הדף היומי מסכת מכות דף ז

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת מכות דף ז

[מוזיקה] מקס דף ז מתחיל מסיעתא דשמיא במשנה אומרת המשנה מי שנגמר דינוי למיסה הוא בורח מבזן לפני ביצוע בפועל את מסוי ובסבזן תפסו אותו והחזיר אותו לפני אותו בזתחייב בו אין סרנסדינו לחזור ולסת ולתת אולי הוא יזוכה מהשמע שאם הוא בא לפני בזן אחר כן סותרים מדינו ממש ממשיכה משנה כל מקום שימדו שניים ויאמרו בכל בזן שיגיעו שני ויעידו מאידמו באיש פלוני שנגמר דינוי למיסה בבזן של פלוני ופלוני ופלוני אידוב הרי זה יורג ולא צריך לדון מחדש לכאורה סותר את הרש נראה בגימורה ממשיכה משנה סנדרין נויגז באורץ ובחוץ לאורץ גם בחוץ על האורץ נוהגת סנדרין קטנו של 23 דיינים לחייב מיסה כל זמן שבליישקה סגוזיס ישבה סנדרגדוילו סנדר דרנו רגס איך עוד בשבוע שבוע של שנים דהיינו פעם בשבע שנים היא הרגע לפחות אדם אחד ניקריס חויבלניס אז רשי שנדפס ביניין כמסביר כי בזנר צריכים לחזר אחרי זכותו של הנידון ואם יעשו כך אז ברוב המקרים הם ימצאו זכות לא לחבתו מיסה ואם הגיע לאדם כזה דבר שפעם בשבע שנים הרגו אדם זאת אומרת שאו שהם לא מספיק פקיעים בפרטים שד פושס או שאינו מספיק תאמצו למצוא זכות לכן קוראים להם חובלניס רבי אליוזר בן עזר יומר איך עוד לשיב שונו נראה בגימורה מה כוונתו רבי טוב ורב עקיבא אומרים אילו אוינו בסנדרין לאנרג עודום אוילום כמו שהגמור תפרש הם היו בודקים את האדים בדבר שהם לא ידעו להשיב אז רשי אומר אילו היינו בימים שסנדרין דנו דין לפשס אז הרוח לנר מסביר שוודאי שרבי טרף מבקי ישבו בסנדר גדול אבל מה שמבואר בסנדרן 40 שנה לפני החורבן כבר הפסיקו לדון דין נפשס אז בפועל הם לא אף פעם לא היו בסנדר שדין נפשסם גמליאל לאמר אף אם היו עושים כך אין מרבין שפרדו מביישראל כי לא הייתה טעה לרוצחים כי ידעו שבסוף לא יהרגו אז זה לא הנהגה הנכונה אומרת הגמורה מה ראינו ברישה שאם החזירו אותו לפני אותו באזן אז לא סותרים מדינו מהשמע לפני הבזן 20 או אם הוא בא לפני בזן אחר אפילו שעדים מעידים שהוא כבר התחייב מזן אחר מתחילים לדון מחדש אותו נסיפ כל מכם שמדו שני פלוני שנגמר בז פלוני ופלוני ופלוני זה נרג אומר הביה לויקשי כאן בארץ ישראל שם אנחנו אומרים אולי תועיל לו למצוא לו פתח של זכות זכות ארץ ישראל תציל אותו כאן בחוץ לארץ דהיינו מהשרנו בתחילת המשנה מדובר שנגמר דינוי בבזן בחוץ לארץ וכעת הוא ברח לארץ ישראל אז זה המשנה אומרת אם דנים אותו לפני אותו בזן דהיינו אותו בזן שהיה בחוץ לארץ הגיע גת לארץ אז איסרימס דינוי כיוון שהדיינים האלה בעצמם חיו את המיסה אין לחשוב שאולי זכות ארץ ישראל תגרום שמצוי זה סיבה לפתור אותו אבל אם הביאים אותו לבזן אחר אז כן סושרד דינוי כיוון שאולי זכות ארץ ישראל יכולה לסייע שמצאו לאיזה זכות זה מדובר ברישה אבל הדין השני של המשנה מדבר באופן שבאים מובא לפני בזן שבחוץ לארץ ואז לא משנה אם הבזן הקודם היה בארץ ישראל או בחוץ לארץ כיוון שכעת אין לו זכות ארץ ישראל אז אין סיכוי שימצאו לו זכות אז ממילא אפשר להרוג אותו על פי הגמר דין שהיה בבזן הקודם מוסיפים הראשונים הוא הדין עם שני הבות דינים בארץ ישראל ברח בארץ ישראל בתוך ארץ ישראל ואז הוא הגיע לבאזן אחר אז שוב אין סיבה שזכות ארץ ישראל תסייע באדו כי זכות ארץ ישראל היה לו גם בדיון הראשון לכן גם באופן זה ידונו אותו בבז השני על פי מה שגמרו דינו בבזנה הראשון דתניה רואים את ההבדל הזה בברייסה רבי מנדסטו משום רבי שם בשטח בורח הנידון למוות מאורץ לחוץ לאורץ אינסרנסדינוי אין סיבה מחוץ לאורץ לאורץ והוא הגבזן אחר של ארץ ישראל מהרבן והלוכם כתוב לכו משפטיכם כל מישכם לומדנו לסנדר שגז באורץ ובחוץ לאורץ בכל משבותיכם אם כמה מה אתה מדלמה בשאורך כתוב הפסוק שיפתם ושוטרים תיתן לכו בכל שעורך מהשמע בארץ ישראל שהריך של בארץ ישראל זה בא לומר בשעורך בארץ ישראל אתה מוישב בתי דינים גם בכל פלח ופלח בכל מחוז ומחוז וגם בכל עיר ויום ובחוץ לאורץ אתמוישי בכל פלח ופלח בכל מחוזו מושי בכל עיר יום מה ראינו סנדרגס וכולו אז חיבניס רבזרמר חודשו בלילו אחס לשיבו ניקרס חבלוניס אוילחרי דהיינו אפשר לומר שהוא מתייחס לדברי תנקמה תנקמה אומר שהיא מי הורגת פעם בשבע שנים נקראת חובלני ס אבל אם היא הורגת פעם ב-10 שנים לא נקראת חובלניס הוא אומר לא מספיק שהיא תהרוג אדם אחד פעם ב-70 שנה שתיקר חובלניס או הוא לא מתייחס בכלל לתנקמה רק הוא אומר שזה אוירחרי מה הדבר שמסתבר מסתבר שפעם ב-70 שנה יהיה יהיה דין מוות בבזן אז מה הכוונתו תיקו נשאר בספק הביטב עקיבו אמרים אילו היינו וכולו אז מעולם לא היינו הורגים אדם איך בדה מה הם היו עושים רבי חוננו רב לוזודה רבהיו הם היו שואלים את העדים ראיסם טריפורג שולבורג הם באים להיד שרובן רצח את שמעון אתם בטוחים ששמעון לא היה טריפה אם היה טרייפה יש לו איזה מום פנימי אז מי שהורג אותו פטור אומר רבש הוא מוסיף אם תמצאים למה אפילו אם העדים היו מעידים ואומרים בדקנו אותו אחרי המיסה שלו עשינו לו ניתוח שאחרי המוות וראינו שאין לו שום טריפה מכל 18 טריפס אז גם אפשר לשאול אותם דילמ במוקסף נקבה הוא למשל חתך את ראשו אולי במקום של החתך היה נקב בבישת ואז הוא טריפה ועכשיו אי אפשר לראות אם היה נקב או לא כול חתוך אז ממילא כך היו מצילים אז תוספס מקשים הרי גמור בחולין מוכיחה מנה אנחנו יודעים שהולכים אחרי הרוב מאותו עניין כי לא חוששים או קמסאף נקבה והורגים את הרוצח כי באמת הולכים אחרי הרוב ורוב אנשים הם ריפס אז איך אפשר לפתור אדם על ידי שאלות אלו אז תס מביא רבנו תם שאינו חנם אם באז לא שאלים את האדים האם הוא טריף או שולם אז הולכים אחרי הרוב והוא שולם והורגים את ההרציח אבל אם שואלים אותם והם לא יודעים לענות אז העדות נפסלת אז זה מה שהם אמרו רבי עקיב טרפ אנחנו היינו שואלים את העדים והם לא הודעים לענות ממילא היינו מצילים את הנידון תוס עצמה מעריכים בזה ולומדים אחרת אומרת הגמורה זה ברוויציח בבו ואיכוה איך היו יכולים לפתור את הנידון הבא ורובדמר רביו היו שואלים את העדים ריסם כמיקח בשפופרס זה משל מלא שנקיו שפופרת אומר רשי קנה חלול ש נותנים בו כחול לכחול את העיניים מכחול זה הכיסא מדק שבו נוטלים את הצבע מתוך הקנה והעדים לא מסתכלים עד כדי כך אז ממילא היו פותרים טויסס מתקשים אמרו שלא היינו הורגים אף אדם סך הכל ביארנו איך היו פותרים רוצח ואיך היו פותרים מנאף מה עם שער חי ומיסס למשל אויבדבדזורה מחלל שבס אז בתירוץ ראשון אומרים תוספס אינוכנמה רק בכל זאת שייך לומר שמואלם לא אדם נהרג כי לא כל כך שכיח שער העבירות שחיוב מיסה אוצר והרע איזה דבר שכיחד שלמה אומר תוספס יכלו לשאול את העידים אתם בטוחים שזה שחילל שבת הוא לא טריפה כי אם באים ומעידים על טרייפה אז עד שיהיה יכול להזימו ואז לא מקבלים אותם וכך אפשר לפסול את כל האדים שואלת הגמרא ורבוננו שהם כן מחייבים מיסה על ערבה איךדינו זאת אומרת אלה שחולקים רב טרף בכיוון שכן אפשר לקבל עדות מאיזה עדות מספיקה אם באמת העדים צריכים להעיד שראו כמי ככל בשפרץ אונה הגמורה לא לא צריך כל כך כשמואל דומר שמואל במנעפים מספיק שהעידים יראו יעידו שהם ראו מ שיראו כמנאפים אומר רשי משינהגוני ניאוף ששוכבים בקירוב בשר ונוהגים כדרך תשמיש אדרון לוך קיצדים ונעבור בסיעתא דשמיא לפרק שני פרק אילו אין הגולים הפרק שלפנינו עוסג מה שכתוב בתויר שאם אדם הרג את חברו בשוויג הוא חייב לגלוט לאחת מאורי המקלוט אז כאן נראה את כל פרטי הדינים אז קודם כל משנתינו אומרת יסוד לומדים זאת מפסוק כמו שכתוב בתחילת דבירה גימורה הרמבם כן מסביר זאת על פי סברה אבל ברשי ועוד יש דיוקים שזה גזרס הכוסוב שדווקא אם הוא הפיל עליו דבר שהיה בדרך ירידה אם זה היה בדרך עלייה אז הוא לא גולה אז נראה כאן שלוש דוגמאות לכאן שלוש דוגמאות לכאן אילו אין גוילן האוירג נפש בשגוגו אז הדוגמה הראשונה של דרך ירידה אויומעגל במעגילו ונופלו לו והוגוסוי אז רש"י מסביר שהגגות שלהם לא היו משופעים אז מה היה קורה בגשם הגשם היה מצטבר על הגג וחודר לבית אז לפני כל עונה גשמים הם היו צריכים לטוח את גגותיהם בתית ואת התית הם היו משפעים מעט וכשיש איפוע שיזובו המים איך עושים זאת תית הייתה להם מעגלה המעגלה זה חתיכת עץ אבה וחלקה ויש לה ידית והוא דוחף אותה לצד השיפוע וחוזר מושך אותה אליו וחוזר ודוחף עתית מתמרח אז יש את הכיוון שהוא הולך ועולה בשיפוע ויש את הכיוון שהוא יורד זה נקרא מעגל וזה נקרא מושך אז אם הוא מעגל שהוא הולך לכיוון השיפוע לכיוון מטה והמעגלה נפלה מידו והיא נפלה על אדם ורק את האור אז זה בדרך ירידה או אומשל בחוביס משלשל חבית מהגג והחבית נפלה ונוף לו לובל אדם והורגוסוי או אוייו זה ההורג ירד בסולם ונופל לו לווגוסוי בגופו הוא נפל על מישהו והרג אותו הרי זה גוילה כזה כל דרך הרידה למדים הפסוק ויפלולוב אבול באותם מקרים להפך אם הוא יומו מוישך במעגלו לכיוון מעלה ונוף לו לברו גוסוי המעגלה נשמתה מידו והרגע חברו או הו יודיל לבחוביז ונפסק החבל ונוף לברגוס והוא דלה בחבית הוא שלשל את החבית למטה לדלות מים ואז הוא מושך אותה לכיוון מעלה ובשעה שהוא מושך אותה לכיוון מעלה נפסק החבל ונפלה על אדם והרוג אותו או שאויל בסולום בשעה שהוא עולה ונוף לו אבל חברו והרוגוי הרי זה גויה זה הכלל כל שבדרך ירידוסי נפל ממנו או עצמו נפל והוא הר גוילה שלא בדרך ירידוסי אינוי גוילה הגמור תסביר מה הכלל בא להוסיף על כל הדוגמאות שכבר ראינו אומרת הגמור מנוה הנמילה שדווקא בדרך ירידה אומר שמואל דרמקרו ויפל או לא וימויס עד שהי פועל דרך נפילה תון רבונה כתוב בשגוגו ממעטים פרט למיזיד בבלי דועס אז הוא גולה פרט מסכבן תמ גמור מיזית פשיט ברקטולו ודאי שהוא לא גולה הוא נהרג אומר רובה הימה שמיזית הכוונה פרט לא ממטו סבור הוא שמותר להרוג את ישראל ולכן הוא הרג אותו זהו מיזיד שלו אומר להבאי אומר מוותו אונוסו למה אתה קורא לו מיזיד אומר לי אמר לו רובה שאני אומר אומר מוותו קורב למיזידו כ צריך ללמוד הקופונים הוא לא שוויג זה מיד נו בשגוגו מה ראינו בבלי דואס פרט למסקה ומסקה להרוג את חברו פשיטה שהוא לא גולה ברקתו להו חיב מיסה אומר רבה הכוונה לאופן שהוא התכוון להרוג הוא התכוון להרוג אדם שאין חיוב מיסה על ריגתו ובטעות הוא הרג אדם שיש חיוב מיסה ושלוש דוגמאות לכך פרט למסק להרגס הבבהמה וגסודום הוא התכוון להרוג לקוטי כמובן קוטי זה מהצנזור לפני הצנזור כתוב לנוכרי ואורגס ישראל או שהוא התכוון לניפל נולד בחודש השמיני בזמנם לא היה לו סיכוי לחיות ומי שהורג אותו פטור והורג בן קיומה וכל אלה הוא לא בטעות הרג אלא הוא באמת הייתה לו כוונה להרוג רק הוא לא התכוון להרוג את זה שאסור להרוג הוא התכוון להרוג את זה שאין חיומיס על הרגתו זה מתמאט מבלי דעס בבלי דעס זה שבכלל לא הייתה כוונה להרוג את הגמורה עוד ברייסה שדורשת את הפסוק שנאמר לגבי חיוב גולס ואם בפסע בליבו הדופוים או יש לכולוף כל כלי בלאצדיו אז הוא גולה תוון רבונון אם בפסע רש"י אומר לו שפתע הוא בסמוך התרגום הוא בתקיף פרט לקרן זוביס אומר רש"י אם היה זה יוצא ממבואי זה ונכנס לזה לפנות לימין או לשמאל וסכינו בידו וזה הנהרג בא כנגדו בקרן זווית ולא ראהו והרגו אז הוא לא גולה אז למיס הרטמאר שיש שני אופנים של קרן זווית האופן הראשון זה שזה בא מרחוב אחד וזה בא מרחוב אחר ונפגשו בקרן זווית בלי שהייתה להם אפשרות לראות זה את זה בכזה אופן יש חיוב גולס כי זה שמחזיק את הסכין אז צריך לחשוש שם האדם מגיע מעבר לפינה הבראיסה מדברת באופן אחר זה בא מתחילת הרחוב וזה בא מסופו יכלו לראות זה את זה אחר כך הרחוב מתקם ונפגשו בזווית שלא ראו זה את זה באופן כזה פטור האוירג כיוון שהנהרג כבר ראה אותו מקודם מה צריך לשמור את עצמו מהסכין שבידו אם הוא לא עשה כך הוא פושע והורג אונוס אכן הוא לא גול ממשיכה ברייסה בלא ייבו פרט לסויני אם אדם הרג את צונו אפילו שנראה שהסכר בלי כוונה הוא לא גולה אנחנו אומרים הוא קורב למיזית כנראה שהוא רצה להרוג אותו הדופוי שדוחפוי בגופוי אומר רש"י בלא מתכוון מסביר הרטבו שהפתנה בא לפרש את הפירוש המלולי שהדופוי שדחפו בגופו היא מעשה הזאת בלי מתכוון אז זה לא נו זה לא מיזד זה שוויג או יש ליחולוב לא הובירידה שיצרך עליה הרי אמרנו ויפה לא לוב דווקא אם זה דרך ירידה מה קורה משל אומר רש"י הרוצה להרים ידו בכוח וגרזם בידו אז משפיל תחילה את גופו כדי לעשות תנופה ושוכה לפניו כדי להרים בכוח ובהשפלתו הרג אז לא אומרים שכיוון שכל הירידה לצורך חליה פטור מגולס כי כתוב ויעפלו למעשה הוא הרג אותו בכיוון ירידה אז הוא חייב ולא הצדי לשון צידוד שלא התכוון לצד דד לצד שני פרט למסק לצד זה הוא רצה לזרוק לצד ימין וולכו לצד חל לצד שמאל אז הוא פטור אותו דבר למדיבריסה מהבסוק ואשר לא יצודו שלא התכוון לזרוק בצידו ובסמוך לו אלא הוא התכוון באמת לזרוק למקום שזה נזרק הולא ידע שיש שם אדם לכן הוא שיגג פרט למסקר ולזרוק שתיים וזורק ארבע הוא רצה לזרוק למרחק של שתי עמות וזה נזרק למרחק של ארבע עמות ועמד שם דם הוא נהרג אז הוא פטור כמו כן הוא חבל הוא רצה לזרוק ארבע וזרק שמונה כיוון שהוא זה לא נפל במקום שהוא רצה שהוא ייפול אז נחשב כנס והוא לא גולה מה כתוב הפסוק ושיובו יסראו ביר אז למדים כמו שנראה במשנה לאלון מה ירשוס לניזג ולמזיק לכונס לשום בזה יש חיוב גולס אם הוא הרג את חברו בשוגג אף כל רשוס לניזק למזיק לכונס לשום אבל אם הוא נכנס לחצרו שבעל הבית בית שאין לו רשות להיכנס לשם הבית הרגו בשוגג אין חיוב גולס בוא מיני רבי מרבי יוחנון או אדם אוי לבסולום ונשמתשלב מתחתוב השלבה המדרגה של הסולם נשמתה ונוף לו על אדםו מה הוא כגב נעליי או ירידי אז רשי מסביר האם אנחנו הולכים אחרי האדם שעולה בסולם והיה עוסק בעלייה אז הוא יהיה פטור מגולס או שאנחנו מסתכלים על השלבה וזה שעולה על השלבה הוא דוחק אותה ומשפילה אותה כלפי מטה אז כלפי השלבה שהיא הורגת בפועל זה נחשב כירידה אומר לי אמר לו רבי יוחנון כבר נוגעתו בירידה שהיא צריך עליה למעשה זה ירידה כי הוא דוחק את המדרגה על כלפי מטה אלא הואז לו את צורך הנייה וזה ריבנו לחיובה אז הוא חייב גלות אז רבי יוחנן פסק שהוא חייב איסיבי הקשל רבו מהמשנה מה ראינו בסיום המשנה זה הכלל כל שבדרך ירידוסוי גילה שלא בדרך ירידו סוינה גוילה מה הכלל בא לרבות שלא יהיה בדרך ירידו סוי שלא גולה ליסוי מי ה כבר היינו דוגמאות לפני זה במשנה לו ליסוי גבנה שאם הוא דחק את השלבה כיוון שזה לא בדרך ירידוסו אלא הוא מתעסק בעלייה בסולם אז הוא פטור אומר לו רבי יוחלי תמיך כל שבדרך ירידוסי שהכלל אומר שגוי ללסי מים מה בא זה לרבות אלו ליי קצב אוכןנ מה שכתוב שלא בדרך רדוסין הגוי ליסוי קצב אבל לא מדובר בנושא של עלייה בסולם מה הכוונה קצב לתעניה קצוב שוא מקצב יש לו סכין חדה ביד והוא מקצב בשר הוא חותך בשר תו חודש בברייסה אחת למדנו אם הוא הרגונוב בשעה שהסכין לפונוב חייב אם זה להחרו פוטו ותעניברייס שנייה אם זה לאחרוב חייב אם זה לפונוב פוטו ותעניידור בריס שלישית בין לפונן לאחוב חיו ותניר ברייסה רביעית בין לפו בין לאחרפוטו איך מיישבים את כל ארבעת הבריסס ולא יקשה וראשי מסביר כך כדי שלעקוד בכוח אז הקצב הוא מוליך את הסכין מאחורי גבו ואז יש לו תנופה כדי לחתוך בכוח להרים אותה ולהקודות בכוח על השולחן שהבשר נמצא שם אז למיסה אפשר לחלק את הפע פעולה הזו לחמש תנועות קודם כל הקצב משפיל את הסכין עד השולחן כדי שתלו תנופה לאחורה ואז הוא מגביע זאת לאחוריו לכיוון הכתף שלו ואז תנועה שלישית שהוא משפיל את הסכין מאחורי כתפו לג לכיוון גבו ואז שתנועה רביעית שהוא מגביע מאחוריו עד לכתפו התנועה החמישית שהוא מכה בכוח על הבשר של השולחן אז אם הוא עשה בדרך ירידה זאת אומרת פעולה א' ג' אז הוא גולה אם הוא הרג בתנועה של דרך עליה תנועה השנייה ורביעית הוא לא גולה כך אפשר לפרש את כל ארבעת הבריסס אומרת הגמורה לא היקשה כאן הברייסה הראשונה שאומרת שלפונוב חייב לאחו פוטר בירידה של אפונוב ועליה של האחוב שמדובר שהוא משפיל את ידו לפניו עד השולחן כדי שיוכל להגביע לאחוריו אז אם הוא הרג בשעה שואה לכיוון מטה אז הוא גולה כי הוא הרג בדרך ירידה אבל אם זה קרה בשעה שהוא מגביע את ידו לכיוון אחוריו וקוראים זאת לאחוריו אפילו שהסכין עדיין לפניו כיוון שזה תנועה לכיוון של אחוריו אז זה דרך עליה ופטור כאן הבריסה השנייה שאומרת לפונוב פותטלחוב חייב היא מדברת בעלייה של אפונוב וירידה של האחוב הרי אחרי שהוא הרים את ידו עד כתפו הוא משפיל את הסכין מאחוריו ואז הוא חוזר ד מגביע אותה כדי להקות על על הבשר של השולחן אז אם הוא הרג בשעה שהוא הרים את ידו מאחוריו כדי להקות לפניו הוא לא גולה כיוון שזה דרך עליה זה עליה שלפונוב אפילו שהסכין מאחריו כיוון שזה לכיוון לפונוב אבל אם הוא הרג בשעה שהוא מוריד את ידו מאחורי גבו זה גולה כיוון שזה דרך ירידה כאן הבריסה השלישית שאומרת שבכל מקרה חייב בין לפונו בין לאחוב בירידה שלפונו ושלחוב דהיינו בין אם הוא הרג בשעה שהוא לפונו הוא מוריד את הסכין לפניו ומשעה שהוא שהוא מוריד את הסכין לאחו מאחורי גבו ושניהם זה דרך ירידם כאן הבריסה הרביעית שאומרת שלפו נובה לאחוב פותר בעלי שלפו נובה שלחוב בינם מוערג בשעה שהוא מגבא את הסכין לפניו ממש עד כתפו ובין בשלב שהוא הוא מגביע את הסכין לאחוריו אחרי שהוא כבר הגיע מאחורי גבוה הוא מגביע לכיוון כתפו אז זה לפונו והעחוב אבל שניהם בכיוון של עלייה לכן הוא פטור אז ממילא זה גם מה שהמשנה אומרת כל שבדרך יריד גויילה בכל המקרים שבדרך יריד אפילו שהמטרה הסופית היא לעלות אז גולה כל שבדרך כלל יהיה אפילו שהמטרה הסופית היא לרדת אינו גוילה אומרת הגמורה לימ הו שרבי לגבי סולם כנו כסים היינו אוי לבסולום וניש מתשלב במתחתוב תונחבריסה אחת למדנו חיב ותניידוך פוטו לכאורה שני הבריסס מדברות באופן שהשלבה נפלה על דם והרגה אותו ברייסה אחת מחייבת גולס בריסה השנייה פותרת מה אלה בוקמפליגה דמסובירידי כי מתייחסים לשלבו אומרסוב עליה כי מתייחסים לאדם שעולה דוכה הגמור אלו נכולל מהלי והוא פטור תשני הבריס דלא כרבי יוחנון וכמובן שרבי ירחון עצמו יאמר שהם כן החלקו בזה והוא סובר כבריסהס שמחייבת אבל אנחנו יכולים לומר ששניהם לא כמו רבי יחנון ולא יקשי כאן הבריסהשס אומר את חייב לניזוקין מדובר כשהוא לא הרג את האדם הוא רק הזיק אותו אבזה הוא חיה כי בנזוקין אין הבדל בין שוויג למיז ביריד עליה בכל מקרה הוא חייב לשלם את הנזק פצע תחספוצה כאן הברסה שפותרת לגולוס כי זה נחשב קלייה לכן פטור היא ביסיבה או והולגולוס ולא יקשה או הבריסה שמחייב דתליה ודובר שהמדרגות של הסולם כבר התליאו אז ברגע שהם התליאו כשהוא דורס אליי נחפפת למטה זה ירידה או הבריסה שפותרת דלא יטליע כשהשלבה שלמה אין בה היא לא מטולת רק בשעה שהוא עולה עליה והוא דורך עליה אז היא לא נחפפת למטה אלו מי הוא עולה והוא דוחף כדי לעלות בסולם אז הוא דוחף בשעה שהוא עולה זה דרך עליה לא כמו רבי יחונוב הוא לא גולה ו בו ישימה באופן דומה או ועוד לא יתע רק ולא יקעשה או דמהדק אם משלבה מהודקת טוב בנקבים שבצדדים אחוזה יפה יפה אז אין כדרך ירידה ופטור ועוד אלוהי מהדק באופן שהיא לא מעודקת אז שוב כשהוא דורך עליה אז הוא מכופף אותה כלפי מטה אז זה דרך ירידה והוא גולה אומרת המשנה המשנה מתייחס לפסוק שכתוב כך אמר שיובו ישראל ויר לך עצים וניתחו גרזן לכרוס הוא בא לכתוב עצים ונושברזל מנועץ מוצרס ויונוס לחסור לבח שאלה היא מה הכוונה ונוש על הברזל מנועץ והרג את חברו האם הברזל יצא מהידית היד זה הכוונה לידית של הגרזן והברזל הרג את חברו אובנו של הברזל מנוץ הכוונה שהוא חוטב עצים עם הברזל והברזל הוא חתך איזהשהו הוא כיסם של העץ שהוא חוטב אותו והכיסם הזה עף והרג את חברו וזה נחלקו התנועים הדין הראשון נשמת הברזל מכתו עם הידית שלו והורג הברזל הרג את חברו רבי אומר אינו גוילה הפסוק לא עוסק בזה חכו גוילה בזה עוסק הפסוק להפך אם בוחטב עצים מן העיץ המזבקע יצא כיסה מהעץ שהוא מבקא אותו וניטז למרחוק והרג רבי מרגילה בזה מדבר הפסוק החו אומרים אינו גוי והספרות מסביר רבי יוחנל רבי סובר שאם הברזן נשמעת מכתו זה קורב למיזיד הייתי צריך לבדוק את הגרזן לפני זה חכום סובים שיש הגג כשאף מן העץ מתבקע אז חכומים סוברים אומר רבנו יוחנן ענל שזה כוח כוי חויים זה לא כוחו עצמו זה אף מהדבר שלא מחזיק ביד שאין כן רבי סובר שזה כן כוי חוי והוא חייב תניה אומר להם רבי לחכומים וכינמר ונוש של ברזל מאצי בידית שלו ולאמר לו מן אועץ מעץ שמבקע ואי נאמר עץ למטו כתוב ונו על הברזל מנועץ ונאמר עץ למעלו שהוא בא על היר לכרוט את העץ מה עץ הום למלו מה הוא בא לכרוט מן העץ המתבקע אף פיץו למטו בבנו של הברזל מעץ מן העיץ המזבקיה אומר רב חי ברא שם הרב ושניהם רבי וחכום ממקרוך דורשו את אותו פסוק הם נחלקו איך לדרוש כתוב ונו ברזל מנועץ רבי סובה יש אימלמסוירס כ שצריך לדרוש פסוק צריך לדרוש אותו לפי מה שנמסר למשה רבינו לכתוב את התיבה ולא כמי שמסור בידינו איך לקרוא אותה אז ממילא נכון שאנחנו קוראים אותה אנחנו קוראים ונושל ונושל אם היו צריכים לכתוב ונושל היו צריכים להוסיף העברה של א' או של ה בין הנ לש כיוון שאין כאן א' או ה אז אנחנו דורשים לפי המסורת של הכתיבה אז אם חיריק וניש כסיב נישל ברזל מן העץ עץ המתבקע וזה מצא את ראיו כשהי הרטבו רש"י הרטבו מביא קשו עליו על רש"י אין שום דבר כזה שבפועל קל שיש א' או הביבה פסוקים בתויר ונוש על גויים רבי מפונכו ועוד ולא כתוב ה לכן אומר שבעצם הוא מתכוון לומר כך רבי סובר יש אם למסוירס ולפי המסוירס יש שתי אופציות אפשר לקרוא ונושל אפשר לקרוא ונישל אז כיוון שיש לנו כמו שהבאנו לאלו סומך על זה שלא כתוב אנו של הברזל מאיצוי אז זה אומר לי שאמת לומר שהכוונת הפסוק ונישל ולא ונושל ורבונו סבר יש אם למקרע האם הקובע הוא זה איך שמקובל בידינו לקרוא והרי איך מקובל לקרוא ונושל קרינה לא שום פועל הברזל עצמו נשל מה לצו שואלת הגמורה ורבי יש אם למסיר סירלי ואומר רבי יצחק ברבי יוסף אומר רבי יחנון רבי ורבי יהודה בן רויץ ובי שמאי ורב שמע ורב עקיבא כולו סביר עלו ישים למיקרונה גמורה אני דקורמלו לכן אומר רבי בבריסה ואיד יש לי עוד ראיה נמרץ למטו נמרץ למעלו בגלל באמת שבאופן כללי סובר רבי שיש שם למיקרו אז הוא מוכיח מכוח הגזרות שובה שכאן זה שונה שצריך לדרוש את המילה לפי המסוירס ואז לומר כאילו כתוב כאן ונישל ולא ונושל אומר רב פופה מן דשוד פיס לדיקלותמרי פיסה זה רגב זה גוש עפר הוא זרק את גוש העפר אל עץ דקל והוא השאיר תמרים ועוזול תמר הלכו התמרים וקורטו נפלו על הדם והרגו אותו בונו למחלוק דרבי ורבונון האם הוא גולה או לא כי זה דומה לעץ המתבקע אומרת הגמור פשיטה מה רב פופה אומר לנו אונה גמור אלול דברי רב פופה מה עודתם הייתי סובר שכאן גם לרבי הוא פטור כי קויח כוידומה פטור בגרזן שהוא מחזיק ביד והגרזן מעיף את הכיסם אז זה כוי אבל כאן שהרגב לא בידו הוא זורק את הרגב אז הרגב זה כוח רישן את מרים זה כוח שיני אז גם רבי פותר קומש מלון שהרגב כגרזן והתמרים ככיסה מניז אלו מברר את הגמורה כויח קויחו לרבי איכם משכחס לו אז הריטפה אומר זה לא קושיה על רב פופה כי מי אומר באמת שיש כזה אופן אלא הגמורה הבינה פשוט שיש אופן שכחי חוי שהוא כן פותר באיזה אופן זה דוגמה כגון דשוד פיסה הוא זרק רגב ומח חי לגרמה והוא היכע את עץ החריות את העץ את הענף שהתמרים טועים אצלו ואוזיל גרמה ומכוח המכה אז הגרמה מחיה הוא קה לכבוסת יש כל התמרים ואותרת תמרי ונפלו התמרים וזלתמרי וכוטול זה קויח קויחוי ואז הוא פטור לכולעלמה עד כאן דף ‏en
לצפיה בתכנים נוספים: