הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף עא

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף עא

[מוזיקה] שבס דף הא אנחנו מתחילים בעמוד הקודם שש שורות מסוף העמוד והו תנינן שלושה בתימן תיפטר שהשתחווה לבית ואחר כך בנאו אנחנו נגרוס את זה בהמשך אנחנו נבאר את הסוגיה הזאת לפי הסדר והגרסה שמסדר הרב קנייבסקי את העמוד הזה אמר רבי זירה רב חונא בשם רב אז רבי זירא רב חונה אומר לנו יסוד בשם רב ה משתחווה לבית אשרו למרות שאפשר היה לחשוב שהבית הזה נחשב מחובר לקרקע ומי ש משתחווה למחובר הוא לא עוסר אותו רב אומר שהבית הזה נחשב תלוש ומי שמשתחרר אותו רב זירה רבב בשם רב יוחנן הוא חולק הוא אומר המקדיש את הבית אין מועלים בו כי אין מעילה במחובר אפשר היה לחשוב שזה לא ממש מחלוקת רב דיבר על עבודה זרה רבי יוחנן דיבר על מעילה אז אמר רבי זורב רבנן רבנן הינו בסוגייה והם אמרו פלוגה שזה מחלוקת מן דמר אסרו היינו רב שאמר שלגבי עבודה זרה זה נאסר אז גם מועלים בו ומן דמר לא השרו זה שיטת רבי יוחנן שהוא אמר אין מועלים בו אז יש לנו מחלוקת מה הדין בית מחובר לרב דינו כתלוי וגם במילה יש בו מעילה לרב יוחנן דינו כ מחובר התב רב חגה קומי רב יוסה מתניתא פלי גל רב לכאורה יש לנו משנה מפורשת המשנה הזאתי במסכת פרה ובמסכת מקבעות השוקת שבסלע יש שוקט חקוקה בסלע צמוד למעיין אין ממלאים בה אי אפשר למלאות בה מי חטו מה כיוון שמים לקידוש אפר לפרה אדומה את המים האלה צריכים לשאוף בכלי וכיוון שהשוק הזאת היא בסלע אין לה שם של כלי היא נחשבת מחוברת וגם אם הוא יקח ממנה בכלי זה כבר לא יהיה טוב כי זה כבר לא מים חיים זה כבר נעקר מחיו וכתוב שם בהמשך בהמשך המשנה שם היייתה כלי וחיברה בסיד ממלאים בה אז מה אתה לומד מפני שחקק ואחר כך חיברה כיוון שהיה לזה שם חקוק שם של כלי עוד לפני שהוא חיבר ו אחר כך הוא חיבר נשאר לזה עדיין שם כלי א אם חיברה חכך חקקה כמו הרשה שהוא חיבר רק אחרי זה הוא חקק שם כלי לא לא נחשיב את זה כתלוי זה נחשב כ חובר וזה קשה על רב למה זה קשה על רב והאן בית לכאורה ממתי הוא מקבל צורה ושם של כלי לאב כמי שחיברו ורק אחרכך חקקו הוא כי בהתחלה זה סתם היה אבנים רק אחר כך זה קיבל שם של בית ורב אמר שזה נחשב בית זה נחשב תלוש במשנה פה משמ שדבר כזה לא נחשב כלי מה עבד לרב אז רב יענה לנו פתר לה סיטון של אבנים היא גמר מלאכתם לפי רב עצם זה שהוא סיטת את האבנים זה כבר נגמר להיות כלי עוד לפני הבנייה אז זה דומה לספה במשנה של כלי שהוא חקק ואחר כך חיבר שזה נשר עדיין תלו שיש לו שם כלי כך יענה רב עכשיו לפני שנמשיך את הגמרא אנחנו נחזור לעמוד הקודם היייתה שם שורה שדילג עליה ותנינן שלושה בתים הן במשנה משמע שלושה בתים שנה בעבודה זרה ואחד מהבתים שהמשנה שמה נותנת זה שבית שהוא בנה אותו מתחילה על עבודה זרה הוא אסור לפי רבי יוחנן איך הוא אסור הרי הוא מחובר לקרקע עונה הגמרא תיפתר שהשתחווה לבית היינו לאבנים ורק אחר כך חידשו רק אחר כך בנאו ככה גורסים בנאו זה קושייה אחת קושיה שנייה אנחנו קוראים את זה ממשך העמוד פה ותנינן שלוש אבנים הם זה גם משנה שמה ואחד משלושת האבנים זה אבן שהוא חצב אותה מהתחלה לבנות אותה בימוס ביסוד של עבודה זרה שזה חלק מעבודה זרה אז גם כתוב שזה אסור איך הרי ברגע שהוא קבע אותה בבי מוז היא מחוברת וכשהוא משתחווה לה הוא משתחווה למחובר אז גם פה אנחנו עונים תיפטר שנשתחרר ורק אחר כך בניה כך תרץ לנו רבי יוחנן עכשיו שואלת הגמרא ה חוזרת למשנה שהבאנו מקודם שאמרנו הגמרא הביאה בעמוד הקודם את המשנה אבניו ועצב ופרו בית של עבודה זרה שנפל אבנ ועצב אפרו מתמים כשרץ ולפי רבי עקיבא מתמים כניה זה בית של עבודה זרה אז אנחנו שואלים המשנה הזאת אז כדי לבאר את מה שאנחנו קוראים אנחנו נבין מפה שיש מחלוקת ריש לוקיש ורב יוחנן עבודה זרה שנשברה עבודה זרה של גוי שהא נשברה והגוי לא ביטל אבל היא נמצאת פה שבורה רבי יוחנן אמר היא עדיין אסורה היא לא בוטלה לוקיש אומר עצם זה שהיא שבורה זה הביטול שלה אז אנחנו שואלים ולה תדה פליגה על רב שמעון בן לוקיש דרבי שמעון בן לוקיש אמר עבודה זרה שנשברה מותרת ופה הבית ה זה שהוא היה עבודה זרה והתפרק אתה אומר שהכל אסור למה זה אסור ויותר מזה מוסיפה הגמרא ואפילו על דרבי יוחנן ליתי פליגה נכון שרבי יוחנן אמר שעבודה זרה שנשברה היא עדיין אסורה אבל דרבי יוחנן אמר עבודה זרה שנשברה אסורה אבל האם לא כן סברין מימר אם בשאינו עתיד להחזירן לקליין דברי הכל מותר שברים כאלה שהוא לא עתיד לחבר אותם ולבנות מהמהם בחדש את הכלי גם רבי יוחנן מודה שהם מותרים אז לכאורה הבית הזה שהוא מפורק גם רבי יוחנן צריך להודות שעפר ואבנים ועצים יהיו מותרים ולמה המשנה אוסרת אז זה קשה על ריש לוקיש וגם על רבי יוחנן זה קשה אונה הגמרא לא כן סברין מימר אם בעתיד להחזירן לקליין דברי הכל אסור שברים שהוא בוודאי עתיד להחזיר אותם ולבנות מהמהם מחדש את הכלי גמרי לוקיש מודה ש השברים האלה זה לא ביטול הם עדיין אסורים אז גם כאן הבית הזה צריכים להגיד שהאבנים והעפר והעצים של הבית הם עומדים להיבנות מחדש ולכן כשהם עומדים במקומם הם עדיין אסורים ואמר רב יודן אבוי ד רבי מתניה איך אתה יודע שהוא עתיד לבנותם אם היו מונחים במקומם והוא לא לקח אותם למקום אחר אז לא כמי שהוא עתיד להחזירן לקליין הווה אז גם כאן כיוון שהאבנים האלה עומדים במקום אני אומר הוא עתיד לבנות אותם מחדש רבי בו בשם רב המשתחרר אשרו ככה ראינו שיטת רב הבית נחשב תלוש אבל אם הוא משתחווה לאילן לא עשרו ומה ההבדל צריך להגיד שהבית הוא כאילו בנוי על הקרקע למרות שיהיה לו יסודות באדמה הוא לא חלק הוא לא נהיה חלק מחובר באדמה מה שאם כן השורשים של האילן הם ממש משתלבים ונים חלק מהאדמה בעצמה זה נחשב מחובר וא ותנינן שלוש אשר אותן ואחת מהמהם זה אילן שנטאו מתחילה לשם עבודה זרה אז היא אסורה אתה רואה שאף אילנו עשור אומרת הגמרא לוי אמר א תיפטר ש נשתחווה זמורה וחך ואחר כך נטעה הוא השתחוה על העץ כשהוא עדיין תלוש אז לכן אפילו שחר כך התחבר לקרקע זה נשאר אסור אבל מה שרב דיבר מקודם שהוא משתחווה שהוא משתחווה לעץ מחובר מחובר כבר שמה אני אומר שזה תלוש לוי אמר השתחווה לבית השרו למערה לא הסרה מה בין בית ומה בן מערה אמר רבי חנניה ברי לרבי לל בית היה לו שעת תלישה לקח את האבנים תלושים עצים תלושים הפר וחיבת אז אתה יכול להגיד שזה לא נחשב מחובר אבל מערה מה זה מערה שאתה חוצב ישר בסל לא היה לשת לישה לכן זה ודאי מחובר וזה ודאי שהוא לא עוסר את המערה הלכה ב אומרת המשנה מני לספינה שהיא טהורה למרות שהספינה היא כלי היא לא מקבלת טומה היא טהורה שנאמר דרך אוניה בלב ים אנחנו מקישים את האוניה לים ים לא מקבל טומה גם אוניה לא דין שני מנן להרוגה שהיא שישה על שישה טפחים זורין בתוכה חמישה זרונטין ואחת באמצע אדם שיש לו ארוגה קטנה של שישה על שישה טפחים הוא יכול לזרוע בתוכה שישה זרעונים האמת היא שבין זרע לזרע יחידי צריכים להרחיק טפח וחצי אז היה אפשר להכניס בערוגה יותר משישה זרעונים אפשר אפילו להכניס תשע אבל כיוון שזה ארוגה אחת קטנה אנחנו מחמירים אומרים אל תשים יותר מדי זרעים שזה לא ערבוביה אבל חמישה זרנשט בארבע ד כשהוא מרחיק בין כל אחד ואחד טפח וחצי לכיוון המרכז של הרוגה ובמרכז הרוגה הוא נוטה אמין חמישי שהוא רחוק טפח וחצי מכל צד מן איך יודעים שאפשר להכניס חמישה זרעים שנאמר כי כארץ תוציא צמחה וגנה זרועי תצמיח זרעה לא נאמר אלא זרועה תצמיח הגמרא תבאר איך רואים מהמילה זרועה חמישה זונים עד כאן המשנה אומרת הגמרא ולא מן הים למה לתה מה ים טהור אף הספינה טהורה לכאורה לא צריכים את הדרשה מהים למה ולא מן הסק למדתה כל הכללים שמקבלים טומ הם הוקשו לשק שכתוב בכל אשר יפול מהמהם במותם מתמה מכל כלי עץ או בגד או עור או שק אז עכשיו אתה לא צריך את הדרשה מהים אתה תגיד כמו השק מה השק משמש בים ומשמש ביבשה הוא מקבל טומא אבל ספינה משמשת בים ואנה משמשת ביבשה לא תקבל תומא למה אתה צריך ללמוד את זה מהפסוק של דרך אוניה בלב ים אומרת הגמרא רבנן דקיסרין אמרה אתה צודק באמת ספינה רגילה לא צריכים למול אותה מהים אלא כאן עוסקים זו ספינה של חרס חרס כלי חרס לא כתוב שם בפסוק ואי אפשר לשוות אותו לשק מהעסק אינו מלמד אלא על כל האמור בפרשה צקלי חרס שאינו כתוב בפרשה שם שילמד עליו השק אז מאיפה הוא ידע מאיפה תדע ש ספינה מחרס טהורה זה אתה צריך את הפסוק דרך אוניה בלב ים עד כאן דף עא
לצפיה בתכנים נוספים: