הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לא

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לא

[מוזיקה] עובדזור דף לא מתחילים בסיעתא דשמיא שורה וחצי האחרונות של הדף הקודם אומר רב אסי אומר רבי יחנון משום רבי יהודה בן בסירה שלושו ינינו שחלוקים בדינם הדין הראשון יין נסך יין שהתנסך לה בדזורה אוסו בנוק כמו שלמדנו זה קש לזיוחמיסים מאותו הקש זה קש למס אז גומת מתומו חמורו דהיינו שמטמא גם אודום וקילים ולא רק אוכל לנו משקין בכזיס כמו שמס מטמא בשיעור של כזיס או מטמא גם במסו ובאויל אם נמצאים באותו או למי נסך נתמאין כמו במס סתם ינום זה הדין השני סתם יין של גוי אוסו בנוה משום גזירס יין נסך אבל זה הוא לא מטמתו מחמורו אבל מטעם טומס משכים מרבייס אז כמו שמבואר ברשי על פי טויספס בעצם היין הזה כמו שרינות, אין לו טומ עצמית אלא אם נגע בו שרץ או טומאה אחרת אז הוא מקבל טומ מטמא אחרים אבל רק תומס משקין רק לתמךלומשקין והשיעור ברביעי סלוג ולא בכזיס כי בעצם אין על זה טומע עצבית אלא כשר משקין דין שלישי המפקידנו צולבת כחובים אוסו בשתיה ומותה בנוה כמו שנבר בקשה הגמורה מה אתה אומר שהמפקיד ין אצל גוי מותר בהנוה כי לא חוששים שהוא החליף זאת עם יינו מותנן המפקיד פירו צולבת כחובים כשהוא נותן זאת בחזרה הוא צריך לחשוש שמה הוא החליף זאת שלו הרי אין כפרויסו שלבת כחובים לשביס אפילו שהוא נתן לו פירות סתם אם זה שנסמיתי צריך לחשוש שהגוי נתן לו פירות שביס ולמייסר אפשו שנתן לו פירות מאוסרים צריך לחשוש שהגוי יחליף עם טבל שלו וצריך לעשר מחדש אז מזכר גם כאן למה לא נחשוש שהגוי החליף זאת עם יינו וזה יעשר בהנוה כדין ינו של הגוי אונה הגמור מדובר כגון שיחד לו קרן זוביס הגוי ייחד לו פינה מסוימת שם הוא יניח את היין או מסר לו לסרול את המפתח של הפינה הזו כך שלא תהיה לו גישה לשם או שהיסרול עשה ח אותם שיהיה ניכר שהגוי לא יחליף שואלת הגמור יוכב בשתי נעמל שתרה במנין שמתירים גם בשתי דור רבי ירחוננון איקלה לפרויד זה היה מקומו של ברק כפורה והוא הגיע לשם אחרי שברקפורה נפטר אומר שאל רבי ירחוון לתושבי העיר כלום יש משנס בר כפורה ברפורה סידר ברייס האם יש ברייסה שאפשר לחזור עליה תונלי רב תנחו מפריס שברכפורשנה המפקיד ינוצחובים מותו בשתיה קורלי קרא עליו רבי יוח את הפסוק מקום שי פה לא עץ שום יהו מקום שהעץ נופל שם הוא נמצא שום שום יהיוס כדאי תוך שהוא עצמו ימצא שם אל שום יהיו פרו סוב אז זה משל השעץ הכוונה לצדיק לתלמיד חוכ שגם אחרי שהוא ייפול שהוא נפטר הוא נמצא שם מה הכוונה שהוא נמצא שם שפירות עץ כמו שעץ נופל אז פירות פירותיו נושרים שם כרגע מי שצריך לדבריך חכומים ישאל את בני העיר ששומעים ולמדים ממנו או מלמדים אותם לאחרים הקופונים מה רואים שאם הפקידו יין אצל גוי מותר אפילו לשתות דלא יקר בדם בסעירה אומר רב זיר לאז לאסים או רב לזר או רבונו נתניה איךוד לאיח ואודה ביס בחצי שלב כחובים ושכר או קנה מחסן אצל גוי ומילו הוא יין ומבטיח או חוסום של המחסן ביד ישראל רב לזר מתיר את היין גם בשתייה חכחוים אוסרים לעשות כן אבל אם הוא עשה זאת אז מותר בהנוה רק אסור בשתייה אז ממילא מיושב הבריס ששנה בכפורה שם שם ראינו שמותר אפילו לשתות את היין זה כרב לזר ומדובר שיש מפתח ויכוון ביד ישראל רבנו בסר סובר כמו חכומים ולכן הוא עשר בשתייה ולמה עשרו בשתייה אם אתה חושב שהוא החליף אז צריך להיות גם אסור בהנוה אז ברים הראשונים כחוששים שמה הגוי ניסך זאת לא ודזורה אבל כיוון שבכל זאת יש כאן שמירה מועטת אז לא אסרו עד כדי כך בנוה אסור רק בשתייה אומר רב חיא בריד רב חי בן נחמיני אומר רב חיזדומרב ואמר לו יש גורסים אומר רב חיזד מזאירי ואמר לו גרסה שלישית אומר רב חיזדה אומר לי אבאברחומה אוכי מזאירי הלוכה כרב לזו אומר רבי לוזו הכלל כל המוצרים שנמצאים ביד גוי משטרמה בחוימחוד אם יש חותם אחד אין חשש שהוא יחליף חוץ מן היין שאם משטרמה בחוימחוד וכן חוששים רבי יחמר אפילו יין משתמר בחו סומכ אומרת הגמליגמר או כרב אליעזר או כרבונון רבי לאזור מויר שאמר שחוץ מניין שת בחסמדו כדס חכומים ורבי יוחנן שאמר שמספיק חותם אחד זה כדס רבי אליזר התנה כדמרי גרסה אחרת במחלוקס רביז רבי יחנון אומר רבי לוזו הכל משתמ בחוסום בתוכיסום כשיש שתי חותמות כמו שכבר נראה חוץ מן היין שאם משתמה בחוסום בתוכיסום אפילו זה לא סייה גם אז יש חשש שהוא יחליף רבי חן אמר אפילו יעין משתמר בחוסם את חוסם כן חשש החלפה ולפיז הגרסה זו הטרוויו כרבונון שניהם סוברים כנס חומי כי לפי רב לזר מספיק חויסם אחד רק בזה הם נחלקו מרסובר כי פליג רבון דרב לזר בחוסדסו חוסום שורו כך סובר רבי יחנון מה סברז סובר אפילו חוסם את חוסם אסר חחומים ולכן לכן הוא אומר חוץ מניין שם בחוסם חוסום מבר הגמורה איךדו מחויסום בתוכיסום אומר רובה דוגמה אחת אגנה דפומד חביתה הוא קפה מזרק מין כלי על פי החבית שריקבותך בתית ודיבק סביבות פי המזרק לדופני החבית וחסימ עשה גם חונתם בתוך התית אבל חו בתוך חויסום כהגוי לא הולך לזייף זאת לפתוח ולאחלי ולזייף והיא לוי אבל אם הוא לא תח בתית הוא לא חתם אז רק חותם אחד לא זה לא חוזם יותר חויסם עוד דין דיקולה אם הוא קפסל על פי חבית וחפית מגופה דהיינו יש מכסה לחבית שמודבק אלה בתית ואז הוא גם כפס הוא מהדק והסל הוא מאוד הדוק הוא נכנס בדוחק להכניס בתוכו את החבית אבר חויסום בתוך חויסום הוא צריך גם לטרוח לפרק את הסל וגם לטרוח לפרק את הדיבוק של המגופו זה חוסמת חויסה מגוי לא הולך לזייף עד כדי כך אבל לא מהדק אם הדקוה לא מהודקת אפשר לטול אותה בקל אז כמן דלסה יש כאן רק חותם אחד שמגופה בתית לא וחוסם בתחוסום עוד דוגמה נויד בדיסקיה נוד של אור מלא יין והוא קשור הוא מונח בתוך דיסקיה של אור בתוך שג של אור וגם זה קשור אז אם חסים הספיב של הנויד למטו בתוך הדיסקאי דהיינו שהקשרים לשתי כיוונים הקשר שלנו את זה למטה וה והקשר של הדיסקי למעלה א חוסם בתוך חויסם כו צריך לטרוח להפוך ולהתיר קשר הדיסקיה לקשר הנוד ואז אחרי שמרוקן לחזור ולקושרה ולהפוך אחד בתוך השני כולי לא תורך פיו למעלו אבל אם הוא קשר את הנוד הכניס לשג וקשר את השג שני הקשרים אחד ליד השני לא וחויסום את חויסום אודין גם אם הוא לא הכניס את הנוד לסקיה אלא הוא קשר את הנויד ואחר כך וחיכף פומלגה וצר איך עושים? אז ש אומר כן שעושים נודות שלנו של שמן שקושרים נודות שלנו של שמן שאחרי שהוא קשר את הנוד הוא דוחף את פי הנוד עם הקשר לתוכו ואז הוא קושר מעליו עוד קשר אז זה גם א חוסם בתוך הויסום כי הוא לא הולך לתרוח עד כדי כך להתיר שני כאלו קשרים טונ רבונון קוטים אז פשטס הולכים כאן כדע שהם גרי ימס והם שומרים את דברי תוירו אבל הם לא נזרו בדברי חומים שהזהירו על מהגה של גוי לכן בוראשון היו עומרים יין של עין קושי זה מקום שגרו שם קוטים אוסו מפני בירסריקה כי סמוך לעין קושי הייתה עיר בירסריקה של אויבד כחובים והכוסים לא מקפידים שהגויים לא יגו ביין שלהם אז אסור לשתות את היין של הכוסים אותו דבר ושל ברסה זה גם עיר של כוסים אוסוני כפר פרשו גם כפר של גויים ושל זגדו גם זה הייתה עיר של קוטים אוסף נכפר שונים של גויים שהייתה סמוכה אחר כך חוזרו לאמר חוביוס פסור שלקי מסורס סטומוס מוטוריס מברר את הגמורה מקור מסובו שסרו את הכל או בסוף מסובו שהתירו את הסטומוס אונה הגמור מקורסו אין קוס מקפיד על מגיב כחובים לא ישנה פסוכוס ולא ישנה סטומוס אז כולם אסורות בסוף סוף כיפדקוספסוכוס כי זה הוא לא הולך למכור אז טומוס כיוון שהוא סותם הוא עושה זאת להתקיים הוא כנראה רוצה למכור לישראל אז מקפת קופיד הוא מקפיד גם לפני שהוא סותה מסביר טוספס שגול לא יגע בזה לכן אפשר לסמוך על כך בקשה הגיבור סטומויס מוטוריס ורומיני שואל חוביס של יין ביד כוסי קולשקין ביד גוי כי נכון שהכוסי לא מנסך אבל הוא לא מקפיד על מעג הגוי כל שקבי גוי שיש חשש שהוא עצמו נוגע מנסך כמו כן מי ששולחית ושל ציר ושל מורייס ביד כרחובים רשי מסביר ציר זו זהה שזבה מדגים שכובשים אותם ממרבש הוא נעשה חזק כחומץ מטבלים בו מאכלים מוריס מערבים בו קרבי דגים אז ביד גוי יש חשש ציר אין הדרך לערב בו יין כי דמי היין יקרים משל ציר אבל חוששים שכשהוא שלח את הציר שלו ביד גוי הוא החליף זאת בציר שלו של דגים טמאים במוריס חוששים כיוון שדמי מוריס יקרים דמי יין שמה הוא נטל קצת מהמוריס ומקום זה הוא הכניס יין לכן יד הבית כרחובים זה צריך כמו שכבר נראה חוסום שאם כן בקוסי הוא לא חשוד להחליף לכן רק חבית של יין בת קוסי זו בעיה כולו מקפיד על מגוי הכופז אם הוא שלח בידו אם קרחוי סומוי וסיטומוי הוא שלח לחברו דע לך אני שולח לך כעת חבית יין חבית סיר וחבית מוריס וזה אני סותם זאת בכזו צורה הוא הזה שמקבל את זה רואה שזה לא מזויף מותר אם לו אבם הוא לא מכיר עוסו אז רואים שגם בקוטים חוששים אפילו בחבית יין סתומה אומר רב זיר לו קשה כאן בעיר מה שאמרנו שקוסי הוא מקפיד על חביות סתומות שלו זה בעיר שאנשים רואים אותו אז הוא חושש שהגוי יגע וכולם יראו ולא יקנו אצלו את היין לכן הוא מקפיד שהגוי לא יגע כאן בשליח מדובר שהוא בדרך הוא לא חושב שאנשים יראו אותו אז הוא לא מקפיד שהגוי לא יגע בזה מסקף רבי ירבי מידה דיר לא בדרך אוסו וכאלו החביות שבעיר לא היו בדרך אז אולי בדרך הוא לא הקפיד שהגוי לא יגע בזה אל אומר רבי ירמיה מה ששנינו שסתומות מותרות בין הגיט שנינו בין הגיטות ששם מייצרים את היין כי אם דכול לעל מאף מצויים בדרכים בזמן הגיטות מרטס מפחד הקותי אומר אשתי חוזלי שלא הקפדתי שהגוי לא יגע מה הפסדו לי אז הוא הקפיד שגוי לא יגע נושא חדש אתמ מפני מה אוסרו שיכו שלא בדק כחובים שתי שיטות רומבר אומר רבי יצחוק משום חסנוס אומר רש"י שלא ירגיל לעשות משטרות אצל אויבת גחובים ויתן אינו בביטוי ויבוא יתחתן איתה רב נחמן אמר משום גילוי כגויים לא מקפידים על גילוי וברגע שזה מגולה אז אסור בשתייה משום סכוון יש שם הנחה שהטיל בו ארס אומרת הגמרא גילו דמים אלא אם הגילו דנזיהיסה בשעת יצור שחר בגיגית הנ מגל גם אנחנו מגלים אתזה שכר כי קיימלון ששיכר נכשים לא שותים ממנו ואלו דחבית אחרי גמר היצור הנגן שוב אותו טעם כי נכשים לא שותים שחר אונה גמור לצריכה מדובר באשר דמלומים מקום שרגילים להשות את המים בכלי עד שיהיו צלולים שכל הפסולת תיפול למטה כמו שלמדנו ליל ובמים אלו מייצרים את השיכו במים יש משום גילוי יתכן לכן שהארס של הנחש נפל במים וכעת המים האלה בהם יצרו את השחר לכן אסור לקנות ואסור לשתות שחר של גויים שואלת הגמורה למעטו יושון תישטרה אם השחר ישן יהיה מותר בשתייה דאומר רבית רבי חנינני עושים כאן יושן מותר כל דבר שהתגלה וישו אותו עד שהתיישן מותר כי הארץ של הנחש אין מני יכול להיישן אז אם זה התיישן וזה טוב טוב זאת אומרת שאין בזה ארס נחש כמו כן איך מצמותר אז רשי מסביר מץ ענבים יין מגיטור חדש שהתגלה לפני שהחמיץ דהינו לפני שהוא נעשה ליין ואחר כך הוא תסס ונעשה ליין הוא מותר אם אחר כך כיסו אותו היה מגולה רק בשעה שהוא היה מיץ ענבים כי אם הנחש המטיל בו ארס אם אני יכול להחמיץ זה לא היה נוצר מכך יין הקופונים אז למה אוסרים שיחה ישן אונה גמור גזרושון אותו חודש שבחודש יש חשש של גילוי של המים מספרת הגמורה רב פופה מפיקין להבוא בדחנוסה ושוסה הוא היה רגיל ללכת לחנות לבית מרזח של גוי שמוכים שם שחר הוא לא שתה בפנים רק הוציאו לו לפתח החנות ושם הוא שתה אבחו מיסו ללביסה הביאו לה הביתה ושוסי מסבירה הגמור ותרבה משם חסנוס שניהם שרו שטעם האיסור שגזרו על שיכר של גויים זה משום חסנוס ולכן הגזירה היא דווקא שהוא שותה בביתו של הגוי אז שמה ננה בביתו לכן רפופה בפתח החנות שתה רבחוי עובדרכו כסריסה שרק הם הביאו לו את זה הביתה שם הוא שתה זאת רב שמואל ברבי ביסנה איקלה למרגואן מרגואן היה מקום שהיו שם יסרול חשודים שלא הקפידו על ינם שגויים לא יגו בזה איסו לחמרה הביאו לו יין ולא ישתה אייסו לשיכר ולא ישתה גם שחר לא שתה שואלת הגמור רבי שלמחמרי משום שמצך שד יין נסך שגוי נגע בזה זה שיכר משומי הרי לא מנסחים שיכר וזה הרי שייך ליהודי שאין חשש שאמרנו בשכר של גוי עונה הגמור משום שמצא דשמצה הוא גזר על עצמו על שחר אוטו יין אומר אי שיכנדרה שחר של גוי שורה מותר בשתייה וכי הברי לאנישת מיני אבל חייב בני הוא לא ישתה מכך ושואלת הגמרא מונפשך אי שורה לכולל משורה אי אוסר לכול העלר מה ההבדל בין חייל לשאר עולם אלו מסבירה הגמור הרב סוב משום גילו שהבעיה בשיחו של גוי כי חוששים שזה יוצר ממים שהיו מגולים אבל בכל זאת לכולל ושורה ואוזיל מרו דקשוסה בייצור של שחר מכניסים בתוכו כשוט והטעם המרירות של הקשות וכל אלזי הרי גם אם היו במים ארס של נחש אז זה שורב זאת אז אין כוח בארס הזה להזיק לאדם בריא אבל דלא כה אבל אדם שהוא חלש הוא חולה מלקטפי אז זה מגביר את החולי שלו גם ארס שכבר בוטל כוחו על ידי מרירות של הקשות עדיין יש בו כוח להזיק לאדם חולה ולכן כל אדם שהוא בריא אלו בעל לשתות שחר של גויים שיגע אם היה בזה ארץ של נחש במים העקשות כבר ביטלה את הכוח שזה וכיברי אויל ולא ככיוון שהוא אדם חולה לא הנישמיני אומר שמואל כל השרוצים יש להם ארס רק שנוח חוש מי מיס של שרוצים אינו ממיס אומר לשמואל לחיה ברב בר אריה בן אריה בן של רב טוב אלו מילסמלדומרבוך בוא נגיד לך דבר מעולה שאביך הרב היה אומר אוחומרבוך נארמוזונה אתה רואה את הגויים שהם נפוכים אתה יודע ממה זה דבשו גילויה הם שתו מים עגולים שנחש הטיל בזני ארס ולא מייסולם לא מתים רק מתנפחים דדאכל לשקוצםורמוס כמ שהגויים אוכלים שקצים או רמסים חובל גופה היו אז גופה מתחמם והארס לא יכול להזיק להם שימותו זה רק מנפח את גופם מה שאין כן יהודים שמקפידים לא לכל שקוץ מרמוסים הם כן עלולים למותרז של נחש אומר רבי יוסף אי חל דשיךדרמ חומץ שיכר של גויים אוסור דמערב דורדה ידי יין נסך מערבים שמרים של יין נסך אומר הבשה ומויצר אם הוא מביא לו חומץ מהאוצר מכלי שעשוי לקיום לזמן רב שורה למה כיבערב בשעה שמערבים את השמרים בחומץ של שחר משרה הוא מסריח אם הוא שואה שמה זמן רב ולכן אם הוא מביא לו חומץ מהחנות שזה עשוי להשתמש באופן מיידי אז יש חשש שהוא הכניס בזה שמרים כי הוא לא חושב שזה ישריח כי לוקח זמן עד שזה מסריח אם מביא לו מהאוצר שם אין חשש שהוא יראה בזה שמרים שיי נסך כי הוא פוחד שהוא וזה יישאר בזמן וזה יסריח. לכן כזה חומץ אפשר לשתות גם אם זה של גוי. עד כאן דף לא
לצפיה בתכנים נוספים: