הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף ע

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף ע

[מוזיקה] שבס דף ע אנחנו מתחילים בעמוד הקודם בתחילת הפרק פרק אמר רבי עקיבא מנין לעבודה זרה שהיא מטמה במשא כניה לא רק במגע שנאמר תזרם כמו דוצה תאמר לו בתחילת הפסוק שם בישעיהו כתוב ומתם את ציפוי פסילי כספך ות אפודת מסכת זך תזרם כמו דוה צא תאמר לו אז הפסוק אומר תפזר תזרוק את העבודה זרה כמו דוה דוה זה נידה ומה הנידה מטמא במשא אף עבודה זרה מטמא במשא אומרת הגמרא כתוב תואבה בנידה וכתוב תואבה בעבודה זרה וכתוב תואבה בשרצים כתיב תואבה בנידה כי כל אשר יעשה מכל התאבות האלה כך נאמרו כך נאמר לגבי כל העריות בעבודה זרה ולא תביא תואבה אל ביתך זה הולך על עבודה זרה תואבה בשרצים שכתוב לא תאכל כל תואבה דנים כאן הרי הפסוק הזה לא הולך על שרצים זה מדבר על אכילת איסור של נבלה בכל אופן אבל כללו כאן את כל המאכלות האסורות בביטוי של תואבה אבל איני יודע לאיזה מהם הוקשה האם העבודה זרה הוקשה לנידה או לשרץ רבי עקיבא אומר לתועבה ש בנידה הוקשה מה הנידה מטמ במסב עבודה זרה מטמא במסה אז אנחנו שואלים אם ככה אמה נידה מטמא באבן מסמ אבן מסמ זה אבן שהיא היא יש לה מסע מאוד כבד היינו כיוון שדבר נידע מתמד במשכב ומושב אז המושב של הנידה גם אם יהיה עליו אבן מאוד גדולה על שב הזה שהיא כבדה מאוד שגם אם תשב על זה הנידה למעלה היא לא מזיזה את החפץ מתחת אבל בכל אופן כיוון שזה מתחת לנידה זה נטמע זה חומרה שיש בנידה אז אף עבודה זרה מטמ על גבי אבן מסמ אז לא רב זרי קן בשם רב יהודה וי דאמרי בשם רב חסדה מודה רבי עקיבא לחכמים שאין עבודה זרה מתמה על גבי אבן משמה למה כיוון שלגבי זה אנחנו משתמשים עעם ההיקש ש שעבודה זרה גם מוקשה לשרץ ורבנן האמר ל תואבה שמשרתים מוקשה מה השרץ מטמא באסת הסת בלשון הירושלמי הכוונה מגע לא הכוונה מסע כמו שבבבל אנחנו אומרים הסת זה מסע אף עבודה זרה מטמה בהס את הכוונה במגע ולא במסע אז אם אתה לומד ומשווה את זה לשרץ אז בוא תחמיר ותגיד אם מה שרץ מטמא גם בגודל של כי עדשה אפ עבודה זרה מטמא בקדשה ולא כמו נבלה שהיא רק בכזית אז רב זירה הרביצו בר נחמן בשם רבי לוזו רבב בשם רבי יוחנן הוא מביא את הפסוק ויצמד לבעל פהו שזה עבודה זרה ויכלו זבחי מתים מה המת מטמה בכזית אף עבודה זרה מטמה בכזית ולא בשרץ אז אם אתה משווה את זה למת תגיד מה המת עד שיכניס ראש אצבעו אל מקום שיש המת או ם ראש אצבע המת נכנס לאוהל כל האוהל נטמע אז אף עבודה זרה שהכניס רש ראש אצבעו אז לכן לומדים נתייצב המנוגע מה בית המנוגע עד שיכניס ראשו ורובו רק אז זה נחשב והבא אל הבית אף עבודה זרה עד שיכניס ראשו ורובו למקום שהיא נמצאת רק אז הוא נטמע אמר רבי חנניה זאת אומרת שאין תומת עבודה זרה מחוברת שזה לא ממש לימוד דאורייתא זה לא כן מקישה לקלים ולא מקישה לחמורים איך אתה מקיש למשל לרבי עקיבא שהוא מקיש לנידה אבל הוא לא מחמיר לטמא באבן מסמ רבנן מקישים לשרץ אבל לא מחמירים לטמא בכ עדשה איך אתה יכול לשחק סימן שזה לא דרשה גמורה אמר רבי מנה מחוברת היא זה כן דרשה גמורה ולמה הוא מקישה למת לשרץ ללמד מהם לקלים שבא היינו למה שמקישים למת מקישים למת ללמד את הכול השרק הזית ומה שמקישים לשרץ ללמד את הכול השלא מטמה במסע ד דע תמה בעבודה זרה שבורה שמה צריכים שזה יהיה כזית אבל בשלמה אפילו כלשהו היא גם מתמת דמר רב חונא רב חמה רב חמא בר גוריון בשם הבעל העבודה זרה שנקרא בלשן התורה בעל זה היה ראש גבייה היה והגודל שלו היה כמו אפון היה אפון הכוונה כמו אפונה איך לומדים שזה היה הצורה שלו כמו ראש גביה שכתוב בפסוק וישימו להם בעל ברית היינו כמו הברית לאלוקים מתם ל רבי עקיבא הוא דרש את הפסוק תאב תאונו נידה לכן הוא העדיף ללמוד גזירה שווה מנידה ולא מ שרץ מה הי טעמון דרבנן שקס שקטנו כשרצים ולכן הם למדו שזה מטמא כמו שרץ ולא במסע מה מקמו רבנן תעמ לרבי עקיבא שכתוב תאב תתעבנו הם דרשו מזה תאב תתעבנו צא הוא הינו תמאס את זה כמו צואה נבלה שתנהג בזה דרך בנג ני ומוס מה מקיים רבי עקיבא טעמו דרבנן שקץ תשקצנו הוא לומד משם שקצהו נבלה שואלת הגמרא מנין לרבנן נבלה הרי רבנן הם למדו מטאב תתעבנו לטאב זה בלב מאיפה הם יודים למלאו גם בפה רבי שמואל רבב בשם רבי אלעזר מאותו פסוק שלמדנו בישעיהו איך כתוב שם תזרם כמו דבה צא תאמר לו צואה תאמר לו צאה נבלה מה זה אומר בפועל שקוראים ל אותו פני מלך אז אנחנו משנים לו את השם לגנאי קוראים אותו פני כלב אין משנים את זה לגני קוראים אותותו איין קוץ גדיה לשון גדי שזה דבר טוב תשנה לו את השם לגליה גליה זה כמו גל של חרבות רבי תנחומא בשם רב חונא מביא את הפסוק העש עם בית און מקדם לבית אל מה זה אשר עם בית אוון מקדם היו קוראים אותותו בית אל שמה האבות עבדו את השם ועכשיו שיש שם עבודה זרה קוראים אותו בית אבן תני בשם רב לוזו לא רצה להיקרות אמורה או אמירה כך הרב מביא את גרסת הרמבן שהוא גרס אמירה אמיר זה לשון חשיבות קוראים ותה עמידה דמר רב בבר כהנה תמן צכי פע תבה לדבר טוב קוראים אותו אמירה צבחי לרחוץ היינו לכלי של ממי רגליים קוראים לזה עמידה מה מקיים רבי עקיבא את הפסוק צה תאמר לו הרי הוא כבר למד את זה משקת תשקצנו הוא לומד משם רבי יוסי רבי בון רבי חונה בשם רבי יוסף מכאן שאין אומרים לאדם צא עד שיכניס ראשו ורובו זה נקרא צא תאמר לו היינו שזה מטמא רק כשראשו ורובו שם הת מתנית אמרה עבודה זרה כ נידה כמובן לפי רבי עקיבא ו משמשיה גם כן כ נידה גם המשמשים של עבודה זרה מתמים כמו נידה והת מתנית אמרה עבודה זרה כנדה ו משמשיה הם בדרגה יותר פרוטה הם רק מתאמים כשרץ מדמה עבודה זרה כנדה ו משמשיה כנדה ניחה שהוא לא חילק ביניהם נד אמר עבודה זרה כנדה ו משמשיה כשרץ מה המקור שלו לכאורה קשה כי כל המקור שרבי עקיבא שהוא למד שעבודה זרה מתמת כנדה הוא הביא במשנה את הפסוק תזרם כמו דבת צה תאמר לו ועל מה מדובר שם אז כתוב שם ציפוי פסילי כספך זה משמשי עבודה זרה כל עצמו אן כתיב נידה אלא במשמשים ומתם את ציפוי פסילי כספך אז עונה הגמרא תיפטר בח קוקים על גופה אז הם חלק עבודה זרה עצמה הם לא משמשים אז עכשיו אנחנו שואלים מהמשך הפסוק כתוב את אפודת מסיכת זה אבך אפודה אתה לא יכול להגיד שזה חקוק על גופה זה אפודה בפני עצמה אז רב יעקב דכפר חנן אמר תיפטר ומשתחווה אל האפוד עצמו הוא עשה פוד עבודה זרה כעניין שנאמר ויעש אותו גדעון לאפוד כתוב שגדעון לקח את הכסף את כל הזהב שהם ספו שם במלחמה ויעש אותו גידון לאפות וייצג אותו בהירו באופרה וקרא על ידי זה תקלה ויזנו כל ישראל אחריו י גידון ולביתו למוקש רואים שקרה שעבדו לאפות מתניתין כמן דאמר עבודה זרה כ נידה הו משמשי כ נידה איזה מתניתין ותנינן יש לנו משנה במסכת עבודה זרה שמה כתוב אבניו ועיצו ואפרו מתמים כשרץ רבי עקיבא אומר כנדה לכאורה על מה מדברים על בית כזה שהוא משמשי עבודה זרה הוא לא עבודה זרה בעצמה ובכל אופן רבי עקיבא אומר שמטמא כנדה אונה הגמרא זה לא רעיה תיפטר שהשתחווה לבית היינו לאבנים לעצים לעפר ואחר כך בניו אז זה בעצם זה עבודה זרה בעצמה זה לא משמשה לכן רבי עקיבא מטמא כנדה זה כשהוא השתחווה לאבנים מה הדין שמישהו שמשתחרר בהמשך מחלוקת רב ורב יוחנן האם זה נקרא תלוש או נקרא מחובר עד כאן דף ע
לצפיה בתכנים נוספים: