הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כג

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כג

[מוזיקה] עובד זורה דף חוב ג מתחיל בסיעתא דשמיא תחילת הדף בשיעור הקדול למדנו שהגמורים מקשה סתירה במשנתינו לבריסה במשנה למדנו שגוי חשוד על הרבי ולכן אסור להעמיד בהמות בפונדק שלו בברייסה למדנו שמותר לקנות בהמה אצל גוי להקריב אותה לקורבן ולא חוששים משום רוביה או משום נרבה. אז בשיעור הקדם למדנו אתצו של רב שהגוי הוא לא רובע את באמתו הפרטית. כ הוא חושש שהיא תעקר, תיקחש בשרה, מה שאין כן במה של יהודי, לא אכפת לו וזהו חשוד לרבוע. כעת מביאה הגמורה תירוץ אחר. רבי נומא בעצם הם חשודים לרבוע גם את שלהם רק לא קשיה הו המשנה מדברת לכתחילה הודיעבד דהיינו לכתחילה אין מעמידין שמה רובלו הבריסה שאומרת שאין חויש שמש רבע משום נרבה דהיינו בדיעבד מה אתה רוצה לאסור שם כבר הבע אותה מי אומר לא חוששים אני לא הולך להכשיל אותו ולהעמיד אצלו בהמה אולי הוא ירבה אבל למעשה כשאני בא לקנות אצלו בהמה מה אני לא צריך לחשוש שבאמת הוא רבה אומרים הראשונים שלפי זה יוצא גם מפקמין גדולה להלוך בן רבין לרב מה קורה בדיעבד שישראל העמיד את בהמתו בפונדק של גויים אז לפי רב הבהמה פסולה כאן חוששים שבאמת הוא רבה אותה אבל לפי רבינה היא כשרה בני עבד לא חוששים אומרת הרבינה ומינות תמרה מנין אני יודע מנין אני אומר זאת דשינב בין לכתחילה לבין לדיבד אני מוכיח זאת מהמשך המשנה שני לתנס יחד איש מן מפני שחשו דין על הרייס אז לדברך כל אישה שכן התייחדה באמת חוששים שהם בעלו אותה הרי ראינו לא כך ורומינו למדנו במשנה או אישו שנכרבשו בידי אויבד כרחובים היא הייתה עסירה הייתה שבויה אצל גויים אז אם על ידי מומון הייתה חייבת ממון ולכן עצרו אותה היא מותרת לבילו לא חוששים שהיא נבהלה לגויים אבל אם היא נכבשה על דנפש חייבס מיסה אסור לבילו אז נכון שמרוצן אולי לא נחשוש אבל לפי מה שכתוב במשנה שחשודן עלריס אז לכול הפוךס אישס כן צריכה להיות אסורה לבילו גם אם זה דמו כי הם חשודים להנוס אותה ואז אישס קין אסורה לבילו אפילו שניבלנס אלול טוען רבנשמנו שינלון לכתחילה לדי עבד המשנה אומרת שלכתחילה אסור לאישה להתייחד שמה הגוי לטה אבל כשהיא התייחדה לא נאסרת ולא אומרים שנבלה לו ממילא טוען רבינה שכשם שרואים כאן שיש הבדל ביןחיל על ידי עבד קר גם לגבי באימ ומסבירים הראשונים שלפי רבינה מה הפשט בסיפה של המשנה שאם נרב בשד דפש אסור לבילו שם יש טעם מיוחד כמו שהגמורת אומר כיוון שנדוינ למיסה אז הם נוהגים בה מן הגפקר ואז חוששים שניבלה להם אבל באופן רגיל לא חוששים תגמור ממי דיל מלוי לומלוך אפילו דבדנ אלוהי בן בבמה גן להבדי באישה ואוכה כשנרבשה על ידי מומו אמה שלא חוששים שהוא בעל אותה דמס משוםסד ממוני הוא אומר, אם אני אב אותה הבעל כבר לא הפרע לי את הכסף שהוא חייב לי, שהיא חייבת לי לכן הוא נשמר מכך. הוכיחה הגמורת תידה שמשום הפסד מומן לכן היא מותרת לבעלה דקותו נסיפה על ידי נפשס שאם התחייבה הריגה אסורו לבי. זאת אומרת שהכן שהוא לא מפחד להפסד במונו הוא באמת נוהג במנהג הפקר וחוששים שהיא יבלה לאחד מברצון ולכן אפילו אם בעלה ישראל היא גם אסורה כי סותטח טוב רש"י מביא שיש רישוינים שמועמידים זו דווקא באישסוין שהיא נאסרת גם בוינס אבל רש"י מסכים מפירושה הראשון כך מוחר בכסובש מדובר באשס ישראל הקופונים בתוס מסבירים שהגמורה הבינה שלא כמו שרבי הבין שהעניין הוא דווקא נפשס אל העניין הוא כוחול שאין כאן הפסד מומון כי אם העניין הוא דווקא בנפשס אז היא נאסרת אז צריך להיות כתוב שלא על ידי נפשס מוטרס לבילו כך שכתוב על ידי מומו מוותרס משמע שהטעם הוא רק משום מחשש הפסד מומון אז לא חוששים ומה שהמישנה מסיימת על ידינפשס אסור לביילו ולא שבכל מקרה שזה לא מומיני אסור לבי ביילו זה כדי להשמיע לנו שאם זה על ידי נפשס אז היא מופקרת לגמרי אצלם ואז חוששים שניב לא ברצרים ואפילו לאישסרו אלי גם אסורה וטול מידה ואין להקשות שום דבר על דבר זה ודאי שהטעם של דמו ממותר כהגוי חושש להפסד ממונו אבל בעצם רבינה לא צודק כי אין הבדל בין לכתחילה לדי עבד מביאה הגמורת תירוץ שלישי על הסתיר בן המשנה לברייסה רבי פדוס אמר לא יקשיה כמו שכבר נראה רב לזר וחכומים נחלקו בשאלה הזו האם גוי חשוד על רבי זבמס או לא ממילא הו רב לזר הו רבונון רבי פדו סובר שהמשנה שאומרת שגוי חשוד על ה על רבי עזב לכן אסור להעמיד בהמה בפונדקו המשנה היא סוברת כרב לזו ובאמת לשיטתו גם בדיעבד היא אסורה להקרובת דלא יקרבינה וגם בהמה של הגוי עצמו אסור לקנות אצלו דלא יקרב אבל חכום הם חולקים והם סוברים שגוי לא חשוד על הרבי בין של ישראל בין של עצמו והברייסה שאומרת שאפשר לקנות באים אצל גוי ולהקריב לקורבן היא סוברת קדס חומים היכן רואים שנחלקו בזה דתנן גבי פורס חטוס לגבי פורדומו רב לזר אומר אינו ניקחס מנבדי כחובים אסור לקנות אצל גוי פורדומו וחומתירין מילה לכורה בוקפליגה דרב לזר סובה חישינ לרבי וברגע שהיא נרבעת היא נפסלת כמו כל קורבן שנפסל ורבונו סברה לא יחישי אל רבי אז רואים שנחלקו האם גוי חשוד לרבי או לא אומרת הגמור ממי דילמדקול לא יחשי לרבי ואורח רב לזר שהוא פוסל פור אדו של גוי כדי רב יהוד אמרב דומ רב וד אמרב הניח עלין או לא על הפור האדומ הוא דו של סקין שקים הרבה ריקים קשורים ביחד אפילו כזה מסע קל רשי מביא לאלון עוד פירוש זה עץ שטובים בו סכין פוסלו כתוב השלוי או לא בעלה בעל מי נפסלת אבל באגלו אגל ערו שמביאים עם מצו הרוג מחוץ לעיר מודדים את העיר הכי קרובה ומביאים אגלו היא לא נפסלת בעלת אול בעלמה היא נפסלת עד שטימשר בו כתוב השלי מושך בווליל אז אז בזה הם נחלקו מה הסוב הרב לזו חישינר שהגוי הניח עליה המשא ולכן אי אפשר לקנות אצל פור אדומו ומהסוכור מסברים לא יחשינן אומרת הגמור לא יסל כדאי תוך שזה תרמו של רב לזר מה משוםניכה פורטה בשביל כזו הקלה להקל מעלה מסו מעט הוא הולך להניח את זה לאפור הדום או למפסיטובה הוא לא הולך להפסיד את הכסף הגדול שהוא מקבל מהיהודים על פורדומו אלא ודאי שאתה משמחשש רביעי שאל אתה גמורה מה מה אמרת אוכנג ברשש רבי אלימה שמנו פרוט של הרבי מפסיטו אומרת הגמרא יש הבדל גדול אוס מרביצפוי אז חוששים אשרי כן להניח מסא זה לא חוששים שואלת הגמורה ודקולל מלא לרבי ואחד רב לזר כדונ שילה דתונ שילד רב לזו כתוב בפרשתספור אדומו דבר בני ישראל ואקחו אליכו אז אפשר לקרוא את המילה ויקחו ויקיחו אם כרו אז מה כתוב בני ישראל בני ישראל יקיחו ואינוכו יקיחו אי אפשר לקנות אצל גוי גזר כוסוב אבל לא כחשודים על הרבי אמרת הגמור לא כדפ רבזר פיסל לקנות אצל גוי בכל הקורבון כדפסיב אלו קורבקו בהכרח אם הוא פסל בכל הקורבנות זה מפני שהוא שהוא סובר שהם חשודים על הרביעי ולכן הבהמה פסולה לקורבן משום רביע ונרבע [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: