הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כד

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כד

[מוזיקה] אביד זורה דף חוב דכינים דשמיא סוף שורה 11 מלמעלה ורבי אליעזר בשיעור הקודם למדנו רב לזר אומר שפורדומו שנקנתה אצל גוי פסולה אז למדנו ששילה הסביר שטעמו של רב לזר כי כתוב דל בני ישראל ויקחו ודורשים זאת כאילו כתוב ויקיחו ימכרו דווקא בני ישראל ככרו את הפורד דומו שואלת הגמורה רק זה טעם הפסול ורב לזר לא יחש לרבייה הוא לא חושג רבה את הפורו ולכן היא פסולה ואותני אומר לרבי אליעזר איך אתה אומר שאי אפשר לקנות אצל גוי מיסו לקחו את הפור הדום אומנו כוחובים ודומו שמוי דומה בן נסינו שהזכרנו את הסיפור הידוע בשיעור הקודם ואמרה לו שקראו לגוי רמץ רמץ שמוי אומר לו אין רבי אליעזר משום ריה יסרו אלו שמרינו נויסו את הפורו מישור של נוילדו שהוא לא רבה אותה אז רואים בבירור שזה היה בחיסרון לפי רב ליזר בקנייה אצל גוי כי חוששים שהוא רבה אותה ותויסס אומרים שבעצם יכלו להקשות אותה קושיה כמו שהקשנה בשיעור הקודם שהרי כתוב שרב לזר פוסל בכל הקורבנות בשאר הקורבנות לא כתוב ויקחו אלא ניחלה אומר תוסס לעשה מי מיסה שהבאנו כעת את המיסה בדם בנסינו אונהגמורה זה לא קש שיהיה על שילה רבי אליעזר טרטאיסלי הוא סובר את שתי הסיבות הוא סובר שדורשים כיחה ואת זה פתרו כמו שכן בשיעור הקודם שלא קנו את הפרי שירות בדום בנסינו אלא תגר סרסור קנה את זה מכספו אצל דומו והוא מכר את זה לציבור וחי שנם לרבי הוא חשש גם הזה שגויים חשודים על רבי ועל זה היה הפתרון שראול משמריס משור שנודו ולכן גם בשאר הקורבנות פוסל רב לזון אומר אמר רושמרנושו שנודו בקשה הגמורה זה עדיין לא מספיק ונלחוש דילמה הגויים רבע לאמו כבאברה אולי רבו את אמה כשהייתה מעוברת בפור הדומו ואז היא פסולה לקרוב דומר רובם פרה או שור לא משנה שנקחו אדם אז כתוב בתויר שאם האדם מת הם חייבים סקילה מה קורה כמו שרשי מביא שאי אפשר לחייב את הבהמה סקילה כיוון שיש רק עידר איך עוד אין שני עדים או שהבעלים עצמם מודים אז הוא לא נסכל והוא מותר להדשו כתוב מן הצון כתוב בקובודס לא יצמוקצלזור שהזכרנו לאיל אבל כתוב גם ו מיותרת הוא מן הצן להוציא את הנוגיח אז אומר רובה ולדנוגחס פרה מעוברת שנקחה ישראל והוא מת אז לא רק יפסול קרובה כמבלד אסור להקרובה למה כי היא ובלוודנוחו כהובר בר ירךמו אותו דבר ולדנרבס אסורו ובלולדו נרבעו אז לא היה מספיק לשמור את הפורו הגמור אימה שרב ליזר אמר יסרו משמרין אויסו מישו שנוצרו במי אמו והגמור מתבר איך ידעו שתווצר כאן פורדומו שואלת הגמורה עדיין וני חולשדי מרובעו לאמו מקורה עוד לפני שהתאברה בפורא אדומו והרטבו מקשה הרי אמרנו להם ל שהגוי חס על בהמתו שלא תעקר ולכן הוא לא רוע אותה זאת אומרת שהיא נייקרת היא לא יכולה ללדת אומר הרטבו על הרוב היא נקרת לפי כך נוכי חס על בהמתו שמה תעקר הפעמים שנרבעת ואינו נקרת אז נחשוש שרבו את אמה לפני שהתאברה בפור הדומו ואז דתנן כל הפסול נגע במזבח ולא דוסין שיתברו אחר כך וטורין דהיינו למשל של בהמה שנרבעה ואחר כך היא התאברה אז היא עצמה פסולה להקרובה אבל כשר כך סברים חכום בתון נעלו בברייסר רב לזר אויסה אוסר אז רב לזר עצמו עוסר את ולד הנרבעת אפילו שהיא לא התאברה אלא רק אחרי הרביעי אז לא היה מועיל השמירה רק מאז שנוצרה פורדומו בבטנה של אמה ממשיכה הגמורה ואומרת הוניכלובה דומר רוב אמרב נחמן מחלוקה שרב לזר וחום מזרק שנרבו כשן מוקדושים ואז רב לזר סובר זה ביזיון להקריב כזה קורבן שאמה פסולה לקרובי אבל כשאין חולין אבל אם היא נפסלה כשהייתה חולין דברה כלל מותורין אבלד לא פסול אז אין חשש כי הפורו הייתה חולין והיא התאברה ואז היא ילדה את הפורה דומו אז אפילו שאמרבעה לפני זה אין פסול אלא לרב הוודה ברחינם רב רב נחמן מחלוקס כשנירבו כשהן חולין ואחר כך הם התאברו וילדו אבל כשהם מוקדושין דבר הכול אסורן הבלדות מה יקמימה אז רב לזר עצמו הרי סובר שהבלד יהיה פסול אומרת הגמורה אמ צריך לומר כך ישר למשמרין אויסו לאמו לאמה של הפור הדומו שנולדה אצל דור בנסינו משו שנוצרו האמא שואלת הגמורה וניחוש דיל מרוב לאמו דאמו מה זה יעזור עדיין עולה הסבתא רבותה ואז ולודו ולד ולודו אסורים כולה אלוהיך שינן עד כדי לכך לא אוסרים את ולד ולודו של הנרבט זה לא אוסרים אומר מה יסר שמרינו משו שנוצרו מנוד שתבלת פורדומו אומר רב קענה יש עצה כצד לגרום שתיבלת פורדומו כוסו מעבירים לפונה לאמא בשו שואל לאזוכו וככה מתאברת פרה אדומה שואלת הגיבור אם יש כזו עצה פשוטה יוחמה דומה יוקורן של פורד דומו בקלות אפשר לגרום שתהיה פורדומונה גימורי אוילו שתי סאור שחורות הלבונות פוסלסבור אז זה נדיר אפשר שתהיה פור אדומו ושתהיה לגמרי אדומו זה נדיר שואלת הגימור ומה יש נדידו אם היו צריכים לעשות את העניין הזה שק יסודו אז למה הלכו ועשו זאת בפרה של דום בן נסינו למה לקחו פרה למה לקחו פרש ישראל ויעבירו אדום ואז אולי תצא פרדומו בלי שום שערות שחורות או לבנות אומר רב קנ במורזקס אומר רש"י מין משפחות פרות היו לו לדון בןסינו מורזקות ללד ולדלות אדומים בעברת ולכן עשו זאת אצלו אבל שמרו אותה ואת האמא שהיא לא תהיה נרבעת לגוי מביאה הגמורה יוסי רבמה ורבי יצחק נפחה הם שניהם ישבו הקילעה דרבי יצחוק נפחה בפוסדור שלפני הטרקלין של רבי יצחוק נפחה פוס חד מנימר אחד ממורב באמור רבי יצחוק וכינו רב ליעזר פוסל לא רק פורדומו בכל הקבון זכוון פסע על בהמה של גוי כוח חשש לרבי פוס חינוך מני ואומר מהסיבו לי חברו לרב לזו כמו שהזכרנו בשיעור הקודם כתוב לאסידו כל צן קידור שזה בנו שלמואל קובצולוך וגוי וילו לרוצמזח אז רואים שאפשר להקריב בהמות של גוי אומר להם רב לזר כולם כל הוזגרים גרורים לאוסב מה הכוונה גירים גרורים? לא גירים אמיתיים כמו שלמדנו ליל כי בעצם לא מקבלים אותם לגירים סמשיח אלא מעצמם נגררים להתגייר אז הם יהודים הם נהגים כיהודים אפילו שלא קיבלנו אותם והם לא רובעים את בהמותיהם לכן אז נוכל לקבל מהם קורבנות אומר רב יוסף מה יקרו שאז כולם ירצו להתגייר כז איפה כל עמים סופו ברורו וגמ כתוב שמלי כול בשם השם אומבדו מזה הם ישוב בתשובה כמו שכתוב לקרא כולו בשם השם אבל מרבי הם לא יחזרו בהם אומר לרב יוסף לאובדו שכם מאחות כסיב משמע אין חילוק בעובדיו ישראל והרומוסת עבודתם שווה בכל מצוותיו הרב פופסוכה את הגרסה שלפנינו הרב זיד מסוכ את הגרסה שכעת נבין ויש הבדל גדול אומר רש"י באמת אין הבדל גם בדינים בממרס רק בשם אומרהם מי אמר ומי הקשה אז כך גורס רבזידמר דהיינו ששניהם ישבו הבמה ורבי צוקנפ ישבו בפרוסדור של התרקלין של רבי צוק נפח ולא שאחד אמר לחברו אלא שניהם אמרו וכבז בקורב לקנות במה מגוי ומחבר אומר רבזר כולם ומקר זהפלה סוףבר כל משם השם מהסכיף לו רב יוסף כך לפי הגרסה של של רב זיד שרב זיוסף הקשה בדיל ממזכר והוא גורס להבדישמך כסיב בקשה הגמור לרבי לזר מה אתה אומר אי אפשר להקריב בהמות של גויים לקורבנות מסבי יוש לפר אומר כתוב לשם אז יכלו להקריבות שקנו מגויים כתוב ויקח מישהו בהמות גוי לא ממ מדיון אלא מישראל זמנו קנה שם במידבו מישראל בהמות ואותם הוא הקריב תוש מה כתוב שהקדוש ברוך הוא ציווה על ידי שמואל הנובי לשעול המלך להילחם בהמולק ולהרוג שם את כולם כולל את הבהמות והוא לא עשה כך ושמואל שואל אותו אני שומע כאן כל צאן מה זה ויאמר שאול מהמול כי אשר חומלום על מיתה והצון והבוקר למען זבויח לשם אלוקיכךו אז רואים שהם רצו להקריב את הקורבנות מבהמות שהם לקחו מהמוליקי קושיה על רב לזו עונה הגמור מים מיתב דמי מיתב רצו למכור אותם ולקנות בדמיהם בהמות מישראל להקריב אם כך ומה ישנה מיטב משלים המקריבים אותם עצמם מה זה מיטב צון קורבנות משובחים אם מוכרים וקונים בהמות מה זה משנה מיטב ככדליק פצלה זוונה שיוכלו למכור את זה בקלות אז אין קושיה תושמ ויומר הרבנו הרבנו היה יבוסי כתוב בספר שמואל שמר אמר אל דוד יקר ויעלדוני המלך הטוב באינוב ראי הבוקר לעוילו והמירי גמ נראה מה זה כל הבוקר תשתמש לעצים למזבח זאת אומרת שדוד הקריב בהמה של גוי לקורבן אומר רב נחמן הרב נוגר טושבו הוא קיבל על עצמו לשמור שבע מצווז בני נוח ואחת מהם זה רבי אז הוא לא רב את במותיו לא היה חשש מה עם מוריגים שמוזכר כמה הפסוק אמרו למיטו של טורביל מה מיטו של טורביל איזה קורקוס דדיישון אומר רש"י דף גדול ואב מאוד ורחב וטרוף הוא פגום בפגימות הרבה לרוכבו עמוקות תקופות זו אצל זו ודשים בו תבואה שמים את הדף הזה את הכרש על התבואה ואז שמעבירים עליו בהמות והפגימות נכנסו בדיש והתבואה נרבטת אומר רבי יוסף מהקורכן רואים שזה מויריגים כתוב הקדוש ברוך הוא אומר על כלל ישראל הנה שמתיך למוירג חורוץ הוא טרוב בפקימות זה פפיות חודש בעל פיפוס טודו שורים זאת אומרת שמשמשים את זה לדישה וסודיק וגבויס כמוצטוסים מסוי עוד קושיה רב לזר כתוב שהאורי נשבע על ידי הפלישתים הוא עשה להם צרות ואז הם עשו כזה ניסיון הם לקחו פרות ועגלה שמו את העורן על עגלה ואמרו בוא נראה אם הפרות יחזרו למקומם להביא את האורן לכלל ישראל אז כתוב מיס ספוריס אלו אוילו להשם זאת אומרת שהקריבו פרות של פליישטים אונה הגמורה רואהשו להקריב בדרך כלל אסור להקריב במה של גוי כאן הייתה הוראת שעה אומר רשי פני נס שנס על ידן שהביא אורן מעצמון ואין איש מנהיגום ואז בניהם קלו בבית ולא יגאו אחרי בניהם אלא ילכו את אהרון ואומרו שירה כמו שנראה אומר מסיפה גמור חנם מסתבר שהייתה ירשור כי יש כאן עוד עניין דילתי מאוכ שלא הייתה יורה שור או נקה פרזרי נקיבה ואילו צריכה להגיע מזוכו זו לא ראיה מהקושה דילמה בבסיוחיד מותר להקריב אומם זה הייתה בומסיו כבו מוגדו אתה בנויב אותה שעה שנלקח אורם וחרב משקנשי הבום גדול של כלל ישראל היה בנויב ואז היה מותר לכל אחד לעשות בום מסיוכית ושם אפשר להקריב אוילו מנקאיב כד רבדברו דומר רבדבר ברא ומנין לאילו נקב שיקשר בבו מסיוחיד שנאמר ויקח שמואל תלי חולו רחל שמניקה את בנה ויעלה אוילו שואלת הגמורה זונק ויעלה זוכומשמה אומר רב נחמן יצחוק ויעלה או כסיב הו זה רק בקריב ולא בכתיב הכתיב הוא לא שנקיבה זאת אומרת שהייתה נקיבה מה שהקרי לא שןזוכו מהרטבו זה הפסוק בא לומר שהיא קשרה לא לו כאילו שהיא זוכו הקופונים אז אין ראיה מזה שהייתה רעשו אבל אין קושה רב לזרק אפשר לומר שהייתה אורה שור מבני הנס שהיה שם להקריב אפילו בהמה של גוי עכשיו מביאה הגימורה בנף חוביז למדנו הגימורה הקשטה ראינו במשנה שהגויים חשודים על רבי אם כך מה הפשט ששנו בבריסה שאפשר לקנות אצלם בהמות לקורבן כבר יש לחשוש שזה רביע ונרבה אז רב תירץ שהגוי חס על בהמתו לא לרבע אותה כי הוא חושש שמה היא תעשה הקורו לכן אין חשש בממה שלו אומרת כעת גמור רבי יחמר הוא באמת סובר כמו רב אבל מה ששנינו שאפשר לקנות בהמה לקורבן זה לא בכל הבהמות גבול יש לו חוס מבזגים לשונים הנעקרת בארבעת איש אז אותה אפשר לקנות מהגוי כי הוא חס עליה אבל אם כבר בזגים שוכסר לשנתה השלישית אינו נקרז ושוב חישי לרבי ואי אפשר לקנות ממנו להקריב ייס ויקשו על רבי יחול אתיובט את הפסוקים שהבאנו שראו שהקריבו בהמות של גוי ושונלו תרצו שונלו פחוסם אז גלשונים בכל מה שהבאנו זה היה יותר בפחות מגשונים שאז אין חשש שהוא רבה אותה כי אז הוא חושש שהיא תהקר תוש מה אשר הבאנו בפלישתים וספוריס אלו אלו לשם אשובנה גימורה הפרות היו בפחוס ובשונים מסקף לרב הונבר נוסם כן נענו כתוב שם ואז בניהם כלו בבייס אומר רשי או כלו לשון בית כלא או לשון מניה כמו אלומך מנעו מלך אחריהם בחוסגים לשון מקולדו ואותנן צריך לתקן זו משנהס אדם שקונה בהמה מהגוי והוא לא יודע אין כבר בקרא אצל הגוי ומה שהיא תלד מעתה ואילך זה לא בכור או שמה עדיין לא הולידה אצל הגוי וכעת זה בכור אז כתוב שם שאזב שנוסו אם היא ילדה ודאי לכהן ודאי שזה בכור מכאן בואלך יותר משנתה סופק המשנה ממשיכה כמו שהגמור מביאה יק פורו וחמור אם הוא קונה מגוי באז ג כך צריך לגרוס וד לכהן ולד ראשון שתלד ביד ישראל אם זכרו ודאי לכהן אם מנה תראה בית לדתה על בת שלוש כי ודאי עדיין ילדה הבית הנוכרי מכאן ואלוכי יתרה על בת שלוש סופק אבל שנולד זה ספק כי ייתכן שהיא כבר ילדה אצל הגוי יתכן שלא אז מה עושים אז יש הבדל בין פרה לחמור פרה זה במת תורה אז הבכור קדוש אז איר פחור זה עד שיסתייב כרי לא ראוי לקורבן שמה אין זה בכור אחרי שיש בו מום צריך לתת בכור לכהן אבל הוא יאכלנו בעליו אומר רש"י ולא יתננו לכהן שבכור בעלמו מותר לזורים ואם בו יה לם שום גזלסמתנס כונה אפילו הובדי וזהו סופק והכמוצח לברדה בצד כוח חובים גסופק פתח המור מפריש עליו טלה לתירו בנו פתח המור דכסיף טיב דבשא והטלה יעקב לעצמו ואפילו י פתר אין גדוש חול על טלי הניתן איתם אלא משום גזל אז כהן יש מכיוון שהוא סופק אפילו גזל כדר אל הכהן הקופונים רואים שפחוסם בשם לא יכולה ללדת אז איך הקריבו שם את הפרות אלו אין קושיה רבי יוחנן מחברת כדי שונ מקו כמו ששנינו להי לפי רב לזר שהייתה רואה שור שאפשר להקריב אבל בדרך כלל לא מקריבים בהמה של גוי אם היא כבר בת שלוש כי אז הוא לא חושש שהיא תהקר ויש חשש שהוא רבה אותה ותיסס טמאים מה אמרנו שפחוס בשול טול לא יכולה ללדת מה ישים בכל יום פרה בת שתי שנים יולדת אומר טויספה שנשתנו הטבעים נשתנו סכמו שואה בדורס הראשונים טוס מביאים שעוד מקום רואים שהשתנו הטיבים וכידוע שיש כמה מקומות שאומרים כך כיוון שהזכרנו את הפרות מביא הגימור את הפסוק שכתוב שם וישארנו הפורס בדרך על דרך בשמש וגוימו מה היא וישרנו אומר רבי יוח שמרמר שאומרו שירה ורב זטר ברטוב יום הרב המהרל מסביר שהוא הוא טוען שאם זה רק שירה אז צריך להיות כתוב לא שנקיבה ותושרנו פרות זה נקבות מה כתוב לשן זוכר יש כאן שתי משמעות משמעות כפולה שאישרו פניהם כנגד אורון הם הפכו את פניהם כנגד אורון שהיה בעגלה שמאחוריהם ואומרו שירה ומה שיר אומרו נראה כאן כמה שיטות אומר רבי יוח שם רב מאיר הם אמרו אוז יושו מוישב בני ישראל אז רשי מסביר שהם לא אמרו את הנוסח של שיר הסים אלא הם אמרו על פי אותו נוסח שיר על מה שקרה שם עוז יושיר כגוי גול לשלח יד בפלישתים ובדו גונן אלוהים כמו שמסופר שם זה אומר רבי יוח משום רב רבי יוחד מרו עצמו אומר הם אמרו את הפסוק ואמרתם בים ההוא אווכירו בשמוי וגויים מה כתוב שם אוידיו בעם עם סוב תפרסם אז הניסים שהקדוש ברוך הוא עשה רב שוקישומר הם שרו מזמוריסמה את המזמור היתום איזה מזמור זה מזמור שירו לשם שחודש כנפלוסו עשה נפלאות הקדוש ברוך הוא עם כל המה שהקרה שם עם האור הושיע לימין או יוזר הקוצ'וי למה קוראים לזה מזמור יתום אז רש"י אומר שלא הוזכר שם אומרו מי אומר את המזמור הזה מקשה טוויספס כמה מזמורים יש שלא כתוב מי אומר זאת מזמור לסוידו מזמור שלמה שבוס אומר טוייססניר לפרש שקרא לו יסמה משום שלא הו הוזכר על מה נאמר כמו מזמור לסודה שמפרש שנעשה לאומרה על התוידו מזמור שו משבוס על שבת אז נכון שיש עוד מזמורים שלא הוזכר על מה נעשו אבל לא כתוב מזמור זה המזמור היחיד שלא כתוב על מה מזמרים לכן קוראים ליתום רב לוזר אמר הם אמרו שירה השם מולוך אירגזמים כי כתוב שם שהוא היכה אותם במקס תחוירים כשהאורן היה אצלם אז איר גזוהמים רשמחמינו אמר אמרו שירה השם מולורגיוס לובש הקדוש ברוך הוא התגעה על הפלישתים שהוא לא רצה לשבת שם הביצוק נפכה אומר השיר הייתה רויני רויני אשיטו זה הרונציתים סנופתרוממי ורי הדרך המכוש קשורה בריקמיזוב אהרון היה מצופה זהב טור בס מחוץ המהולו בדביר ארמון דביר זה ספר בלשון פרסית הסיפת שמויש הרבנו היה בתוך האורן והאורן מהולל ומפואר מה שבתוכו ומפוארו בעדי הדוים בתכשיטים אין לך אדי אין לך תכשיט גודל מזה בתוירה אבל שמעסנו לודרבי יצחוק מה שאמרנו רויני ריני אהור על דבר אחר כתוב וי בסורר במסואז במדבו וימישקו מה השם אז זה אמר מושה כל פעם ישראל מה יאמרו מה הם ענו בשעה שנסע אורון על המירתו של מוישה אומר רבי יצחק אמרו רויני רוינה השיטו וכולו לכבוד דהור אומר רב כמה קורו פרסו לספרי דביר מה המקור שהפרסים קוראים לספר דביר מאוכה כתוב בשם דביר לפוניים קרי סיפור זאת אומרת שאותו מקום קראו לו דביר וקראו לו קריספר תורים שעין נוח רבש אמר אומר רבש אמר רב ספרה כמן קורו פרסו לנידו דשתנה ככה מקנים לידו מאוכה מה שכתוב בתויר שרוכל אמרה ללוביה כי דרך נושים לי אז רש"י מסביר שדשתנה ד' זה דרך וש זה נושים אבל המרשור כותב מי הוא קצת דחוק נוטרייקון באופן כזה שרק הד' והש משמשים וטונה עיקר המילה לא דורש בה כלום אומר לולי פירוש רעש היה נראה לומר שזה לא בדרך נוטרקון אלא דש זה מילה מושאלת במצילה בלשון במליצה בלשון פרסי על הנידו כמוד דרך נושים לשון הקודש וכך אומר רבשם ממה מאיפה הם למדו פרסואים לקרוא להם עולה מושלת ולא מלה מיוחדת כמו בשאר הלשונות מזה שהתואיר אומר דרך נושם לי גם בפסוק מפני הגנין לא רצה להזכיר נידו הזכיר בלאשניקיו אז מזה הם למדו לומר בלושנקיו לכן הם מכנים זאת במליצה של דשטנה כאדם צריך להיזהר לדבר בלושנקיו עד כאן דף חוב [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: