוב בהמשך הפסוק תחס כליצרנון ולא יצא עצמו כך הוא שמע מתנקמה בא רבי ישראל הגליל וחומק חולק ואומר לו אילן שנתה אותו גרעין אפילו שלא לשם אשרו ולבסוף עבד אותו אסור זה לא דומה להר כי יש בזה תפיס הסדיות דום בנטייה אבל רק התוספת אסוריו מה שנתוסף באילן אחרי שהוא התחיל לעבוד את האשירו אבל העיקר ששמח לפני שהשתחווה בזה הוא מודה שמותר בהנוג כמו שנראה לאלון אומרת הגמורה ממי היכן ראה רב שישס בדברי רבי יסא גלילי שאת זה הוא עוסר מדקותו סיפה רבי יסיל אומר בסיפה מפני מה שאר אסורו מפני שיש בו תפיסד ודום וכל שיש בו תפיסד יודום אסור יש כאן כפלות אז צריך לומר מפני שיש בו תפיסדום וכל שיש בו תפיסס אודום זה שהוא חוזר ואומר זאת לאסמי לו לעשו אילן שטל בסוף שגם זה נחשב תפיסדום כי למעשה אדם נטה את האילן בוסיפה הגמורה לפי מה שרב שישס הסביר ואף רבי יוסי ברבי יהודה סובה קדס רבי יוסי הגלילי שאילון שנותל בסוף אובדו היכן רואים שכך שיטתו נתן רביס יהודה מתך שנאמר אלוהים על ההורים ואני דורש ולא יהורים עצמם אלוהים כמו כן כתוב אלוהי על הגבוס ואני דורש ולא גבו לא יהיהם שימי אני אני אדרוש גם תחס כל צרנו אלוהים ולא ירענו לא יהיה ואשר עצמה מותרת תמוד לא ימר ואשרם תשרפו מויש זאת אומרת שאני לא אדרוש תחס כל יצרנון כשם שאני דורש בהורים ובגבויס מסביר רש"י אילו סובר רבי יסבדקדס חכומים אז היה צריך באמת לדרוש מתחס כלי יצרענון שדווקא תחס אלוהים ולא יצרנו עצמו אלוהים באופן שנתול בסוף עבדו וככה היה צריך לשנות תו שנאמר ולא יצרנו אלוהים אני דורש באמת כך שמניקשר מותורס גם כאלו שנטעו לכתחילה לשם בדזורה תמודשרם תספויש אלו מי רביסבר קדס רבי יסילי שגם נטל בסוף עבד אסור ולכן אי אפשר לדרוש בכלל את תחס כלרנון למעט את העץ עצמו אלו באמת לשיטת רבי יוסי תחס כל יצרנו לא מולי ההוא לכרב עקיבוד עושה כמו שאמרנו לתת סימן אז זה אני לא יכול לדרוש כדי למעט את העץ עצמו כי יש לי פסוק אשרם תשרפון רק את האורי והגבוי זה אני יכול לדרוש גם למעט את ההרים והגבות עצמם מרבקה אני אויבוד לפונכו כל מכם שתמוצר גבוה וגבו צרנו דע שבחובים זה ניתן לסימן לישראל שנכנסו לארץ ישראל היכן לחפש אתה ובזור לשרש אותה ולבד אותה שואל את הגמורה ורבונון אירים תשרפום ביש מה יאבדלי אומרת הגמרא כמו שאמרנו מבולי לאילון שנותם התחילו לכך אבל אם אמונתה זאת סתם אחר כך עבדו זה מתמאט מתחס כלצרנון רבי סאב יהודה נמבואל לאוכה אז מנין לו לאסור גם אשרו שעבדו רק אחרי שנטאסתם אומרת הגימור רוחנמי הפסוק הם תסופו ביש בה לאילה שנתו מתחילה לכך אלוהי לא שנותה בסוף אובד מינולי נפקלי יש עוד פסוק ואשרים תגדעון לא כתוב תעקרון אלא תגדע את מה שנושף אחר כך זאת אומרת שהייתה העיקר אתה יכול להשיר וליהנות ממנה איזוץ שגידועי מה שנתוסף בו אסור ויקורי מותר בוא אמר אילון שנות בסוף אובדו שואלת הגמורה ובאשרים תספו בישקנוסיב לא תלמודי רביסבי יהודה הזכרנו שגם הוא סברס הגלילי הוא מזכיר את הפסוק מאשרים תשרףו בוש כדי לאסור אילן של הטול בסוף עבדו כעת אתה אומר שהמקור הוא ואשריהם תגדיון אונה הגמורה אילו לא ינמר כמר הוא מתכוון לומר כך אילו לא ינאמר תשרפום בו איש לאילן שנתו מתחילה לכך אם היה כתוב רק הפסוק אשרים תגדן אשרים תגד זה רק בן שנותו מתחילו לכך אז הוא אסור ותגד לו דווקא כי באמת צריך לעקור את כולו אבל אילן שנתול בסוף אבל מותר כמו שחורים סוברים אבל שתדכסי ואשרם תשרפו בוש לאילן שנתו מתחילה הטרלי ואשרים תגדיון לאילון שנותל בסוף הובד זו כוונת רבי יסבי יהודה וכך גם דורש רבי יסילי שואלת הגמרא ורבונון שהם סברים שנותל בסוף אובדו כל האילן מותר הי הפסוק ואשרם תגדיעון מה יבדלי במה הם מעמידים זאת שמשמעות הפסוק שרק לגדיה והעיקר מותר אם מדובר באילן שנתו מתחילה לכך הרי כולו אסור אם מדובר באילן שנתול בסוף עבדו הרי כולו מותר אונה גמורה הם ראשו זאת הגדר רבי יהושע בן לוי הגידוע שכתוב כאן לא בא להתיר את העיקר אלא הפסוק בא לומר דבר ראשון, אתם מכנסים לארץ ישראל, תגדעו, אבל אל תשרשו לגמרי אחר כך תכבשו את ארץ ישראל אחרי הכיבוש אז תשרפו לגמרי עד השורש דאום רבי שע בן לוי גידוי עבוד כחובים לגדע את העץ קודמ לכיבוש ארץ ישראל כיבוש ארץ ישראל קודם לבור רבסקובים לטוון רב יוסף הדרשה אדומה כתוב אתם נכנסים לארץ ישראל וניתצת מזבחוסום לא כתוב ונח תניחו ושיברתם סמצבום והנח והנחס לכד תוך שריפ אומר רש"י כי אם לא נשרוב זאת יבוא לדת הכל לההנות מזה וגם הרי כתוב פסיל אליהם תשרפון אומר אבונה כוונת הפסוק רדף ואחר כך שרוף ונית מספס בחוסום ותניח עכשיו תרדוף אחרי האויב דכרחובים אחרי האומס ותהרוג אותם אחר כך תחזור ותשרוף את המזבחות ואת המצבות שואל את הגמורה ורב יוסי רב יהודה איסבור מנולי מנינו יודע שהיו שתי שלבים בכניסה לארץ קודם כל להנתץ לשבור לגדע לרבוש את הארץ ורק אחר כך לשרוף ולעקור לגמרי את הבדזורי אז רש"י מסביר מהברייס של רב יוסף שנה אי אפשר לדעת זאת כי נכון שכתוב וניטצתם והנך ושיברתם והנך ואמרנו שבהכרח הכוונה רדיו הרקח סרוף זה הכל אחרי הדרושה שיש לנו ממה שכתוב באשירו גם תגדו וגם תשרפון כילולי זאת הייתי אומר אולי במת גזירס הכוסוב לא צריך לשרוף מספיק לנתץ את המזבחות ולשבר את המצבות רק אחרי שיש לנו פסוק באשאירו שם אנחנו רואים שני ביטולים מצד אחת כתוב תגדון מצד שקנית כתוב תשרפון מזה נלמד שיש שני שלבים קודם כל בכניסתכם לארץ תגדיון אחר כך תרבשו את הארץ ואז תחזרו ותשרפו המזה אני אלמד שגם וניתצמס מזברכיסום והנח ושיברתםסמצבסום והנך הכוונה והנך זמני עד אחרי הכיבוש אבל אם רבי יסא יהודה הוא בכלל מפרש את הפסוק באשירו שיש לנו כאן שני פסוקים פסוק אחד תשרפון עולה על עץ שניתן לכתחילה לבדזורה הפסוק השני תגדיון על עץ שניתן ואחר כך נאבד אז אז אין לו מקור בכלל לעניין הזה אז מנין הוא יודע שהיו שני שלבים אונה הגמורה יש לו מקור אחר נפקלי מאבד תאבדו נסכול המקומוס וגמר מה זה הכפלות אבד תאבדון אבד ואחר כך תאבדון עם הפסקה באמצע לכיבוש הארץ ורבונו מה הם דורשים מכך או מבואלה קרבסקובים שצריך לשחרו לעקור עם השורשים רבי יסב לשחרו מנולי נפק ואיבד תם את שמו מן המוקמה לגמרי לא להשאיר לזה זכר במקום ורבונו מים דרושים ואיבדתם ההוא לכנוס לו שם מלבד זאת שצריך לאבד את אבזור צריך גם לחנות לשם להחליף את השם שקוראים לה זה ואיבדתם את שמום לתני רב לזר מנין לא יקרז שצורך לשחרו תמוד לאבדתשמום אומר לרבק ולקבנמהבדון ומזה דורשים שצריך לשחריהו אם כמה מתמוד ואיבדת משמקם ההוא שיש עניין לך נוסם יכול לשבח אני אשנה את שמזור לשם משובח יותר אז הגמורה עוצרת לשבחסל כדוך איך ייתכן שתהיה כזאת מינה אלו צריך לומר כך יוכו לא לשבח ולא לגנאי העיקר לשנות את השם כך אני עוקר את שמע תעמוד לא בפסוק אחר על גבי אבדזורה שקט תשקצנו וסב תסעבנו כחי רמו אז זה מלמד אותי שכשאני משנה את השם זה אני יודע משמ צריך לשנות לכזה שם שישקצבזורה אוקייצ דוגמאות קרסבזור בסגליה לשון גובה קורנויסו בלשון סגינו ביסקריה לשון חפירה ושפלות אם קוראים להבדזורה אין קל כביכול שבדזורה שולטת על כולם היא רואה את הכל אז משנים זאת לא קוץ עד כאן דף هي
לצפיה בתכנים נוספים: