הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כב

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כב

עובד זורי דף חוב ביז מתחילים מסיעתא דשמעי אמצע השורה שמינית מלמעלה אנה הוא מויריקו הזכרנו בשיעור הקודם את העניין של הזכרת שדה לגוי יש מריסאי שעובד בשבת מביאה גימורה הנו מיריקה אומר רש"י זורעי גינות קרקום ופשטס הכוונה כמו שנראה בהמשך כזה אופן שהיה בעל שדה שהוא שכר שני אריסים. אריס אחד היה יהודי והריס השני היה גוי. הוא סיכם איתם שהם ביחד זורים עבורו קרקום. זה צמח יקר בגינה. הם מתחלקים ביבול. למשל אם ההסכם עם האורי זה חצי חצי אז חצי לבעל הבית. 25% להוריס היהודי 25% לאוריס הגוי. עכשיו מה הם עשו? הרי בשבת היהודי לא יכול לעבוד. דואב את כיכובים נוקיד בשבתה. הוא עבד לבד בשבת. הוא חרש זרע קצר. וישראל בחד בשבתה ביום ראשון היהודי עבד לבד בשאר הימים עבדו שניהם יחד אוסו לקמי דרובש שורלו להתחלק ביבול אין כאן בעיה בזה שהגוי עבד בשבת עבור היהודי כי הוא לא עבד עבורו כמו שכבר נראה איסור רבי נדרובה נגשה רבי נדרובה מבריסה ישראל ויב כרחובים שקיבלו סוד בשוטופוס כמו שדיברנו לבעל הבית יש שדה ושתי הריסים אחד יהודי אחד גוי קיבלו זאת בשותפות וברגע שהם מקבלים על עצמם משותפות, זאת אומרת שכל יום ויום מותר על שניהם לעבוד. לימר ישראל לאבת ככובים תויל חלקו בשבס ואני בחול. אתה תעבוד בשבת לבד, אני אעבוד כנגד זה ביום ראשון לבד ממילא אחד משלים לשני ונתחלק ביבול שווה בשווה. אסור לעשות זאת כי החצי יום כביכול מוטל על היהודי חצי יום על הגוי. אז החצי יום שהיהודי ציווה לגוי את העבוד במקומי אז זה אמיר להקום שאסור להגיד לגוי לעבוד בעבורי בשבת אמסנו התחילו אבל לכתחילה לפני שהם קיבלו את המלאכה הם לכתחילה אתנו כך אנחנו שנינו הריסים ביחד אבל בשבת רק הגוי הריס ביום ראשון רק הישראל הריס בשנהר הימים אנחנו שותפים מוטו כי לכתחילה לא קיבל על עצמו הישראל לעבוד בשבת אז הגוי שעובד הוא לא שלוחו רק אם לכתחילה קיבלו על עצמם שותפות מלאה אז גם מחצית יום השבת מוטלת על יהודי וכשהוא מבקש לגוי לעשות במקומו זה בעיה ואם בואו לחשב אוסור זה לא המשך שלמיסנו מתחילו אלא דבר בפני עצמו כלומר אם קיבלו סתם ועשו סתם דהינו הם קיבל על עצמם מסתם ששנינו נעבוד ובלי סיכום ביניהם הישראל לא ביקש לגוי אלא למיסה ככה היה שהגוי עבד בשבת לבד והישראל עבד באחד הימים ביום חול לבד החקר באו לחשבון אחר זמן להתחלק ביבול והיהודי אומר לגוי אתה עבדת קר וכך שבתות לבד כנגד זה עבדתי כך וכך בימי חו לבד אז אני אתול כנגדם אני אתחלק אוסור אז רשי אומר דשכר שבסונינוטל הוא נותל שכר שבת דגולדיקובם שלוחויו יש כאן קצת קושי ברשי כיפשטס הבעיה זה לא שכר שבס אלא הבעיה היא שהגוי היה שלוחו לעבוד זה אמיר להקום הקופונים אז הוא מוכיח לרובה שאסור לעשות כך כמו שאתה פסקת שמותר להם להתחלק החסיף התבייש רוב שותעה בפסק שלו לסוף יגלו מילס התברר דיסנו מקורבו ששם זורי הקרקום לכתחילה יתנו בשבת מוטל את העבודה רק על הגוי ויום ראשון רק על היהודי ובאופן זה ראינו בברייסה שאין בעיה רב גבי מבוסיל רב גבי מהמקום שנקרא כוסי לומר לא ככה היה המעשה הכמהיעשה היה אנו שסילד דאור לעווה הייתה שדה שאדם עשר זאת לשני שטלים אחד יהודי אחד גוי שהם שתלו שם עצים יעבדו אותם ויתחלקו ביבול כל השנים עכשיו שלושת השנים הראשונות שנוטים עץ זה אורלה היהודי אין לו מה לעשות עם פרות בשנים האלו אז למיסה שהיה אוהב את כויכובים אוכל שני דורלה בשלושת השנים הראשונות של העץ אז הגוי עבד לבדו בשדה והוא לקח לעצמו את כל הפירות בישראל לשון דתירה הישראל הוא עבד לבדו שלושת השנים הבאות והוא לקח לבדו את כל הפירות אוסו לקמי דרובה האם הדבר מותר שורלהו וכאן זה היתר גמור אפילו שלכתחילה קיבלו על עצמם כן אנחנו נעבוד בשותפות ואז הישראל גם צריך לעבוד בשלושת השנים הראשונות והיהודי סיכם עם הגויים אתה תעבוד שלוש שנות אורלה ואני אעבוד שלוש שנים אחר כך וכל אחד יקח את האיבול שלו אין כאן שום איסור בשבת יש איסור שהגוי עובד עבור היהודי. א באורלה ליהודי עצמו גם מותר לשתול עצים של אורלה ולעבד אותם, לעשות כל מה שהם צריכים. אסור רק להנות מהפירות. אז אין כאן שום בעיה. מה תאמר? אבל הישראל אסור להנות מהפירות של אורלה. וכאן לכאורה הוא נהנה מהפירות של האורלה. כי הוא סיכה עם הגוי, אתה תיקח את הפירות שלוש שנים אלו וכנגד זה תביא לי שבשלוש שנים הבאות זה לא נכון. אין כאן שום בעיה. כי בעצם מה מה המשפט אומר שמי שעבד הוא מקבל בשלוש שנות האור רק הגוי עבד אז כל הפירות שלו בשלוש השנים הבאות רק היהודי עבד אז כל הפירות שלו אז אין כאן שום בעיה הלכתית בקשה הגימורה על רב גבייה אם ככה היה המעשה מה איך לא מתאים המשך המעשה והואיס ורבין לרובה מה הוא הקשר לו בשבס יש בעיה כמו שאמרנו שהגוי עובד בשלוחותו באור להם בעיה אז מה הוא יקשה לו מהבריסה אומרת הגמורה לפי הגרסה הזו לסיוסיה רבי נביטברייסה לא להקשות על רובה אלא לסייע לדבריו ומה התכוון לסייע לדבריו כי כאן בבריסה רואים שלגבי שעה בסמע איסנו מתחיל לא מותר כי אז הגוי שעובד בשבת הוא לא שלוחו של הישראל ומה רואים שאין בעיה בכך שבעצם הישראל יש לו הנאה מכך מהחלוקה הזו כיולי שהגוי לקח על עצמו לעבוד בשבת לבד אז לא יכלו לקחת את הריסות הזו אין בעיה זה לא נחשב כאנו ממלך שבס מבואר בבריזה שמותר כמו חן קם באורלה שלא נחשוב ונאמר שגם בהסכם כזה יש כאן הנאה מפירו סורלה כי כדי שיוכלו לקבל בשותפות את העסק הזה היה צריך להגיע לכך שהגוי יעבוד בשלושת השנים הראשונות והיהודי כנגד שלוש שנים אחרות אז אולי זה נחשב שיש לו איזשהי ענוי מפירוס אורלה אז רואים כמה ברייסה שלו כשם שבשבס אין בעיה זו כר גמור להם בעיה זו שואל את הגמורה אם הוא הביא לו ראיה והוא יחסיף הרי מספרים שהמשך המעשה היה שרוב והתבייש מה הוא התבייש הביא סיו לדבריו אומרת הגמור אלוהיות דבורים אוילום הרב כבי יאמר לך הוא מעולם לא התבייש אדרבה רבי הביא ראיה לדבריו ואין לו מה להתבייש בואילו מסתפק את הגמורה סתום ממי מה קורה אם גוי ויהודי קיבלו סתם בוא נעבוד ביחד בשדה והיהודי לא סיכ קם הגויים מעולם תעבוד אתה בשבת ואני אעבוד כנגד זה ביום חול לא דיברו אלא באופן טבעי הגוי הבין שהוא יעבוד לבד או בשבות ובאופן טבעי היהודי השלים לו ביום ראשון האם מותר להתחלק סתם בלי לדבר בשעת החלוקה שווה בשווה בלי להזכיר את השבת תושמינו בברייסים סנו מתחילו שהשבת מותלת רק על הגוי וראשון רק על היהודים מותו אוסתומים לא יתנו מתחילה אוסו א וסיפה יבואו לחשבן והישראל מזכיר יר לו אתה עבדת בשבת כנגד זה אני ביום ראשון אזסוקו הוא גילה דעתו שהשוכ לעבוד בשבת אוסתומ בשת חלוקה גם לא דיברו כלום מותר אלו מהוברסו לקלמישמ מינו כי מרשמש כך מספשמך והדין נשאר בספק אדרון הלוך לפני דין ונתחיל בסיעתא דשמיא פרק שני אין מעמידין וכאן נלמד כמה גזירס חז"ל שגזרו בהתעסקות עם גוי אז קודם כל כמו שכבר הזכרנו בפרק הקודם כתוב בתו לפניסית משל והגויים מוזרים אחת משני נוח זה לא לרבוע בעמה באמ כתוב לבוס ודקביש בוסכוד יוצו ב חיוף שלא יוצא מהם בן ביחד אז אסור להכשיל גוי ברביעה לפניסית מכשל לכן אומרת המשנה אין מעמידים בהימ בפונדקויס שלא יבדק רחובים יש פונדק שעשוי להתאחסן שם עוברי דרכים משלמים לבעל הפונדק אז יהודי מגיע לפונדק של גוי אסור לו להעמיד שם את בהמתו מפני שחשו דין על הרביעה חוששים שבעל הפונדק ירבה את הבהמה עוד דין ולא תסיחד איש מן עם גוי מפני שחשו דין על הרייס ולא ישיחד עוד דו ממון מפני שחשו דין על שיחוסדומים וחוששים שהגוי יהרוג את היהודי ונראה בגימור הלום דף חופ הגמור מתקשה בשתי דברים קודם כל לא תסח את אישו שמו גם ישראל אסור לאישה להתייחד וגם למה צריך לנמק מנישחש דן על האריס הרי מיד אמרנו ששום אדם לא התייחד בני שיחוס דומים אז נראה בעזרת השם בגימורה אומרת הגמורה מה ראינו במשנה שגוי חשוד ברביעית בהמה ורומיני למדנו בבריסה לא יקח מה מותר לקנות אצל גוי בהמה לקורבון להקריב זאת לקורבן ואין חויששן לא משום רוביה ולא משום נרבה לא שהבהמה רבעה אדם ולא שהיא נרבעה לאדם ולא אם משום מוקצה שיקצו את הבהמה ויחדו אותה לתקרוסורה ולא משום נבע עד שעשו את הבהמה לבדזורה והשתחוו לה וכל אלו פסולים לקורן רש"י מביא כתוב מן הבהמה בקורבנות מן ולא יקול הבהמה לא יצר רביה והנרבה מן הבוקו לא יצא מן הצן לא יצמו מוקצה לא חוששים עכשיו כך בישלי ממוקצה ונבד ודאי שגויים חשודים על כך אבל אםדקציה אם באמת הוא יקצה בהמה זו לקורבן לבדזורה או ומיס דפלכה או שהוא באמת עבד אותם ממש נבד לא היה במזב לא היה מוכר בהמה זו לישראל אלא רוביה ונרבה אם אתה אומר שהם חשודים על הרבי לא חוש איך אפשר לקנות אצלם בהמה לקורבן אולי באמת הבהמה הזו נרבעה או שהיא רבעה אומר רב תחליף אומר רב שילברשמי דרב כמו שהזכרנו בפרק הקודם אויבת כיכובים חוס על בהם טוי שלעוקר אם הוא ירבה אותה נעשה את הקורו אז הוא לא רובה אותה ולכן אין חשש לקנות אצלו בהמה שהייתה שלו אבל בהמה של ישראל עליה הוא לא חושש לא אכפת לו שהיא תהקר לכן אסור להעמיד אותה בפונדקי כדי לא להכשיל אותו שואלת הגמור תינחנקיוויס זכור עם האיקה למימר כאן לא שייך איקור וזכר ודאי שהוא גם נפסל לקורבן בנירבה קרא פסוק מן הבהמה שמזה מתאים נרבה כתוב באוילו ואוילו מגיע רק זוכו אומר רב קהנה, גם זכר מתקלקל אוי לו מכחישים בבוסור אם רובעים אותו הוא נעשה כחוש ולכן אין חשש שגוי ירבה את בהמתו הפרטית ולכן מותר לקנות אצלם בהמה לקורבן בקשה גמורה אם אתה אומר שעל שלהם הם חסים אבל על של ישראל הם לא חסים ואז הם כן חשודים אלא דתניה לא יקחים באימ מרויה שלוין מותר לקנות מרויה של גוי בהמה לקורבן לייחוש דיל מרוב עולו רואה שלוהם כי הרי זה לא שלו הוא רק רואה של הבעלים אז אם אתה אומר שהוא חשוד לרבי אז באמת שלו שלו אז למה אפשר לקנות לקורבן אונה הגמור גם שם מסייר משום אפס צרחו הוא מתיירא שהגוי שנתן לו לראות את הבהמה הוא יתפוס אותו שהוא רבה אותה והוא גרם לה להכרות או להקרשת בשר והוא הוא יטבוע אותו לכן כן אין חשש הרואה רבה את הבהמה בקשה הגמור אלאודתניה אין מויסרין אסור ליהודי למסור באמ לרוי שלא לרוי גוי למעמק הוא חשוד על הרביעי לא מרוע של מסיר משמפס צחורי אונה גמורה אין הוא דבדוד הגויים מכירים אחד את השני הם כולם יודעים שהם כולם הם לוקים בקלקול הזה שהם רובים בהמות מירת תסה הרוי מפחד הוא אומר הגוי שמסר לי את זה הוא בדיוק כמוני הוא חוטק כמוני שמה הוא ירגיש ברביעה והוא יטבע אותו לכן הוא לא רוע הנמר רשי הוא כל הזמן בודק אחריו אם הוא לא רוע לכן אין חשש שהרו יעשה זאת כי הוא מפחד מהבעלים אבל הנן דלא ידינבה בהו אנחנו לא יודעים בהם דהיינו הגויים חושבים היהודים הרי הם לא נוהגים כמונו בעניין זה הם נקיים והם לא יודעים שאנחנו כן מקולקלים בזה כך הם הם חושבים הגויים אז לא מירטסע רוי הגוי שמקבל בהמה של ישראל הוא לא מפחד לחטו בבמה כי הוא לא חושב שהביא הישראל עולה בדעתו לבדוק אחריו ולטבוא אותו אם יעשה כך לכן אסור למסור להם אומר רבה היינו דים ראין שזה פתגם שאנשים אומרים מכתובה גלול בוזה המכתב הזה הברזל שחורטים איתו הוא קורע ורושם בגלל בשיש כלומר אמר רשי שהוא קשה אפילו שהוא קשה ירה מהמכתב כי הוא מכיר בו שיכול לחרוץ בו כך ריגלי בחברי יהודה רוחיל בבלי מכיר בחברו הרוכיל הוא כמוהוואו חבר כמוהו באותו באותו עניין הם חוטים כל הזמן אז הוא מפחד כל הזמן שהוא מדבר עליו מה שאין כן אדם רגיל שהוא לא חוטא ברכילוס לא כל כך מפחד מרוכיל אז כמו כן כאן גוי מפחד מגוי אבל גוי לא מפחד מישראל בבקשה גמורה מה אמרנו למה מותר לקנות מגוי באימ לצורך קורבן? כי לא חוששים שהוא רבה אותה כוחס עליה בניק שלא תעוקר בזוכור שלא יקריש פסורו יואו זכורי מנקיבז בהמות חרים מנקבות מגויות לא ניסבון לקורבן דחישן דיל ממר באלי אילוה שמה היא מרביעה על עצמה את הזוכו ובזכר שנרבע לאישה לא שייך לא עיקור ולא כחש באוסו אז איך אפשר לקנות אצלם אונה גמורי כאן יש עניין אחר כד מגרב מרטסה שקורס סכיב דמסריך היא יודעת הגויה שאם היא תחתה עם הבהמה שלה אז היא תרדוף אחרה כל שעה וכולם יבינו למה היא רודפת אחריה כי חטאיתה והיא מתביישת לכן בשאלה אין חשש ואפשר לקנות ממנה קורבן אבל להעמיד בהמה שלנו אצל גויה זה אסור כי שמה היא כן תרביע את הזכר עליה כי היא נמצאת אצלו רק באופן זמני עוד מעט היהודי יבוא ויקח את זה בחזרה ואין חשש שהוא שהוא שהוא יסרך אחריו ולכן כן יש חשש שהיא תרבה אותו ולכן אסור להעמיד בבהת זכר בפונדק של גויה שואלת הגמורה לודונ רב יוסף ארמלסה אלמנה ישראלית לא התיר בקלבה לא תגדל כלב אומר רשי שמה תתווה ותרבינו עליה ילמנה עוד דבר אבל תשר בברה בושפי זה אסור לה לאחסן בן ישיבה באכסניה שלה הראשון מסבירים אפילו באופן שאין לי איחוד כי חוששים שהוא צנוע והוא לא יפרסם אז היא תחתה איתו עכשיו כרבי מבררב צוניע לו ולא פוחדת שיוציא קול אם היא תיבאל לו אלא קל בהרי אמרת אם דמגרבו הוא ישרח אחריה מירתסה אז כולם ידעו שהיא חטאה איתו אז אין חשש שהיא תחתה אלו מי רואים שיש כן חשש אז למה אתה אומר שבגויה אין חשש שהיא תרביע על עצמה הזוכו כי היא חוששת שהוא יסאר חכריה אונה גמורה יש הבדל בין כלב לשאר בהמות בכלב כן דכישד לומצה כשזורקים לו חתכת בשר ומסריך בשרו אז הוא גם רודף אחרי מי שנתן לו פעם חתיכת בשר כ הוא מקווה שהוא יתן לו עוד פעם היא לא פוחדת להרביע את הזאת את הכלב עליה כי היא חושבת על מונה גם אם הוא ירדוף אחריי ממרם ראין שעדמסריך בשר מה שהוא רודף אחריה משום אוצדקומה סריך כי נתנה לו לאכול בשר ולכן אסור לו לגדל כלב מה שאין כן שער בהמות הם לא נגררות אחרי מי שזורק רק להם אוכל בשר וכדומה ולכן אין חשש בגויה שתרביע זוכור לאו אם זה שייך לה שואלת הגימורה נקיבוסצ לקבסת אלוהיחדינ למד בדף תזבוב שאפילו בהמה נקבה אסור להעמיד אצל גויה נקבה איזה חשש יש אומר מרוק וברחומה מפני שאיבד כיחוב מצוים אצל נשי חברין ופומים שהוא מגיע לחתו איתה שאינו מוצו את האישה ומוצסבו של היהודי וריבוב לכן אסור ליהודי להפקיד במה נקבה אפילו אצל גויה ואיסמה אפילו מוצה אפילו שהוא מוצא את אשת חברו נרוב אותה בהמה דומר חביבולין על הגויים בהמתון של ישראל יויסן דומר רבי יוחנון ושבו נוחוש על חבו כתוב כשחבו חטא ביצדס הקדוש ברוך הוא שואל למה היא חטא אז היא אומרת הנוכוש אישיני הוא יטאר אותי ואויכל והגיבור דורשת גם אישיני עם לשון איסיני שהוא נשע אותה אז בשור שבו נוחו שלחבו איטלבוזועמ הכניס בה טומאה וזה עבר לדורות הבאים ולכן הגויים הם מלוכלכים בעניין הזה שרבי אז באמה שואל את הגיבורי יואוכי ישראל למה כל היהודים הרי גם נכדים של חבו אונה הגיבורי ישראל שעומדו על הר סיני ושם נתקנו מכל מום כמו שכתוב בשיר השירים כולו יופיוסימוך אז לא מומים גופניים שרו מהם במידתם על הר סיניים רק פוסקוז המוסון ולכן היהודים נקיים בעניין הזה אויבד כרחובים שלום דלר סיני לא יפוסק זו המוסון ובזה מישים את התמיה שכולם שואלים אומרים בגודל של פסח בפיוט של דיינו הילו קרבונו לפני הר סיני ולנוסנסת דינו מה דיינו מה יש מקרבה לפני הרסינה בלי מתנטירה אומרים טויס חמאנגליה וכיונו לדבריו גם קדושס לבי ועוד שזה העניין אילו קרבון לפני הר סיני ולא שםסתור דיינו כי כבר פוסקוזו המוסון בואלו מסתפק את הגמורה אופוסמי אמרנו שאסור להעמיד בפונדק של גוי בהמה כ הוא חשוד על הרביעה מה קורה עם עופות עופות גדולים ששייך ש שאדם ירבה אותם האם יש חשש רביעי סויפוס אצל גויים או לא תושמ שיש חשש מה ישיו דמר רב אמר שמואל שם רבי חנינה אני ראית כוח חו שלא כך הוא קנה אוז מן השוק רובעו אחרכה חונקו צלו ואוכלו ואמר רבי ממדיפטה עוד מעשה אני רואי הרבי יחוד ערבי שלא כך יורך מן השוק ייתכן ירך של עוב גדול או של בהמה והביאו את זה כעוד מעשה וחוק קקבו כבר היה רק ירך זה לא בהמה עוף חי הוא חקק הוא חרץ חריץ כדי רבי רובעו צלו ואוכלו עד כאן דף חוב ביז
לצפיה בתכנים נוספים: