הדף היומי מסכת סנהדרין דף פ

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף פ

[מוזיקה] סנדר דף פ ממה שומם בעזרת השם שתי מילים האחרונות של הדף הקודם אומר רובה בסוף השעור הקדם למדנו משנה שם כתוב רוצח שסרב בחירים תנק אומר כולם פטורים רבי יהוד אמר אי אפשר להרוג אותם יודים רק מכניס מסם קיפו עד שימותו מעצמם אז למדנו שתי פירושים הגמור התחילה ואמרה לא ייתכן שמדובר שרוצח תר בנשים כס פשוט שא אפשר להרוג את כולם נקם לא צריך לומר לנו זאת ורבי יהודה ודאי לא יחלוק על כך אז ראינו שתי פירושים פירושו של שמואל שמדובר ברוצח שלא נגמר דינו שיתערב עם רוצחים שניגמר דינו וכיוון שאי אפשר לגמור דינו של בפונו אז צריך לפתור את כולם פירוש שני למדנו פירושו של רש לוקיש שאם מדובר באנשים ודאי בכל מקרה פותרים את כולם אלא מדובר בשור שהרג אדם ולא נגמר נו סכילה ויש כאן שברים שכן נגמר דינו סכילה אז כיוון שהם תרבו אז אי אפשר להמיט אותם בידיים אומר אתנקם בפטור רבי יוד מכניס ס קיפו רוב בא ומקשה על שתי פירושים א בריסה אומר רובי יוכה אם כפירוש זה או של שמואל או של לוקיש אדקו נעלו מה שלמדנו בברסה על דין זה הברייה פותחת כמו המישנה וצח שניר בחירים כולם פטורים אומר רבי סי אפילו אב חלפת ביניהם כולם פטורים רבי זי בן חלוטה אומר אפילו אעם אחד המעורבים זה אבי חלוטה שהיה חושד גדול גם כולם פטורים זה לא מתאים שתי הפירושים אם פירושו של יש לוקיש ודאי לא מתאים כי רואים שמדובר באנשים לא בשברים גם פירושו של שמואל לא מובן כי אם אנחנו אומרים שמדובר שכולם רצחו רק לא כולם נגמר דינם אז מה חידוש ודום כוסית כמו חלפת למיסה אם הוא הרג אדם אז מה מה בכך שהוא צדיק אלמרו פירוש שלישי אוכ קומר לא שהתערבו הרצי הרב אנשים שלא רצחו אחרי שכבר ידוע מי הרוצח אלא לכתחילה באמת כמו שפתחנו מדובר שאנשים אחרים כשרים רק אחד מהם רצח אבל לכתחילה יש לנו ספק שניים שועים דין ויצו חץ מביניהם והרג הדם לא יודעים מי זרק את החץ ראובן או שימן שניים פטורים ואומר רבי יסי מה החידוש ברור אפשר להרוג מספק אפילו אחלפת ביניהם שכולם יודעים שהוא חוסיד ובוודאי לא הוא זרק את החץ אלא השני בכל זאת אי אפשר בחזור ככזו להחליט שהשני הוא רצח אין כאן עדות ברורה ושניהם פטורים אומר רשי בזה ודאי גם רבי יהודה מודה רבי יהודה אלא אמר להכניס את שתיהם לקי פו אלא חיסור מחסר משנה ממשיכה הגמורה שתנקה ר שניגמר דינו לסי שניס רב שוחר מעליה בדומה למקרה הקודם שיש לנו אחד רצ השני לא רצה אחר גם כאן שור אחד סכילה השברים האחרים קשרים לגמרי אבל למיסה הם התערבו כולם אז ממילה כיוון ששור שנגמר דינו לסקילה הוא וסור בנו אז כולם אסורים בנו מסופק הוא לא בטל ברוב כיוון שבל חי יש לו חשיבות ולא בטל אז ממילא כולם אסורים בנו אז אין כאן הפסד לב זכ אקסון אז ב סוקלים את כל השברים כדי שתתקיים מצווה סכילה בזה שמחויב סכילה ועל זה רבי יהודה ב לחלוק רבד ססון לקיפ לא צריך לסקול לא להטריח את בזן אלא כונסים את כולם בחדר כן שממי הם אסורים בנו ואחד מהרי צריך להמיט אותו ו מתים רב ו קנינו בברי כמו פרושו של רובי פורו שה מיסו ואחר כך יולדו המית אדם צריך לדון אותה לסקילה ואחר כך הא לדה ולד אםע שנגמר דינו יולדו לודו מותר מותר בנו כמו שנראה ללון אם מי שנגמר דינו אז יולדו דסו כי גם הוא נאסר בגמר דין אמו כמן שובר ירמו נסרב באחרים זה הפרה שנגמר דינה למיס התרבה עם אחרים ואחרים בחירים אחד מתערובת תרה בתערובת אחרת קוסין אוסון קיפו כולם צריך להמית גם התערובת השנייה שיש בה ספק ספייקה על כל במה יש לי ספק האם היא זו שתרבה כאן וגם על הצעד שהא התערבה כאן אולי היא מהתערובת הראשונה לא הפרה שמגיעה לסקילה בכל זאת זה הרגשית סרב יוד כמו שכבר נראה וסס מביאים ששית רבי יהודה שדבר שלא בטל ברוב כמו בלחיים גם אם חזרו והתרבו זה עוסר שוב את התערובת הבאה אז לא ממיתים בידיים רק מכניסים לכיפה רוז רב שימר מביא נוסן לן אז זה ממש משנתנו זה כמו רב יהוד משנתנו שלא מטריים את בז לסקול ורב שימן הוא כמשנה שוקלים את כולם מה ראנו בברי שגמרנו יולדו ודו מרס שואלת הגמור ג כינוס מבר אפילו שבשעת הנגי הייתה מעוברת בכל זכ שהא ילדה לפני גמר דין אז הולד מותר ואומר רובה ולד הנוגח אוסו בימה שנכחה והרגה הדם אז אם יש שני עדים אז מביאים אותו לבזן סוקלים אותו אבל אם יש רק ד אחד או רק הבלים עצמם מודעים שהוא נגח אדם והרג אותו אז הוא רק אסור בהקרבה להד ית הוא מותר בנוה אומר רובה גם הבלד שהיה בבטנה בשעה שהיא נכחה אסור אסור להקריב אותו למה אי ובלוד נוכחו כיוון שהוא ביר כימוי אז היה לו חלק בנגיחה אז גם הוא שואר גוך ולד נרב סוסו גם נרעת אם אין שתי עדים שאי אפשר לשכול אבל יש עד אחד על פי הבלים אז היא אסורה בקרוב אז גם בבלת של רוסו הי ובלו דו נרבו אז מה רואים בדברי רובה ש אם יש רק עד אחד על פי הביל אז אסורים אז הוא הדין אם יש שני עדים אז אסור גם לה ות וצריך לגמור את דין שניהם כי שניהם קחו ושניהם נרבו וכמה בברייס כתוב עת שנגמר דינו יולדו לודו מרס אומר רשי וזה אי אפשר לומר שמה שהטנק ברייס אומר שבלו דו מותו זה משום שלא נגמר דינו עמה כיוון שהוא נולד לפני הגמר דין אז לא גמרו את דינו אם מדובר שלא הביאו אותו לבזן אז מה נקטו דווקא לד גם האמ עצמה לפני שנגמר דינה היא לא נאסרת אז התנה צריך לומר מותר אלא בהכרח שהתנה אומר שהן זקוקים להביא את הולד לבזן כי הוא באמת פטור והוא מותר אז זה סותר דברי רובה אומר את הגמור אמה תתקן את הברס אמני גמרנו יברו וילדו ביגי גמדן אז התבררה ואז ה ילדה אז הוולד היה לא בשס נגיחה שנמר שהיה לו חלק בנגיחה ולא בשס גמר דין ממילא הוא מותר ואפילו שהוא נוצר מאמו הוא לא נוצר מהאיסור כי לפני גמר דין אמו ר הזהב דמותו א מ שגמר דינו אז אבר יולדו כיוון שהוא נולד מן האיסור ס אפילו שלא היה לא בשג בשן ככל הסס בקשה גמור יש מחלוקת במסכת תמורה מה קורה זה וזה גירם דבר שנוצר מאיסור והתר האם הוא אסור או מותר גם מקרה שלפנינו יש כאן זה וזה היא האמא היאורה ב גמ דנו לסי אבלב צ גז שהוא מותר בנוז מובן גכ הם זה כמו מקודם ע שגג שכ ש במנו של אמו למה ו בירך אמיו מה רינו במשנה כל חי ומיס שהתרבו זה בזה הם נידונים בקלו למשל יש לנו אחד שהוא חילל שבת והוא חיב סכילה יש כאן אחד שהוא רוצח וחיב סייף התרבו שניהם השניה הו מטים בסייף אי אפשר לדון אותם בסקילה אבל למסה צריך להתרות וזה שחילל שבת לכאורה מה יתרו בו יתרו בו אם תחלל שבת תסכל והוא קיבל על עצמו סקילה וזה שרצח קיבל על עצמו השרוע של סייף עכשיו אני הולך להמיט את שניהם בסייף אז זה שחלל שבת הוא לא קיבל עשרו על סייף שמע מינו נוכיח מכאן מוסר לדוב חוור ומוסר לדבו קל והסתפק בזה מסכת סוב וכאן נפשות ש אם אנחנו מטרים אדם למיסה חמורה אז בכלל מוסע מונה אז יש בזה אסרו גם למיס הקלות ממנה ולכן כשאתר בזה שחילל שבת תסכל והוא קיבל על עצמו סכילה יש בזה סרו גם לסב והוא קיבל על עצמו גם ס כי אם לא אז נצטרך לפתור אותו סכילה אי אפשר לסקול אותו כי לא ידעים מי הוא וגם סייף כי אולי זה קיבל סר לסקילה אז נוכיח מכאן שמוסד חודו קל אומר ירמיה אי אפשר להוכיח מכאן כי באמת אם הזכירו להמיס אמרו לו תסתכל אז באמת בכזה אופן לא נוכל לתת סיף לשניהם הכוכ מסכן משנתנו כגון שאסרו בסתם אמרו לו אם תחלל שבת ימיתו אותך בבזן אז קל בחמור במשמע ת שסובר שלא צריך להזכיר את שם המיסי נימ פותחת כמו שלמדנו כבר לאל ש מיסיס לעבוד זור לא צריך כתוב בת לא י אבל ש שבת אין מיון אלו בעדו בנדר של 23 ועדים שידו שוא עשה את העבירה וסר אז רשי אומר שדו ועדים לאו דווקא כי גם במס צריך דים ודו נקטו זאת אגב הור ועד שדו שהוא חייב מסז בז זה חלק מאסרה רבי יהודה אמר עד שידיו באיזה מיס הוא נהרג אז משנתנו כדס נקמה שחולק על רבי יודה שלא צריך להודיע לו איזו מיסה ומדובר שלא הזכירו לו את המיסה ומה המקור שלו תנק מיולי מקושש כמו שהזכרנו ליל מצאו מקושש הצמיד בו ידעו שהוא חי מיס כי כתוב מחללו מוס ומוס לא ידעו איזה מיסה טרו בו שהיה חי מיס ואחר כך הקדוש ברוך הוא אמר לסקול אותו סקלו אותו אז רואים שלא צריך להזכיר את המיסה רבי יהודה אמר מקוש ש שסו על פי הדיבור הקדוש ברוך הוא אמר לסקול אפילו שהייתה אסרו סתם אי אשר ללמוד לדרוס כיוון שכתוב ל בפסוק אסרו יו מסמס מזה למדנו צריך להתיר עצמו למיסה אז מה שמע דווקא אותה מיסה ש שהוא מחוייב בה המיסה הספציפית אז אי אפשר ללמוד כנגד פשס הפסוק ממקרה שהיה על פי הורס שו על פי אדיבו שם ה הייתה אור ש מיוחדת מה ראינו במשנה הסקול בנ שרופי התערבו ניסקו בכאלה שחייבים שריפה אז נידונים במיס הקלה יותר לפי רב שמ בסקילה שהיא קלה יותר לפי חכו בשריפה מסנה לרב יחזק לרמ ברי רב יחזק למד את משנתנו עם בנו רומי והוא למד לו את המשנה הוא גרס לא כמו גרסתי אלניס רופין שהתערבו בניס קולין תמיד שאומרים שאחד התערב בשני אז זה שהתערב הוא והוא התערב ברוב זאת אומרת שיש כאן רוב סכלים ומי שנשרפים ועל זה רב שימ ידונו בסקילה שהשריפה חמורו משמע שדווקא שהשריפה חמורו אבל אם סכילה ושריפה היו אותו דבר אז הדין היה שונה אומר לי אמר לו בנו האחר של רבי יחזקאל רבי יהודה אבי לא תשנ יוכ אל תשנה ככה נשרוף בנסקלים כי אם כך מהר ריפ חמורו למה רב שמ צריך לנמק ששרי חמור פ אפילו ם שרפ יזה אותו חומרה הולכים אחרי הרוב כמו בכל הת כולו כיוון שרובם נסקו כ אמרת שנשרפים התערבו בנסקו אומרת שהרוב נסכים אז ממילה נסכים אז שואל אותו אבי אז איך אני גרוס אמר לו רב יוד תרוס כמו אצלנו במשנה אסקולי בנרון אפילו שרופים הם הרוב רבי שחמור אי אפשר ללכת אחרי הרוב כ להחמיר על מ חמורה יותר אפילו שהרוב הרופ אלא בהכרח ללכת לפי המיט ולתת לכולם סקילה אז שואל אותו אבי פ חולקים ד ביפה למה שסי חמורו למה צריכים לנמק שחמור אפילו אם זה שווה פנו אז עונה לו בנון חומים שמסיימים שהכיל החמור הזה לא לתת טעם לדבריהם הם אומרים ד בשריפה כמו הדין הולכים אחרי הרוב רק לדידך לשיטתך רב שימן דמר שריפה חמורו ולכן אי אפשר להחמיר וצריך ללכת אחרי המיו ולדון אותם בסקילה לא הי היא לא חמורה סכילה חמורו ולכן כולם נשרפים כך היה המעשה אומר לשמואל לרב יהודה כמו הרבה פעמים בשס שינה חריף ת מבוך אוכי אל תאמר כך לאביך ודיו בפירוש שהוא טועה אתה מבייש אותו מציר אותו תניה הרי שוב אבר על דברי תויו לא ימר לובנו אבא ובר אותו על דברי תויו כי הוא מבייש אותו אלוהים אל אבו כך כסי בטירו אז הגמורה מבינה מה אומר לו אבא כך כסי בתרו וכי כמו שאתה נו כתוב בתירה אז שואל את הגמורה סוף סוף היינו אח הוא מבייש אותו אומר לו וכי יפה אתה עושה אתה עושה נגד התירה אלוהים בחוס אבו מקרוס בתווך ה רואה שאביב עושה מעשה כנגד הויר אז הוא אומר לאביו תשמע אני ראיתי פסוק שאומר כך וכך ואבא ישים לב מעצמו למה הוא אומר לו את הפסוק הזה כ הנהג כנגד זה אז כר גם כאן אומר לו אין לך לומר לאביך לא תשנ יוכ אל תשנה כך לכאורה הכוונה שהה צריך רק לקשות לו אתה אומר שכך כתוב במשנה אני לא מבין את המשנה למה רב שימן צריך לנמק את טעמו מפני שהסר חמורו למה הוא לא אומר סתם שולחים אחרי הרוב ואז הוא בבין שצריך לשנות את הגרסה עד כאן דף ב
לצפיה בתכנים נוספים: